סכום החיסכון במס מהו?
46. במהלך ניהול ההליך דנא הונחו לפני שלוש חוות דעת שונות אשר כל אחת מהן חוברה על ידי מומחה אחר. שניים מהמומחים הובאו מטעם הנתבעת, ואחד מטעם התובע. אקדים מסקנה לדיון ואומר כי לאחר שעיינתי בשלוש חוות הדעת, ולאחר ששמעתי את חקירת המומחים באשר למסקנותיהם, לא מצאתי להעדיף איזו מחוות הדעת מאחר שכל חוות הדעת עוסקות למעשה בשאלה משפטית המסורה להכרעת בית המשפט.
אך בטרם אתייחס לתוכן חוות הדעת ואבהיר מסקנותי ראיתי להעיר הערה כללית על מקומן של חוות הדעת בהליך זה.
התביעה דנא יכולה לשמש דוגמה לזה המעוניין לרדת לשורש הביקורת שמתח כבוד הנשיא זוסמן על שיטת השימוש במומחים במשפט האזרחי, כשאמר: "האמת ניתנת להיאמר כי שיטת המומחים המובאים על-ידי בעלי דין כנהוג בארץ, אינה יעילה, מרבה הוצאות ומאריכה את הדיונים. מומחה שהוא בידי בעל-דין נוטה בדרך הטבע לטובת שולחו..." (בר"ע 212/76 (לא פורסם)).
בעלי הדין הגישו שלוש חוות דעת עבות כרס, שכל אחת מהן משרתת את הטענות המשפטיות של הצד שהביאן מטעמו. בכך שימשה הזכות הדיונית שניתנה לבעלי הדין מכוח סדרי הדין האזרחי ודיני הראיות, להביא מומחה מטעמם, כשלב נוסף באסקלציה של הסכסוך. אודה כי מלבד התעצמות הסכסוך והשקעת יתר של משאבים בניהול ההתדיינות דנא, לא ברור לי במה תרמו חוות דעת המומחים שצורפו, שעה שעיקר המחלוקת שלפני היא משפטית.
47. ולאחר שאמרתי את הדברים ראיתי להתייחס בקצרה לחוות הדעת שצורפו.
הנתבעת, צירפה כאמור, שתי חוות דעת. האחת, חוות הדעת של ד"ר שאנן; והשנייה, חוות הדעת של רו"ח אריה שרון. שתי חוות הדעת משרתות את התיזה הכללית שהציגה הנתבעת. כך למשל מציין רו"ח אריה שרון "שהחלופות המחמירות של רשות המסים... לא נסמכות על תשתית עובדתית אמיתית, נועדו בעיקר לייצר הרתעה ולהביא את החברה לסגור הסכמי שומה בסכומים הנמוכים משמעותית מהדרישה הכספית הנקובה באותן חלופות" (עמוד 17 לחוות דעת רו"ח אריה שרון). כלומר, על אף שהמומחה אריה שרון הובא ליתן חוות דעת בתחום מומחיותו היא ראיית חשבון, הרי שהפוך והפוך בחוות דעתו ולא תמצא במה היא תורמת לדיון מלבד היותה מבוססת על מה שהוא כינה - ניסיונו ארוך השנים באשר להתנהלות רשות המס. גם חוות הדעת של ד"ר שאנן היא למעשה חוות דעת משפטית שמטרתה לבחון מצב תיאורטי לו "היה מתנהל הליך כנגד שלטונות המס, לגופו של עניין, בבתי המשפט" (עמוד 37 לחוות דעת ד"ר שאנן). כך מנתח ד"ר שאנן את המצב המשפטי העדכני בתחום דיני המס ומתבסס על אסמכתאות משפטיות שונות, להבהיר את מסקנותיו.
48. גם מעיון בחוות הדעת שהגישה התובעת עולה כי למעשה מדובר בחוות דעת משפטית. חוות הדעת הוגשה מטעם עו"ד זיו שרון שאינו רואה חשבון ומומחיותו נובעת מעיסוקו רב השנים כעורך דין בתחום דיני המס. אין מקום לחוות דעת מומחה למשפט הישראלי של משפטן ישראלי גם אם המשפטן מגדיר עצמו כמומחה בתחום המיסים.
49. לסיכום חלק זה, הבהרתי כי השאלה מהו שיעור החיסכון במס תענה בהתאם לכללי פרשנות החוזים. וכאמור כבר ציינתי כי לאחר שעיינתי בחומר הראיות ושמעתי את עדויות המצהירים, ראיתי לקבוע כי שיעור החיסכון במס הוא ההפרש בין חבות המס כפי שנקבעה בשומות רשויות המס ובין הסכום ששילמה הנתבעת בפועל מכוח הסדר הפשרה שחתמה מרצונה והסכמתה (כפי שהוגדר על ידי הצדדים בהסכם 2006).
