23. המשיבים הוסיפו וטענו כי החברה לא עמדה ביעדי המכירות שהוצגו על ידי יוסף ובפועל שיווקה בשנת 2019 רק 5% מהתחזית. נטען גם כי יוסף פגע בתהליך ההנפקה הראשונה של מניות החברה לציבור בארצות הברית (IPO). כן הועלו טענות על תרבות הניהול של החברה, על בזבוז כספי החברה ועוד.
המשיבים מדגישים כי על פי הדין הכללי, והוראות חוק החברות, מוטלת על המבקשים חובה לנהוג בתום לב ובהגינות ותוך שמירת חובת האמון לחברה. לטענתם, עמידת המבקשים על "זכויות הוטו" שלהם ודרישתם להמשיך את כהונתו של יוסף, מהווה הפרה של חובות אלו ופעולה בניגוד לאינטרסים של החברה. עוד נטען כי יוסף הסכים בדיעבד להחלפת המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון ומפנים למכתבו מיום 24.12.2019. על כן סבורים הם כי דין הבקשה לדחות.
24. המשיבים טוענים גם כי מדובר ב"מעשה עשוי" וכי מאזן הנוחות מחייב את דחיית הבקשה לסעדים זמניים.
דיון והכרעה
25. כמפורט להלן, הגעתי למסקנה כי דין הבקשה לסעדים זמניים להידחות. שוכנעתי כי מאזן הנוחות מחייב את המשך ניהולה של החברה במתכונת שנקבעה בהחלטות שבמחלוקות, וכי אינטרס החברה ובעלי מניותיה הוא למנוע נזק נוסף בשל חילופי ההנהלה.
26. כידוע, מתן סעד זמני נתון לשיקול דעת בית המשפט הבוחן שיקולים שונים, ובהם סיכויי ההצלחה של המבקש בהליך העיקרי, מאזן הנוחות, שמשמעו היקף הנזק שיגרם או נגרם לכל צד כתוצאה מכל החלטה, שיקולי יושר ועוד (ראו תקנה 362 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984; רע"א 7476/19 שחאדה נ' רשות הפיתוח (8.1.2020); רע"א 4086/18 קוטינה נ' סיאם (25.6.2018); רע"א 7696/19 ההתאחדות לכדורגל בישראל נ' עירוני מודיעין העמותה העירונית לספורט מודיעין מכבים רעות (25.11.2019)).
בין השיקולים מתקיימת "מקבילית כוחות" ובית המשפט מאזן בין השיקולים השונים (ראו רע"א 3237/13 גילי ויואל עזריה בע"מ נ' החברה הכלכלית אשקלון בע"מ (12.5.2013); רע"א 191/14 GREEN PARK INTERNATIONAL INC נ' ALLEYNE PROPERTIES LIMITED (31.3.2014); רע"א 4086/18 הנ"ל).
27. כאשר עוסקים במתן סעדים זמניים בנוגע לניהולה של חברה, ישקול בית המשפט גם את אינטרס החברה, האינטרסים של בעלי המניות, של העובדים ושל הציבור הבא במגע עם החברה (השוו:רע"א 8235/08 אנג'ל נ' שלמה א. אנג'ל בע"מ פסקה 6 (16.4.2009); תנ"ג 595-07-17 ברמין נ' זילב פסקאות 65-64 (15.3.2018)). עוד ישקול בית המשפט מהו הנזק שצפוי כי ייגרם במתן צווים זמניים שיביאו לשינוי בניהול החברה, שהרי כל זעזוע בניהול החברה עלול לגרום לנזקים והפסדים. נזק זה יישקל אל מול הנזק או ההפסד שעלולים להיגרם למבקש אם יודר מתפקידיו בניהול החברה (השוו למשל לת"א 45220-01-19 סוירף נ' גל און (28.3.2019) וכן לתנ"ג 595-07-17 הנ"ל).
28. ולענייננו, המבקשים מצביעים על מספר ליקויים בזימון חברי הדירקטוריון לישיבות מיום 16.12.2019 ו- 18.12.2019 ועל פגמים בקבלת החלטות. טענות אלו של המבקשים מחייבות ביסוס עובדתי, ולא ניתן לקבוע כעת האם כל מי שרשום בין הנוכחים אכן נכח, אם לאו.
מכל מקום, וזה העיקר, המבקשים נכחו בתחילת הישיבה מיום 16.12.2019 ושמעו את הטענות שהועלו כלפי יוסף. החלטתם לעזוב את הישיבה לפני ההצבעה אינה פוסלת את ההחלטה שהתקבלה. גם הטענה לגבי נוסחים שונים של ההחלטה אינה מחייבת פסילת ההחלטה, שכן הובהר כי הוכנה טיוטה ועל כן יש שינוי בין הטיוטה לנוסח הסופי. גם עניין זה טעון בירור עובדתי.
29. גם הטענות בדבר העדר פירוט סדר היום אינן מצדיקות את ביטול ההחלטה, שהרי המבקשים נכחו ושמעו את הטענות כנגד יוסף ויכלו להגיב וליתן הסברים לנטען. גם לאחר קבלת ההחלטות לא נתנו המבקשים תשובות מניחות את הדעת לטענות שהועלו, ובמיוחד חשוב להבהיר כי לא הצליחו להשיב את אמון הדירקטוריון בניהול החברה על ידי יוסף.
