11. מעורבותו של המשיב בפעולות המקדימות לעריכת הצוואה מסוגלת לספק מענה לשאלה מטרידה אחרת, והיא מניין ידע הנוטריון לציין את מספרי תעודות הזהות של שני
--- סוף עמוד 28 ---
המשיבים בצוואה שניסח. שאלה זו לא נדונה כלל בפסק הדין של בית משפט קמא, משום שלא הייתה לה משמעות נוכח הקביעה בפסק הדין בדבר חוסר ידיעת המשיבים על כוונת המנוחה לערוך צוואה לטובתם. אולם לאחר שאותה קביעה נסתרה, כמבואר לעיל, שבה וניעורה השאלה בדבר המקור שסיפק את מספרי תעודות הזהות. גם אם נניח כי מספר תעודת הזהות של המשיב היה ברשות המנוחה בעקבות הסכם המכר בין השניים מיום 22.3.08 (נ/10), אין בכך להסביר כיצד הגיע למנוחה מספר תעודת הזהות של המשיבה. המשיבים לא טענו בשום שלב כי מסרו למנוחה את מספרי תעודות הזהות שלהם. הנוטריון מצדו העיד כי המנוחה היא זו שמסרה לו את מספרי תעודות הזהות של המשיבים, ייתכן ברישום על פתק, והוסיף כי כאשר הגיעה אליו לעריכת הצוואה היא לא החזיקה ברשותה מסמך כלשהו פרט אולי לתעודת הזהות שלה ולמפה (עמ' 31-30, 73-72). על השאלה כיצד השיגה המנוחה את מספרי הזהות של המשיבים, השיב הנוטריון כי הוא מניח שהמנוחה סיפרה למשיב על כוונתה לערוך את הצוואה לטובתו ולטובת אשתו, ואז ביקשה ממנו את מספרי הזהות שלהם (עמ' 73). הנחה זאת של הנוטריון אינה עולה בקנה אחד עם גרסת המשיבים המכחישים כי ידעו מראש על כוונת המנוחה לערוך את הצוואה. נראה אפוא לכאורה כי המעורבות הפעילה של המשיב בשלבים שהוליכו לעריכת הצוואה באה לידי ביטוי בין היתר במסירת פרטי הזיהוי שלהם (ולכל הפחות פרטי הזיהוי של המשיבה) שנדרשו במסגרת הצוואה, וגם נתון זה הוסתר על ידי המשיבים מבית המשפט. יש בכך שיקול נוסף לביסוס החשד בדבר השפעה בלתי הוגנת מצד המשיבים ולהעברת נטל ההוכחה על שכמם, כאמור למשל בעניין מיכקשווילי (עמ' 343): "מסירת פרטים אישיים על ידי הנהנה למצווה, הוכרו בפסיקה כראיות לכאורה להשפעה לא הוגנת" (כן ראו עניין שטיינר, בעמ' 349; עניין שני, בעמ' 199; ע"א 4377/04 גורן-הולצברג נ' מירז, [פורסם בנבו] מיום 22.7.07, פסקה 32 לפסק דינה של השופטת ארבל).
12. נקודה נוספת הקשורה למעורבות של המשיב בהבאת המנוחה לנוטריון לשם עריכת הצוואה, מתייחסת לתשלום שכר טרחת הנוטריון. באישור הנוטריוני שצורף לצוואה נכתב כי שולם שכר טרחה בסך 300 ₪ לא כולל מע"מ. בחקירתו הנגדית ציין הנוטריון כי המנוחה היא שביצעה את התשלום, והוסיף כי ימציא לבית המשפט את החשבונית שהוציא בגין התשלום (עמ' 74). בפועל, החשבונית לא הומצאה על ידו עד היום. בהתחשב בכך שהנוטריון הופיע במשפט כעד מטעם המשיבים, ראוי מחדל זה להיזקף לחובתם ולהקים חשד לכך שהצגת החשבונית הייתה מגלה כי שכר הנוטריון שולם על ידי המשיבים ולא על ידי המנוחה (ראו פסק דינו של בית משפט זה בע"מ (י-ם) 2054/07 פלוני נ' אלמוני, [פורסם בנבו] מיום 24.3.09, פסקה 34). הדבר מגביר את ההצדקה להעברת נטל ההוכחה שלא הייתה השפעה בלתי הוגנת אל המשיבים (עניין חרמון, בעמ' 9, 11; השוו ע"א 526/85 פוצ'קוב נ' פאר, פ"ד מא(4) 835, 837; ע"א 4401/96 פלג נ' שאולוב, [פורסם בנבו] מיום 23.2.98; בע"מ 8484/10 אלמוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] מיום 12.7.11, פסקה 4).