--- סוף עמוד 20 ---
מקל...". כן במסמך רפואי מיום 5.5.11 שנערך על ידי ד"ר קורצ'ק דורון נכתב כי "החולה מוגבל בהליכה". בנוסף, במסמך רפואי מיום 6.10.11 נכתב: "בשנים האחרונות סובל מקשיי ניידות ומשתמש לרוב בכיסא גלגלים גם ביציאות ברכב לבדיקות רפואיות וביקורים במרפאות". כן במסמך רפואי מיום 7.11.11 נכתב: "בן 89 לאחרונה אינו נייד מתנוע רק בכיסא גלגלים". בנוסף, בהחלטת כב' הרשם אבי כהן מיום 25.4.10 צוין במפורש כי המנוח הגיע לדיונים בפניו כשהוא "ישוב על כיסא גלגלים".
85. עם זאת, חרף מצבו הבריאותי הלקוי של המנוח, לא הוכח כי מצבו הקוגניטיבי של המנוח לעת עריכת הצוואה לא היה תקין. לתיק בית המשפט צורף אישור רפואי שנערך על ידי ד"ר ברון ביום 15.3.11, קרי כשבוע ימים לפני מועד עריכת הצוואה (צורף כנספח לתשובת התובעת לכתב ההתנגדות המתוקן). באישור זה נכתב כך: "מיועד ל: כל המעוניין. הנ"ל בן 88 נמצא בטיפולי שנים רבות. לפי רישומים בתיקו הרפואי ולפי בדיקה שערכתי לנ"ל – נמצא במצב בריאות טוב. גם מצבו המנטלי טוב שפוי בדעתו בהכרה צלולה". אמנם, בחקירתה הודתה התובעת כי ד"ר ברון לא בדקה את המנוח בעת הנפקת האישור (ראו בעמ' 66 לפרוט' הדיון מיום 8.5.14, ש' 22) ואף התברר כי האישור ניתן לאור פניית התובעת (בימ"ש/2), אולם בהעדר כל מסמך רפואי אחר המעיד כי המנוח לא היה כשיר לערוך צוואה ומשבחרו הנתבעים שלא לזמן לחקירה את ד"ר ברון, די במסמך זה על מנת לשלול את הטענה בדבר אי כשרותו של המנוח לערוך צוואה. מעבר לכך, הנתבעים לא עתרו למינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט להוכחת אי יכולתו של המנוח להבחין בטיבה של צוואה, והדבר נזקף לחובתם.
86. בשולי הדברים, אציין כי אין ממש בטענת הנתבעים לפיה החובה להמצאת חוות דעת רפואית היתה מוטלת דווקא על עו"ד ח' בהיותו נוטריון. דרישה זו מחויבת המציאות בצוואה נוטריונית בלבד על פי סעיף 7 (9) לחוק הנוטריונים, תשל"ו–1976 ותקנה 4 (ה) לתקנות הנוטריונים תשל"ז–1977, ואילו בענייננו עסקינן צוואה בעדים.
87. לסיכום - מהמסמכים הרפואיים ואף מעדות התובעת עצמה עולה כי המנוח לא היה עצמאי, לפחות מן הבחינה הפיזית והיה זקוק לסיוע של עובדת פיליפינית בתפקודי היום יום במשך 24 שעות ביממה. כמו כן, בעת עריכת הצוואה המנוח סבל ממחלת סרטן, נטל תרופות רבות ולא ראה בעין שמאל. בנוסף, המנוח נזקק לסיוע של אחרים לרבות של התובעת, התקשה בהליכה והתנייד לרוב באמצעות כיסא גלגלים. עם זאת, למרות מצבו הבריאותי הירוד של המנוח, בהעדר ראיה רפואית נכון למועד עריכת הצוואה ולנוכח המסמך הרפואי מיום 15.3.11 – לא עלה בידי התובעים להוכיח כי המנוח לא היה כשיר מבחינה קוגניטיבית לערוך צוואה ולכן, אני דוחה טענה זו.