בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
04 פברואר 2022
ת"א 34442-03-20
לפני: השופט יעקב שפסר, סגן הנשיאה
התובעת:
שטראוס מים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד ליאור שמעוני
נגד
הנתבע:
נתנאל שמואל מלכה
ע"י ב"כ עו"ד שמעון בר לב
פסק דין
רקע
1. עניינה של התביעה נשוא הליך זה בטענה לגניבת סודות מסחריים ועשיית עושר ולא במשפט.
2. התובעת, שטראוס מים בע"מ (להלן – "התובעת" / "שטראוס") הינה חברה שעיסוקה בין היתר בשוק מתקני טיהור המים הביתיים, המוכרת ומשווקת ברי מים במותג "תמי 4" ושירותי תחזוקה וחלקי חילוף לאותם מכשירים.
3. הנתבע (להלן – "הנתבע" / "נתנאל") הינו בעל עסק לברי מים, הקרוי "בראל מינרל מערכות מים". הנתבע עוסק כטענתו כספק מתקן ונותן שירות לברי מים "יד שניה".
4. התובעת טענה, כי הנתבע החזיק בסודות מסחריים שלה - מידע עסקי סודי שלה (מאגרי מידע של לקוחות התובעת). לשיטתה, הנתבע שם ידו על הסודות המסחריים הללו באמצעות עובד שלה, שפעל עבורו. הנתבע עשה שימוש במידע, לצורך העברת לקוחות שטראוס אליו.
5. במסגרת התביעה ביקשה שטראוס צו מניעה קבוע כלפי התובע, אשר יאסור עליו לפנות ללקוחותיה בפעולות שיווק, שירות או מכירה, וכן למנוע ממנו לעשות שימוש במאגר המידע המצוי בידיו, הנוגע ללקוחותיה.
בצד זה ביקשה שטראוס סעדים זמניים כלפי הנתבע דוגמת צו מניעה זמני, אשר יאסור עליו לפנות ללקוחותיה, וכן צו לתפיסת נכסים ("אנטון פילר"), אשר ניתנו על-ידי ביום 16.3.2020. במסגרת צו תפיסת הנכסים מונה רו"ח יהודה ברלב לכונס על נכסיו של הנתבע (להלן – "כונס הנכסים").
6. הצו הזמני לתפיסת הנכסים בוצע ביום 22.3.2020 בסיוע משטרת ישראל, לאחריו הוגשו דו"חות של כונס הנכסים בדבר הנכסים שנתפסו על-ידו (ביום 24.3.2020 וביום 5.5.2020), כאשר הכונס מציין בדו"חות, כי חלק מן המידע אינו נגיש נוכח פעולות סיכול שביצע המשיב בנכסים טרם תפיסתם (המשיב שפך מים רותחים על מחשב נייד בטרם פתח לנציגי כונס הנכסים את דלת ביתו, וכן המחשב נתפס, כאשר חסרים בו חלקים כגון כרטיס זיכרון וכונן שבבי (SSD)). כמו כן, לא נמצא דבר בכספת שנתפסה על ידי הכונס.
7. במסגרת דיון ביום 2.6.2020 במעמד הצדדים, הודיעו באי כוחם לבית המשפט, כי יעמדו בקשר ביניהם במגמה לסלק את המחלוקות, בלא צורך בהמשך דיון בתביעה.
8. ביום 14.6.2020 הוגש דו"ח שלישי ואחרון מטעם כונס הנכסים, לפיו בקבצים על גבי המחשב העסקי של הנתבע וכן על גבי דפים בכתב יד, נמצאו 15 לקוחות, לרבות מידע אודותיהם שכלל כתובות, טלפונים, שמות עסק וסכומים ששילמו הלקוחות לתובעת.
9. בתגובה מיום 25.6.2020 הודיעה התובעת, כי היא "אינה מתנגדת להחזרת התפוס לידי המשיב" וזאת לאור העובדה, כי החבלה שהלה ביצע במחשב "אינה מאפשרת עוד התחקות אחר הנעשה במחשבי המשיב".
10. בהחלטותי מיום 2.7.2020 ומיום 6.7.2020 הוריתי על השבה מיידית של התפוסים לידי הנתבע (מחשבים, כספת וציוד נוסף ככל שנתפס כזה). כמו כן, בהסכמת הצדדים, ניתנה החלטה להגשת טיעוניהם בכתב למתן פסק-דין.
