33. לסיכום הפרק הדן במישור החוזי שבין הצדדים, הגעתי למסקנה כי מאחר שנפל פגם בהליכי הדיווח לרשות המסים בנוגע לשווי המוצהר של הרכב באופן שהביא לכך שרשות המסים הוציאה הודעות גירעון לתובעים לתשלום סכומים נוספים שעולים על סכום העסקה המוסכם עם החברה, הרי שעסקינן בהפרת הסכם על ידי החברה כלפי התובעים ברכיב מהותי של ההסכם ,שהוא עלות הרכב שייבאו התובעים באמצעות החברה.
הפרת הסכם זו מזכה את התובעים בפיצוי המסתכם לכל הפחות לשווי הסכום שנדרשו לשלם לרשות המסים כתוספת למסים ששולמו על ידם בעת ייבוא הרכב.
עוולת התרמית
34. התובעים טוענים כי הדיווח אודות שווי מוצהר לרשויות המסים שאינו תואם את השווי של הרכב בפועל מהווה פעולה שעולה לכדי עוולות תרמית וגזל כהגדרתן בפקודת הנזיקין [נוסח חדש].
35. כפי שנקבע לא אחת בפסיקה הנטל המוטל על התובעים להוכחת עוולת התרמית הוא נטל כבד ביותר ולא ניתן להסתפק במאזן ההסתברויות הנוהג בהליכים אזרחיים [ע"א 4842/05 גרניט הנדסה לתעשייה נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, [פורסם בנבו], 12.8.2007).
36. מעיון בכתב התביעה ובראיות שהוצגו לבית המשפט התברר כי קיים פער משמעותי בין השווי המוצהר של הרכב בפני רשויות המסים לעומת שווי הרכב בפועל .בעניין זה גרסת הנתבעים היא שהאחריות בנוגע לדיווח שנעשה למכס היא של המתווך בחו"ל שעמו עמדו הנתבעים בקשר במסגרת ייבוא הרכבים .לכן ,ככל שנעשתה תרמית היא לא נעשתה על ידי הנתבעים אלא על ידי המתווך מחו"ל והם רק פעלו בהתאם לדיווחים שהוא מסר ובהתאם לכך העבירו את הכספים למתווך ולרשות המסים. לשיטת הנתבעים ככל שלתובעים יש טענה בנוגע לחיוב הנוסף בהפרשי המס, עליהם לפנות אל המתווך מחו"ל (חקירתו הנגדית של הנתבע 3 בעמ' 51, ש' 19-21 לפרוטוקול מיום 4.7.2018).
37. התובעים כולם העלו את עילת התביעה מכוח עוולת התרמית והגזל כעילה חלופית. מסקנתי היא כי התובעים לא ביססו כנדרש את התשתית העובדתית והמשפטית הנדרשת לצורך הוכחת התקיימותן של עוולות התרמית והגזל בשים לב לנטל הכבד המוטל על הטוען להתקיימות עוולות אלה. אשר על כן ובעניין זה אני מקבלת את טענות הנתבעים כפי שפורטו בהרחבה בסיכומיהם וקובעת כי אכן לא הוכחו חמשת יסודות עוולת התרמית (ע"א 9057/07 דוד אפל נ' מדינת ישראל) [פורסם בנבו]. מטעם זה עילת התביעה בנוגע לעוולות אלו נדחית.
38. למעלה מן הדרוש אציין כי נוכח הראיות שהוצגו והנסיבות הרלוונטיות, ספק אם התרמית נעשתה כלפי התובעים שהם לקוחות הנתבעים אשר שילמו את המחיר המלא עבור רכישת הרכב על פי תחשיב המס הצפוי בהתאם לשווי הרכב בפועל או כלפי מדינת ישראל ורשויות המסים מהן נגרע תשלום המס המלא נוכח הדיווח אודות שווי רכב מוצהר שהוא נמוך משווי הרכב בפועל על פי החשבוניות שהגיעו לידי המדינה בשלב מאוחר יותר.
יחד עם זאת בהחלט ברור כי ככל שסכום המס , הנגזר מהמחיר הכולל ששילמו התובעים , נמוך יותר – תגדל עמלת הנתבעים – שכן כאמור הצדדים לא הסכימו על סכום עמלה מוגדר. מחיר הרכב היה מחיר כולל.
