פסקי דין

תא (ת"א) 60675-12-19 ג'יי שולץ נ' ריצ'ארד בינסטוק

06 מרץ 2023
הדפסה

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

ת"א 60675-12-19 שולץ נ' בינסטוק

לפני כבוד השופט גד מינא

התובע: ג'יי שולץ
באמצעות עו"ד יעקב אלגרסי

נגד

הנתבע: ריצ'ארד בינסטוק
באמצעות עו"ד פיני גלעד

החלטה

(שלב ראשון בתביעה למתן חשבונות)
פתח דבר
לפניי תביעה כספית בסך מוערך של 900,000 ₪ כשלצידה תביעה למתן חשבונות. בבסיס התביעה טענה לקיומה של שותפות בין הצדדים ולחלופין מיזם משותף בעסק להשמת עולים חדשים בשוק העבודה הישראלי. התובע עותר למתן חשבונות ולהתחשבנות על פיהם. הנתבע מצדו מכחיש קיומם של קשרי שותפות או כל קשר חוזי אחר וטוען שכל מעורבות של התובע בעסק הייתה כמתנדב וכחבר בלבד.
מכותרת ההחלטה ניתן להבין שהחלטתי לקבל את התביעה למתן חשבונות, גם אם באופן חלקי, ולהורות, בשלב ראשון, על מתן החשבונות, כאשר בשלב השני של הדיון תערך התחשבנות על פי החשבונות ובהתאם לעקרונות שנקבעו בפסק הדין.
רקע עובדתי
1. התובע, מר ג'יי שולץ (להלן לשם הנוחות: "ג'יי"), הוא אזרח ארה"ב שגר בישראל. הנתבע, מר ריצ'ארד בינסטוק (להלן לשם הנוחות: "ריצ'ארד") עלה לישראל מאנגליה בשנת 2009. השניים הכירו והפכו להיות חברים קרובים.
2. בשנת 2012 הקים ג'יי את המותג "Israel Executive" שכלל אתר אינטרנט וקבוצת פייסבוק במטרה שיהווה פלטפורמה להשמה של עובדים בכירים דוברי אנגלית במשרות בכירות בישראל (להלן: "המיזם").
3. באוקטובר 2014 ג'יי מציג לריצ'ארד את המיזם, שאין חולק שעד לאותו מועד לא שימש כעסק. בנקודה זו גרסאות הצדדים מתפצלות. ג'יי טוען כי בשנת 2014 כוננה שותפות עסקית בין הצדדים על בסיס המיזם שהקים כאשר סוכם בינו לבין ריצ'ארד על חלוקת רווחים שווה ביניהם, ככל שהעסק יניב רווחים. ריצ'ארד מצדו טוען כי הגם שהוא נכון היה לכל סוג של שיתוף פעולה, דווקא ג'יי הוא שלא רצה בכך וג'יי שימש רק כחבר ומתנדב שסייע לו בצורה מצומצמת ביותר ועודד אותו בצעדיו הראשונים, כאשר העסק שהוקם על בסיס המיזם הוא של ריצ'ארד בלבד.
4. בשנת 2015 ריצ'ארד פתח, תחת תעודת הזהות שלו, עוסק מורשה עם השם של המיזם – "ישראל אקסקטיב" (ראו נספח 7 לתצהיר ג'יי).
5. אין חולק שלאורך השנים – החל משנת 2014 ועד לאוקטובר שנת 2018 – קיימת התנהלות בין הצדדים בקשר למיזם, גם אם לא מדובר בהתנהלות בעצימות גבוהה מאד. בעניין זה הוצגו ראיות רבות שאפרט בהמשך במסגרת הדיון בשאלה אם כוננה שותפות בין הצדדים או לכל הפחות הסכם למיזם משותף.
6. באוקטובר 2018 ג'יי מגלה שריצ'ארד פתח דומיין חדש תחת השם RECRUITIL (להלן: "המותג החדש"). ג'יי זועם. בתגובה לכך, ריצ'ארד מנסה להרגיעו וטוען שבסך הכל מדובר בפתיחת דומיין חדש לצורך גיבוי.
7. בעקבות המשבר בין הצדדים, הצדדים מנהלים משא ומתן בניסיון להגיע להסכמות. המשא ומתן לא צלח. ריצ'ארד ממשיך את המיזם תחת המותג החדש. ג'יי מגיש את התביעה.
טענות ג'יי (התובע) בתמצית
ג'יי טען כי:
8. בסוף שנת 2014 חברו הוא וריצ'ארד בשותפות למיזם עסקי אותו החל ג'יי כשנתיים קודם לכן, עוד בשנת 2012, עת הקים ג'יי אתר פייסבוק ואתר אינטרנט תחת השם "ישראל אקסקטיב".
9. בפגישה ביום 2.10.2014 סוכם בין הצדדים כי ישתפו פעולה במסגרת שותפות ואף חולקו תחומי האחריות לכל צד.
10. בהמשך לפגישה שקיימו אצל רו"ח בשם אבי שפילברג, הוחלט כי העסק יופעל תחת עוסק מורשה עם תעודת זהות של ריצ'ארד כאשר שם העסק יהיה כאמור "ישראל אקסקטיב".
11. בשלב ראשון סוכם כי לא יימשכו רווחים מפעילות המיזם עד לשלב בו המיזם יהיה רווחי והוסכם כי עודפי כספים יישמרו כפיקדון בחשבון הבנק של המיזם.
12. לאורך השנים ג'יי היה מעורב ומעודכן בפרטים מהותיים הקשורים למיזם, היה אחראי על שיווק, על דפי המדיה השונים, על גיוס לקוחות ותרם להתפתחות ושגשוג המיזם.
13. מידי כמה חודשים היו נפגשים הצדדים לפגישות עבודה ועדכון ובמסגרתן שאל ג'יי את ריצ'ארד על התוצאות הכספיות של המיזם, אלא שריצ'ארד בכל פעם התחמק וגרם לג'יי להבין שהמיזם עדיין לא רווחי.
14. בשנת 2018 הגה ג'יי רעיון להפוך את המיזם לעסק ללא כוונות רווח ובמסגרת זו החל לבקש מריצ'ארד לקבל מסמכי הנהלת חשבונות. ריצ'ארד לא שיתף פעולה באופן מלא עם הבקשה לקבלת המסמכים אך העביר את הדו"ח הכספי לשנת 2017, ממנו עלה כי הרווח הנקי של המיזם בשנת 2017, לאחר מיסים, עמד על 190,000 ₪.
15. במקביל, בחודש אפריל 2018 כתובת המייל של ריצ'ארד במיזם הפסיקה לעבוד ואז התברר לג'יי שריצ'ארד פתח דומיין חדש ומתחרה בשם "RECRUITIL" (המותג החדש) תוך שהוא מעביר לידיו את כלל נתוני המיזם לרבות לקוחות, אלפי מסמכים, קורות חיים וכו'.
16. בתחילה היתמם ריצ'ארד ולאחר מכן כשג'יי הבין שמדובר בהפרה של הסכם השותפות החל ג'יי בסנקציות מצידו כגון סגירת כתובת המייל של ריצ'ארד.
17. בין הצדדים החל שיח ואף הוחלפו טיוטות הסכמים במטרה להסדיר את היחסים בין הצדדים. ההסכמים לא נחתמו וג'יי נאלץ להגיש את התביעה. ג'יי מבקש לתמוך טענותיו גם בטיוטות ההסכמים כאשר לטענתו באף אחת מהטיוטות לא הייתה מחלוקת על קיומם של קשרי שותפות בין הצדדים.
18. בין הצדדים התקיימו קשרי שותפות ולחלופין נכרת ביניהם הסכם לפעול במיזם משותף מתוך כוונה לחלוק ברווחי המיזם באופן שווה.
19. לפיכך, ג'יי עותר לקבלת הסעדים הבאים:
• מתן חשבונות: מתן חשבונות מלאים, כאשר מבוקש שהחשבונות ימסרו באמצעות תצהיר רואה חשבון להוכחת אמיתותם.
• סעד כספי: ג'יי מעריך שהסעד הכספי לו הוא זכאי על יסוד המידע החלקי המצוי בידו הוא 900,000 ₪ המהווים מחצית מהרווחים של המיזם לשנים 2015-2021.
• צווי עשה: ג'יי מבקש צו שיחייב את ריצ'ארד לשלם לג'יי מחצית מסך המחזורים העתידיים של פעילות המיזם (כאשר הכוונה היא לשנים 2022 ואילך), וכן למסור לג'יי כל מסמך בקשר עם הפעילות. לחלופין מבקש ג'יי לקבוע כי צווי העשה יהיו מוגבלים לתקופה של שנתיים מהיום שבית המשפט יקבע שהופסקה הפעילות של ישראל אקסקטיב.
• פיצול סעדים: ג'יי טען כי רק לאחר קבלת החשבונות יוכל להעריך את היקף הנזקים שנגרמו לו כולל נזקים בקשר עם עוולות מסחריות שבוצעו על ידי ריצ'ארד ולכן ביקש גם פיצול סעדים. בעניין זה אציין כבר כעת כי ביום 10.7.2022 הודיע ג'יי כי הוא אינו עומד על הבקשה לפיצול סעדים.
טענות ריצ'ארד (הנתבע) בתמצית
ריצ'ארד טען כי:
20. לא התקיימו בין הצדדים יחסי שותפות וכי בכל מקרה, אף אם נניח שכן, הרי שבהתאם לדו"חות שהעביר ריצ'ארד לג'יי לאחר הגשת כתב התביעה המקורי ולפני הגשת כתב התביעה המתוקן, ברור שלאחר תשלום שכר ראוי ואף צנוע לריצ'ארד לא יוותרו "רווחים" לחלוקה בין השותפים בשותפות הנטענת.
