לא פעם כשאתה נתקל בפעולות שהורים מבצעים אתה אומר בציניות, "חבל שלא נדרש רישיון כדי להיות הורה". עם זאת, יש מקרים שבהם דווקא נדרש מעין "רישיון" כזה וזאת כאשר שניים מבקשים להיות מוכרים כהורים של הילד, כאשר רק אחד מהם הוא ההורה הגנטי. כשמדובר בבני זוג בני אותו מין, הדרך של "צו הורות פסיקתי" היא, לצערנו, הדרך היחידה להכרת המדינה בהורה הלא גנטי כהורה לילד המשותף.
כבר בשנת 2000 הכיר בית המשפט העליון בישראל באימוץ שאושר על ידי בית משפט בארצות הברית, כאשר המאמצת היא אישה החיה עם אימו של המאומץ. כחמש שנים לאחר מכן גם איפשר בית המשפט העליון לבת זוג לאמץ את בנה של בת זוגה גם ללא צו אימוץ שנעשה תחילה מחוץ לישראל. עם זאת, עד שנת 2012 לא יכלו בני זוג חד מיניים להיחשב בישראל כהורים במשותף אלא בדרך של אימוץ. בשנת 2012 ניתן לראשונה בישראל "צו הורות פסיקתי" – צו לפיו בית המשפט הכיר בשתי בנות זוג שחיו יחדיו כאמהות של ילד, למרות שאחת מהן הייתה האֵם הגנטית בעלת הביצית והשנייה האֵם הפיזיולוגית שנשאה את ההיריון. שנתיים לאחר מכן הכיר בית המשפט העליון בהורות משותפת גם במקרה של הליכי פונדקאות שנעשו מחוץ לישראל וכך איפשר לבני זוג מאותו מין שילדו ילד באמצעות הליכי פונדקאות מחוץ לישראל להיות מוכרים שניהם בישראל כהורי התינוק. הצו הוא שיוצר את ההורות (ולא רק מצהיר עליה) ולכן (ובניגוד לדין במדינות אחרות בעולם) לא ניתן בישראל לבקשו טרם הלידה, אך ניתן לקבל בו הכרה רטרואקטיבית. כך, למשל, בפסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מחודש מרץ, 2018 הוכרו כאבות שני בני זוג שחתמו על הסכם פונדקאות עם אזרחית אמריקאית, כאשר ההכרה ניתנה רטרואקטיבית למועד בו ניתן פסק-הדין בארצות הברית שניתק את הקשר בין האם הפונדקאית ליילוד.
צו הורות יינתן רק כשהוא לטובת הילד ובין יתר התנאים נדרש שבני הזוג הם תושבי ישראל בני 21 שנים לפחות, נמצאים בזוגיות במשך 18 חודשים לפחות לפני שערכו "הסכם הורות"; הסכם ההורות נערך טרם ביצוע הליכי ההפריה; ולא חלפו 90 יום מיום הלידה ועד יום הגשת הבקשה. לבית המשפט שיקול דעת גם כאשר תנאים אלה לא מתקיימים במלואם. כך, למשל, במקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בחיפה ביולי, 2019, דובר בשתי בנות הזוג אשר חלקו יחד את הליך ההפריה, קיימו מערכת הורית מאז לידת הקטין אך התעכבו כשלוש שנים בטרם הגשת הבקשה בשל נסיבות בריאותיות של הורי אחת האימהות. באותו מקרה הכיר בית המשפט בשתיהן כאימהות רטרואקטיבית למועד הלידה. עם זאת, כאשר בני זוג מבקשים להביא ילד לעולם בהליך פונדקאות, כדאי שיערכו מראש ויוודאו שהם עומדים בתנאים שבתי המשפט ראו אותם כמייצגים מערכת זוגית שתאפשר הכרה בהורות ממועד הלידה. גם לשם כך כדאי להיות מלווים מתחילת הליך הפונדקאות בעורך דין ישראלי שיערוך עבור ההורים המיועדים את הסכם השיתוף, ינחה את עורך הדין הזר במדינת הלידה על המסמכים הנדרשים עבור ההליך בישראל (ולשם כך רצוי שעורך הדין הישראלי יהיה מוסמך גם בארצות הברית, למשל, ככל שמדובר בהליך פונדקאות באחת ממדינות ארצות הברית) ולסיום יבצע את הליך צו ההורות ואזרוח הילד בישראל.