ג. תמצית טענות המבקשת
8. לטענת המבקשת, על פי סעיף 38 לחוק הספנות (ימאים), תשל"ג – 1973, קברניט האנייה מוסמך לעשות כל פעולה הנראית לו דרושה לשם שמירה על חיי אנשי הצוות, ולפי סעיף 36 לחוק זה רואים אותו לעניין זה כשלוחם של בעלי האנייה. משכך, הוראת הקברניט לאשפז את הקצין באופן דחוף, יצרה התחייבות חוזית של בעלי האנייה כלפי המבקשת, המחייבת את בעלי האנייה לשאת בעלויות האשפוז והטיפול הרפואי.
המבקשת מוסיפה וטוענת, כי בתאריך 6.2.2009 מדינת הדגל של האנייה, פנמה, אימצה את האמנה הבינלאומית להעסקה ימית, משנת 2006, ומכוחה של אמנה זו, על כל מדינה שהיא צד לאמנה, להבטיח שמפעילי כלי השיט הנתונים לשיפוטה, יעניקו טיפול רפואי לימאים המועסקים על ידם, ויישאו בעלויות הכרוכות בכך. לטענת המבקשת, אף מכוחה של אמנה זו חייבים בעלי האנייה לשאת בתשלום הוצאות הטיפול הרפואי שניתן לקצין.
9. בכל הנוגע למשיבה מס' 2 טענה המבקשת, כי הוראות קברניט האנייה לפינויו החוף של הקצין לבית החולים, נעשו בהתאם להנחיות שהקברניט קיבל מאת מנהליה של המשיבה מס' 2, והוראות אלה הן בבחינת התחייבות חוזית של המשיבה מס' 2 לשאת בכל ההוצאות הכרוכות באשפוזו של הקצין.
10. עוד הוסיפה המבקשת וטענה, כי הקצין המחה לה את זכויותיו לקבל מהמשיבות טיפול רפואי ושיפוי בגין כל הוצאות האשפוז שנגרמו לו.
11. באשר לסמכות בית המשפט לימאות, לדון בתביעת המבקשת כתביעת חפצא, טענה המבקשת, כי חוב דמי האשפוז יצר שעבוד ימי, לפי סעיף 41(4) לחוק הספנות (כלי שיט), תש"ך – 1960.
ד. תמצית תגובת המשיבות
12. המשיבות גורסות, כי אין עילה בדין ליתן פקודת מעצר נגד האנייה, ולטענתן, בקשת המבקשת, והתביעה שבצידה, "הינן ניסיון נואל ונפסד מצד המבקשת להתעשר על חשבון המשיבות שלא כדין".
אעיר, כי נראה לי, שלא היה מקום לכנות את ניסיונה של המבקשת לגבות את המגיע לה, בעבור טיפול רפואי שהעניקה לעובד של המשיבות, "ניסיון נואל ונפסד להתעשר על חשבון המשיבות". גם אם המשיבות סבורות, שחובת התשלום אינה חלה עליהן, היה ראוי לבחור סגנון מתון יותר להשתמש בו.
13. המשיבות טענו בתגובתן, כי המשיבה מס' 2 שכרה שירותיו של הקצין, באמצעות חברה להשמת כוח אדם, וזאת לאחר שהאחרון הצהיר כי מצב בריאותו תקין, וכי הוא חוסן בכל החיסונים הנדרשים על ידי ארגון הבריאות הבינלאומי. הקצין עלה לראשונה על האנייה בתאריך 20.3.2021, ובמהלך ההפלגה החל לחוש שלא בטוב. הגילוי כי הקצין נמצא חיובי לנגיף הקורונה גרמה למשיבה מס' 2 "הפתעה גמורה", שכן הא סברה שהקצין חוסן מפני הנגיף. המשיבה מס' 2 מכחישה כי נתנה הנחיות לאשפוזו של הקצין, וההחלטה לאשפזו הייתה החלטה של צוות האמבולנס שהוזעק לטפל בו. לטענת המשיבה מס' 2, בית החולים סרב למסור לה פרטים על מצבו הרפואי של הקצין, בנימוק, כי אין מוסרים פרטים למי שאינו בן משפחתו של המאושפז. מטעם זה, המשיבה מס' 2 לא יכלה לאמוד את מצבו הרפואי של הקצין ולגבש החלטה באיזה אופן לנהוג בעניינו.