דברים דומים השמיע הנשיא שמגר בע"א 133/84 רכטמן נ' זיסמן, פ"ד לט(4) 769, 773-772:
--- סוף עמוד 24 ---
"מה שהמחוקק ביקש למנוע הוא מתן התוקף לצוואה, שלא נערכה מרצונו החופשי ולפי החלטתו העצמאית של המצווה אלא לפי התכתיב של אחר, בעקבות האיום של אחר או על ידי ניצול בלתי הוגן של הנסיבות על ידי אחר... כמוזכר, נוצרת, למשל, מערכת נסיבות כאמור, כאשר מי שמשפיע על המצווה מנצל את תלותו, חולשתו או חוסר יכולתו של המצווה; השפעה המביאה לבטלות צוואה היא, למשל, השפעה שביטויה בלחץ מילולי על אדם חולה, חלש ותשוש, שאין לו כוח להתנגד, המביא את המצווה לכך שהוא מסכים לאמץ דעתו של האדם המשפיע. הסכמה בנסיבות כאלה ניתנת בלית ברירה ובשל חוסר הכוח להתנגד או להתמודד עם ההשפעה בשל מצבו של המצווה או בשל תלותו במי שמשפיע עליו. אך מובן, שאין לראות באמור לעיל אלא הדגמה ולא תיאור ממצה".
ההשפעה הבלתי הוגנת, רוצה לומר: ההשפעה הגורמת לכך שהוראת הצוואה אינה משקפת את רצונו העצמאי של המצווה אלא את רצונו של אדם אחר ששם אותו בפיו של המצווה וכפה אותו עליו, עשויה להתקיים גם כאשר המצווה לא פיתח תלות בנהנה. "תלות מוחלטת של המצווה בזוכה או באדם המעוניין בטובתו היא נסיבה חשובה, אך לא יחידה" לקיומה של השפעה בלתי הוגנת (ע"א 3828/98 מיכקשווילי נ' מחקשווילי, פ"ד נד(2) 337, 343). כך, מאחר שתלות אינה הגורם היחיד העשוי לסכל את יכולת העמידה של המצווה בפני לחץ חיצוני המופעל עליו באשר לציווי רכושו. חולשה, בושה, פחד וחוסר יכולת התמודדות עם לחצים, אף הן סיבות העשויות להביא את המצווה לבטל את רצונו מפני רצונו של אדם אחר. קיומם של לחצים חיצוניים פסולים על המצווה – ליתר דיוק: קיומו של חשד ללחצים כאלה בעוצמה המצדיקה את העברת נטל ההוכחה אל הנהנה – עשוי להילמד בין השאר מתוך מעורבות יתר מצד הנהנה בהליכים הקשורים בעריכת הצוואה. לפיכך "ניתן לראות כראיה לכאורה להשפעה בלתי הוגנת גם מעורבות בעשיית צוואה, אשר לא הגיעה לכדי השתתפות בעריכתה, כנדרש בסעיף 35" (שם, שם). "מעורבות זו כשלעצמה עלולה בנסיבות מסוימות להכריע את הכף לקביעת קיומה של השפעה בלתי הוגנת על רצון המצווה" (ע"א 2500/93 שטיינר נ' המפעל לעזרה הדדית של ארגון עולי מרכז אירופה, פ"ד נ(3) 338, 347; וכן ע"א 217/74 גמזו נ' גולוב, פ"ד כט(2) 337, 338). כדבר הזה ארע, למשל, בע"א 5640/92 אלוני נ' באומן, פ"ד מט(5) 373, שם נאמר (בעמ' 384-383) כי "הנסיבות שבהן נחתמה הצוואה, כשלעצמן, מעוררות חשש ממשי להשפעה בלתי הוגנת, ויש בהן כדי להצדיק את העברת נטל ההוכחה על כתפי המערערים – נטל אשר לא הצליחו המערערים להרימו... מעורבות כזו של צד מעוניין אן בה אמנם כדי לפסול את הצוואה (להבדיל מהאמור בסעיף 35 לחוק הירושה), אך יש בה כדי לעורר חשש להשפעה בלתי הוגנת". בדומה לכך ע"א 576/72 שפיר נ' שפיר, פ"ד כז(2) 373, 379: "אדם יכול שישפיע השפעה בלתי-הוגנת, בין אם פועל לגמרי מאחורי הקלעים והמצווה הולך בעצמו לעורך דין, ובין אם השפיע ואף ביתר תוקף אם הוא נמצא ביחד עם המצווה בזמן עריכת הצוואה או חתימתה, אך לנוכחות זו אין קשר להוראות סעיף 35. ייתכן שנוכחות הנהנה יכולה להוות אחת הנסיבות שיש להביא בחשבון בבירור טענת השפעה בלתי-הוגנת". במקרה אחר נאמר כי "מעורבותו של הנהנה מן הצוואה