קיום שותפות אינו דורש הסכם בכתב אך דורש הוכחת נסיבות קיום שותפות

אדם טען כי הוא שותף בפרויקט מגורים שהוקם ולכן ביקש בסוף הפרויקט להורות על פירוק השותפות, מינוי מפרק, עריכת חשבונות וחלוקת רווחים.

בית המשפט קבע, כי לצורך הוכחת שותפות אין צורך בהסכם בכתב מכיוון ששותפות היא כל מצב בו בני אדם מנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט חברי תאגיד שהואגד לפי דין אחר.

כדי לבחון האם בין הצדדים נוצרו יחסים המעידים על קשר של שותפות בוחנים האם התקיימו המאפיינים של שותפות: האם היתה כוונה של הצדדים להיות שותפים, הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים, השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק, הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק, הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בעניני העסק, השתתפות הצדדים ברווחי העסק ומישכם של היחסים בין הצדדים.

בית המשפט קבע, כי במקרה זה לא התקיימה שותפות, בין היתר משהטוען לשותפות הוא בעל מניות ונושא משרה בחברה ציבורית שאסור היה עליו להקים שותפות שתעסוק בעיסוקים דומים או זהים לאלו שבהם עוסקת החברה הציבורית שלו.

בית המשפט קבע, כי קיים גם מונח של "מיזם משותף" שמתאר התארגנות עסקית שמטרתה שיתוף במשאבים בין גורמים שונים לצורך ביצוע פרויקט בדרך של העמדת המשאבים לטובת המיזם המשותף – הפרויקט, והכל בלי שתווצר שותפות פורמלית, אך לשם כך יש להוכיח קיום הסכם מפורש או משתמע, המעיד על כוונה לשתף פעולה בקשר ליוזמה עסקית מוגדרת להשגת מטרה משותפת שבמסגרתה מתקיים בין הצדדים שיתוף משאבים (הון, ידע או כישורים), קיימת שליטה משותפת על ניהול המיזם וקיימת הסכמה על חלוקת רווחים והפסדים בין הצדדים למיזם. במקרה זה לא הוכח גם קיום מיזם משותף אף שבתחילת הדרך היה שיתוף פעולה ואף הוזרמו כספים וחולקו כספים.