בית משפט השלום בנצרת
ת"א 9921-12-18 שרי את אלכס השקעות וניהול פרוייקטים בע"מ נ' סלימאן
לפני כבוד השופטת הבכירה רים נדאף
התובעת שרי את אלכס השקעות וניהול פרוייקטים בע"מ
נגד
הנתבע אימן סלימאן ת.ז. xxxxxxxxxx
פסק דין
רקע עובדתי וטענות הצדדים:
1. זוהי תביעה שטרית לביצוע שטר חוב מספר 06270 מיום 18.12.13 על סך של 419,000 ₪. (להלן: "שטר החוב" או "השטר").
2. הנתבע הגיש התנגדות לביצוע השטר, ובדיון שהתקיים ביום 15.7.19 קבלתי את ההתנגדות בהעדר הופעה מצד ב"כ התובעת, אשר הגיע יותר מאוחר להיכל המשפט.
3. ניתנה החלטה על הגשת תצהירי עדות ראשית. מטעם הנתבע הוגש תצהירו, תצהיר אביו זאהר סולימאן (להלן: "זאהר"), ותצהיר בן דודו זוהר חן (להלן: "חן"). מטעם התובעת הוגש תצהיר מנהלה מר אלכסיי דנילוב (להלן: "אלכסיי"), וחוות דעת גרפולוגית.
4. בדיון שהתקיים ביום 8.12.20 נחקרו המצהירים על תצהיריהם, הגרפולוגית מטעם התובעת לא נחקרה לאור הודעתו של ב"כ הנתבע מראש כי אין בכוונתו לחקור אותה, וב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל פה.
5. בהתנגדותו טען הנתבע כי היה פעם אחת בלבד במשרדי התובעת, לאחר שנשלח אליה ע"י אביו זאהר לשם קבלת הלוואה שנטל זאהר מהתובעת. הוא סבר כי הוא חותם על אישור קבלת הכספים לידיו, ולא ידע או הבין שהוא חותם על שטר חוב. הוא טוען כי מעולם לא חתם על עסקה או התחייבות כלשהי עם התובעת, חוץ מכספי ההלוואה עבור אביו, ואשר נפרעה מזמן, וכי המסמכים של התובעת הם מזויפים והמדובר בעסקאות פיקטיביות וניסיון להתעשרות שלא כדין על חשבונו. הוא עוד טוען כי בגין חוב נשוא שטר החוב פתחה התובעת תיק הוצל"פ נוסף נגד ח'אלד סולימאן שמספרו 521018-08-18.
6. הנתבע עוד טוען כי היה בעבר בעל מניות בחברת א.ס.א. יזמות ובניה בע"מ ח.פ. 514835834 (להלן: "א.ס.א.") עד יום 10.4.14, ובאותו יום העביר את מניותיו בחברה למר ח'אלד סולימאן הנ"ל (להלן: "ח'אלד"). הוא שינה כיוון בחייו ונסע ללמוד רפואה ברומניה, ולא היה קשור יותר לעסקי החברה. עוד הוסיף כי מעולם לא חתם לתובעת על התחייבות כלשהי בנוגע לחובות א.ס.א.
7. עוד טוען הנתבע כי לא קבל כל תמורה מהתובעת בגין שטר החוב נשוא התביעה, ולא היה לו כל קשר לעסקי החברה לאחר שהעביר לח'אלד את מניותיו.
8. התובעת טוענת כי הנתבע הגיע למשרדיה מספר פעמים, וחתם בפני אלכסיי על שטר החוב, וכן בהזדמנות קודמת אף חתם על כתב התחייבות למסגרת אשראי לניכיון שיקים לטובת חברת א.ס.א, הסכם ארוך של 6 עמודים עליו חתום הנתבע, יחד עם חותמת החברה א.ס.א.
התובעת טוענת כי הנתבע הבין בדיוק על מה הוא חותם, וראה את הכותרת הבולטת של "שטר החוב" נשוא התביעה בעת שחתם עליו, ואין לקבל את טענתו כי הוא לא הבין על מה הוא חותם.
9. התובעת עוד טוענת כי חברת א.ס.א ביצעה מעת לעת ניכיונות של שיקים, ונותרו מספר שיקים שלא נפרעו בסכום של 419,000 ₪, ואלכסיי צירף לתצהירו דו"ח פעולות ניכיון ואסמכתאות על פעולות הניכיון בגין השיקים שלא נפרעו שסומנו ת/3 ו-ת/6 בנספחי תצהירו.
