עוד באותו יום השיבו הנתבעים (באמצעות הנתבע 1, להלן – "הנתבע"), במכתב דוא"ל כדלקמן:
"שלום גב' אסולין [המתווכת ] בהמשך לשיחתנו מהיום, אני מאשר לכם את הסכמתי [ההדגשה במקור]עבור 4,050,000 ₪ ללא הרהיטים של הדירה שלנו בתל אביב.
קבלה טובה.
ג'. אטלן [תורגם מצרפתית על ידי י.י.ה.]".
6. הנתבעים מינו את עו"ד דבורה-מרים טולוב (להלן – "עו"ד טולוב") לפעול בשמם, מול עו"ד הלוי, לשם ניסוח הסכם מכר.
ביום 24.2.2019 פנה עו"ד הלוי לעו"ד טולוב במכתב דוא"ל (נספח ג'), כדלקמן:
" עו"ד טולוב שלום רב,
רצ"ב בהמשך לשיחתנו טיוטת הסכם מבוססת על עסקה דומה שעשיתי לפני כ-3 חודשים באותו פרויקט. גם שם סוכם עם הרוכש שתשולם מחצית מהסכום כפוף לקבלת משכנתא.
אודה לקבלת תחשיב חשיפה מקסימלית ממס שבח ואישור שאין חובות לעיריית ירושלים, לשם חישוב הסכום בנאמנות להבטחת אישורי המסים.
לרשותך לכל דבר ועניין וכמובן פתוח לכל הערה, הבהרה או שינוי טיוטא.
נ"ב: הלקוחות מבקשים לקדם חתימה כבר במהלך שבוע הבא ואני עומד לרשותך בכל עת לקידום העניין.
בכבוד רב ובב"ח,
יצחק יפת הלוי, עו"ד ".
למכתב זה צורפה טיוטת הסכם מכר (נספח ג'1).
בערבו של אותו יום, פנה עו"ד הלוי אל עו"ד טולוב במכתב דוא"ל נוסף, שבו ביקש ממנה להעביר לו "את הפרטים המדויקים של המוכר/ים, כולל מספר זהות כפי שהם מופיעים באישורי הזכויות".
עו"ד הלוי הסביר בתצהירו (סעיף 23), כי הוא ביקש זאת, משום שהיו מקרים שבהם התגלו הבדלים באיות בין השם כפי שהוא רשום בדרכון לבין השם כפי שהוא רשום בתעודת הזהות.
7. למחרת, ביום 25.2.2019, קיבל עו"ד הלוי ממזכירתה של עו"ד טולוב צילום של תעודות הזהות של הנתבעים (נספח ד) ואישור זכויות חלקי מהחברה המשכנת, שם התנהלו באותה עת רישומי הזכויות של הדירות בבניין (נספח ד'1).
התברר, כי הזכויות בדירה עדיין לא נרשמו על שם הנתבעים.
באותו יום שאלה עו"ד טולוב במכתב דוא"ל את עו"ד הלוי: "האם חסר לך משהו נוסף", וזה השיב כי קיבל מה שביקש והוסיף: "לרשותך לסגירת הנוסח בנחת. הבנתי שעדיין לא הושלמה העברת הזכויות, אבקש להוסיף זאת כתנאי מקדמי לשחרור הכספים מהנאמנות ... ".
עו"ד טולוב השיבה: "בסדר גמור" (התכתבות בנספח ה').
8. בימים 26 ו-27 לחודש פברואר 2019 נערכה התכתבות דוא"ל בין עו"ד הלוי לבין עו"ד טולוב, בניסיון למצוא "מתווה" להסדרת התשלום השני, עקב הקושי שהתעורר לאור זאת שהזכויות בדירה עדיין לא היו רשומות על שם הנתבעים (נספחים ו').
שניהם הסכימו כי הם אינם רואים בכך "מכשול להתקדמות במו"מ" וכן הסכימו לפנות במשותף לחברה המשכנת לשם הסדרת הדרוש (נספחים ז').