בית המשפט המחוזי מרכז-לוד
ת"א 41106-03-18 נאור ואח' נ' שיק
תיק חיצוני:
בפני כבוד השופטת שרון גלר
תובעים
1. אמיר נאור
2. ערן נאור
3. אייל (אילי) שני
4. ליאור אברהם בת עמי
5. THE ASPECS
ע"י ב"כ עוה"ד יובל יניב
נגד
נתבעת רונית שיק
ע"י ב"כ עוה"ד מאיה עזריאל-לאוב
פסק דין
א. כללי
1. עניינו של הליך זה תביעה לפיצוי כספי ע"ס 4,000,000 ₪ וסעדים נוספים אשר יפורטו להלן, אותה הגישו מספר תובעים - מר אמיר נאור (להלן: "אמיר"), מר ערן נאור (להלן: "ערן"), מר אייל (אילי) שני (להלן: "אייל"), מר ליאור אברהם בת עמי (להלן: "ליאור") ושותפות בשם דה אספקט (The Aspecs) (להלן: "שותפות אספקט").
התביעה הוגשה כנגד נתבעת יחידה, גב' רונית שיק (להלן: "רונית"), בטענה לנזקי התובעים ולהתעשרותה של רונית שלא כדין על חשבונם ועסקה בטענות לפעילות מסחרית מתחרה של רונית, אשר על פי הנטען אינה לגיטימית.
ב. הרקע להליך ועיקרי התביעה
2. על פי הנטען בתביעה, בראשית שנת 2010 פנתה רונית אל ערן וליאור בהצעה להקמת שותפות שתכליתה ייצוא מוצרי אופטיקה ללקוחות בקנדה ובארה"ב, באמצעות מכירתם ברשתות ואתרי מסחר באינטרנט, לאור עיסוקם הקודם בתחום. ההצעה נענתה בחיוב, ולאחר צירוף מספר קרובי משפחה למיזם, הקימו רונית, אמיר, ערן, אייל וליאור את השותפות אספקט, וזאת בחלוקה כדלקמן - 50% המחולקים בין אמיר, ערן ואייל; 25% לליאור; 25% לרונית.
3. בין הצדדים לא נחתם הסכם בכתב בנוגע למיזם הנ"ל ועיקרי הדברים הוסכמו בעל פה, לאחר משא ומתן ועל יסוד יחסי אמון ששררו בין השותפים.
4. במהלך השנה הראשונה, פעלה השותפות למכירת מוצרים מישראל לארה"ב באמצעות סוחר מקומי בארה"ב בשם יאשה זק (להלן: "יאשה"), שהינו אזרח ישראלי המתגורר בארה"ב ובעליה של חברה אמריקאית בשם USA DISTIBUTIONS LLC (להלן: "חב' USA"), המחזיקה מחסנים בעיר אטלנטה במדינת ג'ורג'יה.
5. בתום שנת הפעילות הראשונה, ונוכח גידול בהיקף המכירות, נוצר צורך בהקמת זרוע פעילות בארה"ב עצמה. לשם כך, נשכרו שירותיו של יאשה כמפיץ ומארגן האחראי על מערך השיווק דרך חב' USA, וכן הוקמה חברה נוספת במדינת ניו יורק לשם הסדרת הנושאים הטכניים מול גופי המסחר האלקטרוניים, בשם THE ASPECT LLC (להלן: "חב' אספקט"). מניות חברה זו חולקו בין הצדדים כך: 42.5% לערן; 21.25% לליאור; 21.25% לרונית; ו-15% לאזרח אמריקאי בשם דורון קסל (להלן: "דורון"), האמון על שמירת האינטרסים של החברה בארה"ב ותפעול העסק מבחינה מסויית. בהמשך, הועברה בעלותו הנ"ל של ערן במניות החברה לאמיר.