אלכסיי טען כי מי שביצע בפועל את פעולות הניכיון של חברת א.ס.א היה הנתבע ו/או אביו זאהר ו/או בן דודו חן.
10. התובעת טוענת כי בניגוד למצג השווא שמנסה הנתבע להציג לפיו אינו קשור לחברת א.ס.א, הרי שעד היום הוא רשום כדירקטור של חברת א.ס.א. לפי דו"ח רשם החברות שצורף לתצהיר אלכסיי.
11. התובעת טוענת כי בעל המניות הנוכחי של חברת א.ס.א מר ח'אלד אכן חתום על ערבות ושטר חוב להבטחת התחייבויות בחברת א.ס.א, אך אין בכך כדי לאיין את התחייבותו או ערבותו של הנתבע לחובות חברת א.ס.א.
הנתבע מעולם לא פנה לנתבעת להודיע על ביטול ערבותו או ביטול ההסכם להעמדת מסגרת האשראי בחברת א.ס.א לצורך ניכיון שיקים עליו הוא חתום, ואין בהעברת מניותיו לאחר החתימה על ההסכם ושטר החוב כדי לאיין את התחייבותו של הנתבע כלפי התובעת.
12. כבר יצוין כי ב"כ התובעת במסגרת הדיון הצהיר לפרוטוקול כי אמנם נפתחו מספר תיקי הוצל"פ לצורך גביית החוב בסך 419,000 ₪ שנוצר בסוף 2016 עקב שיקים שלא נפרעו ואשר בוצע עליהם ניכיון, אך לא נגבה שום דבר על חשבון החוב מכל התיקים שנפתחו, ולכן החליטה התובעת לפתוח תיק הוצל"פ גם נגד הנתבע.
דיון והכרעה:
13. יצוין כי חרף טענתו של הנתבע בסעיף 17 לתצהירו שצורף להתנגדות, בדבר היות המסמכים מזויפים, לא נטענה טענה ספציפית כנגד החתימות של הנתבע על שטר החוב ועל הסכם העמדת מסגרת אשראי לחברת א.ס.א ואשר נחתם אף הוא על ידו ביום 18.12.13.
למעשה אין כפירה בחתימותיו של הנתבע על שטר החוב ועל כתב ההתחייבות למסגרת אשראי, אלא שהנתבע טוען שלא הבין על מה הוא חותם וחשב שהוא חותם על מסמך לקבלת סכום ההלוואה של אביו זאהר.
14. אינני מקבלת טענה זו, והמדובר בטענה בע"פ כנגד מסמך בכתב. כתב ההתחייבות עליו חתום הנתבע כאמור מיום 18.12.13 מונה 6 עמודים וחתימתו של הנתבע, יחד עם חותמת חברת א.ס.א, מתנוססת על כל דף ודף. למעשה על כל דף חתום הנתבע פעמיים, הן בתור מורשה החתימה של חברת א.ס.א, והן בתור הערב באופן אישי להתחייבויות חברת א.ס.א.. כאמור באותו יום ובאותה הזדמנות, חתם הנתבע על אותו שטר חוב נשוא התביעה. לבוא היום ולטעון כי הוא לא הבין על מה הוא חותם וסבר שהוא חותם על מסמך המאשר שכספי הלוואת אביו נמסר לידו, היא טענה לא רצינית, לא ראויה, ולא אמינה.
בע"א 8533/06 נורית גילמן נ' הפועלים אמריקאי ישראלי בע"מ ואח' (5.8.08) נקבע כדלקמן:
"בפסיקה עקבית נקבעה החזקה כי חתימתו של אדם על מסמך מהווה אישור ועדות לכך שהבין את תוכנו ונתן הסכמתו לאמור בו (ראו ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 6799/02 משולם נ' בנק המזרחי המאוחד, פ"ד נח(2) 145 (2003); ע"א 8800/04 שטיינר נ' בנק המזרחי ([פורסם בנבו], 11.11.2004); ע"א 6055/04 לנדאו נ' בל"ל ([פורסם בנבו], 12.7.2006)). חזקה זו מתעצמת, שעה שהמדובר הינו במסמכים מהותיים כגון שטרי שיעבוד ומשכנתא (ראו לדוגמא ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559 (1997); ע"א 6645/00 ערד נ' אבן, פ"ד נו(5) 365, 375 (2002)).
על המבקש לסתור חזקה זו מוטל נטל הראיה והשכנוע בראיות פוזיטיביות וברמת ההסתברות של אפשרות קרובה (ראו ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60, 91 (1983); ע"א 624/88 גולד נ' מעוז, פ"ד מד(1) 497, 503 (1990); ע"א 1548/96 הנ"ל בעמ' 570)".
