בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 7681-01-18 בוגופן בע"מ ואח' נ' פרי הגליל (תעשיות) בע"מ ואח'
תיק חיצוני:
מספר בקשה:35
לפני כבוד השופט אבי פורג
התובעת 1 והנתבעת שכנגד:
הנתבעים שכנגד:
1. בוגופן בע"מ
2. פריניר (הדס 1987) בע"מ
3. מר יעקב צ'סקלה
4. מר תומר צ'סקלה
5. הדס צ'סקלה מור
6. אלה אגמון
7. רינה כהן
8. ים צ'סקלה
נגד
הנתבעת והתובעת שכנגד פרי הגליל (תעשיות) בע"מ
החלטה
לפני בקשת הנתבעים שכנגד לחיוב התובעת שכנגד, פרי הגליל (תעשיות) בע"מ (להלן: "פרי הגליל"), במתן ערובה בגובה של 1,000,000 ₪ או בסכום אחר שיקבע על ידי בית המשפט לתשלום הוצאות הנתבעים שכנגד.
דיון והכרעה
המסגרת הנורמטיבית
בעת בחינת חיוב בהפקדת ערובה, נדרש להבחין בין תובע שהוא אדם פרטי, לבין תובעת שהיא חברה (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' מרדכי (מוטי) זיסר (13.7.08) (להלן: "אואזיס").
חיובה של חברה בתשלום ערובה להבטחת הוצאות משפט מוסדר בסעיף 353א לחוק החברות הקובע כהאי לישנא:
"353א. הוגשה לבית משפט תביעה על ידי חברה או חברת חוץ, אשר אחריות בעלי המניות בה מוגבלת, רשאי בית המשפט שלו הסמכות לדון בתביעה, לבקשת הנתבע, להורות כי החברה תיתן ערובה מספקת לתשלום הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, ורשאי הוא לעכב את ההליכים עד שתינתן הערובה, אלא אם כן סבר כי נסיבות הענין אינן מצדיקות את חיוב החברה או חברת החוץ בערובה או אם החברה הוכיחה כי יש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין."
ברע"א 537/19 ניסקו חשמל ואלקטרוניקה בע"מ נ' אלקטרולייט שיווק (1994) בע"מ (14.2.19), ציין בית המשפט העליון (כב' השופט גרוסקופף), כי ככלל, תחויב חברה בהפקדת ערובה להוצאות הנתבע, כאשר הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה התובעת מהפקדת הערובה להוצאות, מוטל על כתפיה:
"סעיף 353א לחוק החברות מורה כי תובעת שהיא חברה בעירבון מוגבל תחויב, לבקשת הנתבע, במתן ערובה להוצאותיה – אלא אם הוכיחה שיהיה ביכולתה לשלם הוצאות אלה, או שבית המשפט סבר כי "נסיבות העניין אינן מצדיקות" חיוב בערובה. הסדר זה, המגדיר את החיוב בהפקדת ערובה להוצאות ככלל, ואת ההימנעות מהטלתו כחריג, נועד להפיג את החשש שמא נתבע שזכה בדין לא יוכל להיפרע בגין הוצאותיו מתובעת המסתתרת מאחורי ישות משפטית ערטילאית נטולת נכסים (רע"א 10905/07 נאות אואזיס מלונות בע"מ נ' זיסר, פסקה 6 (13.7.2008); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 684 (מהדורה שתיים עשרה, 2015)).
הנטל להוכיח כי יש הצדקה לפטור את החברה-התובעת מהפקדת ערובה להוצאות מוטל על כתפיה..."
ברע"א 10376/07 ל.נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (11.2.09) (להלן: "ל.נ הנדסה ממוחשבת") סיכם בית המשפט העליון את השיקולים שעל בית המשפט לשקול בבואו להורות לתובע שהוא חברה להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע:
"13. מן האמור לעיל עד כה עולה כי על בית המשפט הבוחן בקשה להורות לתובע שהוא תאגיד להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבע, לשקול בראש ובראשונה את מצבה הכלכלי של החברה, בהתאם ללשון הסעיף. זהו שלב הבדיקה הראשון. ואולם בכך, לא נעצרת הבדיקה. משקבע בית המשפט כי החברה לא הראתה כי תוכל לשלם את הוצאות הנתבע אם יזכה בדין, על בית המשפט להמשיך ולבחון האם נסיבות העניין מצדיקות חיוב החברה בערובה, אם לאו (ראו: פרשת נאות אואזיס, שם בעמ' 4). זהו שלב הבדיקה השני. בהקשר זה יש להביא בחשבון, בין היתר: (א) את הזכויות החוקתיות (הנוגדות) של הצדדים (ב) את ההנחה שחיוב החברה להפקיד ערובה במקרה כזה (בו לא הוכיחה שיש ביכולתה לשלם את הוצאות הנתבע) מבטא את הכלל והפטור הוא החריג (דבר זה נלמד מהתיבה: "אלא אם כן", הכלולה בסעיף 353א לחוק). זאת ועוד – על פי הפרשנות שהיתה נהוגה ביחס לסעיף 232 לפקודה, שקדם לסעיף 353א לחוק, ניתן לומר – על דרך ההיקש –כי שאלת סיכויי ההליך (אותה נוהגים לבדוק בבקשה להפקדת ערבות מתובע לפי תקנה 519 לתקנות) גם היא יכולה להישקל על ידי בית המשפט במסגרת בחינתו את הנסיבות לסתור את ההנחה המצדיקה חיוב החברה בערובה. במילים אחרות – אם, למשל, סיכויי ההליך גבוהים, ייתכן שיהיה בכך כדי להוות נסיבות שבגינן מוצדק שלא לחייב בהפקדת ערובה (ראו: פרשת אויקל). עם זאת, ראוי להוסיף כאן שתי הערות:
(א)בשלב זה הנטל רובץ על כתפי החברה התובעת – להראות מהן אותן נסיבות שבגינן לא מוצדק לחייב את התאגיד בהפקדת ערבות (עיינו: פרשת אויקל).
