מגפת הקורונה הובילה למצב חירום לאומי חסר תקדים בעולם, ויצרה חוסר וודאות משמעותי בשוק העבודה. מעסיקים רבים נאלצו להתמודד עם ההשלכות הכלכליות של סגירת מקומות העבודה, הצורך להוציא עובדים לחל"ת וגם עם תפקוד תחת תנאים של היעדרות עובדים בגין מחלת הקורונה או חובות הבידוד בגינה. האם המעביד מחויב לשלם לעובד על תקופות היעדרות כאלה?
בתאריך 04.02.2020 הוציא משרד הבריאות הישראלי תעודת מחלה גורפת לכל עובד השוהה בבידוד, המעניקה לעובד זכות לקבלת דמי מחלה על פי חוק , ומחייבת למעשה את המעסיקים הפרטיים לשלם דמי מחלה לעובדיהם השוהים בבידוד. הוראה זו למעשה הניחה את מלוא הנטל על כתפי המעסיקים, אשר ניזוקו כבר, ללא קשר לכך, באופן משמעותי כתוצאה ממצב החרום. ארגוני המעסיקים פנו לבית המשפט הגבוה לצדק אשר ב-27.07.2020 ביטל את תעודת המחלה הגורפת וקבע כי אנשים השוהים בבידוד מניעתי, אינם חולים בשום מחלה השוללת את יכולתם לעבוד. אי כושרם לעבוד נכפה עליהם על ידי צו בידוד שלטוני ומתן תעודת מחלה גורפת לאנשים אלה, תוך חיוב המעסיקים בתשלום בגין ימים אלה, וניכוי ימי המחלה להם העובד זכאי, הינה פעולה גורפת המשנה באופן משמעותי את איזון יחסי הצדדים ליחסי העבודה.
כתוצאה מכך קבע המחוקק הישראל בחוק , אשר נתקבל בתאריך 18.11.2020, את נושא תשלום דמי הבידוד לעובדים המחויבים בבידוד מחשש לקורונה, ומחלק אותו באופן שוויוני יותר בין העובדים, המעסיקים והמדינה עצמה, כך שכל אחד מהצדדים נושא בחלק מהנטל הכספי. החוק קובע מהם התנאים לקביעת זכאות עובד לתשלום בגין דמי בידוד, מהם החריגים לזכאות כאמור ומי יישא בחובת התשלום בגין ימי הבידוד. כך, באופן כללי נקבע כעת, כי במקרה בו נדרש עובד לבידוד, היום הראשון לבידוד יחול על העובד. לאחר מכן ינוכו עד 4 ימי מחלה מיתרת ימי המחלה של העובד, ובמידה ולעובד אין יתרת ימי מחלה לניצול, הוא רשאי לצבור ימי מחלה בחסר ולקזז בהתאם לצבירה בחודשים העוקבים. בהמשך ימי הבידוד, לאחר ניצול ימי המחלה, המעסיק יישא בתשלום בגין דמי הבידוד אולם המדינה תשפה את המעסיקים בגין ימים אלה בשיעור הקבוע בחוק ובאופן רטרואקטיבי.
נושא הבידוד מצטרף לסוגיה לא ברורה נוספת והיא זכויות עובדים שהוצאו לחל"ת תחת הכללים לתקופת מגיפת הקורונה שאיפשרו לעובדים לקבל קצבת אבטלה מביטוח לאומי בתקופה זו. במצבי שגרה נקבע שבמהלך תקופת החל"ת יחסי העובד מעסיק אינם מתנתקים אלא מושעים בלבד. עם זאת, ברור שההלכות בנושא לאו דווקא רלוונטיות לתקופה זו ולעתים אף סותרות את הנחיות משרדי הממשלה השונים המשתנות ערבים לבקרים, ועל כן יש לנקוט משנה זהירות בעת הוצאת עובדים לחל"ת, החזרתם או פיטוריהם בתקופת החל"ת כיוון שלא ברור כיצד פעולות אלה יעמדו במבחן במקרה והדברים יגיעו לפתחי בתי המשפט לאחר תום תקופת משבר הקורונה.
חשוב להבין כי הוצאת עובדים לחל"ת צריכה להתבצע בהתאם להוראות החוק והתקנות (אשר משתנות בקצב מסחרר) וכי שיפוי מהמדינה בגין תשלום ימי בידוד לעובדים, יוענק רק למעסיקים אשר עמדו בהוראות התיקון לחוק, ורק בשיעורים הקבועים בתיקון, ועל כן חשוב להתייעץ לפני הנקיטה בפעולות אלה עם עורך דין הבקיא בהוראות התקנות והתיקון על מנת להבטיח כי המעסיק לא יישא בעלויות אשר לא יהא בכוחו לקבל בגינן שיפוי מהמדינה או ימצא עצמו עומד בפני תביעת עובדים לאחר תום המשבר.