15. אינני מאמינה לנתבע כי לא הבין את תוכן המסמך עליו הוא חתום, היינו שטר החוב, וטענתו כאמור היא תמוהה ובלתי סבירה בעליל. אם כך המסקנה היא כי הנתבע לא הצליח לסתור את החזקה לפיה אם הוא חתום על המסמך סימן שידע, הבין והסכים לתוכן המסמך כאמור בפסיקה דלעיל.
16. אמנם ייתכן וחברת א.ס.א נוהלה בפועל על ידי אביו של הנתבע מר זאהר מאחורי הקלעים, אשר לא יכל לחתום בעצמו על כל מסמך או התחייבות בהיותו פושט רגל, ואמנם ייתכן מצב שבו זאהר פעל באמצעות בנו הנתבע, אך בין מצב זה לבין הטענה שהנתבע לא הבין על מה הוא חותם, הדרך ארוכה.
17. הנתבע היה כאמור בעל מניות בחברת א.ס.א ודירקטור בחברה עד היום, ולכן אני קובעת כי הוא הבין, ראה והסכים לחתום על כתב ההתחייבות למסגרת אשראי וכן על שטר החוב להבטחת זכויותיה של התובעת.
18. אדם החתום על שטר, חזקה שהשטר מחייב אותו, אלא אם הוכיח אחת מההגנות עפ"י פקודת השטרות. טענת ההגנה הראשונה של הנתבע שלפיה לא הבין על מה הוא חתום, נדחתה כאמור לעיל. טענת ההגנה השנייה של הנתבע היא שאין באותו שטר כדי לחייב אותו יותר לאחר שהוא העביר את מניותיו לח'אלד ביום 10.4.14.
19. שאלה דומה התעוררה בת"א 1515/05 בנק אגוד לישראל בע"מ סניף אשדוד נ' א. נאיר (1997) בע"מ (ניתן ביום 06.12.2009). שם נקבע כי המועד הרלוונטי להתגבשות הערבות הינו מועד החתימה על כתב הערבות, וכך נפסק שם :
"הנה כי כן, המועד הרלבנטי לבחינת התקיימות התנאים להגדרת "ערב יחיד" הוא מועד החתימה על כתב הערבות. לפיכך, אפילו אם בשלב מאוחר יותר, חדלו הנתבעים להחזיק במניות החברה, הדבר אינו גורע מתוקפה של ערבותם והם אינם נכנסים לגדר הגדרת "ערב יחיד".
בספרו של המלומד ד"ר רוי בר-קהן בספרו ערבות (2006) צוין בעמ' 471 כדלקמן:
"מהו המועד בו יש לבחון את תנאי התקיימות הגדרת 'ערב יחיד'... מה דינו של בעל מניות אשר במועד הגשת התביעה כנגדו כבר מכר מניותיו ואינו משמש כמנהל בחברה לה ערב?
התשובה לכל המצבים האמורים היא אחת: המועד הרלבנטי לבחינת התקיימות תנאי הגדרת 'ערב יחיד' הוא מועד החתימה על כתב הערבות. גם אם חלו שינויים מאוחרים יותר ביחס שבין הערב לבין החייב העיקרי לאחר מועד זה, אין הם רלבנטיים לצורך בחינת ההגדרה הפורמלית לגבי עמידת הערב בתנאי הגדרת 'ערב יחיד'. כל דין אחר אינו אפשרי ואינו סביר...".
אומנם שם דובר על "ערב יחיד" במובן חוק הערבות, אך אותו היגיון חל גם במקרה שלנו
בו נחתם שטר החוב על מנת להבטיח ולערוב לחובות חברת א.ס.א. בהתנהלותה הממושכת והעתידית
מול התובעת.
20. ניתן להגיע לאותה מסקנה גם על פי סעיף 15 לחוק הערבות, תשכ"ז- 1967, אשר קובע כי:
"ביטול ערבות לחיוב עתיד לבוא
(א) ניתנה ערבות לחיוב עתיד לבוא רשאי הערב, כל עוד לא נוצר החיוב הנערב, לבטל ערבותו על ידי מתן הודעה בכתב לנושה, אולם עליו לפצות את הנושה בעד הנזק שנגרם לו עקב הביטול.
(ב) ניתנה ערבות כאמור בהסכמת החייב וביטל הערב ערבותו בלי שנתן לחייב הודעה על כך זמן סביר מראש, על הערב לפצות את החייב בעד הנזק שנגרם לו עקב אי-מתן ההודעה."