6. לאחר מספר שנות פעילות הבחינו אמיר, ערן ואייל בירידה חדה בהיקף המכירות, וזאת ללא סיבה ידועה או ברורה להם. כאשר פנו ליאשה לבדיקת הנושא, הוא הסביר כי המוצרים אכן אינם נמכרים כבעבר וכי הביקוש בשוק ירד.
7. ואולם, ב-30.7.2017, מהודעת דוא"ל שהתקבלה אצלם ככל הנראה בטעות, נודע לאמיר, ערן ואייל כי למעשה יאשה הקים חברה המתחרה בפעילותם בשם FSDS-TITANIUM LLC (להלן: "חב' FSDS").
8. לתובעים הסתבר לטענתם בשלב זה, כי באמצעותה של חברה זו ומאז שנת 2013, החלו יאשה ורונית למכור ולשווק מוצרים למספר חברות בארה"ב, וזאת ללא ידיעתם ומאחורי גבם.
9. לאחר סיום מערכת היחסים בין ליאור ורונית, אישר אף ליאור את הדברים באוזני השלושה.
10. עוד הסתבר לתובעים על פי הנטען, כי ביום 11.9.2014 הקימו יאשה ורונית חברה נוספת, בשם TEN ELLEMENT LLC, אשר נרשמה על שמה של גב' ג'ולי מארה (להלן: "ג'ולי"), רעייתו של יאשה, במטרה להסתיר מהלך זה. באמצעות חברה זו, רונית שיווקה את מוצריה בארה"ב במחירים שהיו נמוכים באופן שיטתי מהמחירים בהם שווקו מוצרי השותפות. באותה עת ועד לפרידה של ליאור ורונית, ליאור עצמו, מי שכיום הינו אחד התובעים בהליך דנן, נטל חלק פעיל בהסתרת הפעילות המתחרה, כאשר כיום הוא טוען, שבדיעבד הסתבר לו כי אף ממנו עצמו הוסתרו חלק מרווחי פעילות מתחרה זו.
11. לאחר הפרידה מליאור, כך על פי הנטען בתביעה, הקימה רונית ביום ה-18.4.2017 את חב' טיטניום אופטיקס. על פי הנטען, חברה זו משיאה לרונית רווחים משמעותיים עד היום, תוך המשך פעילות מתחרה בעסקי השותפות והעדפת שיווק מוצרי האופטיקה דרכה.
12. התובעים טענו, כי רונית הפרה את ההסכמות וההבנות בין השותפים, תוך שהיא מנצלת את היותה בשותפות לצורך הקטנת הוצאותיה השוטפות. בגדר כך, חב' USA המשיכה לגבות מהתובעים כספים עבור שירותיה, אך בפועל סיפקה מענה ושירותים בעיקר לרונית ולחברות בשליטתה, כאשר למרות זאת מעבר לחלקה היחסי בהוצאות השותפות, רונית היא כלל לא הגדילה את הוצאותיה השוטפות.
13. בהתנהלותה זו, רונית פעלה להתחרות בשותפות, בניגוד להתחייבויותיה, ובניגוד להוראות הדין ובפרט הוראות פקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975. הכל, בדרך של התערבות בלתי הוגנת, כאשר היא דואגת שמוצריה של השותפות יוותרו על המדפים במחסן ומוצריה יימכרו ראשונים ובאופן בלעדי.
14. התובעים טענו, כי לצד הפעילות המתחרה, רונית אף לא קיימה את חובותיה כלפי שותפיה, באשר חדלה לייצא מוצרים לארה"ב בהיקף המוסכם על הצדדים לטובת חב' אספקט, ואף העלתה את מחיר המוצרים מעבר למחירי עלות, וזאת בניגוד להסכמות בין הצדדים. לצד זאת, המשיכה לייצא מוצרים לחברות בשליטתה לשם שיווקם בארה"ב, תוך שהיא משיתה את עלויות האחסון על השותפות. בכך, כך על פי הנטען, עשתה רונית עושר ולא במשפט שלא כדין ועל גבם וחשבונם של השותפים.
