פסקי דין

עא (ת"א) 49599-10-21 יאיר נתניהו נ' אבי אלקלעי - חלק 6

31 יולי 2022
הדפסה

24. מכאן שהוכרע שניתן להגיש הן בקשת רשות ערעור על ההחלטה שלא לבטל את פסק הדין שניתן במעמד צד אחד והן ערעור על פסק הדין עצמו. ונעבור לדיון בערעור.

תמצית טענות המערער בערעור

25. למערער טענות שהובאו תחת ראש הפרק "לא היה יסוד למסקנה כי כתב התביעה הומצא למערער".

תחת ראש פרק זה נטען שטענותיו העובדתיות של המשיב בעניין ההמצאה לא נתמכו בתצהיר: כאשר עסקינן בבקשה שעליה להיות נתמכת בתצהיר; כאשר טענות הנוגעות להמצאה ולמקום מגורי המערער צריכות היו להיטען בתצהיר; וכך גם טענות לעניין פנייה למשרד בא כוחו של המערער.

כמו כן נטען שאישור המסירה לא היה תקין, כיוון שלא ניתן היה להסתמך על תקנה 495 לתקנות הישנות שנועדה רק להמצאה על ידי בית משפט; אישור המסירה אינו תקין ולא מולא כהלכה שמו של פקיד הדואר ואף לא מולא שמו של המקבל וחתימתו.

עוד נטען שגם אילו הייתה "המצאה" זו לא נעשתה למערער או למי שמורשה לקבל עבורו כתבי בי-דין לפי התקנות.

26. תחת ראש הפרק "אף אילו הייתה ההמצאה כדין לא היה מקום לתת את פסק הדין שניתן", טוען המערער שמתן פסק דין בהיעדר הגנה אינו אוטומטי ונדרש שהמשיב (התובע) יוכיח את תביעתו ובמיוחד את הנזק הנטען, כאשר בכתב התביעה הודגש שהמשיב אינו תובע פיצויים "ללא הוכחת נזק" כפי שניתן על פי חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965 (להלן: חוק לשון הרע) אלא "נזק מיוחד (נזק נפשי, כאב וסבל)". המערער מפנה לפסק הדין בע"א 464/71 אמסלם נ' שטיינברג, פ"ד כו(1) 328, 332 (1972) (להלן: פס"ד אמסלם) וכן לפסק הדין בע"א 6528/99 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' עמנואל חברה לסחר יבוא, יצור ויצוא עצים בע"מ, פ"ד נו(4) 817, 826 (2002) (להלן: פס"ד בנק לאומי).

עוד נטען שפסק הדין לא נומק כהלכה בהתאם לפס"ד בנק לאומי; שהפרסומים (השיתופים) בגינם הוגשה התביעה אינם מצדיקים את הסכום שנפסק, היות שעסקינן בשני פרסומים בלבד ששותפו אשר "אף אדם סביר לא היה מצליח לדלות מהם טענה ממשית כלשהי" (סעיף 40 לטיעון); כמו כן נטען שעל פי פסק הדין ברע"א 1239/19 שאול נ' חברת ניידלי תקשורת (8.1.2020) (להלן: פס"ד ניידלי) אין מקום לחיוב המערער ובוודאי שלא בסכום שנקבע בשל סייגים שנקבעו בפס"ד ניידלי בכל הנוגע לסכנת "ההשתקה" ו"אפקט מצנן" להתבטאויות

--- סוף עמוד 8 ---

לגיטימיות, וכי הסכום עולה בהרבה על הסטנדרט המקובל בפסיקה לעניין לשון הרע ו"שיתופים". בנוסף נטען שלא הייתה הצדקה לתביעה דווקא כנגד המערער שלא היה היחיד ששיתף אותם פרסומים.

עמוד הקודם1...56
7...16עמוד הבא