21. ריצ'ארד הוא בעל ניסיון בהשמת עובדים וכאשר חיפש את המיזם הבא, שם לב לקבוצת הפייסבוק שהקים ג'יי והוא הציע לג'יי להקים סוכנות השמה לקהילה בינלאומית למשרות בישראל.
22. ריצ'ארד היה נכון לשיתוף פעולה בו יהיה ג'יי מחויב ופעיל, לו היה הדבר עומד על הפרק, אלא שלטענתו, ג'יי "הציג את עצמו לכל כמי שפועל בהתנדבות כדי לקדם עולים חדשים".
23. אפילו האפשרות שג'יי הציע לפיה ג'יי ישמש כיועץ חיצוני לא התממשה, כשבפועל ג'יי לא פעל בכיוון זה ולא הזכיר זאת שוב.
24. ג'יי לא הציע לריצ'ארד שותפות ולא ביקש ממנו להיות שותף והנושא כלל לא נדון בין הצדדים וממילא לא נחתם הסכם שותפות.
25. ג'יי פתח לריצ'ארד הרשאת עורך באתר הפייסבוק והציע לו לעשות, ללא תמורה, שימוש בשם הדומיין israelexcutive.com, אשר היה חלק מהפעילות ההתנדבותית של ג'יי.
26. ריצ'ארד החל לעסוק בהשמת עובדים באופן בלעדי מבלי לעבוד בעבודה אחרת, השקיע את כל מרצו וזמנו כשהוא נושא לבדו בכל הסיכונים והאחריות. המיזם לא פעל רק בקבוצת הפייסבוק אלא בעשרות קבוצות רבות נוספות.
27. ג'יי סייע בצורה מצומצמת לריצ'ארד ועודד אותו בצעדיו הראשונים "כחבר ומתנדב" ולא הייתה לריצ'ארד כל סיבה להניח שג'יי רואה בו שותף.
28. ג'יי הציע לריצ'ארד להעתיק את פעילותו העסקית לעמותה בה שימש ג'יי בתפקיד ובכך לחסוך מס. ריצ'ארד לא התלהב מהרעיון אך הניח לנושא להיבחן ואף העביר נתונים ודו"ח רווח והפסד, אך הרעיון לא התממש.
29. ג'יי הפעיל אמצעים פסולים כדי לאלץ את ריצ'ארד להיכנע לדרישותיו הסחטניות אך למרות הדין ודברים שקיים עם ג'יי ולאחר ייעוץ שקיבל, החליט ריצ'ארד "להמשיך את עסקו תוך שימוש באתר בשם מתחם חדש Recruit.com".
30. אשר לטיוטות ההסכמים שלא נחתמו, ריצ'ארד מתנגד להגשתם וטוען כי מדובר במסמכים שהוחלפו במהלך משא ומתן לפשרה ועל כן הם אינם קבילים.
31. לגבי צווי העשה המבוקשים בכתב התביעה, נטען שהם צופים פני עתיד והשווי שלהם לא ניתן לכימות כספי ולכן לבית המשפט אין סמכות עניינית לדון בהם.
מהלך הדיון בתיק וראיות הצדדים
32. התביעה נדונה תחילה בפני כבוד השופטת פנינה נויבירט שקודמה לבית המשפט המחוזי. התביעה עברה לטיפולי בחודש מאי 2022.
33. התביעה הוגשה במקור ללא הערכה של הסעד הכספי. בישיבת קדם המשפט הראשונה שנערכה בפני המותב הקודם, הסכים הנתבע להעביר דו"חות המעידים על הכנסות והוצאות המיזם מתוך מטרה לאפשר שיח בין הצדדים, וככל שלא תושג הסכמה, נקבע כי ג'יי יעתור בבקשה לתיקון כתב התביעה בכל הנוגע לסעד כספי.
34. הדו"חות הועברו ולא הושגה הסכמה בין הצדדים. לאחר שנערכה ישיבת קדם משפט שניה בפני המותב הקודם, התובע ביקש לתקן את כתב התביעה והוסיף הערכה של הסעד הכספי וזאת על יסוד הנתונים שקיבל מהנתבע. ביום 30.1.2022 הוגש כתב התביעה המתוקן.
35. הצדדים הגישו את העדויות בתצהירים.
36. מטעם ג'יי הוגשו שלושה תצהירי עדות ראשית: תצהירו של ג'יי, תצהירו של מר יונתן יאבור ותצהירו של מר איתן וויט. תצהיריהם של שני האחרונים, שניהם חברים של ג'יי שמכירים גם את ריצ'ארד, היו שוליים ולא משמעותיים. אחד מהם (מר יונתן יאבור) סיפר על ניסיונות שעשה ליישב את המחלוקות בין הצדדים. השני (מר איתן וויט) סיפר שהוא ידע שיש עסק משותף אך לא ידע פרטים כלשהם. מטעם ריצ'ארד הצהיר הוא עצמו וכן רואה חשבון אברהם שפילברג ששימש כרואה החשבון של ריצ'ארד בשנים 2015-2018 והגיש עבורו את הדו"חות למס הכנסה לשנים 2015-2017.
37. קדם משפט מסכם, לאחר תצהירים, נערך בפניי ביום 29.6.2022. ניסיון להביא את הצדדים להסכמה לא צלח, הגם שנדמה היה שהצדדים קרובים מאד להסכמה.
38. ביום 3.11.2022 נערך דיון ההוכחות בתיק במהלכו נשמעו כל העדים.
39. ביום 15.11.2022 נערכה ישיבת תזכורות במעמד הצדדים מתוך ניסיון אחרון להביא את הצדדים להסכמה לאחר שנשמעו עדויות הצדדים. שוב – הצדדים היו כפסע מהסכמה אך לא השכילו לסיים את המחלוקות ביניהם בדרך של פשרה.
40. כתב הסיכומים האחרון הוגש ביום 27.2.2023.
דיון והכרעה
כללי
41. השאלה הראשונה שיש לדון בה היא האם התגבשו יחסי שותפות בין הצדדים או הסכם לפעול במיזם משותף.
42. בהנחה שנוצרו בין הצדדים יחסי שותפות או יחסים חוזיים בקשר למיזם משותף, השאלה הבאה שיש לדון בה היא שאלת הסעדים להם זכאי ג'יי.
43. אקדים מסקנה לדיון ואומר שמצאתי שג'יי הוכיח את התביעה במובן זה שהוכח שבין הצדדים נוצרו קשרי שותפות ולכל הפחות נוצר הסכם מחייב לפעול במיזם משותף. מסקנתי מבוססת על הראיות הרבות שהוצגו בפניי ועל המבחנים שנקבעו בפסיקה לקיומם של קשרי שותפות או מיזם משותף. עוד מצאתי שלאור זאת, ג'יי זכאי לקבל חשבונות לשנים 2014-2019 ולהתחשבנות על פיהם כמפורט בפרק תוצאת פסק הדין.
המסגרת הנורמטיבית לבחינת קיומם של קשרי שותפות או מיזם משותף
44. השאלה אם ג'יי זכאי לקבל חשבונות מריצ'ארד מחייבת לבחון את השאלה האם התקיימו קשרי שותפות בין הצדדים. קשרי שותפות מהווים את אותה מערכת יחסים מיוחדת שמקימה זכות למתן חשבונות (ראו ע"א 5444/95 עמותת בני מטרנות הגליל נ' הארכיבישוף [פורסם בנבו] (23.11.1997) כאשר יש לבחון אם לג'יי עומדת זכות תביעה ולו לכאורה, בקשר לכספים שלגביהם הוא מבקש את החשבונות.
45. שותפות היא חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות. סעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות") מגדיר מהם "קשרי שותפות":
"קשרי שותפות" - הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר.
46. כפי שנפסק, השאלה האם "האם היסודות הנדרשים לקיומה של שותפות התמלאו במקרה נתון, היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק":
"השאלה, מתי הממצאים העובדתיים מצטברים מצביעים על קיומה של שותפות היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות שאלה שבעובדה היא [...] עמדנו על כך לא אחת בפסיקתנו והתגבשו קווים מנחים לבחינת הנושא. כך אצלנו וכך גם בהלכה המקובלת בדין האנגלי והאמריקאי. כך למשל ראוי לבחון, בין היתר, את אלה: הכוונה של הצדדים להיות שותפים; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים; השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק; הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק; הזכות ההדדית של הצדדים לחייב זה את זה בענייני העסק; השתתפות הצדדים ברווחי העסק; מישכם של היחסים בין הצדדים" (ראו: ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי, [פורסם בנבו] פסקה 10 (7.4.1992)).
ראו ע"א 7065/15 יונה לוי נ' נחלת א.מ בניה ויזום בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 8 (28.1.2018).
47. אין חובה שהשותפות תיוסד בהסכם בכתב:
"ניתן לייסד שותפות לא רק בהסכם בכתב, אלא גם בהסכם מכללא הנלמד מהנסיבות ומהתנהגותם של הצדדים לשותפות"
ראו ת"א (ת"א) 2023/04 כחול מקבוצת הפרדס בע"מ נ' מרחבים ירוקים בע"מ פסקה 14 [פורסם בנבו] (28.6.2011) וראו גם ע"א 727/88 שוורץ נ' רונן, פ"ד מו(5) 851, 855 (1992).
48. התנאים הבסיסיים לקיומה של שותפות הם קיומו של עסק, שני אנשים שמנהלים אותו ומניע משותף להפקת רווחים:
"מכאן, שהתנאים הבסיסיים לקיומה של שותפות הם קיומו של עסק, שני אנשים שמנהלים אותו יחד, ומניע משותף להפקת רווחים. נוסף על כך, נמנו בעניין שוורץ אינדיקציות שונות שעשויות לסייע בקביעה האם קשר כזה או אחר מהווה הלכה למעשה שותפות במובנה המשפטי, ובכלל זאת כוונת הצדדים להיות שותפים והשתתפות הצדדים ברווחי העסק; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים ומשכם של היחסים בין הצדדים [עניין שוורץ, 854; סעיף 2(8) לפקודת השותפויות; ע"א 682/87 הפניקס הישראלי נ' אקרמן, מג(2) 82, 830 (1989)]. אין מדובר ברשימה סגורה ומשקלם של הפרמטרים השונים יקבע על ידי בית המשפט בהתאם להקשר ולנסיבות הדברים [ת"א (ת"א) 1083/06 עו"ד צדקיהו הרמולין נ' עו"ד שרגא פ. בירן, [פורסם בנבו] פס' 21 (17.9.2009)].
