אופן תמחור הצעות מחיר למכרז הינו תחום מרכזי ומרתק, אשר מעסיק את טובי הכלכלנים במישור התיאורטי והמעשי של יישום תורת המשחקים באשר ליכולת לנבות את אופן תמחור הצעות מתחרות ובתוך כך לסייע בהגשת הצעת המחיר המיטבית מבין ההצעות שיוגשו בהליך המכרז. אולם, במציאות היומיומית אנו נתקלים במצבים בהם אסטרטגיה עסקית-כלכלית פוסעת על קו דק מאוד, אשר לעיתים אף גובל באי חוקיות, היכולה להביא לפסילת הצעה ובחירת הצעה המתחרה.
מכרזים רבים מאופיינים בהזמנת הצעות לביצוע עבודות או שירותים הדורשים תמחור מספר רב של אלמנטים ופרמטרים וכמובן הצגתם באופן ברור בכתב ההצעה. מציע "תכסיסן" הינו מציע אשר צופה, ולעתים יודע, כי המשקל היחסי הניתנים לרכיבים "יקרים" בהצעתו, לעומת רכיבים "מוזלים" שהציע ואשר הוא יידרש לספק לעורך המכרז בפועל, הינו שונה מהמשקל היחסי שניתן להם בנוסחת חישוב המחיר לצורך בחירת הזוכה במכרז. כך, כעניין אסטרטגי-עסקי, נוהגים מציעים לשלב בהצעתם, באופן מכוון, תמחיר משולב שבו, למשל, יתומחרו אלמנטים מסוימים בשיעור נמוך באופן בלתי סביר ביחס למחיר הנהוג בשוק, בעוד שלגבי רכיבים אחרים ייערך תמחור גבוה מהמקובל. תוצאה של טכניקת תמחור זו עלולה להביא את המתקשר עם מציע כזה לשלם בסופו של דבר מחיר גבוה מהמקובל, בייחוד כאשר מבוצעים שינויים בשירות הנרכש (למשל, כאשר תוספות ושינויים, שסביר מאוד שיידרשו, מתומחרים באופן יקר משמעותית בעוד שהצעת המחיר הבסיסית הינה נמוכה). בחירת הצעה כזו עשויה להשיג תוצאה המנוגדת לאינטרסים של עורך המכרז ובתי המשפט קבעו כי הצעה המהווה מניפולציה תמחירית, שתכליתה להביא להוזלה מלאכותית של הצעת מחיר, מהווה הצעה תכסיסנית פסולה ודינה להיפסל.
בית המשפט דחה בעבר את הגישה לפיה יש לבחון את ההצעה כמכלול מבלי לבדוק את סעיפי ההצעה הספציפיים ונקבע כי כאשר מדובר במכרז הכולל פריטים שונים ונדרש לתמחר כל פריט, יש משקל ומשמעות לחריגות בפריטים השונים. בית המשפט יתחשב בנזק העלול להיגרם כתוצאה מהעמסת מחירים בלתי הוגנת ומשימוש בטכניקה של מילוי הצעת מחיר באופן תכסיסני, העשויים לגרום לחוסר ההגינות כלפי מציעים אחרים ועורך המכרז ולנזק לקופה הציבורית.
קו הגבול בין תכנון אסטרטגי- עסקי בעת תמחור הצעת מחיר לבין תכסיסנות פסולה אסורה, אינו חד משמעי וישתנה בהתאם לנסיבות כל מקרה לגופו. כך למשל, חברת שמירה אשר לה סניפים רבים, המועסקת בפרויקטים סמוכים, עשויה לתמחר באופן לגיטימי את הצעתה ביחס לרכיבים מסוימים באופן נמוך מהמקובל, שכן רכיבים אלה נכללים במסגרת התקורה הקיימת בלאו הכי במסגרת הפעילות השוטפת של החברה. מקרה לגיטימי אחר יכול להיות כאשר יש למציע חומרי גלם או כוח אדם אשר ללא זכייה במכרז יעמדו כאבן שאין לה הופכין ועל כן קל לתמחרם במחיר נמוך מהמקובל.
חשוב להדגיש, כי תחום המכרזים הינו תחום מורכב הטומן בחובו אלמנטים רבים הדורשים תשומת לב רבה הן בעת הגשת הצעות למכרז והן בעת תקיפת החלטות ועדת מכרזים לרבות בכל הנוגע לטיב ההצעה ואופן תמחורה. כך, חשוב ביותר להיוועץ בטרם הגשת הצעה למכרז, ובוודאי כאשר מתקבלת החלטה בדבר תוצאת המכרז, עם עורך דין המתמחה בתחום וזאת בטרם נקיטת כל פעולה.
פורסם ב אפיק משפטי 121 06.03.2013