מאחר שהפרשנות המצמצמת לסעיף 35 לחוק אינה מאפשרת להחיל את הוראת הסעיף על הצוואה שלפנינו, יש לעבור לשלב הבא, שעניינו בסעיף 30(א) לחוק, ולשאול האם עלה בידי המערערים להוכיח בגדרו של סעיף זה כי יש לבטל את הצוואה מחמת השפעה בלתי הוגנת של המשיב על המנוחה. לשאלה זו אפנה כעת.
--- סוף עמוד 23 ---
7. הכלל הבסיסי לגבי סעיף 30(א) לחוק הוא שנטל ההוכחה לכך שהצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת רובץ על הצד המתנגד לקיום הצוואה (ע"א 190/68 סוטיצקי נ' קלינברוט, פ"ד כב(2) 138). ההוכחה הנדרשת הנה ברמה של מאזן ההסתברויות, כאשר הראיות המבססות את ההוכחה צריכות להיות משמעותיות (דנ"א מרום, בעמ' 848-847, 859). עליהן להוכיח את עודף הסתברות המסקנה שלפיה הצוואה נעשתה מחמת השפעה בלתי הוגנת, "ולא די בהוכחת חשש בלבד להשפעה זו" (ע"א 53/88 מנלה נ' ברנדווין, פ"ד מו(1) 48, 50). בהעדר הוכחה כזאת תקוים הצוואה, שכן "כל ספק בעניין זה פועל לטובתו של מבקש הקיום" (דנ"א מרום, בעמ' 826). זהו הכלל. בפסק הדין המנחה משנת 1976 בעניין בן נון סויג הכלל, ונקבע כי "כאשר הנסיבות האופפות את המקרה מצביעות על קיומה של תלות של אדם אחד בזולתו, שהיא כה מקיפה ויסודית שניתן להניח כי נשלל רצונו החופשי והבלתי-תלוי של אותו אדם במה שנוגע ליחסים שבינו לבין הזולת, כי אז אפשר לאמר שעשיה או פעולה שהיא בעליל לטובתו של זה האחרון היא תוצאה של השפעה בלתי-הוגנת מצדו, אלא אם הוכח היפוכו של דבר. כלומר, במקרה כזה חובת ההוכחה על אי-קיומה של השפעה בלתי-הוגנת עוברת אל שכמו של המבקש לקיים את המעשה או הפעולה" (ע"א 423/75 בן נון נ' ריכטר, פ"ד לא(1) 372, 378). אף כי ניסוחו המקורי של החריג לכלל דיבר על נסיבות המוכיחות קיומם של יחסי תלות בין המצווה לנהנה, יישומו של החריג אינו מוגבל להוכחת תלות, ופעמים שנטל ההוכחה להעדר השפעה בלתי הוגנת עובר אל כתפי הנהנה כתוצאה מראיות למעורבות מחשידה של הנהנה בתהליך עשיית הצוואה, שאינה מגיעה כדי לקיחת חלק בעריכתה על פי סעיף 35 לחוק. עמדה על כך השופטת שטרסברג-כהן בע"א 4902/91 גודמן נ' ישיבת שם בית מדרש גבוה להוראה ודיינות על שם הרב שלמה מוסאיוף זצ"ל בירושלים, פ"ד מט(2) 441, 450:
"נסיבות המצביעות על השפעה בלתי הוגנת הן בין השאר תלות מקיפה ויסודית של אדם בזולתו, היקף התלות ועומק התלות, גילו, מצב בריאותו ומצבו הנפשי של המצווה, הנסיבות האופפות את עריכת הצוואה, ועוד. כל אלה קיבלו משקל נכבד משנבדקה הקמת חזקת השפעה בלתי הוגנת שהעבירה את הנטל להוכיח היעדר השפעה בלתי הוגנת אל המבקש לקיים את הצוואה... קיימים מקרים שבהם שאלת התלות של המנוח בנהנה היא חזות הכול, והכול תלוי במידת התלות, וישנם מקרים שבהם חולשתו של המנוח והיותו נתון להשפעה בקלות מהווים אלמנט מכריע. יש שקרבה משפחתית בצירוף תלות הכריעו את הכף, ויש שמצב גופני ונפשי של חולשה בצירוף לתלות עשו זאת. נראה לי כי לא ניתן ואף לא רצוי לקבוע רשימה סגורה של מבחנים לקביעת קיומה או היעדרה של השפעה בלתי הוגנת. יש לבדוק נסיבותיו של כל מקרה לאור המבחנים המפוזרים לאורך הפסיקה כאשר המטרה היא להגיע לחקר צפונותיו של המצווה ולעמוד על רצונו החופשי והחלטתו העצמאית" (ההדגשות הוספו).