ראו ת"א (ת"א) 58416-04-19 יואב קוטלרסקי נ' דניאל שוואב [פורסם בנבו] פסקה 63 (2.12.2020).
49. הנטל להוכיח קיומם של קשרי שותפות מוטל על הטוען לקיומם (ראו ע"א 7065/15 יונה לוי נ' נחלת א.מ בניה ויזום בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 8 (28.1.2018)). אין מבחן בודד שלפיו יקבע האם מערכת היחסים עולה כדי שותפות ועל בית המשפט לבסס הכרעתו לאחר בחינת פרמטרים שונים ומגוונים (ראו ת"א 1083/06 עו"ד צדקיהו הרמולין נ' עו"ד שרגא פ. בירן, [פורסם בנבו] פסקה 20 (17.9.2009)), כאשר סעיף 2 לפקודת השותפויות מונה מספר שיקולים שיש לתת עליהם את הדעת לשם הכרעה בשאלה אם נוצרו קשרי שותפות.
50. כאמור, לחלופין, טוען ג'יי שגם אם לא נוצרו קשרי שותפות בין הצדדים "נכרת הסכם מחייב אשר בבסיסו הסכימו הצדדים להקים מיזם משותף אשר את רווחיו התכוונו לחלוק באופן שווה" (סעיף 68 לכתב התביעה המתוקן). הפסיקה הכירה במצבים שקרובים לשותפות בין צדדים:
"בפסיקה, עלו מצבים שהוגדרו כקרובים לשותפות בין צדדים, אולם לא בדרגה שהצדיקה הכרה בהם כשותפות. כך למשל, "מיזם משותף", לא הוכר כשותפות, אלא כמוסד עסקי, כהתקשרות עסקית המתבצעת במהלך העסקים הרגיל"
ראו ת"א (מחוזי ב"ש) 42840-08-19 דגן זקס נ' בי. אל. פי יעוץ עסקי בע"מ [פורסם בנבו] (24.04.2022).
הסממנים שמאפיינים מיזם משותף נקבעו בפסק הדין המנחה בע"א 5876/06 אינטגרציה אנכית בע"מ נ' ראדא תעשיות אלקטרוניקה בע"מ [פורסם בנבו] (04.02.2009)‏‏:
"בלא לקבוע תנאים נוקשים מדי, ניתן לשרטט מספר סממנים המאפיינים את ה"מיזם המשותף" כמוסד עסקי, עליהם עמדו בתי המשפט בהכירם בהתארגנויות מסוימות כ"מיזם משותף". ניתן לומר כי על מנת שהתארגנות עיסקית תהווה "מיזם משותף", צריכה ההתארגנות להיות בחוזה, מפורש או משתמע, המעיד על כוונת הצדדים (שניים או יותר) לשתף פעולה באשר ליוזמה עסקית מוגדרת להשגת מטרה משותפת (השאת רווחים או ייצור משותף של מוצר או מתקן), שבמסגרתה מתקיים ביניהם שיתוף משאבים (הון, ידע או כישורים); מתקיימת שליטה משותפת על ניהול המיזם (אם כי אין הכוונה בהכרח ובכל מקרה לאחוזי שליטה שווים במיזם); וקיימת חלוקת רווחים והפסדים בין הצדדים למיזם.... העובדה כי מדובר בשיתוף פעולה המוגבל לפרויקט עסקי מסוים בלבד, מבדילה את המיזם המשותף משותפות. מאידך גיסא מבדילים המאפיינים שאוזכרו את המיזם המשותף מחוזה קבלנות רגיל, במסגרתו מספק צד אחד לעסקה שירותים תמורת תשלום. עוד ראוי להדגיש כי הסכם שבמסגרתו מתחייבים צדדים לפעול לקידום מטרה כלכלית משותפת אין בו לכשעצמו כדי להפוך את ההסכמה למיזם משותף"
51. ניתן לסכם ולומר שמאפייני מיזם משותף הם:
• ההתארגנות בחוזה, מפורש או משתמע, המעיד על כוונת הצדדים (שניים או יותר) לשתף פעולה.
• שיתוף הפעולה נוגע ליוזמה עסקית מוגדרת.
• היוזמה העסקית המוגדרת היא למען השגת מטרה משותפת (השאת רווחים או ייצור משותף של מוצר או מתקן).
• מתקיים ביניהם שיתוף משאבים (הון, ידע או כישורים).
• מתקיימת שליטה משותפת על ניהול המיזם (לאו דווקא אחוזי שליטה שווים).
• קיימת חלוקת רווחים והפסדים בין הצדדים למיזם.
מן הכלל אל הפרט - בין הצדדים נוצרה שותפות ולחלפון הסכם למיזם משותף
52. יישום המבחנים שנקבעו בפקודת השותפויות ובפסיקה מוליך למסקנה שבין הצדדים נוצרה שותפות. קיימות לכך ראיות רבות הן מיצירת השותפות בשנת 2014 והן מהשנים שלאחר מכן ועד לעליית יחסי הצדדים על שרטון לקראת סוף שנת 2018.
53. בטרם פירוט הראיות יש לחזור על גרסתו של ריצ'ארד ולפיה מעולם לא נוצרה כל שותפות בין הצדדים וכל מעורבות מצדו של ג'יי הייתה כמתנדב וכחבר: "ג'יי סייע לי בצורה מצומצמת ביותר ועודד אותי בצעדיי הראשונים, כחבר וכמתנדב כפי שעזר לרבים..." (סעיף 24 לתצהיר ריצ'ארד). ריצ'ארד אינו טוען, אפוא, שנוצרה בין הצדדים שותפות או כל קשר חוזי אחר וג'יי הפר את התחייבויותיו ועל כן אינו זכאי לחלקו בשותפות, אלא, לטענתו, מלכתחילה ג'יי רק סייע כחבר.
54. מאחר ואין בין הצדדים הסכם בכתב, כל אחד מהצדדים מנסה לזקוף לזכות טענותיו התנהלות כזו או אחרת או עובדה כזו או אחרת או ראיה כזו או אחרת. לטעמי, כאשר בוחנים את המכלול, והגם שיש לריצ'ארד טענות בעלות משקל מסויים, המסקנה היא שבין הצדדים נוצרו קשרי שותפות. באופן טבעי, לכל ראיה שפחות נוחה לריצ'ארד, ריצ'ארד מנסה לתת הסבר כזה או אחר. גם אם ניתן היה לקבל את הסברו של ריצ'ארד ביחס לראיה כזו או אחרת, הרי שהמכלול יוצר תמונה שלא ניתן להתעלם ממנה ולפיה יש לדחות את גרסת "המתנדב" שהעלה ריצ'ארד.
55. אני סבור, שאכן, כפי טענת ג'יי, בחודש אוקטובר 2014 כוננה שותפות בין הצדדים ביחס למיזם. התנהגותו של ג'יי לא הייתה כמתנדב והיחס של ריצ'ארד לג'יי לא היה כאל מתנדב. בסיכומיו, ונוכח המעורבות של ג'יי שלא ניתן להכחיש, ריצ'ארד מודה שאכן היו עניינים בהם ג'יי "עזר לו רבות", תוך שהוא טוען שאין בעזרה זו כדי לגבש שותפות. אני סבור אחרת.
56. להלן אפרט את הראיות מהן עולה שהצדדים יצרו שותפות ושאין יסוד לטענה של ריצ'ארד לפיה ג'יי סייע כמתנדב וכחבר. המיזם הוקם על בסיס שם שיצר ג'יי; המיזם הוקם כאשר ג'יי הוא שיצר את בסיס הנתונים הראשוני שלו; קיימות ראיות המלמדות על שיתוף פעולה ליצירת עסק משותף (כמו חלוקת תפקידים בין הצדדים, החלפת דעות, פגישות); ישנן התבטאויות של ריצ'ארד מהן ניתן ללמוד שמדובר במיזם משותף (ולא במיזם שהוא רק שלו); ג'יי הוא ששלט לאורך כל השנים על הנכס המרכזי של המיזם – בסיס הנתונים; ריצ'ארד עצמו כינה את ג'יי כשותף; הצדדים דנו במשותף ביחס לאופן התאגדות המיזם ופתיחת חשבון בנק ובכלל זה נפגשו ביחד עם רואה חשבון; לאורך כל השנים קיימות תכתובות רבות בין הצדדים ביחס למיזם; ריצ'ארד עצמו הודה שג'יי היה מעורב עד אוקטובר 2018 ועוד.
57. ג'יי הוא שהחל להקים את המיזם לבדו: ג'יי רכש דומיין בשנת 2012 (נספח 2 לתצהירו), בחן מודעות דרושים (נספח 3 לתצהירו) וצבר פרטי קשר של חברות ועסקים (נספח 4 לתצהירו). במילים אחרות, ג'יי יצר לבדו את התשתית הראשונית של המיזם.
58. ג'יי משלב את ריצ'ארד במיזם: באוקטובר 2014 ג'יי משלב את ריצ'ארד במיזם ובכלל זה (ראו נספח 5 לתצהיר ג'יי):
• מעביר לו את מאגרי המידע שיצר.
