--- סוף עמוד 17 ---
37. כאמור לעיל, דעתי היא כי דין הערעור להידחות. המערערים, יחד ולחוד, ישאו בהוצאות המשיבים בסך של 30,000 ₪. העירבון שהופקד על ידי המערערים יועבר לב"כ המשיבים על חשבון הוצאותיהם.
דוד מינץ, שופט
השופטת ת' בזק-רפפורט: אני מסכימה.
תמר בזק-רפפורט, שופטת
השופט מ' סובל:
1. דעתי שונה מדעתו של חברי, השופט מינץ. אם תישמע דעתי, נקבל את הערעור ואת התנגדותם של המערערים לקיום צוואת המנוחה, ונורה על ביטול צו קיום הצוואה.
2. כחברי, אף אני סבור כי לא קיימת עילה להתערב בקביעתו של בית משפט קמא באשר לצלילות דעתה של המנוחה ולכשירותה הנפשית והגופנית לערוך צוואה. אלא שלדידי יש מקום לבטל את הצוואה מחמת שעשייתה הנה תולדה של השפעה בלתי הוגנת מצד המשיב על המנוחה.
3. בדחותו את טענת ההשפעה הבלתי הוגנת נסמך בית משפט קמא על ארבעת מבחני העזר שנקבעו בדיון הנוסף בעניין מרום: תלות ועצמאות; תלות וסיוע; קשרי המצווה עם אחרים; ונסיבות עריכת הצוואה. בית משפט קמא קבע כי אף לא אחד ממבחנים אלה מקים יסוד להתרחשותה של השפעה בלתי הוגנת במקרה הנדון: המנוחה הייתה עצמאית ובלתי תלויה בזולת, הן במישור הפיזי והן במישור הנפשי; ממילא היא לא נזקקה לסיוע הזולת, והקשר אותו קיימה עם המשיב לא התבסס על היזקקותה לסיוע ממנו; המנוחה קיימה קשרים חברתיים ומשפחתיים עם אנשים זולת המשיב; נסיבות עריכת הצוואה אינן מעוררות אף הן כל קושי מבחינת המעורבות של המשיב, שכן בית המשפט מצא כמהימנות "לכל ארכן" את עדויות שני המשיבים לפיהן "השניים למדו על קיומה של הצוואה לראשונה כאשר המנוחה נתנה להם אותה בחג הרמאדאן, בחודש ספטמבר 2008, עת באו לבקרה עם ילדיהם" (פסקה 63 לפסק הדין); מה עוד שעדותו של המשיב בה הכחיש את נוכחותו בעת החתימה על הצוואה נתמכת בעדותו של הנוטריון, שהעיד גם הוא כי המשיב
--- סוף עמוד 18 ---
לא נכח במעמד החתימה. ממילא, סיכם בית המשפט, לא הייתה למשיב כל מעורבות בהליך עריכת הצוואה (שם, פסקאות 79 ו-83).
4. כיום ברור – ולכך מסכים גם חברי השופט מינץ – כי המשיבים לא היו ראויים לאמון המוחלט שבית משפט קמא ראה לתת בדבריהם. בתצהיר העדות הראשית של המשיב נאמר: "לא נטלתי כל חלק בעריכת הצוואה. לא ידעתי על כוונתה של סועאד לערוך את הצוואה ולא על מועד עריכתה... רק כשנתנה לי את הצוואה, בחודש ספטמבר 2008, גיליתי אודותיה" (סעיף 24 לתצהיר, ובדומה לכך סעיף 27). בחקירתו הנגדית הוסיף המשיב כי לא רק שלא היה מודע בזמן אמת לעריכת הצוואה, אלא שגם לא היה מעורב בתהליך של השגת התעודה הרפואית מרופא המשפחה של המנוחה, ד"ר אמאם, ביום עשיית הצוואה (30.6.08). וכך התנהלה חקירת המשיב בנושא זה (עמ' 330-329 לפרוטוקול):