עסקאות עם חברה על סף תהום – האם העדפת נושים אסורה או חמצן פיננסי ראוי?
מאמרים מקצועיים

עסקאות עם חברה על סף תהום – האם העדפת נושים אסורה או חמצן פיננסי ראוי?

דורון אפיק, עו"ד

נכתב על ידי

דורון אפיק, עו"ד
19 ינואר 2011
הדפסה
PDF

סעיף 98 לפקודת פשיטת הרגל (אשר הוראותיו חלות גם על חברות) מאפשר ביטול של עסקאות עם מי שמצוי בחדלות פירעון.  הוראת חוק זו עשויה להיות הרת אסון למי שמוצאים עצמם מנהלים עסקים מול חברות בקשיים ובפועל משמעותה עשוי להיות כי די בשמועות על גשם כדי לגרום לטביעה בשטפון. 

הרקע להוראות המונעות העדפת נושים הוא וידוא כי נכסיה של חברה בפירוק, יחולקו באופן שוויוני בין הנושים, בכפוף להוראות החוק בדבר עדיפותם של נושים מסוימים.  החוק דורש ארבעה תנאים מצטברים לשלילת תוקף עסקה בשל העדפת נושים:  ניתן צו פירוק כנגד החברה (או צו הקפאת הליכים), במועד העסקה לא יכולה הייתה החברה לפרוע חובותיה שהגיע מועד פירעונם, העסקה החשודה נעשתה כדי לתת עדיפות לנושה מסוים או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין, והעסקה נעשתה בתוך תקופת שלושת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לפירוק (או הקפאת ההליכים).

השאלה המרכזית העומדת דרך כלל לדיון היא האם העסקה נעשתה מתוך כוונה ליתן עדיפות לנושה, כאשר בתי המשפט פסקו, כי לא רק שכוונה להעדיף נושה מספיקה ואין צורך להוכיח כוונת מרמה, אלא גם שניתן להסיק כוונה זו מתוך ראיות נסיבתיות.  דרך כלל, עסקה אשר נועדה לשפר מצבו של נושה קיים, או לשלם על חובות עבר (לרבות סירוב לספק סחורה, אלא לאחר פירעון מיידי של חוב עבר) תיחשב להעדפת נושים פסולה.  בעניין האחים כאלדי נ' כרם עתאמלה, למשל, הסיק בית המשפט המחוזי בנצרת כוונת העדפה פסולה מכך ששנרשמו משכנתאות והועברו כלי רכב ששוויים הכולל עולה בהרבה על סכום החוב החדש אשר נוצר בעסקה בין החברה לנושה ומכך שבעל מניות בחברה משכן אף הוא נכסים כערובה לחוב של החברה.

עם זאת, בתי המשפט הכירו בצורך של חברה בקשיים לגייס מימון כאשר היא מצויה על סף תהום – מימון אשר מכונה: "חמצן פיננסי" ואף אם ניתן בסמוך למועד קריסת החברה, ייחשב לעסקה לגיטימית.  כך למשל, בפרשת דיסקונט נ' גרוס, הוכרה כ"חמצן פיננסי" איגרת חוב אשר נחתמה רק 9 ימים בטרם הגשת בקשת הפירוק, אולם זו נחתמה לאחר שמונה חודשי משא ומתן בהם המשיך הבנק להעמיד מימון והחברה המשיכה במאמציה לספק ביטחונות. להבדיל, בפרשת כספי נ' נס – פסק הדין המנחה בתחום זה, קבע בית המשפט העליון, כי המדובר היה בהעדפת נושים, באשר העסקה היתה זכרון דברים אשר כיוון לחתימה על הסכם מכר, אשר בסופו של דבר לא נחתם בתוך תקופת 45 הימים אשר נקבעה לו, אלא רק שנה וחצי מאוחר יותר, ערב הגשת הבקשה להקפאת הליכים. 

בית המשפט בעניין כספי נ' נס קבע, כי "במקום שהעברת הערך מן החברה לאחד מנושיה ערב הפירוק או השיקום הייתה חלק ממערכת יחסים נמשכת בין החברה לבין אותו נושה שמטרתה הזרמת 'חמצן פיננסי' לחברה, ייטה בית-המשפט שלא לפסול את העיסקה כהעדפת מירמה. ולהפך: מקום שמדובר בעיסקה מבודדת הקרובה בזמן לכניסת החברה לפירוק או לשיקום, ושאיננה חלק ממהלך שהנושה הרלוונטי צד לו של הזרמת 'חמצן פיננסי' לחברה, מתגבר החשד כי בהעדפת מירמה מדובר".

חשוב להדגיש, כי תחום הפירוקים והכינוסים הינו תחום מורכב ועל כל מקרה להיבחן בהתאם לנסיבותיו.  כך, בטרם כניסה לעסקה עם חברה בקשיים או אדם על סף פשיטת רגל, חשוב להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום תוך שקילת מלוא העובדות הידועות.