• מבקש מריצ'ארד לא לפרסם פוסטים בשבת: "Please don’t post IEJ stuff on Shabbos…we want to feel like a normal business…" (נספח 5 עמ' 43). ריצ'ארד טוען שלא מדובר בטרמינולוגיה בין שותפים אלא בצורת התבטאות של מי שמייעץ / מדריך. אין בידי לקבל את טענת ריצ'ארד. מדוע שג'יי יבקש להקפיד לא לפרסם מודעות של המיזם בשבת (אם הוא רק חבר מתנדב) ומדוע שיעשה שימוש במילה "אנחנו".
• ג'יי מעביר לריצ'ארד "לידים" (ראו גם עמ' 25 שורה 30 לחקירת ריצ'ארד).
• כאשר ג'יי שואל את ריצ'ארד אם הוא כבר דיבר עם מועמדים לעבודה, ריצ'ארד משיב שהוא לא הספיק מאחר והוא בלונדון ומבקש מג'יי לעשות זאת במקומו והוא ייקח פיקוד כשיחזור ואז כותב "will send the ones we want to the clients" (נספח 5 עמ' 45).
• ריצ'ארד שולח לג'יי רשימת מטלות שעליהם לבצע "stuff for us to do now", כאשר בצד כל מטלה כותב ריצ'ארד באחריות מי המטלה – באחריות ג'יי או באחריות ריצ'ארד או באחריות שניהם (עמ' 61 לנספח 5).
• ביום 2.11.2014 כותב ריצ'ארד לג'יי בהודעת וואטסאפ: "And we have our first Interview! Candidate going in to see leverate on Tuesday at 2pm for an Account Manager position" (נספח 5 עמ' 77).
• ביום 3.11.2014 מציע ג'יי לריצ'ארד להיפגש ל- "working brunch" (נספח 5 עמ' 77).
59. המיזם הוקם לצורך יצירת רווח: ריצ'ארד אישר כי הכוונה הייתה להקים עסק "המכניס כסף" (עמ' 24 שורות 18-19). ואכן, בפועל, כפי שהסתבר המיזם גם הרוויח לאורך השנים.
60. ג'יי שלט בנכס המרכזי של המיזם (בסיס הנתונים שכולל קורות חיים ומשרות): ריצ'ארד אישר ש"ג'יי אחראי על גוגל דוקס ושולט עליו" (עמ' 26 שורה 29). לשאלת בית המשפט השיב ריצ'ארד שג'יי שלט בטופס ההשמה לעובדים "לאורך כל התקופה עד שפתחתי את ריקרוט איל אל בסוף 2018" (עמ' 26 שורה 31). בנוסף, בדיון ההוכחות הציג בא כוח ג'יי לריצ'ארד קובץ שריצ'ארד אישר שהוא מהווה את בסיס הנתונים של המיזם (הקובץ עצמו הוגש לאחר דיון ההוכחות ונמצא בתיקיית מוצגים). העובדה שג'יי החזיק בבסיס הנתונים של המיזם מלמדת שהייתה לו חזקה בנכס המרכזי של המיזם.
61. ג'יי היה מעורב במיזם וריצ'ארד אישר זאת: ריצ'ארד אישר בחקירתו הנגדית שג'יי "עזר מידי פעם לפרסם פוסטים על משרות" (עמ' 26 שורה 7), מידי פעם מעסיקים יצרו קשר עם ג'יי (עמ' 26 שורה 9), ג'יי עיצב את אתר האינטרנט של המיזם (עמ' 26 שורה 14), ג'יי ביחד עם ריצ'ארד יצר את הלוגו של המיזם (עמ' 26 שורות 11-12), טופס ההשמה לעובדים היה אצל ג'יי (עמ' 26 שורה 25), ג'יי שילם עבור הדומיין הישראלי כל שנה סדר גודל של 10-12 דולר וריצ'ארד אישר שמעולם לא החזיר לג'יי סכום זה (עמ' 27 שורות 4-5), ג'יי יצר חלק מהתשתית של המיזם (עמ' 28 שורה 5). באוקטובר 2014 הצדדים התכתבו ביניהם ביחס להכנת כרטיסי ביקור ופרסום מועמדים נוספים (נספח 8 עמ' 110).
62. הצדדים דנו ביניהם ביחס לפתיחת חשבון הבנק של המיזם וביחס לאופן ההתאגדות: ג'יי וריצ'ארד דנו ביניהם ביחס לרעיון לפתוח חשבון בנק בלונדון וריצ'ארד אף כותב לג'יי שאחד הלקוחות שלהם כתב עליהם המלצה (נספח 6 לתצהיר ג'יי): "one of our clients has written us a recommendation! Boom, here we come!". באותה תכתובת מציין ריצ'ארד שהוא שוחח עם רואה חשבון שהמליץ לפתוח "עוסק מורשה". ניתן גם לראות בנספח 8 לתצהירו של ג'יי, תכתובת בין ריצ'ארד לבין אחד הלקוחות, כאשר ג'יי מכותב לתכתובת, שבה בתחילה מבקש ריצ'ארד שהתשלום יבוצע לחשבון הפרטי שלו בלונדון שבו הוא משתמש עד לסיום הקמת החשבון בישראל ולאחר מכן (לאחר שנרשם כעוסק מורשה) מבקש כי התשלום יבוצע לחשבון בישראל (כאמור, ג'יי מכותב לתכתובת). בשים לב לאמור, לא מצאתי בטענה לפיה העוסק מורשה נרשם על שמו של ריצ'ארד בלבד כטענה שמצדיקה את הקביעה לפיה ג'יי היה בחזקת מתנדב ולא נוצרו קשרי שותפות בין הצדדים.
63. פגישה עם רואה החשבון בתחילת הדרך: אין מחלוקת שג'יי השתתף בפגישה עם רואה החשבון של ריצ'ארד (ראו תצהירו של רואה החשבון בסעיף 4 וכן עדות ג'יי וריצ'ארד). אני מקבל את עדותו של ג'יי לפיה בפגישה זו הציגו עצמם הצדדים כשותפים והוחלט על פתיחת עוסק מורשה על שמו של ריצ'ארד תחת השם של המיזם. עדות זו מתיישבת עם ראיות אחרות כמו התכתובת בין ג'יי לבין ריצ'ארד שבה מעדכן ריצ'ארד את ג'יי שהוא שוחח עם רואה חשבון שהמליץ לפתוח עוסק מורשה (נספח 6 בעמ' 79). אינני מתעלם מכך שרואה החשבון הצהיר בתצהירו שג'יי הוצג בפניו כחבר של ריצ'ארד וכ"מומחה זר" שיוכל לעזור בחו"ל, אולם באותה נשימה רואה החשבון אינו זוכר בוודאות אם הוזכרה המילה שותף או שותפות. מכל מקום, הטענה של רואה החשבון שג'יי הוצג כמומחה זר שיוכל לעזור בחו"ל היא טענה שריצ'ארד עצמו לא טען.
64. ריצ'ארד עצמו מכנה את ג'יי כשותפו: כאשר ג'יי לא יכול היה להגיע לפגישה עם אחד הלקוחות ביחד עם ריצ'ארד, כתב לו ריצ'ארד ביום 5.1.2015 שהם נראו לא טוב בעיני הלקוח וזה מדאיג אותו ואם לג'יי אין זמן לזה אז שיגיד (נספח 9 לתצהיר ג'יי). בהמשך כותב ריצ'ארד לג'יי בכעס: "How about leaving me at a meeting and me not being even able to say where my partner is…". אני מתקשה לקבל את טענת ריצ'ארד בתצהירו לפיה השימוש במילה "שותף" בהודעה ששלח לא נעשה בהקשר של שותף עסקי אלא בהקשר של חבר לפגישה ולא יותר מזה. טענה זו אינה מתיישבת עם הכעס הרב שמביע ריצ'ארד באותה הודעה על כך שג'יי לא הגיע לפגישה. והרי אם מדובר רק בחבר, מדוע שריצ'ארד יכעס כל כך על חברו המתנדב על אי הגעה לפגישה עם לקוח ומדוע שיכנה חבר כשותף. בנוסף, ריצ'ארד כותב, כאמור, שהם נראו לא טוב בעיני אותו לקוח.
65. לאורך כל שנים קיימת תכתובות בין הצדדים בקשר עם המיזם: הצדדים מתכתבים ביניהם בשנים 2015-2018 בענייני המיזם (נספח 8). להלן מספר דוגמאות:
• ביום 10.2.2015 כותב ג'יי לריצ'ארד, בתשובה לבקשה מסויימת של ריצ'ארד, שריצ'ארד צריך לזכור ש"ישראל אקסקטיב" והעמותה צריכים להיות יישויות נפרדות והם (כלומר, ריצ'ארד וג'יי) צריכים מאד להיזהר לא טשטש את הקווים (נספח 10 לתצהיר גי'יי).
• בפברואר 2016 מעדכן ריצ'ארד את ג'יי על הסכם השכירות עם הבעלים של נכס. הצדדים מתכתבים בקשר להסכם השכירות כאשר ריצ'ארד כותב לג'יי שההסכם שקיבל מבעל הבית הוא סטנדרטי וג'יי משיב שזה בדרך כלל לא טוב ונותן עצה מה כדאי להכניס להסכם. ריצ'ארד מבקש שג'יי יעדכן אותו אם יש נקודות נוספות שהוא חושב עליהם בקשר להסכם השכירות (עמ' 112 לנספח 8 לתצהיר ג'יי).
• באפריל 2016 מעדכן ג'יי שהצליח להביא את דף הפייסבוק של המיזם ל- 16,000 חברים, ושרק היום הצליח להוסיף 264 אנשים. בנוסף, ג'יי כותב לריצ'ארד שהשיג משרות נוספות ושואל אם להעביר לריצ'ארד או לרחל (העובדת במיזם) (עמ' 103 לנספח 8 לתצהיר גי'יי). ריצ'ארד טוען בסיכומיו שהגידול במספר החברים נבע מפעילותו של ריצ'ארד ומכאן תגובתו המאופקת של ריצ'ארד שהשיב "Nice" וכי ג'יי כתב שהוסיף משרות נוספות ולא גייס משרות נוספות. הדקדוק שמנסה ריצ'ארד לתת, בדיעבד, למילה כזו או אחרת, אינו משנה את התמונה הכוללת ויש בו – כמו ניסיונות נוספים של ריצ'ארד – כדי לנסות לנתק את ההקשר הכולל.