הדרישה למתן הודעה בכתב כאמור בסעיף 15(א) לצורך ביטול הערבות פורשה כדרישה ראייתית (ראו למשל ע"א (חי') 43233-10-17 נעאמנה פהמי נ' בנק ערבי ישראלי בע"מ, פס' 43-44 (ניתן ביום 26.06.2018 וניתוח הפסיקה שנעשה שם). נטל השכנוע כי כתב הערבות בוטל, מונח על כתפי המבטל (ראו ת"א (ת"א) 70/97 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' אלישיב (ניתן ביום 15.10.2003). ודוק, מדובר בתנאי בלעדיו אין לביטול הערבות הוא מתן הודעה מפורשת של הערב לנושה על ביטול ערבות בגין חיוב העתיד לבוא, על מנת שהנושה יוכל להיערך בהתאם ולשקול את שיקוליו, או להגיש תביעה לפיצוי הנזק שנגרם לו.
21. עם העברת מניותיו לח'אלד לא דאג הנתבע לבטל את כתב ההתחייבות עליו הוא חתום לטובת התובעת, ולא דאג לבקש ביטול שטר החוב עליו הוא חתום לטובת התובעת. אלכסיי וגם ב"כ התובעת טענו בצדק כי אילו הנתבע היה מבקש ביטול כתב ההתחייבות ושטר החוב לאחר שהועברו מניותיו לח'אלד ביום 10.4.14, היו פועלים בהתאם ומפסיקים את ההתקשרות לניכיון שיקים של חברת א.ס.א לאחר אותו מועד. התובעת הסתמכה על אותו כתב התחייבות ושטר חוב לצורך המשך ביצוע ניכיון שיקים מול חברת א.ס.א לאחר אותו מועד של 10.4.14, כך שאין מקום בדיעבד לבוא ולטעון כי הנתבע פטור מהתחייבותו עפ"י אותם מסמכים רק מהטעם שהעביר את מניותיו לאחר, פעולה שאין לה כל קשר לתובעת, וספק אם בכלל ידעה עליה, כך שאין לה כל השלכה על התוקף המשפטי המחייב של המסמכים עליהם הוא חתום לטובת התובעת.
22. הנתבע גם לא הוכיח אף אחת מההגנות הקבועות בפקודת השטרות למי שחתום על שטר חוב. בסעיף 89(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] נקבע כי:
"העושה שטר חוב, הריהו, במעשה זה-
(1) מתחייב לפרוע אותו ככתבו;".
23. על מנת ששטר חוב יפקע או יבוטל, יש למלא אחר הדרישות הקבועות בפקודת השטרות. בסעיף 90(א) לפקודת השטרות נקבע כי הפרק השני לפקודה יחול על שטרי חוב, למעט בסעיפים המצוינים בסעיף קטן (ג) שאינו רלוונטי לענייננו.
24. בפרק השני של הפקודה, סימן ז' נקבעו ההוראות הנוגעות לפקיעת השטר. בסעיפים 60-64 לסימן ז' כאמור נקבעו המקרים בהם יפקע השטר, כמו למשל עם פירעון השטר, או קבלת השטר בשעת חלותו, או ויתור מפורש בכתב, או ביטול השטר, או ביצוע שינוי מהותי בשטר.
25. הנתבע לא טען או הוכיח חלופה כלשהי מהחלופות המנויות בסעיפים 60-64 לפקודה, שעל פיהם יוכל הוא לטעון לפקיעת השטר. לפיכך המסקנה היא כי השטר לא פקע, ועודנו בתוקף ומחייב את עושהו, הוא הנתבע כאן.
26. אמנם התובעת החתימה את בעל המניות החדש בחברת א.ס.א על שטר חוב נוסף ועל כתב התחייבות נוסף, אך אין במסמכים נוספים אלו כדי לאיין או לבטל בצורה כלשהי את שטר החוב עליו חתום הנתבע. יצוין שגם ח'אלד נמצא במצב של פשיטת רגל, כמו גם זאהר וכמו גם חן, שגם נגדו נפתח תיק הוצל"פ. היחיד מבין כל המעורבים הללו שאינו בהליך של פשיטת רגל, הוא הנתבע כאן, לפיכך, ניתן להבין את ההיגיון הכלכלי לפיו עבדה התובעת, להחתים את כל המעורבים על שטרי חוב ועל כתבי התחייבות לצורך הבטחת זכויותיה בכל נקודת זמן, כל עוד היא מזרימה כספים לחברת א.ס.א על ידי ביצוע ניכיון שיקים במשך השנים.