30. הטענה העיקרית עליה מתבססת הבקשה היא זכויות הווטו שניתנו למבקשים בתקנון. אין חולק בדבר האמור בהוראות תקנון. עם זאת, ברור כי בעל מניות או דירקטור אשר לטובתו הוענקו זכויות יתר בתקנון או זכויות וטו על החלטות מסוימות, חייב להפעיל את זכויותיו אלו בהגינות ובנאמנות לטובת החברה. אם לא נאמר כך, המשמעות תהא מתן כוח בלתי מוגבל ובלתי מרוסן למיעוט שעלול לפגוע באינטרסים של הרוב ובאינטרסים של החברה. דומני כי כאשר מוענקת לדירקטור או לבעל המניות זכות וטו שמטרתה מניעת קבלת החלטות מסוימות, יחולו עליו אותן חובות תום לב והגינות המוטלות על בעל שליטה בחברה כלפי החברה וכלפי בעלי המניות האחרים (ראו והשוו ע"א 7735/14 ורדניקוב נ. אלוביץ' (28.12.2016); ע"א 817/79 קוסוי נ' בנק י.ל. פויכטונגר בע"מ, פ"ד לח(3) 253 (1984); ע"א 741/01 קוט נ' עיזבון ישעיהו איתן ז"ל, פ"ד נז(4) 171 (2003)). כך למשל סעיף 193 (3) לחוק החברות, התשנ"ט-1999, מטיל את חובת ההגינות כלפי החברה גם על "בעל מניה שלפי הוראות התקנון יש לו כוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה בחברה או כוח אחר כלפי החברה". סעיף 192 לחוק החברות מטיל את חובת תום הלב על כלל בעלי המניות. משמע, גם את זכות ה"וטו" שיש למבקשים, חובה עליהם להפעיל בהגינות לטובת החברה (ראו גם אירית חביב סגל דיני חברות כרך א 634 (2007). חובה זו צריכה להיות מוטלת גם על דירקטור בכל הנוגע לכוח שהוענק לו למנוע מינוי נושאי בחברה.
31. כפי שהובהר, מתברר כי בין יוסף לבין הדירקטורים ובעלי המניות בחברה התגלעו מחלוקות בעניין דרך ניהול החברה. בעקבות אלו, אבד האמון ביוסף. הטענות לגבי מחדלים בניהול החברה, לא הופרכו ויתכן שיהיה צורך לבררן בהמשך. עם זאת, ברור כי החברה לא עמדה בציפיותיהם של בעלי המניות עד כדי בידם עלה חשש בדבר המשך תפקוד החברה. במצב כזה אך טבעי הוא שבעלי המניות יבקשו לערוך שינויים שיובילו את החברה למסלול אחר שיביא להגשמת הציפיות.
32. דומה שאין חולק על כישוריו של יוסף אשר בזכותם אף ניאותו המשקיעים להצטרף לחברה ולהשקיע בה את הונם. עם זאת, יש הבדל בין יכולותיו וכישוריו המקצועיים, לבין יכולותיו כמנהל, ועל כן ביקשו המשיבים להעביר את הניהול לאחר ולהותיר את יוסף בתפקידים אחרים בהם יוכל לתרום להצלחת החברה. ראינו גם כי יוסף הסכים באופן עקרוני לכך, ואף ניהל משא ומתן לגבי הגדרת תפקידיו. משמע, גם יוסף הבין כי טובת החברה מחייבת שינוי מסוים באופן ניהולה ורק בשל מחלוקות לגבי הגדרת תפקידו וסמכויותיו של יוסף ננקטו ההליכים בבית משפט זה.
33. מן האמור עולה כי ניתן לצמצם את נזקיו והפסדיו של יוסף מחד גיסא, ולאפשר את העברת הניהול לידי מי שבעלי המניות סבורים כי יביא להצלחת החברה. דומה כי במצב זה, מכוח חובת תום הלב וחובת ההגינות כלפי החברה, ראוי היה כי המבקשים לא ימנעו את החלפת המנכ"ל ויו"ר הדירקטוריון.
34. קשה לכמת את המשמעות הכספית של מתן צו מניעה או דחיית הבקשה לכל צד. עם זאת, ברי כי מאזן הנוחות נוטה לדחיית הבקשה לצווים זמניים. הנזקים וההפסדים שיגרמו ליוסף, ניתנים יהיו לפיצוי בעתיד. מאידך, אם החברה תיכשל הנזקים וההפסדים לכל בעלי המניות, כולל המבקשים, יהיו גדולים לאין שיעור. ודוקו, אין טענה כי מאז מינויו של רוני כמנכ"ל, ושל הווארד כיו"ר הדירקטוריון, נפלו פגמים כלשהם בפעילותם וכי נגרם נזק לחברה כתוצאה מחילופי תפקידים אלו.
35. לבסוף אעיר כי גם שיקולי יושר מחייבים את דחיית הבקשה. כפי שראינו לעיל, מיד לאחר קבלת ההחלטות פנה יוסף לעובדי החברה בסין בדואר אלקטרוני שבו התבטא באופן בלתי ראוי כלפי חברי דירקטוריון החברה. גם התנהגותו לאחר מתן הצו הארעי וניסיונותיו לשוב ולתפוס את תפקיד המנכ"ל, מעידים על התנהגות בלתי ראויה שמחזקת את הנימוקים לדחיית הבקשה לסעדים זמניים.
סוף דבר
36. לאור כל האמור אני דוחה את הבקשה לסעדים זמניים. עם זאת, מובהר כי ישמרו למבקשים זכויותיהם בדירקטוריון החברה, לרבות הזכות לפי סעיף 45.3 לתקנון בנוגע לכל החלטה חדשה שתתקבל.
הוצאות בקשת ביניים זו יפסקו במסגרת ההכרעה בתיק העיקרי.
37. אני קובע קדם משפט בתיק ליום 16.6.2020 שעה 9:00.
כתבי הגנה יוגשו עד ליום 1.5.2020.
ניתנה היום, ט"ו אדר תש"פ, 11 מרץ 2020, בהעדר הצדדים.
רון סוקול