15. מעשיה של רונית, בשיתוף פעולה עם יאשה, בוצעו בחוסר תום לב ופגעו באינטרסים של השותפות, באופן המהווה התערבות בלתי הוגנת, תוך שימוש בסודות מסחריים (שימוש באותן שיטות שיווק ומכירה וניצול מידע פנים לשם הוזלת מחירים), ומשכך, מקימים לתובעים עילות תביעה כנגדה בהליך דנן אף מכוח חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט-1999.
16. קיומה של חב' אספקט נועד לשם הסדרת עניינים טכניים מול גופי המסחר האלקטרוניים, והיא קיימת רק על הנייר, ללא כל יכולת לקיים פעילות עצמאית. זאת, הואיל וגופים כדוגמת אמזון אינם מעודדים מסחר בארה"ב על ידי סוחרים שאין להם פעילות ממוסדת בארה"ב, ואינם מנהלים תיקים אצל רשויות המס בישראל. לשם כך בלבד הוקמה חב' אספקט, באשר התקיימה פעילות עסקית קודמת בין השותפים טרם הקמתה במסגרת השותפות.
17. למעשה, רונית איננה מכחישה את העובדה כי התחייבה להעביר מוצרים בכמויות והיקפים גדולים, וכאשר לא הייתה מסוגלת לספק את כמות המוצרים הנדרשת היא הייתה רוכשת אותם במחיר עלות מיתר השותפים.
18. לאורך כל התקופה, נהנתה רונית מהכנסות שהתקבלו ממכירת מוצרים של אמיר, ערן ואייל. חב' אספקט עצמה מעולם לא קיבלה לידיה פיזית מוצר כלשהו והבעלות במוצרים לא הועברה על שמה אלא במקביל לרכישת המוצר על ידי הצרכן הסופי. החברה מעולם אף לא שילמה עבור המוצרים, אלא הם נשלחו למחסני חב' USA, מבלי שבוצע תשלום בגין קבלתם עד רכישתם על ידי הלקוח (גיבוי לכך מצוי בשטרי המטען, שחב' אספקט מעולם לא הייתה חתומה עליהם). אף אחד מהצדדים אף לא שימש בתפקיד כלשהו בחב' אספקט, מלבד דורון.
19. אין לקבל את טענתה של רונית לפיה היא לא נטלה כל חלק פעיל בניהול החברה, שעה שכתב הגנתה מלמד על כך שהיא מכירה את מנגנון פעילות החברה לפרטי פרטים. טענותיה בעניין זה נועדו לטשטש את קיומה של השותפות במטרה שלא לשאת באחריות למעשיה.
20. התנהלותה זו של רונית גרמה נזק רב לתובעים, אשר בשלב זה אינו ניתן לכימות במלואו, באשר טרם גולו לעיני התובעים כלל הדוחו"ת, המאזנים והחשבונות הרלוונטיים של רונית ופעילותה הנדרשים לצורך כימות נזקים אלו. התביעה הוגשה על דרך האומדן ולצורכי אגרה על סך של 4 מיליון ₪. זאת, בגין נזקי התובעים אשר על פי הנטען נגרמו עקב התעשרותה של רונית על חשבון עסקי השותפות, בשל התערבות בלתי הוגנת מצידה בעסקי השותפות ונשיאת השותפות בתשלומים שאינם שלה, הכל תוך התנהלות מרמה וגזל של סודות מסחריים.
