הסכם ה - CRS לחילופי מידע אוטומטיים בין רשויות המס אשר צפוי להיות מיושם בישראל בקרוב נועד להגביר את המאבק בהון השחור. בעקבות ההסכם, צפויה ישראל לקבל באופן אוטומטי מידע אודות חשבונות בנק המוחזקים על ידי תושבי ישראל, מעשרות מדינות ברחבי העולם. רשות המסים הקימה יחידה מיוחדת לצורך עיבוד המידע, והצלבתו עם מקורות מידע נוספים במטרה לאתר מעלימי מס. בעקבות הסכם ה- CRS צפוי גל חקירות ומעצרים של תושבי ישראל, אשר לא דיווחו כדין לרשויות המס על נכסים מחוץ לישראל.
על רקע ההסכם ויישומו פרסמה בסוף שנת 2017 רשות המיסים "נוהל גילוי מרצון" חדש כדי לאפשר לישראלים שלא דיווחו כדין על מלוא הכנסותיהם והונם, לבצע הליך של מסירת מידע ותשלום מס כנגד פטור מהליכים פליליים בישראל. נוהל זה, מהווה הזדמנות אחרונה לאותם ישראליים להגיע להסדר עם רשויות המס אודות הונם שלא דווח, בהליך מהיר, אשר מקנה חסינות פלילית בישראל. עם זאת, הליכים אלה יש לבצע בזהירות כדי למנוע אחריות פלילית במדינות אחרות.
שלושה סוגי מסלולי גילוי מרצון קיימים עבור משלמי המסים הישראליים: המסלול הרגיל, המסלול האנונימי והמסלול המקוצר. בעוד שבמסלול הרגיל משלם המסים פונה ישירות לרשות המס, במסלול האנונימי, אשר עד כה הינו הפופולרי ביותר (כ -60% מההליכים), הינו משא ומתן אנונימי עם רשויות המס באמצעות נציג, ולאחר מכן משלם המס חופשי להחליט אם לחתום על הסכם שהושג או לנטוש אותו כל עוד שלרשות המסים אין את פרטיו. המסלול המקוצר חל כאשר ההון הלא מוצהר אינו עולה על 2 מיליון ש"ח וההכנסה החייבת במס אינה עולה על 500,000 ש"ח, ובמקרה זה מתקבלת חסינות פלילית ללא צורך במשא ומתן עם רשות המסים.
על מנת להשתתף בכל אחד מסלולי גילוי מרצון, על ההון הנושא להיות בעל מקור חוקי ויהיה צורך להציג ראיות לרשות המסים. בהקשר זה חשוב לציין, כי רשות המסים הישראלית מעניקה חסינות בישראל בגין עבירות מס ועבירות הלבנת הון הנובעות מעבירות מס, אך אינו מעניק, בכל דרך שהיא, חסינות פלילית לסוגים אחרים של עבירות או בתחומי שיפוט אחרים. כך, בשל העובדה שבנקים ישראליים ידווחו בקרוב על כספים נכנסים, עשוי להיווצר מצב בו כספים "נסתרים" מחוץ לישראל יהפכו לגלויים ויגרמו לאחריות פלילית במדינה בה הכסף מצוי, ככל שהגילוי מרצון לא נעשה באמצעות עורכי דין אשר לא רק מכירים היטב את התחום אלא הם גם חלק מרשת משרדים שיש לה משרד במדינה בה מצוי הכסף.