• בספטמבר 2016 שולח ג'יי לריצ'ארד שאלה – מי פרסם הודעות "זבל" בדף הפייסבוק "שלנו" ושזה גורם לנו להראות נורא: "Makes us look horrible" (עמ' 106 לנספח 8).
• בשנת 2016 כאשר מגייסים עובדת למיזם, הצדדים מתכתבים ביניהם וג'יי מבקש שהעובדת תחתום על התחייבות לסודיות לפני שהוא (ג'יי) נותן לה גישה למערכת. ג'יי שולח לריצ'ארד טיוטה שבה נכתב ש"ישראל אקסקטיב" וג'יי מעוניינים לשכור את שירותיה של רחל (העובדת) (נספח 11 לתצהיר ג'יי). כלומר, בראייתו של ג'יי, הוא חלק בלתי נפרד מהמיזם והוא אף מנסח כך את ההתחייבות לסודיות. ריצ'ארד אינו מסתייג מהניסוח ואינו מעיר לג'יי דבר על כך. כפי שהסתבר בדיעבד, בהסכם (שגם הוא אינו חתום) עם אותה עובדת שצרף ריצ'ארד לתצהירו (נספח 4), נשמט משום מה שמו של ג'יי. במילים אחרות, ריצ'ארד החליט למחוק את שמו של ג'יי מבלי לעדכן אותו.
• ג'יי אף הציג ראיות לכך שהוא עצמו התכתב עם אותה עובדת בענייני עבודה ואף ביקש להדריך אותה, כאשר ריצ'ארד פנה לג'יי וביקש ממנו שיפתח לאותה עובדת הרשאה בחשבון הפייסבוק (נספח 12 לתצהיר ג'יי).
• בפברואר 2017 מבקש ריצ'ארד מג'יי לעזור לו להתקין את תוכנת "אופיס" במחשב החדש במשרד וג'יי מאשר שיגיע (עמ' 107 לנספח 8).
• במרץ 2018 מעביר ג'יי לריצ'ארד משרה במוסד פיננסי גדול בישראל (עמ' 83 נספח 8).
• כאשר קיימת בעיית תקשורת בדוא"ל, ריצ'ארד פונה לג'יי שיטפל בכך (עמ' 113-114 לנספח 8). לאחר שהסתבר שהבעיה נגרמה כתוצאה מכך שריצ'ארד החליף כרטיס אשראי ולא עדכן את ג'יי, כותב ג'יי לריצ'ארד: "you never told you changed it…you should have done that immediately" וריצ'ארד משיב: "ok, I didn’t think about it".
• ג'יי צירף אסמכתא ממנה עולה לכאורה כי בינו לבין ריצ'ארד (בכתובת הדוא"ל של המיזם) הוחלפו לאורך השנים מעל 12,000 הודעות דוא"ל (עמ' 99 לנספח 8). אמנם ההודעות עצמן לא צורפו ואמנם ריצ'ארד טוען שנספח 8 אינו מוכיח את מספר ההודעות, אך ריצ'ארד עצמו לא הציג אסמכתא שבה טען מהו מספר ההודעות האמיתי שהצדדים החליפו כביכול. במילים אחרות, ריצ'ארד יכול היה לסתור את טענת ג'יי אך הוא בחר שלא לעשות כן.
66. ריצ'ארד שלח לג'יי את הדו"ח הכספי לשנת 2017: ביום 16.4.2018 שולח ריצ'ארד לג'יי את הדו"ח הכספי לשנת 2017 ומציין שהמחזור עמד על 544,000 ₪, הוצאות של 273,000 ₪ ושזה משאיר רווח, לפני מס, של 271,000 ₪ (נספח 13 לתצהיר ריצ'ארד). אם אין לג'יי יד ורגל במיזם, מדוע ריצ'ארד שולח לו את הנתונים. אף אם הדבר נעשה על מנת לבחון את שילוב המיזם בעמותה בראשות ג'יי, אין הדבר משנה אלא אף מחזק זאת שכן אם מדובר בעסק שהוא של ריצ'ארד בלבד ומדובר במיזם מרוויח, מדוע שריצ'ארד ישקול להעביר את פעילות המיזם שהוא טוען שהוא רק שלו לעמותה בראשות ג'יי.
67. ריצ'ארד מתלונן על הטיפול של ג'יי בבעיה במיילים: ריצ'ארד הצהיר שבאוגוסט 2018 פתאום לא היו מיילים בתיבת הדוא"ל Israel Executives וכי ג'יי טיפל בזה "רק אחרי 1.5 ימים". לאחר מכן, באוקטובר 2018 שוב לא היו מיילים והסתבר, לטענת ריצ'ארד כי ג'יי לא עדכן אותו מבעוד מועד, במועד חידוש התשלום לתיבות הדואר שנעשה בכרטיס האשראי של ריצ'ארד וכי רק אחרי 5 ימים הואיל ג'יי להזין את פרטי הכרטיס האשראי החדש של ריצ'ארד. טענות אלו של ריצ'ארד רק מחזקות את גרסת ג'יי. אם אין שותפות, מדוע ג'יי ממשיך להיות רשום כבעלים של הדומיין של תיבת הדוא"ל ומדוע ג'יי צריך לדאוג לעדכן את ריצ'ארד "מבעוד מועד" במועד החידוש של התשלום? אם מדובר במיזם של ריצ'ארד מתקבל יותר על הדעת שריצ'ארד יהיה אחראי לעקוב (גם אם הבעלות בשם הדומיין נותרה של ג'יי). ריצ'ארד לא רק שלא עקב אלא מתלונן בתצהירו שלקח לג'יי יום וחצי לטפל בבעיה שהתעוררה באוגוסט. התנהלות ריצ'ארד עצמו תומכת בכך שג'יי אינו רק חבר ומתנדב כטענת ריצ'ארד.
68. ריצ'ארד רושם מותג חדש, ג'יי מגלה זאת והתשובה של ריצ'ארד המדברת בעד עצמה:
• ריצארד טוען שההתנהלות בעניין הבעיה במיילים כאמור לעיל, היתה הקש ששבר את גב הגמל והוא הבין שהוא חייב לשלוט ולנהל את המיילים בעצמו והחליט לרשום ולהכין שם נוסף כגיבוי – RECRUITIL (המותג החדש). ריצ'ארד מבצע פעולה זו ללא ידיעת ג'יי. ג'יי מגלה זאת מאחר ואחת העובדות ניסתה לחבר תיבת דואר חדשה לאתר וג'יי קיבל הודעה על כך (סעיף 36 לתצהיר ריצ'ארד).
• כאשר ג'יי מגלה שריצ'ארד פתח עסק חדש תחת המותג החדש והוא מביע זעם וכעס על ריצ'ארד, ריצ'ארד בתשובה מרגיע אותו ומסביר לו שלא קרה דבר ובוא נמשיך כרגיל (נספח 14 לתצהיר ג'יי). אביא את הדברים כלשונם (על אף הביטויים הבוטים שכן לאוטנטיות של הדברים שנכתבו בזמן אמת יש חשיבות):
ג'יי כותב לריצ'ארד:
"what the fuck is this RECRUITIL???
I cant believe you lied so fucking clearly to me like that…what is wrong with you? I asked simply, and you said you set it up while the email was down (which was 1000% your fault btw), and you didn't. you did it yesterday. What the fuck? The whole thing is so incredibly in bad faith and you being a back actor"
• אם נקבל את גישתו של ריצ'ארד שהשניים אינם שותפים, ניתן היה לצפות שריצ'ארד ישיב משהו בסגנון שמדובר בעסק שלו ושג'יי לא קשור בכלל והוא יעשה בעסק שלו כהבנתו.
במקום זאת, ריצ'ארד משיב בתגובה:
"I registered an extra domain as a back up! This is my livelihood and being offline for 5 days was a big damage.
No big fucking deal, chill out and let's continue where we are up to"
• ג'יי אינו מרפה וממשיך לזעום על ריצ'ארד ומאשים אותו בשקרים ובהולכת שולל. ריצ'ארד משיב:
"Jay that is hurtful and wrong. I registered a fucking domain!!"
כלומר, ריצ'ארד ממשיך להרגיע את ג'יי ואומר לו שלא קרה כלום והוא בסך הכל רשם דומיין.
• ריצ'ארד נשאל בחקירתו הנגדית מדוע הגיב כך (עמ' 29 שורות 2-6):
"לשאלת ביהמ"ש, גיי מאוד כועס עליך על זה שפתחת את ריקרוט אי אל, אתה מרגיע אותו אתה אומר לו שזה לא ביג דיל, שתמשיכו כמו שהתנהלתם עד עכשיו?
ת. הייתי מאוים, הוא צעק עלי וניתן לראות בשפה שהוא השתמש במילה פאק פעמים רבות. הייתי צריך להגיד מה שהיה בעבר מה שזה לא יהיה לא קיים יותר. הוא גרם לי נזק לפרנסה שלי. באותו רגע ניסיתי להרגיע את המצב. אבל הייתי צריך בדיעבד, להגיב אחרת."
תשובתו הספונטנית מזמן אמת של ריצ'ארד שיקפה הבנה של ריצ'ארד שג'יי הוא שותף שלו שאם לא כן מדוע ריצ'ארד מנסה להרגיעו וכותב לו - בוא נמשיך מאותה נקודה. אני מתקשה לקבל את ההסבר של ריצ'ארד לפיו השיב כפי שהשיב מאחר וחש מאויים מה גם שבדיעבד התברר שזעמו של ג'יי היה מוצדק שכן ריצ'ארד המשיך את המיזם תחת המותג החדש ולא רק רשם, כטענתו, דומיין נוסף. במילים אחרות, ניסיון ההרגעה, כביכול, מצידו של ריצ'ארד היה לא אמיתי ובאותו שלב ריצ'ארד כבר תכנן את המשך המיזם תחת המותג החדש. זאת ועוד, ראיה זו אינה עומדת בפני עצמה אלא משתלבת עם מארג הראיות המפורטות לעיל המלמדות שבין הצדדים נוצרה שותפות.