(ב) בדרך כלל אין זה ראוי להיכנס בהרחבה במסגרת זו לניתוח סיכויי התביעה ויש להיזקק לעניין האמור רק כאשר סיכויי ההליך גבוהים במיוחד, או קלושים מאוד (השוו: The White Book, 624).
משמסתיים שלב הבדיקה השני במסקנה שעל החברה להפקיד ערובה להוצאות הנתבע מגיע שלב הבדיקה השלישי, במסגרתו יש לבחון את גובה הערובה הנדרשת ולדאוג שתהיה מידתית ותאזן אל נכונה את שלל השיקולים הרלבנטיים ( השוו: The White Book, 620 para. 25.12.7). הנה כי כן, בכל שלבי הבדיקה ניצבות ברקע הדברים גם הזכויות החוקתיות שעליהן עמדנו לעיל: זכות הגישה לערכאות וזכות הקניין של התובע ושל הנתבע ועל בית המשפט ליתן אף להן את המשקל הראוי ..." (ההדגשות שלי- א.פ) (שם, בעמ' 10).
ומן הכלל אל הפרט
כמפורט לעיל, הכלל בהתאם להלכה הוא חיוב החברה התובעת שאחריות בעלי מניותיה מוגבלת, להפקיד ערובה להבטחת הוצאותיו של הנתבע. עם זאת, לבית המשפט מסורה הסמכות לפטור את החברה מהפקדת ערובה, באחד משני המקרים: בהתקיימן של נסיבות המצדיקות את ההימנעות מהחיוב בהפקדה; או בנסיבות שבהן הוכיחה החברה התובעת את יכולתה לעמוד בתשלום ההוצאות ככל שהתביעה תידחה והיא תחויב בהוצאותיו של הנתבע, כאשר הנטל להוכחת החריגים מוטל על התובעת המבקשת את הפטור מהפקדת הערובה כאמור.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, דין הבקשה להתקבל חלקית כמפורט להלן.
ראשית אתייחס לטענת פרי הגליל לפיה מאחר שמדובר בתובענה שכנגד, היא אינה נדרשת להפקיד ערובה להבטחת הוצאות הנתבעים שכנגד.
בהקשר זה קבע בית המשפט העליון ברע"א 1413/18 Ingenjorsfirman M.Sjoberg AB נ' טליט ווירלס סרביסס בע"מ (11.3.18), בין היתר כך:
"אף בטענתה הנוספת של המבקשת – הגורסת שאין לחייבה בהפקדת ערובה בגין תביעה שכנגד, למצער כאשר היא מבוססת על מסכת עובדתית זהה לזו של התביעה העיקרית – אין כדי לשנות את התמונה. סיווגו של הליך כתביעה שכנגד אינו מעניק, כשלעצמו, פטור גורף ומוחלט מהפקדת ערובה להוצאות, הן ביחס לתובע יחיד ...והן ביחס לחברה..."
ובענייננו, מצב הדברים שפרי הגליל הגישה תביעה שכנגד, אין בו די כדי לפטור אותה מהפקדת ערובה באופן אוטומטי. עם זאת, יש משקל לכך שלכאורה אכן חלק מהמסכת העובדתית בתביעה שכנגד ובהליך העיקרי משותפת, כאשר עיון בטענות כתב ההגנה בתביעה העיקרית מעלה כי הן חופפות בחלקן לטענות שהועלו בכתב התביעה שכנגד.
נבחן כעת את יתר השיקולים הנוגעים להפקדת ערובה.
פרי הגליל צרפה כאמור מסמכים שלטענתה תומכים ביכולתה הכלכלית לשאת בהוצאות שיפסקו לטובת הנתבעים שכנגד ככל שייפסקו, אך ביקשה כי בית המשפט יעשה שימוש בסמכותו מכוח סעיף 23 לחוק עוולות מסחריות ויורה על חסיונם ואי גילויים של הנתונים הכלכליים והמסמכים. הנתבעים שכנגד התנגדו לכך.
