טענות הנתבעים
25. אין חולק כי התובעת השכירה לנתבעת את המושכר. הנתבעים חיפשו משקיע שיזרים כסף לנתבעת או ייכנס כשותף בה עקב הצורך בהתפתחות החברה. משכך, הנתבעת באמצעות מנהליה, הנתבעים 2-3, עניינו את מר שטיינברג, בהשקעה בנתבעת. לטענת הנתבעים, התובעת ומר שטיינברג לא שללו אפשרות זו, אולם לא החליטו סופית באיזה אופן ייכנסו הם כשותפים או כמשקיעים בנתבעת, אם בכלל, ועד שיחליטו סופית, החליטו להזרים כספים לנתבעת, הם הכספים מושא התובענה.
26. הנתבעים טוענים כי אין זה המקרה הראשון בו שקלו ויזמו הצדדים מיזם משותף. כך למשל, התובעת והנתבעת הקימו את חברת כארד און כחברה משותפת בה גם התובעת הייתה בעלת מניות ואף השקיעה בה כספים.
27. הנתבעת אינה מכחישה קבלת הסכומים מושא התובענה מהתובעת על ידה או את אופן החישוב של הסכום הנתבע. יחד עם זאת, הנתבעים טוענים כי הסכומים לא ניתנו כהלוואה, וכי לו חפצה הנתבעת בקבלת הלוואות הייתה פונה למקורות שעיסוקם במתן הלוואות ולא הייתה מתקשרת עם התובעת בעסקאות למתן הלוואות.
28. משכך, טוענים הנתבעים, המסמכים אשר נחתמו בין הצדדים, אינם מנוסחים כהסכמי הלוואה, לא באופן מובהק ולא באופן מפורט. כך למשל, לטענתם, במסמכים אלו אין מועד פירעון ואין גם מועדי החזר. היעדרם של שני מרכיבים מהותיים אלו מחזק את טענתם, כך לשיטתם, אשר לאופי ההתקשרות האמיתי שבין הצדדים.
29. עוד טוענים הנתבעים, כי הם לא היו מעלים על דעתם להסכים למצב שבו לתובעת יש אפשרות להעמיד לפירעון מידי סכום כה גדול, בהיעדר יכולת לפרוע סכום זה, אלמלא הידיעה שמדובר במתן סכומים אשר אמורים להיות השקעה אצל הנתבעת. יתר על כן, לא ניתן להכריע בשאלת החזר הסכומים בטרם תוכרע שאלת מעמדם ואופיים של הכספים שניתנו, קרי באם הם מהווים השקעה בנתבעת, אם לאו.
30. הנתבעים 2-3 טוענים כי אמנם חתמו כערבים על גבי כל אחד מהמסמכים, אולם נאמר להם על ידי מר שטיינברג כי זוהי חתימה פורמאלית בלבד, וכי ממילא יש מקום ללבן טיבם של כספים אלו. בנסיבות אלה, טוענים הם, כי ערבותם האישית פגומה ונולדה כתוצאה ממצג כוזב, ואין לראות אותם כערבים להתחייבויות הנתבעת. עוד טוענים הנתבעים 2-3, כי השימוש שמנסה התובעת לעשות בדיני הרמת המסך מחזק את הטענה כי הם אינם ערבים להתחייבויות הנתבעת.
דיון והכרעה
31. במרכזה של תובענה זו ניצבת השאלה העיקרית הדורשת הכרעה והיא שאלת סיווגם של הכספים שהועברו מהתובעת אל הנתבעת במסגרת ההסכמים שנחתמו בין הצדדים – האם כהלוואות, כטענת התובעת, או כהשקעה, כטענת הנתבעים.
32. אומר כבר עתה, לאחר עיון בכל המסמכים שהוצגו לפניי ושמיעת עדויות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין לראות בהסכמים מושא התובענה הסכמי השקעה או הסכמי שותפות, אלא הסכמי הלוואה לכל דבר ועניין.
33. כידוע, בבואנו לפרש חוזה, נקודת המוצא היא לשון החוזה, לה משקל כבד ומשמעותי בגיבוש אומד דעת הצדדים [ראו סעיף 25(א) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן: "חוק החוזים"); ע"א 1536/15 פז חברת נפט בע"מ נ' תחנת דלק חוואסה בע"מ, פס' 46 לפסק דינה של השופטת ברון (פורסם בנבו, 8.2.2018); ע"א 8080/16 עמודי שחף בע"מ נ' לברינצ'וק, פס' 12 לפסק דינו של השופט מזוז (פורסם בנבו, 8.8.2018); ע"א 5620/16 אופטיקה הלפרין בע"מ נ' Luxottica Group Spa (פורסם בנבו, 21.1.2020)].