69. ריצ'ארד מודה שעד לאוקטובר 2018 ג'יי היה בתמונה: ריצ'ארד נשאל מתי הבין, לטענתו, שג'יי אינו בתמונה והשיב - באוקטובר 2018 (עמ' 28 שורות 7-8: "אוקטובר... אני החלטתי להפסיק עם המאמצים שלי באוקטובר 2018. הספיק לי"). כלומר, לטענתו, עד מועד זה ג'יי עדיין בתמונה (גם אם בעצימות יותר נמוכה ממה שריצ'ארד קיווה בתחילת הדרך). ריצ'ארד טוען בסיכומיו שהתשובה שנתן בעדותו בבית המשפט אינה מלמדת על החלטה להדיר את ג'יי מהמיזם שמלכתחילה הוא לא היה שותף בו "אלא מלמדת על החלטתו של הנתבע להפסיק להיות תלוי בתובע" (סעיף 63 לסיכומי ריצ'ארד). מעבר לעובדה שההסבר שמנסה ריצ'ארד לספק בדיעבד, במסגרת סיכומיו, לאמירתו בחקירה הנגדית, אינו מקובל עליי, הרי שאף אם אקבל את גרסת ריצ'ארד, הרי שלשיטתו, עד לאוקטובר 2018 הוא היה תלוי בג'יי. מדובר בחיזוק נוסף לכך שלא ניתן לקבל את גרסת המתנדב שהעלה ריצ'ארד.
70. ריצ'ארד מתעלם בסיכומיו מחלק מהראיות המפורטות לעיל. לחלקן האחר הוא מנסה לתת הסברים מאולצים ולא משכנעים אליהם התייחסתי בפירוט שלעיל. בנוסף, מעלה ריצ'ארד מספר טענות נוספות בניסיון להדוף את התביעה אליהן אתייחס, ככל שלא זכו להתייחסות לעיל, להלן:
71. ריצ'ארד טוען שעובדי המיזם או לקוחות או מחפשי עבודה לא הובאו לעדות על ידי ג'יי וכי במיוחד צורם שג'יי לא הזמין לעדות את העובדת גב' רחל בלסקי: ג'יי הציג ראיות על מעורבותו במיזם כולל "לידים" שהעביר הן לריצ'ארד והן לעובדת ובכלל זה תכתובות רבות. אם רצה ריצ'ארד לנסות לסתור את חומר הראיות שהציג ג'יי הוא יכול היה לבקש לזמן את אותם עדים. ריצ'ארד לא עשה כן. בנוסף, אין מחלוקת שמי שניהל ביום יום את המיזם היה ריצ'ארד ולא ג'יי, כך שלא בטוח שעדות של לקוח או מחפש עבודה שהיתה אומרת שג'יי לא היה מעורב מולם, היתה מעלה או מורידה. אני מסכים עם טענת ג'יי לפיה מי שהיה צריך לזמן את העובדת לעדות זה ריצ'ארד והימנעותו מלעשות כן פועלת לחובתו.
72. ריצ'ארד טוען שג'יי לא הציג עצמו כלפי צדדים שלישיים בקשרי שותפות וכשותף במיזם: אכן ג'יי לא הציג ראיות מסוג זה, אולם קיימות ראיות לפיהם הצדדים עצמם ראו במיזם כעסק משותף שלהם (וכך התבטא ריצ'ארד עצמו כלפי ג'יי הן בהתייחסותו למיזם כעסק "שלנו" והן כאשר כינה אותו כשותף).
73. ריצ'ארד טוען שג'יי הצהיר בציבור על פעילות השמה התנדבותית ולא בעסק אינטרנטי כמו המיזם: ריצ'ארד מפנה לראיון שפורסם עם ג'יי בפברואר 2012 (נספח 1 לתצהירו) שם אמר שהוא לא עובד עם אתר ואין לו תוכניות עתידיות להקים אתר. ג'יי נשאל על כך בחקירתו הנגדית והסביר שאת המיזם הקים לאחר הריאיון ולכן הוא אינו מבין את הבעיה. במילים אחרות, הדברים שאמר ג'יי בריאיון משנת 2012 היו נכונים לשעתם.
74. ריצ'ארד מעלה מספר טענות לגבי התנהלות הצדדים בינם לבין עצמם ממנה הוא מנסה לטעון להעדר שותפות:
• אי שיתוף ג'יי בחשבון הבנק ואי נטילת סיכונים או הפסדים או מימון: אכן, ג'יי אינו שותף בחשבון הבנק. כך הסכימו הצדדים בתחילת הדרך עת דנו באפשרויות השונות והחליטו לפתוח עוסק מורשה על שמו של ריצ'ארד בלבד. ג'יי גם נשאל על כך בחקירתו הנגדית והשיב שסמך על ריצ'ארד ולא ראה בכך בעיה כיוון שמצד שני הוא (ג'יי) החזיק ושלט בקניין הרוחני של המיזם: "אני סמכתי עליו וחלק מהעסק היה בשליטתי וחלק מהעסק היה בשליטתו" (עמ' 18 שורה 30) ובהמשך: "אני שולט באימיילים, אני יצרתי את העסק, אני שולט בקניין הרוחני. זה הגיוני כאשר יש שותפות, להפריד סמכויות. צריך שנסמוך אחד על השני וכך נוצר מצב שאני שולט על דברים חשובים מצד אחד והוא שולט על דברים חשובים מצד שני" (עמ' 19 שורות 13-15). אשר לטענת הסיכונים / הפסדים / מימון, כפי שעולה מהדו"חות הכספיים שהציג ריצ'ארד, המיזם מעולם לא הפסיד. ריצ'ארד גם לא טען וממילא גם לא הציג ראיות כי מימן את המיזם מכיסו או נטל הלוואות. לריצ'ארד היה נוח לייצר רווחים מהמיזם ולא לגלות לג'יי עליהם.
• ג'יי לא השתתף בניהול המיזם כנדרש ממי שטוען שהוא מצוי בקשרי שותפות: ריצ'ארד טוען שג'יי לא טען במפורש שהשתתף בניהול המיזם ואף לא הביא ראיות לכך. בניגוד לטענת ריצ'ארד, ג'יי טען שבמשך שנות פעילות המיזם הוא ביצע פעולות רבות כשותף, היה מעורב ומעודכן בפרטים מהותיים בפעילות המיזם, היה אחראי על השיווק, על דפי המדיה השונים וכו' (סעיף 31 לכתב התביעה). לכן, אין לקבל את הטענה של ריצ'ארד כאילו הטענה לא נטענה. לא רק שהטענה נטענה, אלא שהוכחה מעורבותו של ג'יי במיזם מתחילת הדרך ועד שיחסי הצדדים עלו על שרטון בסוף שנת 2018.
• ריצ'ארד טוען שאין אף ראיה בכתב לחילופי דברים אופיינים למי שמצויים בקשרי שותפות: ריצ'ארד טוען כי ביחס לתקופה שלאחר הקמת המיזם בראשית שנת 2015 ועד לעליית יחסי הצדדים על שרטון בסוף שנת 2018, ולמעט ביחס לעזרה שביקש ריצ'ארד ביחס לעובדת, אין אף מייל או מסרון מהותי בין הצדדים האופייני לקשרי שותפות. ראשית, לא בכדי ריצ'ארד מבקש להיבנות רק משנת 2015 ואילך ומתעלם מהראיות מסוף אוקטובר 2014 המלמדות על הסכמה בין הצדדים ליצירת מיזם משותף (למשל חלוקת התפקידים בין הצדדים והעובדה שריצ'ארד כועס על ג'יי ומכנה אותו כשותף). ראיות אלו מתחילת שנת 2014 שומטות את הקרקע מתחת לטענת ריצ'ארד שהכל נעשה כעזרה בין חברים. שנית, כמפורט לעיל, יש ראיות להתנהלות בין הצדדים גם בשנים 2015-2018. צודק ריצ'ארד שאין ראיות לכך שג'יי דרש מידע ולא קיבל, אולם בשים לב לכך שבסוף שנת 2014 הקשר שנוצר בין הצדדים אינו התנדבותי חברי ובשים לב לכך שריצ'ארד הוא ששלט על הצד הכספי (וג'יי שלט בקניין), ג'יי סמך על ריצ'ארד והניח, כפי שגם הצהיר על בסיס תשובות שקיבל מריצ'ארד, שהמיזם אינו מייצר רווחים (למשל, סעיף 23 לתצהיר ג'יי). לכן, אין לזקוף לחובת ג'יי העדר תכתובת כזו ויש לזכור שרק באפריל 2018 (נספח 13) נחשף לראשונה ג'יי לחלק מהנתונים הכספיים סביב הרעיון להעביר את פעילות המיזם לעמותה בראשות ג'יי. ושוב – אם מדובר במיזם של ריצ'ארד בלבד וריצ'ארד יודע שמדובר במיזם רווחי – מדוע שריצ'ארד יסכים בכלל לשקול להעביר את פעילות המיזם לעמותה בראשות ג'יי ומדוע שיחלוק עם ג'יי את הנתונים הכספיים לשנת 2017 (נספח 13).