11. על בסיס הסכמת הצדדים, כי תינתן החלטה בתיק על יסוד טיעוניהם שיוגשו בכתב, קבעתי בהחלטה מיום 6.7.2020, כי ב"כ הצדדים יגישו טיעוניהם בכתב ויוכלו לצרף אסמכתאות לטיעונים אלה. הצדדים הגישו טיעוניהם, מבלי שצרפו להם אסמכתאות, למעט לעניין הוצאות התובעת וביום 26.7.2020 ניתן פסק הדין בתיק, במסגרתו נדחתה התביעה, זאת על בסיס טיעוני הצדדים ודו"חות כונס הנכסים בלבד (להלן: "פסק הדין").
12. ביום 14.10.2021 ניתן בבית המשפט העליון פסק דין (ע"א 6504/20) בו התקבל ערעור המערערת (התובעת) ובוטל פסק הדין (מיום 26.7.2020) והתיק הוחזר לטיפולי, לצורך הכרעה מחודשת שתנתן, בהסכמת הצדדים, על יסוד מכלול הראיות שהונחו לפניי, הן במסגרת התיק העיקרי והן בבקשה לסעד זמני.
13. בהחלטה מיום 22.10.2021 הזמנתי את הצדדים להגיש מחדש את חומר הראיות הכולל שהוגש בתיק וכן להגיש מחדש את טיעוניהם, תוך התייחסות והפנייה לחומר המבוקש לעיון, הן בתיק העיקרי והן בהליך הסעד הזמני.
14. לאחר שהצדדים הגישו את טיעוניהם, לרבות האסמכתאות, הגיעה העת להכריע במחלוקת בין הצדדים, על בסיס מכלול הנתונים והראיות שהובאו לפניי.
עיקר טענות התובעת
15. התובעת עותרת למתן צו מניעה קבוע, האוסר על הנתבע לפנות ללקוחות התובעת בפעולות שיווק, שירות או מכירה, וכן אוסר על הנתבע מלעשות שימוש במאגר המידע המצוי בידיו, הנוגע ללקוחות התובעת, בכל דרך שהיא.
16. התובעת טוענת, כי הוכח שהנתבע הפעיל "מרגל" בחצריה – עובד התובעת, עמו סחר הנתבע במידע עסקי סודי שלה, ופנה בתפוצה רחבה בתשדורת אלקטרונית לטלפון הסלולרי של לקוחות התובעת, תוך התחזות לתובעת.
לטענת התובעת, עיוול הנתבע כלפיה הן בעוולת גניבת עין והן בעוולת גזל סוד מסחרי - שתיהן עוולות מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט – 1999 (להלן – "חוק עוולות מסחריות").
17. בצד זה מציינת התובעת, כי נאלצה לוותר על המשך חקירה ואיתור חומרים ונתונים ששימשו את הנתבע לביצוע העוולות לעיל, לאור פעולות סיכול שביצע הנתבע "על דרך של עקירת דיסק קשיח מחומרת המחשב, ויציקת מים רותחים על יתרת רכיבי המחשב", שנתפס בידי כונס הנכסים.
התובעת ממשיכה ומציינת, כי כונס הנכסים איתר נתונים ראשוניים בלבד, באמצעות המחשב האמור: "גם מהנתונים הראשוניים שאיתר כונס הנכסים בשאריות המחשב שנתפס, עולה כי מצוי בו מידע עסקי, גם אם ראשוני, השייך למבקשת, וכי ככל הנראה, בהסתברות גבוהה, הושחתו מן המחשב הנתונים "המפלילים".".
18. למרות האמור, עומדת התובעת על דרישתה למתן צו מניעה כאמור, וזאת, לגישתה, בהיעדר התנגדות של הנתבע למתן הצו נוכח טענתו, כי לא עשה ואין בכוונתו לעשות שימוש במידע מסחרי סודי של התובעת.
19. התובעת מבקשת, להטיל הוצאות הליך זה במלואן על הנתבע, מכמתת הוצאות אלה בסך של 101,755 ₪ ומצרפת בתמיכה לכך את תצהירו של מר אביב פפר, מנהל כספים בתובעת, על נספחיו, הכולל פירוט ממוסמך של ההוצאות כדלקמן:
א. סך של 20,000 ₪ עבור עלויות בגין חקירה פנימית של התובעת שנערכה בנושא דליפת המידע;
ב. סך של 117 ₪ עבור תשלום בגין בדיקת שחזור מידע;
ג. סך של 14,239 ₪ עבור תשלום לכונס הנכסים;
ד. סך של 2,878 ₪ עבור תשלום בגין שחזור המחשב;
ה. סך של 1,901 ₪ עבור תשלום למומחה המחשבים בגין ליווי תפיסת המחשב ובדיקה ראשונית של המחשב;
ו. סך של 62,620 ₪ עבור שכ"ט עו"ד.