הרמת מסך
39. לטענת התובעים , נסיבות המקרה מצדיקות חיוב אישי של הנתבעים 3-4, מהטעם שנעשה ניצול אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה ומאחר ואין מדובר רק בהפרת הסכם במישור החוזי אלא במעשי תרמית הונאה ומצג כוזב שנעשו על ידי הנתבעים 3-4 על מנת להונות את הנתבעת 1 ואת התובעים .לכן יש לקבוע שאם תחויב החברה בתשלום הפרשי המס שנדרשו התובעים לשלם, יחול החיוב ביחד ולחוד גם על הנתבעים 3-4.
40. להלן לשון סעיף 6 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999 (להלן: "חוק החברות"):
6. (א) (1) בית משפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעל מניה בה, אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים החריגים שבהם השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה באחד מאלה:
(א) באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה של החברה;
(ב) באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה,
ובלבד שבעל המניה היה מודע לשימוש כאמור, ובשים לב לאחזקותיו ולמילוי חובותיו כלפי החברה לפי סעיפים 192 ו-193 ובשים לב ליכולת החברה לפרוע את חובותיה.
(2) לעניין סעיף קטן זה, יראו אדם כמודע לשימוש כאמור בפסקה (1)(א) או (ב) גם אם חשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות, שגרמו לשימוש כאמור, אך נמנע מלבררן, למעט אם נהג ברשלנות בלבד.
41. לאחר שבחנתי את התשתית העובדתית שהוצגה בפני בית המשפט מצאתי לנכון לקבוע כי אכן המקרה שבפניי מצדיק את חיובם האישי של הנתבעים 3-4 בעלי המניות בחברה בחיוב החברה בחיוב על פי פסק דין זה מהטעם שהפעולות שביצעו הנתבעים 3-4 תוך כדי שימוש באישיות המשפטית של החברה החתומה על ההסכמים עם התובעים שבמסגרתן הדיווחים לרשויות המס במדינת ישראל הם דיווחים שבהם השווי המוצהר של הרכבים אינו תואם את שווי הרכב בפועל עונות על ההגדרה הקבועה בסעיף 6 לעניין שימוש באישיות המשפטית הנפרדת שיש בו כדי להונות אדם .
42. יובהר כי איני מקבלת את טענות הנתבעים מהן עולה כי הגורם שדיווח לרשויות המס הוא איש הקשר של החברה בחו"ל, המתווך וסוחר הרכבים, שכן כאשר מדובר בייבוא של מס' רכבים. אחריות הנתבעים כולם, בין החברה ובין בעלי המניות, היא לוודא שלא תתבצענה פעולות שאינן חוקיות, כגון הצהרה כוזבת לרשויות המס בנוגע לשווי הרכבים המיובאים., לכל הפחות ניתן מסקנתי היא כי גם אם בעלי המניות חשדו באפשרות לקיום נסיבות אלו של הצהרה שאינה תואמת את מחיר הרכב המיובא הם העדיפו לעצום את עיניהם ונמנעו מלברר את הנסיבות ובהתאם לסעיף 6(א)(2) לחוק החברות, במצב זה ניתן לייחס מודעות לבעלי המניות.
43. מעדויות של עובדי חברת "טים", חברת עמילות המכס, התברר כי אף שהלקוחות הרשמיים של חברת עמילות המכס הם התובעים בהיותם "יבואני הרכב באופן אישי", הייתה היכרות אישית בין עובדי חברת עמילות המכס לנתבעים 3-4, ואף דרישות התשלום ששויכו ל"תיק" של הנתבעים 3-4 נשלחו אליהם על ידי מי שהייתה בתפקיד "מקלידת תיקים" בחברת עמילות המכס (עמ' 73, ש' 7-13 לפרוטוקול מיום 29.1.2019).
עדויות אלו שוללות טענות הנתבעים בנוגע לקשר מינורי ועקיף בין הנתבעים לבין עמילי המכס.