• ריצ'ארד טען, כי בניגוד לטענת ג'יי, לא היה כל עסק לפני שריצ'ארד החל את המיזם בשנת 2014: ריצ'ארד מפנה לכתב התביעה המקורי של ג'יי שבו טען שהפעילות היתה בראשיתה התנדבותית ללא כוונת רווח אך כוונת ג'יי היתה להפוך את המודל לעסקי ככל שהיקף הפעילות יגדל וכי בשנת 2014, לאחר שהפעילות גדלה, החליט ג'יי להציע לריצ'ארד להצטרף לפעילות במסגרת שותפות ולהפוך את המודל ההתנדבותי למודל עסקי (סעיפים 8-9 לכתב התביעה המקורי). לעומת זאת, בכתב התביעה המתוקן טען ג'יי שהחל לבדו את פעילות העסק כבר בשנת 2012 (סעיף 3 לכתב התביעה המתוקן). במהות, בניגוד לטענת ריצ'ארד, לא מצאתי כאן סתירה מהותית שכן אין חולק (וג'יי לא טען אחרת) שעד לסוף שנת 2014 המיזם לא ייצר הכנסות כלשהן.
75. לפני סיום, אציין כי ג'יי ניסה להיבנות גם מטיוטות שהחליפו הצדדים לאחר שפרץ המשבר ביניהם כאשר, לטענת ג'יי, בכל הטיוטות היה מוסכם (וריצ'ארד מעולם לא העיר על כך) שבין הצדדים נוצרה שותפות (נספח 15 לתצהיר ג'יי). ריצ'ארד טען מצדו שמדובר במסמכים בלתי קבילים שכן הם הוחלפו במסגרת משא ומתן לפשרה. הצדק עם ריצ'ארד. מדובר אכן, כפי שגם טוען ג'יי, בטיוטות של משא ומתן לפשרה שלא נחתמו ולא הבשילו לכדי הסכם. לכן, טיוטות אלו הן בלתי קבילות ולא התבססתי עליהן במסגרת החלטתי. ראו למשל, רע"א 8320/08 א.ד. אסולין השקעות ופיננסים בע"מ נ' החברה העירונית לפתוח אשדוד בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 11 (27.1.2009):
"הלכה היא כי מסמכים ודברים אשר הוחלפו בין צדדים במסגרת משא ומתן לקראת פשרה אינם קבילים במשפט. פשיטא, שלא ניתן להגישם או להציגם במהלך המשפט ולא ניתן לקבוע על יסודם ממצאים כלשהם [ראו: רע"א 2235/04 בנק דיסקונט לישראל בע"מ נ' שירי (לא פורסם, [פורסם בנבו], 27.6.06), פסקה 16 (להלן – עניין שירי); עניין סלע הנ"ל, בעמוד 333-334]. זהו, אם כן, כלל הנוגע לקבילות ראיות והמטרה אותה נועד הוא לקדם הינה עידוד פשרות ומניעת התדיינויות ממושכות בין כותלי בית המשפט".
76. לסיכום פרק זה, המסקנה היא שג'יי הוכיח שבין הצדדים נוצרו קשרי שותפות ושפעילות המיזם נעשתה בשותפות ביניהם. בהקשר זה אדגיש שתי נקודות:
• האחת, אין לזקוף לחובת ג'יי את העובדה שרק ריצ'ארד נהנה לאורך השנים מרווחי המיזם, שכן ריצ'ארד הסתיר מג'יי שהמיזם הינו רווחי.
• השניה, העובדה שג'יי לא עסק בניהול יומיומי של המיזם ביחד עם ריצ'ארד אינה שוללת קיומה של שותפות, שכן כפי שאראה להלן, זו היתה הסכמת הצדדים. ראו למשל, ת"א (ת"א) 2023/04 כחול מקבוצת הפרדס בע"מ נ' מרחבים ירוקים בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 15 (28.6.2011):
"אלא מאי? סעיף 34(5) לפקודת השותפויות מורה כי כל שותף רשאי להשתתף בניהול עסקי השותפות, כאשר עניין זה כפוף להסכם מפורש או משתמע בין השותפים; והמשמעות היא שהעדר ניהול משותף אינו בהכרח שולל קיומה של שותפות. בענייננו הוברר כי טפר וסתיו קיבלו החלטה משותפת שלא לעסוק בעצמם בניהול היומיומי של החניונים – אלא למנות לתפקיד זה את רגב ולשאת בשכרו"
77. לחלופין, אני סבור, על יסוד כל העובדות המפורטות לעיל והמבחנים שנקבעו בפסיקה למיזם משותף (ומפורטים לעיל), שלכל הפחות וגם אם אין מדובר בקשרי שותפות, התגבש קשר חוזי מחייב בין הצדדים לקיומו של מיזם משותף.
החלוקה בין הצדדים ושכר ראוי לריצ'ארד
78. ג'יי טוען שסוכם שהצדדים יהיו שותפים "שווה בשווה בכל רווחי הפרויקט" (סעיף 8 לתצהירו). עוד הוא טוען, שהוא זוכר שלאחר מספר השמות הוא שוחח עם ריצ'ארד לגבי השאלה מה לעשות עם הכנסות המיזם והוחלט שהמיזם ישלם הוצאות נדרשות כגון משרד, עובדים, מיסים וכיוב' אולם היה "ברור לחלוטין כי לא אני ולא ריצ'ארד מושכים כסף מהעסק אלא שומרים את הרווחים ככל שיהיו אותם נחלק בבוא העת" (סעיף 18 לתצהירו).
79. לאור כל האמור, אני מקבל את טענת ג'יי שהסיכום הראשוני בין הצדדים היה לחלוקה שווה של רווחים ביניהם. עם זאת, ספק בעיני אם אכן הצדדים ירדו לרזולוציות של מה יעשה ברווחים, אם יהיו ויש לזכור שבאותו שלב לא היו רווחים. מדובר במי שהיו בשני חברים טובים שהסכימו להקים עסק משותף. הם לא ערכו הסכם בכתב ולא סיכמו מה יקרה בתרחיש כזה או אחר. אפילו ג'יי עצמו אינו טוען שסוכם במפורש שלא מושכים כסף, אלא רק שזה היה ברור – מבלי שג'יי מסביר מדוע הדברים היו ברורים לטענתו. בנוסף, באותו שלב, ספק אם הצדדים התכוונו שמעורבותו היומיומית של ג'יי תהיה פחותה באופן משמעותי מהמעורבות של ריצ'ארד.
80. לא ניתן להתעלם מכך שבפועל הדברים התפתחו כך שלאורך השנים מעורבותו היומיומית של ג'יי במיזם היתה קטנה ביחס לריצ'ארד. יתכן שהדבר נבע מכך שג'יי הניח שהמיזם אינו רווחי ולכן לא העמיק בדברים. מכל מקום משהסתבר שהמיזם היה רווחי, החלוקה אכן אמורה להיות שווה אך היא חייבת לקחת בחשבון שהמעורבות של ריצ'ארד במיזם היתה יומיומית. לכן, לפני החלוקה השווה של הרווחים יש לקבוע מהו השכר הראוי שמגיע לריצ'ארד על התרומה היומיומית העודפת שנתן למיזם.
81. תוצאה לפיה הרווחים יתחלקו באופן שווה, תוך התעלמות מוחלטת מכך שריצ'ארד עבד למעשה יום יום במיזם בעוד שג'יי פעל יותר "מלמעלה", תיצור עיוות כלכלי ותפגע גם בתחושת הצדק. בהקשר זה אציין כי לטעמי הבסיס המשפטי להכרה בזכאותו של ריצ'ארד לשכר ראוי הוא כפול:
ראשית, ראו למשל ע"א 7346/00 יוסף מנשה נ' עזרא אהרוני [פורסם בנבו] פסקה 9 (27.12.2004) שם נדון סכסוך בין שותפים ובית המשפט הכיר בזכות של אחד השותפים לשכר ראוי:
"בנוסף לכך, כיון שמלאכתו של המשיב באה לכלל ביטוי בניהול המוסך ובאחזקתו – הרי שיש הצדקה לניכוי "השכר הראוי" של המשיב מהרווחים שייפסקו לטובת המערער (ראו בהקשר זה ד' פרידמן בספרו דיני עשיית עושר ולא במשפט (תשמ"ב) הסבור שזכות זו - לשכר ראוי - ראויה לניכוי, בפרט כאשר מדובר באדם שמלאכתו בכך, וכאשר היקף הפעולה מצדיק זאת (שם, בעמ' 379))."
באותו עניין דובר בשכר ראוי בגין עבודה של אחד השותפים לאחר שנשלחה הודעה על סיום השותפות ולאחר שנמנעה מאחד השותפים גישה לעסק והשותף האחר המשיך להפעיל את העסק. יחד עם זאת, אני סבור שהרציונאל זהה וניתן להחילו גם לענייננו במובן זה שיש לנכות שכר ראוי מסויים לטובת הנתבע שאם לא כן יימצא כי התובע מתעשר שלא כדין.
שנית, ההסכם בעל פה בין הצדדים ביחס ליצירת השותפות ביניהם (או המיזם המשותף) הוא חוזה יחס פתוח שנועד לשרת מערכת יחסים ארוכת טווח. חוזי יחס פתוחים מסמיכים את בית המשפט לקרוא לתוכם תנאים וחיובים שלא הוסכמו מראש על בסיס עקרונות של תום לב, הגינות וסבירות – ראו למשל ע"א 7649/18 ביבי כבישים עפר ופיתוח בע"מ נ' רכבת ישראל בע"מ [פורסם בנבו] פסקה 12 לפסק דינו של כבוד השופט א' שטיין (20.11.2019):
"חוזי יחס פתוחים מסמיכים את בית המשפט לקרוא לתוכם תנאים וחיובים חדשים, שלא הוסכמו מראש, על בסיס עקרונות משפט רחבים כמו תום לב, הגינות וסבירות, כשכל אלו מותאמים למטרות החוזה"
82. בענייננו, בנסיבות העניין, יש לקרוא להסכמת הצדדים תנאי לפיו לפני חלוקת רווחים, ריצ'ארד יהיה זכאי לשכר ראוי מסוים על עבודתו היומיומית במיזם.
