8. ואמנם, ביום 30.8.2015 התקיימה פגישה בביתו של ברוורמן, בנוכחות הבורר גרטנר, הרב אטינגר ובאי-כוח הצדדים (פרוטוקול צורף כנספח ח' לבקשת הביטול). במהלך אותה פגישה אמר ברוורמן כי מסמך ההתחשבנות נערך על ידי מישהו מטעמו, אך סרב לומר מי ערך אותו. לאחר הפגישה בביתו של ברוורמן נתן הבורר, ביום 6.10.2015, החלטה בה פורטו הדברים שעלו מאותה "ישיבת בירור". הבורר התייחס לדברי ברוורמן בנוגע למסמך ההתחשבנות וציין כי הדרך הנכונה היא להמשיך את הבוררות מנקודת עצירתה אצל הבורר הקודם, לרבות פסק הביניים וכן "מסקנותיו ותובנותיו שבהמשך", אך הוסיף כי יש לאפשר לצדדים לבדוק את הממצאים. לאחר מועד זה התקיימו דיונים נוספים בימים 2.12.2015 ו-10.12.2015 והוגשו סיכומי הצדדים.
9. בחלוף למעלה משנה, ביום 22.2.2017, ניתן פסק בוררות נוסף – "פסק דין – 2". בפסק זה קבע הבורר כי קרן ההלוואות/עסקאות היא כפי שנקבע על ידי הבורר ברוורמן: 264,000 $ + 100,000 ₪ (יצויין, כי ברוורמן קבע בפסק הביניים סכום אחר: 249,000 $, ואילו הסכום שצויין על ידי הבורר גרטנר הוא הסכום המופיע במסמך ההתחשבנות). בנוסף, נשאר חוב קייטרינג בסך 42,000 $. כן נקבע כי הנתבע (קרלינסקי) פטור מהרווחים על הקרן. בנוגע להפסדים נקבע כי התובע (זלצמן) הציג מסמכים המאששים את סכומי ההפסדים, ולפיכך נקבע כי על קרלינסקי לשלם לזלצמן: (1) בגין איחור בתשלום עבור דירה 32,000 $ בניכוי 1,368 $ בגין רכיב ההצמדה; (2) בגין פסק דין בסך 85,000 $ פטור הנתבע; (3) בגין רווחי הלוואה מהניג 100,000 $; (4) בגין רווחי הלוואה מפרנהייט 1,115,000 $; (5) בגין מימוש הדירות ע"י פרנהייט 235,000 $; מסעיפים 3-5 יש להפחית את הרווח שהרוויח התובע בגין רכישת חלקו של וינברג במגרש, כלומר עליית שווי הקרקע. להערכת השווי האמור מונה השמאי אביחי באדי. הבורר קבע כי עם קבלת החלטת השמאי יעודכן סכום החוב הסופי, כאשר מסכום זה יקוזז סך של 1,100,000 ₪ ששולם. לצדדים ניתנה האפשרות להעיר הערותיהם על פסק זה בתוך 14 יום.
10. ביום 30.3.2017 נתקיים בפני הבורר "דיון ערעור", לאחריו נתן הבורר ביום 29.12.2017 פסק נוסף – "פסק דין – 3". בפסק זה קבע הבורר כי פסקי הדין עומדים בעינם למעט שינוי אחד - ביטול קביעתו הקודמת לפיה הנתבע פטור מן הרווחים על הקרן. נקבע כי סכום הרווחים ייקבע בסוף ההליך, לאחר עריכת החישוב וקביעת הסכום הסופי של ההפסדים. לעניין מינוי השמאי נקבע כי הנתבע (קרלינסקי) רשאי להציע שמאי חלופי, וככל שלא יהיו השגות או שההשגות לא יתקבלו, ישלם את שכר טרחתו. הבורר התייחס לטענות שהעלה בפניו קרלינסקי בנוגע ל"נתונים ומספרים" שנקבעו על ידי ברוורמן, וציין כי דרישתו לבדוק את הנתונים בדיקת עומק אינה מציאותית.