27. באשר לטענה של היעדר תמורה לפיה הנתבע לא קיבל תמורה בגין אותו שטר, יש לדחות את הטענה. גם זאהר וגם חן העידו כי עבדו במשך השנים מול התובעת בניכיון שיקים, וגם בהלוואות, וכי במסגרת ניכיון השיקים היה זוהר חן מגיע למשרדי התובעת ומקבל את סכומי הכסף במזומן עבור השיקים של צדדי ג', חברת אגס, ככל הנראה מזמינת העבודה של חברת א.ס.א.. חן העיד כי היה מיופה כוח של ח'אלד, מנהל החברה, ועפ"י אותו ייפוי כוח היה נוהג חן להגיע למשרדי התובעת ולקבל כאמור את כספי השיקים בעסקאות ניכיון השיקים שהייתה חברת א.ס.א מבצעת אצל התובעת.
28. חן אף הגיש תצהיר מטעמו במסגרת פרשת ההגנה של הנתבע, אשר בו ציין כי התחיל לעבוד בחברת א.ס.א בסביבות שנת 2014, ובתקופת עבודתו עבד בין היתר כשליח מטעם החברה והיה מגיע למשרדי התובעת לעשות פעולות של ניכיון שיקים בשם חברת א.ס.א, וכי אלכסיי היה בודק את השיקים ומקבל אישור לגביהם. עוד מציין חן כי באותה תקופה הבעלים של החברה היה ח'אלד וכי קיבל ממנו ייפוי כוח לפעול מול התובעת כאמור.
29. עפ"י דו"ח איתור שיקים, נספח ת/3 לתצהיר אלכסיי, וכן עפ"י ת/5, ת/6 ו-ת/4 לאותו תצהיר עולה כי חברת א.ס.א ביצעה ניכיון אצל התובעת על 6 שיקים בתקופה מיום 1.10.16 עד 25.10.16 בסכום כולל של 419,000 ₪, ואותם שיקים לא נפרעו על ידי צדדי ג', שהיא חברת א.ג.ס פרויקטים בע"מ (להלן: "אגס"), לאחר שחברת אגס כנראה נפלה או הסתבכה בחובות.
אלכסיי גם העיד שבגין אותם שיקים ואותו חוב הוא פתח תיק הוצל"פ נגד אגס ונגד המנהל שלה – גיא סיני, ולא הצליח לגבות מהם שום דבר לאחר שגם אותו גיא סיני נכנס לפשיטת רגל.
30. בנסיבות העניין, הוכיחה התובעת את התמורה הנטענת בסך 419,000 ₪, אשר צוינה בגוף שטר החוב, כך שיש לדחות את טענת הנתבע להיעדר תמורה. חשוב לציין כי הנתבע חתום על כתב ההתחייבות ושטר החוב לא באופן אישי, אלא בתור בעל מניות ודירקטור של חברת א.ס.א, כך שיש לבדוק אם אותה חברת א.ס.א קיבלה תמורה בגין שטר הביטחון, ואין זה רלוונטי אם הנתבע באופן אישי קיבל תמורה מהתובעת באותו סכום.
31. לא מצאתי כל פסול בעובדה שהתובעת פתחה תיקי הוצל"פ נגד מספר אנשים או נגד שתי החברות א.ס.א ואגס לצורך גביית החוב, משלא נטען או הוכח כי התובעת ביצעה גבייה כפולה כלשהי, ובגין כך יש לדחות את טענת ב"כ הנתבע בטיעוניו שהתובעת פעלה בחוסר תום לב או באי ניקיון כפיים.
32. אינני מוצאת לנכון להתייחס לטענת העוקץ שהועלתה על ידי ב"כ התובעת בסיכומיו, לאחר שהתברר במהלך הדיון כי חלק מהשיקים עליהם בוצע ניכיון מטעם התובעת, הוחזרו לחברת אגס לאחר שזו התחילה להסתבך בחובות, דבר שהוסתר מהתובעת בעת שביקשה לברר את מצבה הפיננסי של חברת אגס טרם ביצוע הניכיון על השיקים שלה. טענה זו אינה רלוונטית למחלוקת ולכן אינני מוצאת לנכון להכריע בה.
33. משנדחו טענות ההגנה של הנתבע, אני דוחה את התנגדותו לביצוע השטר, ומתירה לתובעת להמשיך בהליכי ההוצל"פ נגדו. כן מחייבת את הנתבע לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 6,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך 7,000 ₪ (כולל מע"מ).