--- סוף עמוד 26 ---
כדי נטילת חלק בעריכת הצוואה, באה בכלל הסידורים המקדימים הנצרכים לעריכת הצוואה, ולפיכך יש בה להציב תמרור אזהרה בדבר השפעה בלתי הוגנת. ודאי שכך הוא מקום בו הנהנה לא רק הוביל את המצווה לרופא ונכח אצל הרופא יחד עם המצווה במעמד מתן התעודה הרפואית, אלא הוסיף וניסה להכשיל את הרופא במתן תעודה רפואית בלא שהמצווה נוכח בפניו, כפי שנהג המשיב במקרה שלפנינו, ואלמלא ערנותו ותושייתו של הרופא אף היה מצליח בכך. חשובה לא פחות מאלה הנה העובדה שהמשיב מסר בבית המשפט עדות שאינה אמת באשר למעורבותו, בה הסתיר את פעולותיו מול הרופא וטען בכזב כי ידע לראשונה על קיום הצוואה לטובתו כשלושה חודשים לאחר עשייתה. שקר של בעל דין בבית המשפט מעיב לעולם על עמדתו ומחזק את עמדת הצד שכנגד (י' קדמי, על הראיות, מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע-2009, עמ' 818). כאשר מדובר בבקשה לקיום צוואה הדברים נכונים על אחת כמה וכמה, שהרי "הגיבור הראשי אינו עוד עמנו" על מנת שנוכל לשאול את פיו באשר לרצונו האמיתי (ע"א 5185/93 היועץ המשפטי לממשלה נ' מרום, פ"ד מט(1) 318, 331), וכתוצאה מכך גרסתו של הנהנה באשר למידת מעורבותו בהחלטת המצווה לערוך צוואה לטובתו הנה פעמים רבות המקור היחיד המסוגל לשפוך בדיעבד אור בנושא זה. כל עוד לא נתפס הנהנה באמירת אי-אמת, ניתן לזקוף לגרסתו "חזקת מהימנות" מסוימת, אם כי גם אז יש לזכור כי בהיותו נוגע בדבר "הערכת עדותו מחייבת מטבע הדברים זהירות רבה" (דנ"א מרום, בעמ' 848). לא כן משעה שנמצא כי הנהנה לא תיאר את האמת כהווייתה וניסה להרחיק עצמו מפעולות שנקט בהן בקשר לעריכת הצוואה. הסתרת פעולות אלה מקשה עד מאד באופן כללי את ההסתמכות על גרסתו של הנהנה, גם בנקודות שלא נמצאה לגביהן ראיה הסותרת את הגרסה, ובמיוחד כאשר ההתרחשויות הנדונות אירעו במסגרת אינטימית שבין המצווה לנהנה ללא נוכחות עדי ראיה נוספים שיוכלו לחשוף את האמת מקום בו הנהנה מכסה אותה.
10. בהתאם לכך יש רגליים איתנות לחשש שהמשיב נמנע מלדבר אמת גם כאשר העיד שלא לקח את המנוחה ביום עריכת הצוואה למשרדו של הנוטריון. המעשה הלא כשר שביצע המשיב מוקדם יותר באותו היום, בו ניסה להוציא מרופא המשפחה תעודה בדבר כשירותה של המנוחה בלא שהרופא ראה ובדק אותה, מצביע לכאורה על רצון עז ועניין רב שהיה למשיב בהצלחת הפעולה של עשיית הצוואה בפני הנוטריון סמוך לאחר מכן. לפיכך הדעת נותנת כי המשיב, שלקח את המנוחה לרופא, לא ישאיר אותה שם לבד וייקח אותה גם למשרד הנוטריון. אכן, בהזדמנויות נוספות הסמוכות למועד עריכת הצוואה בהן המנוחה חתמה על מסמכים הנוגעים להענקת זכויות ברכושה, המשיב הוא זה שהתלווה אליה למשרד עורך הדין, ובכלל זה משרדו של הנוטריון הללי. כך, ביום 22.3.08, כשלושה חודשים לפני עריכת הצוואה, המנוחה חתמה על הסכם לפיו מכרה למשיב שני דונמים מהמקרקעין שבבעלותה (נ/10). החתימה על ההסכם התבצעה במשרדו של עו"ד עבדאללה עודה, והמשיב הוא זה שפנה לעורך הדין ושהביא את המנוחה למשרדו (חקירתו הנגדית של המשיב בעמ'