משפורסמה הצעת רכש, יש לחזור ולפרסם הודעה אם נודע לחברה שההצעה לא תצא לפועל

בעלי מניות בחברה עתרו כנגד החברה שפרסמה הודעה על כוונה לבצע הצעת רכש בה אשר בסופו של יום לא הגיעה לידי ביצוע. על אף שהודיעה על הצעת הרכש, לא עדכנה החברה על כך שבשל שינוי נסיבות, הצעת הרכש לא תצא לפועל.
בית המשפט קבע, כי מטרת הגילוי הנאות בפרסום הודעת רכש, היא לאפשר אספקת בסיס מידע נאות למשקיעים, באופן המאפשר קבלת החלטות רציונאליות בנוגע להשקעותיהם, ולהרתיע בעלי כוח בחברות ציבוריות מתרמית ומהתנהגות מניפולטיבית תוך אפשרות פיקוח על פעולותיהם. תקנות ניירות ערך קובעות כי יש להודיע על כל אירוע אשר יש בו כדי להשפיע באופן משמעותי על מחיר ניירות הערך של התאגיד ולכן יש להודיע גם על אירוע שלא יצא לפועל (וזאת גם אם לא הייתה חובה כלל להודיע מלכתחילה על האירוע הראשוני).
באותו המקרה נקבע כי חרף העובדה שלא חלה חובה בדין לפרסם דו"ח מיידי על כוונה להציע הצעת רכש, נהגה החברה כדין בעת שדיווחה על כך לבורסה ולרשות ניירות ערך. עם זאת, כאשר נודע לחברה כי הצעת הרכש לא תצא לפועל, ומשבחרה להודיע על הצעת הרכש עצמה, חייבת הייתה להודיע, כי הצעת הרכש לא תבוצע והיה עליה לעשות כן בדו"ח מיידי, כפי שהודיעו קודם לכן על הכוונה להציע הצעת רכש. העדר הדיווח לגבי העובדה שהצעת הרכש לא תבוא לעולם הוא היוצר את חובת הפיצוי כלפי מי שרכשו את מניות החברה לאחר פרסום הדו"ח המיידי ובהסתמך עליו. אי פרסום דו"ח מיידי על התפוגגות הסיכויים לביצוע הצעת הרכש, מהווה הטעיה והפרת חובת הדיווח החלה על המנהלים באופן אישי.