--- סוף עמוד 12 ---
נכח בעת חתימת המנוחה על הצוואה ולא היה מעורב בהליך עריכתה. אכן, מעדותו של ד"ר אימאם עולה כי המשיב היה מעורב בקבלת האישור הרפואי שהמנוחה הצטיידה איתו לפני עריכת הצוואה ואף נכח עם המנוחה בעת קבלתה ממנו, וכי כאמור, חרף האמון שרחש בית משפט קמא לעדות המשיב, די נהיר כי גרסתו כי שמע על הצוואה לזכותו לראשונה בהפתעה במהלך הרמדאן, לא תאמה את אשר ארע, והוא הכחיש עובדה זו מתוך רצון להרחיק עצמו מכל קשר לצוואה. ואולם בנסיבות העניין, אין בכך כדי להביא לקביעה כי המשיב נטל חלק בעריכת הצוואה באופן שמונע ממנו לזכות במה שצווה לו בה. למעשה, גם אם המשיב הגיע עם המנוחה אל משרדו של הנוטריון, מציאות שלא נשללה על ידי הנוטריון ונתמכה על ידי בני הזוג אסולין, וגם אם היה מקום לקבל את גרסת מר אסולין בחקירתו הראשית כי המשיב נכח במעמד החתימה עצמו – גרסה שהוא עצמו נתקשה לאחוז בה במהלך חקירתו הנגדית, ובית המשפט מצא את עדותו, כמו גם עדות רעייתו, מלאת סתירות ובלתי מהימנה, וגרסה העומדת בניגוד לעדותו של הנוטריון שהייתה מקובלת על בית המשפט – לא היה בכך בנסיבות העניין כדי למנוע ממנו לזכות בה.
27. ההלכה היא כי יש לפרש את הביטוי "לקח באופן אחר חלק בעריכתה" של הצוואה באופן דווקני ועל דרך הצמצום ולא בדרך ההרחבה (בע"מ 6349/08 בעניין פלוני; ע"א 707/76 צארום נ' גורן, לב(3) 548; ע"א 99/86 זיידה נ' זיידה, פ"ד מ(3) 105). יש ליצוק תוכן לביטוי זה לפי הנסיבות המיוחדות של כל מקרה ומקרה ולאור מידת המעורבות ואופייה (ע"א 5869/03 חרמון נ' גולוב, פ"ד נט(3) 1; ע"א 433/77 הררי נ' הררי, פ"ד לד(1) 776; ע"א 1079/92 גדליה נ' דאלי, פ"ד מז(5) 431. וראו ע"א 160/80 בנדל נ' בנדל, פ"ד לה(3) 101 בו נקבע "מבחן השכל הישר"). בהמשך לכך נפסק כי אף במקום שנהנה הזמין את עורך הדין שערך את הצוואה ואף שילם את שכר טרחתו וגם מקום בו תוכנה של הצוואה נמסר לעורך הדין על ידי הנהנה, אין בכך משום נטילת חלק פסול בעריכת הצוואה (ע"א 760/86 רוזן נ' שולמן, פ"ד מג(3) 586). גם נוכחות הנהנה בעת עשיית הצוואה אינה מלמדת בהכרח על מעורבות העולה כדי נטילת חלק בעריכתה (ע"א 6496/98 בעניין בוטו; ע"מ (נצ') 1028/07 שרוני נ' חג'ג', [פורסם בנבו] מיום 6.07.08; שוחט, בעמ' 112-111). כך גם נפסק כי פעולת שליחות עבור המצווה הנוגעת לעריכת הצוואה, כגון התקשרות עם עו"ד בנוגע לעריכתה, או שיחות עם המצווה טרם עריכת הצוואה, אינן נכנסות לגדרו של סעיף 35 לחוק (ע"א 6496/98 בעניין בוטו; ע"א 433/77 בעניין הררי). הדבר נכון מקל וחומר מקום בו השליחות אינה לתוכן הצוואה אלא אך לעניין הנלווה לה כקבלת אישור רפואי באשר לכשירות המצווה. וכך הוא במקרה זה לאור עדותו של הנוטריון ששוחח עם המנוחה ביחידות וניסה להבין ממנה מה רצונה ושבשלבים המכריעים של עשיית הצוואה לא היה המשיב מעורב (השוו ע"א 2098/97 בוסיקלה נ' בוסקילה, פ"ד נה(3) 837). מה גם שלא הובאה ראיה כלשהי כי המשיב יזם את הצוואה ותוכנה. פעולת הנהנה חורגת מגבולות המותר רק שעה שהוא "המוציא והמביא, המלבן והמסביר" והוא "מקיים מעורבות מתמדת ורצופה מרגע