בנסיבות הענין איני רואה צורך להכריע בבקשת פרי הגליל להורות על חסיונם של הנתונים המפורטים בנספחים מאחר ולאחר שעיינתי במכתב רואי החשבון של פרי הגליל לא שוכנעתי מהנתונים שהציגו ביחס לדוחות הכספיים המבוקרים של פרי הגליל לשנת 2019 ובפרט מהיחס בין השורה של הכנסות פרי הגליל לשורה של הרווח הנקי (שנוכח בקשת פרי הגליל איני מפרט לגביו), ומהנתונים החלקיים לארבעת החודשים הראשונים של שנת 2021, שניתן ללמוד מהם על יציבות בגובה הכנסות פרי הגליל ותו לא, כי פרי הגליל תוכל לשאת בהוצאות משפטיות במידה ויפסקו נגדה בסיום ההליך, כשסביר להניח שסיום ההליך בפסק דין יארך לכל הפחות שנה מהיום ואף פרק זמן ארוך מכך נוכח הבקשות והמחלוקות הרבות במסגרת ההליך. עוד אציין שרואי החשבון כותבים במכתבם כי באישורם לכך שפרי הגליל תוכל לשאת בהוצאות משפט של מיליון ₪ הסתמכו על הנתונים הכספיים שפרטו כאמור לעיל, על בסיס מידע שנמסר להם מהחברה (אם קיים מידע נוסף הוא לא פורט במכתב) ועל ההצהרה של מנכ"ל פרי הגליל מיום 9.5.21 כי האחרונה תוכל לשאת בהוצאות משפטיות עד מיליון ₪ היה ויפסקו נגדה, והאמור ללא כל הנמקה או פרוט.
אשר על כן אני סבור, כי קיים ספק בדבר יכולתה של פרי הגליל לשלם את הוצאות הנתבעים שכנגד במידה והתובענה שכנגד תידחה. נוכח האמור לעיל, לא מצאתי להתייחס למחלוקות הנוספות בסוגיה זו.
בכל הנוגע לסיכויי התביעה שכנגד, בזהירות הנדרשת לשלב זה, כפי שציינתי כבר בסיפא להחלטתי מיום 11.10.20, ובהחלטתי הנוספת מהיום, בפני פרי הגליל משימה לא פשוטה לבסס טענותיה, בהתחשב בכך שניגשה להליך הבוררות מתוך כוונה לקיים את ההסכם, זאת עת שסברה כי היא זכאית להפחית מהתמורה המוסכמת בהסכם, נוכח הפער המשמעותי בין המצב של מילוז כפי שהוצג בחוזה למצבה בפועל, סכום גדול הרבה יותר, מהסכום אותו קבע הבורר בפסק הבוררות שהייתה זכאית להפחית מסכום התמורה בהסכם.
טענת פרי הגליל כי במסגרת הליך הבוררות התגלה לראשונה כי לא היה מדובר במצגים שנמסרו בתום לב אלא במצגי שווא ומעשים תרמיתיים, שהוצגו בפני פרי הגליל ביודעין ומתוך כוונה לרמות אותה ולמשוך אותה לעסקה, תוך שיודעים שפרי הגליל מסתמכת על אותם מצגים, היא טענה שהוכחתה אינה קלה וזאת בלשון המעטה. זאת, בין היתר, בהתחשב בכך, שלשיטתה של פרי הגליל עוד בטרם החל הליך הבוררות, מצגי השווא שהוצגו לה היו חמורים ביותר (ושווים גבוה הרבה יותר מקביעת הבורר בפסק דינו). גם חלוף הזמן וההמתנה לפסק הבורר אינם פועלים לטובת טענות פרי הגליל.
נוכח כל האמור לעיל, לאחר איזון כלל האינטרסים ובחינת כל השיקולים הנדרשים והרלוונטיים, מחד זכות פרי הגליל לגשת לערכאות לרבות העובדה שמדובר בתובענה שכנגד, במסגרתה יש חפיפה מסויימת בין הטענות שנטענו בכתב ההגנה בתביעה העיקרית לבין הטענות שנטענו בכתב התביעה שכנגד ומאידך, זכות הנתבעים שכנגד להיפרע את הוצאות המשפט ככל שהתובענה הנגדית נגדם תידחה וייפסקו הוצאות כאמור ובהתחשב גם בסכום התביעה שכנגד (בסך של 30,000,000 ₪), אני סבור שיש להעמיד את הערובה שתופקד על ידי פרי הגליל על סך של 200,000 ₪.
לפיכך, הבקשה מתקבלת חלקית באופן שפרי הגליל תפקיד עד ליום 26.10.21 ערובה (מזומן או ערבות בנקאית צמודה למדד) בסך של 200,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים שכנגד בתובענה שכנגד ותגיש הודעה על ההפקדה לבית משפט עד לאותו מועד.
4678313באין הפקדה והודעה כאמור לעיל, תמחק התובענה שכנגד של פרי הגליל.
נוכח החלטתי לעיל, מתייתרת בקשתה של בוגופן לחקור את המצהיר מטעם פרי הגליל.
פרי הגליל תישא בהוצאות בקשה זו בסך של 1,000 ₪.
תז"פ ומשימה למתן החלטה ליום 27.10.21.
ניתנה היום, י"ד תשרי תשפ"ב, 20 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.
אבי פורג