83. אני ער לסעיף 34(6) לפקודת השותפויות שקובע כי "בכפוף להסכם מפורש או משתמע שבין השותפים", "אין שותף זכאי לשכר בעד עבודתו בעסקי השותפות". ואולם בענייננו, כאמור, אני סבור שנסיבות העניין מלמדות על כך שהשלמת ההסכם בין הצדדים מחייבת את המסקנה בדבר שכר ראוי מסוים לריצ'ארד ולכן יש לראות בכך כהסכמה משתמעת בין הצדדים שכן הצדדים לא השכילו לדון ולפתור סוגיה זו בעצמם.
84. שאלת גובה השכר הראוי שלו זכאי ריצ'ארד תידון ותוכרע במסגרת השלב השני – שלב מתן החשבונות. למען הסר ספק, הכוונה בשכר ראוי אינה למשכורת כשל עובד חיצוני במיזם, שכן בנוסף לשכר הראוי, ריצ'ארד גם זכאי למחצית מרווחי השותפות. הכוונה בשכר ראוי היא לסכום מסוים שיקבע – לא כמשכורת – שישקף את התרומה העודפת של ריצ'ארד למיזם מבחינת הניהול היום יומי בהשוואה לג'יי.
הסעדים להם זכאי ג'יי
85. כאמור, לעיל באתי לכלל מסקנה שבין הצדדים התקיימו קשרי שותפות ולחלופין קשרי מיזם משותף וכי ג'יי זכאי לעריכת חשבון על בסיס החשבונות שיועברו, בקיזוז שכר ראוי לריצ'ארד (כפי שייקבע בשלב השני של הדיון בהתאם לסעיף 84 לעיל).
86. שאלה נוספת שמתעוררת היא לאיזו תקופה זכאי ג'יי לחשבונות. בתביעה התבקשו חשבונות לתקופה שמשנת 2014 ועד "היום". כתב התביעה המתוקן הוגש בתחילת שנת 2022 ולכן יש לראות בעתירת ג'יי כעתירה למתן חשבונות לשנים 2014-2021.
87. אקדים ואומר שמסקנתי היא שג'יי זכאי לחשבונות ולהתחשבנות בגין השנים 2014-2019. עם זאת, שאלת אופן ההתחשבנות ביחס לשנת 2019 תוכרע בשלב השני של הדיון. להלן אנמק.
88. עד לסוף שנת 2018 הצדדים היו שותפים. הקרע ביניהם ארע בסוף אותה שנה.
89. אין מחלוקת שבתגובה לכך שריצ'ארד רשם את המותג החדש, ג'יי קיבל החלטה לנתק את כל תיבות הדוא"ל של המיזם, להסיר את ריצ'ארד מעמוד הפייסבוק של המיזם ולמנוע מריצ'ארד גישה למאגר הנתונים של המיזם (למשל, סעיף 31 לתצהיר ג'יי: "...התחלתי סנקציות כנגד ריצ'ארד כגון סגירת האימייל שלו ומניעת גישה למאגרי הנתונים שלו בעסק").
90. במילים אחרות, ג'יי במעשיו, גם אם נעשו בתגובה לרישום המותג החדש על ידי ריצ'ארד, הביע דעתו שהשותפות או המיזם המשותף הגיע לידי סיום ואף חסם בפני ריצ'ארד, על פי הודאתו, את מאגר הנתונים של השותפות – הוא הוא הנכס היקר ביותר של השותפות. נזכיר כי אחת מהטענות המרכזיות של ג'יי לקיומה של שותפות או מיזם משותף בין הצדדים – טענה אותה קיבלתי – היא הטענה שג'יי החזיק בפועל בבסיס הנתונים של השותפות, שלט בו ואפשר למיזם לעשות בו שימוש מלא.
91. אני ער לטענת ג'יי (טענה המוכחשת על ידי ריצ'ארד) לפיה ריצ'ארד העתיק את מאגר הנתונים, לפני חסימת הגישה אליו. בעניין זה לא הוצגה כל הוכחה מצד ג'יי. אולם גם אם הדבר נכון, הרי שכאמור די בכך שג'יי נטל את נכסי השותפות לידיו ומנע, על פי הודאתו, גישה לריצ'ארד. אילו ג'יי לא היה פועל כפי שפעל יתכן שהיה מקום לבחון אם אכן ריצ'ארד התחיל "מאפס" כפי טענתו או שמא התבסס על מאגר הנתונים הקודם ואם ג'יי זכאי לחשבונות גם בגין השנים שלאחר מכן.
92. לכן, גם לשיטת ג'יי, על פי התנהגותו, השותפות הסתיימה בסוף שנת 2018. אם כן, מדוע אפוא יש להעביר חשבונות ולערוך התחשבנות גם ביחס לשנת 2019? התשובה לכך היא שלא מופרך שיתברר שהפעילות של השותפות בשנת 2018 הניבה הכנסות גם בשנת 2019. כך גם, בנוסף לכך, יש לאפשר לצדדים לטעון במסגרת השלב השני ביחס לפרמטרים נוספים שיתכן שיש לקחת בחשבון לפני קביעת ההתחשבנות ביחס לשנת 2019. לכן, אין מקום לערוך חיתוך של הרווחים שלהם זכאי ג'יי בסוף שנת 2018. בהקשר זה אציין שמהנתונים שריצ'ארד חשף עולה כי בשנת 2019 הסתכמו הכנסותיו בסך של 528,621 ₪, כאשר בשנת 2018 עמדו ההכנסות על מספר כמעט זהה – 534,591 ₪. לכן, גם אם השותפות הסתיימה בסוף שנת 2018, יש לבחון, בין היתר, איזה הכנסות קיבל ריצ'ארד בשנת 2019 אותן ניתן לשייך לפעילות שקדמה לשנת 2019.
93. לאור המסקנה אליה הגעתי מתייתר הצורך לדון בצווי העשה שביקש ג'יי לחייב את ריצ'ארד באופן קבוע לשלם לג'יי מחצית מרווחי ריצ'ארד החל מהגשת התביעה ואילך וכן להעביר לג'יי מסמכים בקשר לאותה פעילות.
שתי הערות לפני סיום
94. הערה ראשונה: על פניו בהתבסס על הדו"חות הכספיים שהעביר ריצ'ארד לשנים 2015-2019 התמונה הכספית ברורה פחות או יותר. אכן, לג'יי יש זכות, לבדוק את החשבונות ויתכן שיימצאו סטיות לכאן או לכאן, אך בשים לב להיקף הרווחים לכאורה ולכך שיש להתחשב גם בניכוי שכר ראוי מסוים לריצ'ארד, "העוגה" אינה מצדיקה, לטעמי, את המשך התכתשות הצדדים על כל ההוצאות הכרוכות בכך. ככל שלא תושג הסכמה בין הצדדים לסיום המחלוקות ביניהם, יהיה צורך, כנראה, למנות מומחה מטעם בית המשפט לבדיקת החשבונות ולקביעת גובה השכר הראוי המסוים בשים לב להערתי בסעיף 84 לעיל.
95. הערה שניה: החלטה זו מהווה החלטה בשלב הראשון לקראת ההתחשבנות שתערך על פי החשבונות. לכן, בהתאם לפסיקה ומאחר וההחלטה אינה מסיימת את ההתדיינות בין הצדדים, מדובר בהחלטה ולא בפסק דין ומכאן כותרת ההחלטה:
"ובכן, ההחלטה בדבר הצורך בקיום הליך של מתן חשבונות היא אך שלב ראשון של הליך, הצופה פני שלב שני שבו ייתכן ותיקבע חבות כספית סופית על-פי החשבונות האמורים. ההחלטה הראשונה מהווה אפוא צעד אחד בשרשרת, לעבר קבלת הסעד הסופי. היות שהחלטה זו אינה מסיימת את ההתדיינות בין הצדדים, הרי היא "החלטה אחרת" ולא "פסק דין" – ומכאן שהערעור עליה הוא ברשות ולא בזכות [ראו: ע"א 226/61 דורון נ' צחובל, פ"ד טז 1911, 1920 (1961); ע"א 1386/02 רבינוביץ נ' כץ, פ"ד נו(5) 857, 861 (2002)]"
ראו רע"א 4822/16 סער בן שמחון נ' צחי יקיר [פורסם בנבו] (16.8.2016) וכן ראו ע"א 5670/16 שלמה לונדון נ' עובד ניר [פורסם בנבו] (22.12.2016), ע"א 1386/02 חיים רבינוביץ נגד דוד כץ [פורסם בנבו] (14.8.2002).
התוצאה
96. התביעה מתקבלת בחלקה ואני מורה כדלקמן:
א. בתוך 45 ימים ממועד מתן פסק הדין ריצ'ארד יעביר לג'יי חשבונות מלאים לגבי פעילות המיזם בשנים 2014 עד 2019 ובכלל זה דו"חות כספיים מלאים ומאושרים על ידי רואה חשבון, מלוא הכרטסות, מלוא החשבוניות שהמיזם הפיק בשנים אלו, מלוא החשבוניות שנרשמו כהוצאות בדו"חות הכספיים, תלושי שכר, הסכמים וכו'. בד בבד עם העברת החשבונות יאשר ריצ'ארד בתצהיר ערוך כדין שאין עוד חשבונות מכל סוג בקשר למיזם, מלבד החשבנות שהעביר.
ב. על יסוד החשבונות שיועברו תערך, במסגרת השלב השני של התובענה, התחשבנות לפיה ביחס לשנים 2014-2018, ג'יי יהיה זכאי ל- 50% מרווחי המיזם לאחר ניכוי שכר ראוי מסוים לריצ'ארד בגין התרומה היומיומית העודפת שלו למיזם (ראו סעיף 84 לעיל) וביחס לשנת 2019 יהיה זכאי ג'יי לתשלום שהפרמטרים לחישובו ייקבעו במסגרת השלב השני של הדיון.

1
2עמוד הבא