יזם רשאי לעשות שימוש מסחרי בשטחים שהוחרגו משטחי הבניין המשותף

רוכשי דירות נופש בפרויקט יוקרתי שבו שטחים הכוללים בין היתר בריכה, סאונה וחדר כושר, גילו שהיזם רשם את אלה כנכס שלו ולא כחלק מהרכוש המשותף, מפעיל בפרויקט קאונטרי קלאב ומתעקש לגבות מהם דמי כניסה.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע כי השטחים שייכים ליזם. דיני הבתים המשותפים מכירים אך ורק בשני סוגים של שטחים המצויים בבית משותף: דירות ורכוש משותף. הגדרת המושג "דירה" הוא בעל משמעות רחבה וכולל גם יחידות שטח הכוללות מערכות נפרדות של חדרים התחומים ברצפה, בגג ובקירות ויש להם ייעוד ברור, מוגדר ונפרד. במהלך המשא ומתן הציג היזם לרוכשי הדירות, בין אם בעלוני שיווק ובין אם בשיחות מכירה, ששטחים אלה קיימים אך השטחים נועדו מלכתחילה לשימוש עסקי של החברה היזמית ולא נכללו במסגרת הרכוש המשותף. לכן, הזכויות לשטחים נותרו בבעלותה הבלעדית של החברה היזמית אשר רשאית להפעיל במקום קאנטרי קלאב הפתוח למנויים "חיצוניים" בתשלום, גם אם בהסכמי המכר של הדירות לא הופיע הדבר במפורש אלא הופיע ייעוד אחר (חניון).