חלק יסודי של הסכם זכיינות הוא ערך מוסף של הרשת לזכיין ובהעדרו ניתן לבטל ההסכם

זכיינים של רשת של חנויות למכירת פירות וירקות ביטלו את הסכם הזכיינות בטענה, בין היתר, שהרשת הפרה התחייבות שלה לספק להם מערך רשתי תומך, לרבות השתלמויות מקצועיות, הדרכה לעובדים, יעוץ מקצועי בנושא ניהול העסק ועוד.
בית המשפט קבע שהזכיינים היו זכאים לבטל את ההסכם ועל הרשת להשיב להם את דמי הזיכיון. ההיגיון הכלכלי מצדיק התקשרות עם רשת במנגנון של זכיינות רק כאשר הרשת מציעה ערך מוסף – תפעולי, רעיוני או קנייני – המצדיק את הגבלת העצמאות העסקית של הזכיין ואת תשלום דמי הזיכיון. ערך מוסף יכול להיות שיטת עבודה ייחודית, מוניטין שממנו נהנה הזכיין או מוצר ייחודי שרק זכיין של הרשת יכול למכור. רשת שאינה מציעה ערך מוסף כאמור לזכייניה הופכת למעשה מיותרת וחסרת זכות קיום, שכן במקום לייעל את עבודת הסניפים ולהוזיל עלויות, היא מוסיפה שכבה נוספת בשרשרת האספקה – של מטה הרשת – ועלולה אף להעלות את המחירים ולפגוע ביעילות התפעולית של הזכיין. כאן, הרשת התחייבה לספק מערך רשתי תומך אך כלל לא הייתה ערוכה לכך – אין לה כל מערך תמיכה מקצועי לשיווק, קידום מכירות או בתחום המקצועי-תפעולי ואף אין לה ספר נהלים אחיד וברור. לכן היו רשאים הזכיינים לבטל את הסכם הזיכיון.