על כן ראיתי לקבל את טענות התובע באשר לסכום החיסכון במס.
כאמור, התובע הסכים לשני וויתורים משמעותיים בנוגע לקביעת גובה שכר הטרחה. האחד, התובע וויתר על הטענה כי עצם הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי, הגם שלא התברר בפועל והקנה לו זכות כי שכר הטרחה יהיה בשיעור של 12% מגובה החיסכון במס, כאמור בהסכם 2014, וחלף זאת הסתפק התובע בשיעור 10% מגובה החיסכון במס. השני, מקובלת עלי טענת התובע כי בהתאם לעמדת פקיד השומה הסכום שממנו צריך להפחית את סכום הפשרה שהושגה הוא 165 מיליון ₪ (ראו נספח 50 לתצהיר עו"ד מזרחי).
בהתאם לעמדת התובע, שכאמור מצאתי לקבלה במלואה, יש לחשב את שכר הטרחה כ- 10% מההפרש כאמור, ובסך הכל 10.5 מיליון ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.
סיכום ומסקנות
50. כאמור בפסק הדין – ראיתי לקבל את התביעה כמפורט בפסק הדין לעיל.
51. לאחר הכרעה, אתייחס להלן לשאלת ההוצאות.
כפי שכבר ציינתי, התרשמתי כי הדיון הנוכחי חרג מהמסגרת הרצויה. כך למשל הוגשו מספר חוות דעת משפטיות, בלי שיהיה בהן כדי לתרום לקידום ההליך. ההפך הוא הנכון. נוכח כמות חוות הדעת שהוגשה הוקדש יום דיונים שלם לחקירת שניים מנותני חוות הדעת. בנוסף, התובע הגיש סיכומים באורך 38 עמודים, לא כולל סיכומי תשובה והנתבעת מנגד הגישה אף היא סיכומים באורך 48 עמודים. לא אחת עמד בית המשפט העליון על ההשלכות השליליות של "הצפת" בית המשפט בהררי ניירת, ונראה כי הדברים נכתבו כאילו לענייננו: "לעתים מוגשים כתבי טענות ושאר מסמכים באורך בלתי סביר. יש אף הטוענים, במידה מסוימת של בדיחות, המהולה ברצינות, שיש למדוד את המסמכים על פי משקלם ולא במספר העמודים. אין בכוונתי לומר שהדבר קורה בכל הליך, אך אין ספק שהתופעה קיימת ומתגברת ומכבידה היא על תפקודם של בתי המשפט. אין להלין על כך באופן כללי אלא באותם מקרים, והם אינם מעטים, בהם אין מִתאם בין המשקל הסגולי של העניין לבין היקפם של המסמכים המוגשים. היינו, כאשר אורכם של המסמכים (שלא לומר משקלם) חורג מכל פרופורציה" (רע"א 615/11 סופר מדיק (מדיק לייט) נ' ANTON HUBNER CMBH &CO. KG. סעיף 4 (27.3.2011)).
ברבים מהמקרים ריבוי המלל והארכת היקף הסיכומים, חוות הדעת וכתבי הטענות, מצביע דווקא על חולשה של בעל דין וכי אין לאותו בעל הדין "אותה טענה מובהקת" אשר יכולה להוביל את בית המשפט לקבלת עמדתו (רע"א 1671/15 רונן אלמליח נ' עיריית לוד, סעיף 8 (17.5.2015)).
52. לא בכדי עיגן מחוקק המשנה את הסמכות לפסוק הוצאות לחובת בעל דין שהתנהלותו הדיונית חרגה מכל פרופורציה ראויה בתקנה 153 לתקסד"א החדשות. נראה כי התובענה שלפני, שכל עניינה שכר טרחת עו"ד, היא מקרה שראוי לשימוש בכלי פסיקת ההוצאות, לנוכח התרשמותי כי נעשה שימוש בהליכים משפטיים באופן שחורג מן הראוי והמקובל, תוך העמסת עלויות על בית המשפט ועל בעל הדין שכנגד, כך הגישה הנתבעת שתי חוות דעת שכל אחת מהן מחזיקה קלסר בן עשרות עמודים, ובנוסף הפריזה באורך סיכומיה, שכן למעט הצורך לשמוע את החקירות על חוות הדעת, לא תרמו אלה במאומה להליך.
אני מחייבת אפוא, את הנתבעת בהוצאות התובע בסך כולל של 175,000 ₪.
ולפני חתימת פסק הדין, לא אוכל שלא לציין כי חרף ניסיונותי לפשר בין הצדדים לנוכח המוניטין הרב שיש לעורכי הדין שעניינם הובא בפני, לא השכילו ללכת בדרך זו, ולא נותר לי אלא להצר על כך שנסיונותי לא צלחו.
ניתן היום, י"ב אדר א' תשפ"ב, 13 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.
אסתר נחליאלי חיאט