44. בהקשר זה יצוין כי על פי גרסת הנתבעים, מצד אחד החברה לא התחייבה כלפי התובע למחיר "כולל וסופי" ומצד שני כל התמורות שהתקבלו מהתובעים הופקדו בחשבון החברה. למעשה, ככל שתשלום המס היה נמוך מהסכום המשוער בעת חתימת ההסכם בין הצדדים נוכח הדיווח על שווי מוצהר נמוך מהמחיר שהרכב נרכש בפועל הרי שנותרו בקופת החברה כספים עודפים שיועדו מלכתחילה לתשלום מס לפי השווי הגבוה של הרכב .אולם לא נוכחתי מגרסת הנתבעים כי נעשתה מטעמם בדיקה בשלביה הסופיים של העסקה לבחינת נושא זה על אף שלגרסתם כאמור המחיר לא היה "כולל וסופי" ומכאן שהוא נתון לשינויים, לא במקרה של שינוי לרעת הלקוח ולא במקרה של שינוי לטובה.
45. משכך נוכח הנסיבות שהתבררו בפני בית המשפט בהליך זה הן על פי עדויות כלל הגורמים שהיו מעורבים בפעולות שנדרשו לצורך ייבוא הרכבים ותשלום המסים בגין רכבים אלה מסקנתי היא כי המקרה שבפניי מצדיק את חיובם האישי של הנתבעים 3-4 כבעלי מניות על אף שעל הפניות ההסכמים וההסכמות שבין הצדדים נעשו בין התובעים לבין החברה, אלא שהעובדה כי בהליך הייבוא נעשו פעולות שיש בהן כדי להצהיר הצהרות שווא בפני רשויות המס, מביאה למסקנה שאין בסיס להותרת המסך שבין הנתבעים 3-4 לבין החברה.
מה גם שכאמור , בהחלט נוכחתי כי ככל ושיעור המס ששולם במסגרת עסקת היבוא היה נמוך יותר , הייתה עמלת הנתבעים שכאמור שיעורה לא הוגדר ולא הוסכם מפורשות – גבוהה יותר.
אשר על כן אני מקבלת את טענות התובעים לכך שיש לבצע "הרמת מסך" מכוח סעיף 6 לחוק החברות ומחייבת את הנתבעים 3-4 בסכום שנדרשו התובעים לשלם כהפרשי מס יחד עם חיוב החברה בתשלומים אלו.
סיכום
46. נוכח כל האמור לעיל, מחייבת את הנתבעים ביחד ולחוד בגין הפרת ההסכם שכרתו עם כל אחד מהתובעים .אשר על כן אני מחייבת את הנתבעים 2-4 לשלם לתובעים ביחד ולחוד לתובעים את התשלומים שנדרשו התובעים לשלם בשל הפרשי מס בעקבות הודעות גירעון שנשלחו אליהם על ידי רשויות המסים בקשר עם ייבוא אישי של הרכבים שביצעו התובעים באמצעות החברה.
47. הסכומים שנדרשים הנתבעים 2-4 לשלם הם הסכומים שפורטו בהסכם הפשרה שנחתם בין התובעים לבין הנתבעת 1 וקיבל תוקף של פסק דין ביום 11.8.2021.
התוצאה היא שמחייבת את הנתבעים 2-4 לשלם לתובעים לפי הפירוט כדלקמן ובצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מהתאריך הנקוב בהסכם הפשרה בין התובעים לנתבעת 1 בהתייחס לכל אחד מהתובעים בנפרד ועד התשלום בפועל :
לתובע 1 סכום של 298,993 ש"ח,
לתובעת 2 סכום של 145,620 ש"ח
ולתובע 3 ישלמו סכום של 246,611 ש"ח.
48. בנוסף מחייבת את הנתבעים 2-4 ביחד ולחוד בהוצאות התובעים ושכר טרחת עו"ד בסכום של 54,000ש"ח, דהיינו 18,000 ש"ח לכל אחד מהתובעים בכל אחד מהתיקים שבכותרת.
בפסיקת סכום זה התחשבתי בכך שאמנם בפניי 3 תביעות שונות שהדיון בהן אוחד, אולם עסקינן בתשתית עובדתית ומשפטית דומה והתובעים יוצגו כולם על ידי אותו בא כוח.
49. בנוסף , מחייבת את הנתבעים 2-4 ביחד ולחוד לשאת בסכום אגרת בית המשפט ששילמו התובעים בפועל בכל אחת מהתביעות, בצירוף ריבית חוקית והפרשי הצמדה למדד מיום ששילמו את האגרה ועד הפירעון בפועל.
המזכירות תשלח העתק פסק הדין בדואר רשום אל באי כח הצדדים ותסגור התיק.
ניתן היום, כ"ב טבת תשפ"ב, 26 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.
כוכבה לוי