21. על יסוד השתלשלות העניינים האמורה ועילות התביעה הנטענות, נתבעו במסגרת כתב התביעה הסעדים הבאים:
א. צו מניעה האוסר על רונית קיום פעילות מתחרה בעסקי השותפות בארה"ב ובקנדה, בין בעצמה ובין באמצעות כל חברה או גורם בשליטתה;
ב. צו עשה המחייב את רונית בייצוא מוצרים לארה"ב בהיקף מקביל למוצרים אותם מייצאת השותפות עבור חב' אספקט;
ג. פיצוי כספי בגין נזקי התובעים עקב הפעילות המתחרה בסך 4,000,000 ₪;
ד. צו למתן חשבונות, מאומת על ידי רו"ח, שבו יפורט אחוז האחזקה של רונית במניות של חברות בארה"ב, במישרין ובעקיפין, ופירוט המשכורות שמשכה מחברות אלו בארה"ב. זאת, לצד דין וחשבון מאומת על ידי רו"ח המעיד על סך ההכנסות, הרווח הגולמי, ההוצאות ומשיכות הכספים של רונית. בנוסף, נתבע מתן צו המורה לרונית להמציא את כל חשבוניות המס בגין שירותים ומוצרים שסופקו ואת רשימוני הייצוא של המוצרים.
ג. עיקרי ההגנה
22. מדובר בתביעה שהינה משוללת יסוד על כל רכיביה, במישור האחריות והנזק כאחד.
23. בשום שלב לא הוקמה שותפות כלשהי בין הצדדים או מי מהם.
24. משכך, יש למחוק מן ההליך את השותפות אספקט כבעלת דין תובעת משום שהיא איננה ישות משפטית באשר כלל לא הוקמה ולא קיימת שותפות כלשהי בין הצדדים.
25. אף מול אמיר ואייל לא קיימת לרונית יריבות כלשהי בהליך דנן ויש למחוק את תביעתם, באשר מעבר להעדר שותפות עמם או עם כל גורם אחר, הרי שהם אף אינם בעלי מניות בחברה בה בוצעה הפעילות מושא ההליך ולא קיימת מסגרת הסכמית אחרת כלשהי המקימה להם יריבות מול רונית.
26. תביעתו של ליאור כתובע נגד רונית משוללת אף היא יריבות ועילה, וזאת כבר בשל כך שכלל הטענות מושא ההליך המופנות כנגדה נוגעות לפעילות בה היה ליאור עצמו, בן זוגה של רונית במשך כ- 8.5 שנים, מעורב באופן דומיננטי. שרבובו של ליאור כבעל דין בהליך הינו מהלך חסר תום לב, אשר נועד לשרת מטרה פסולה ולהלך אימים על רונית בהליך דנן.
27. בכל מקרה, לתובעים או מי מהם לא עומדת עילת תביעה כנגד הנתבעת באופן אישי, בגין טענות הנוגעות לפעילות של שיווק מוצרים מחוץ לישראל, שבוצעה באמצעות חב' טיטניום שבבעלות הנתבעת, אשר כלל אינה צד בהליך, ולא על ידי הנתבעת באופן אישי.
28. הפעילות מושא ההליך בוצעה באמצעות חב' אספקט האמריקאית וממילא לא חל עליה הדין הישראלי. התובעים מודעים לכך ולכן הגישו בישראל תביעה המושתתת על טענה מלאכותית לקיומה של שותפות.
29. באשר לפעילות עצמה, הרי שבשנת 2010 יזמו אייל וליאור מול רונית מכירת משקפיים באינטרנט וביום 13.5.2011 החליטו הצדדים להקים את חב' אספקט בניו יורק לצורך קיום פעילות זו.
30. לאחר הקמתה של חב' אספקט, החברה ביצעה פעולות מכירה של מוצרי אופטיקה באמצעות מסחר מקוון, כאשר המוצרים סופקו על ידי חברות בשליטת אייל ורונית ותוך שדורון ניהל את החברה מבחינת הנושאים הכספיים, לרבות העברת תשלומים, ניהול חשבונות בנק ודיווחים לרשויות המס. רונית לא לקחה כל חלק פעיל בפעילות וניהול החברה, והמעורבות הייתה של בן זוגה דאז ליאור. הכנסות החברה נכנסו לחשבון בנק של החברה בניו יורק, ומידי פעם חולקו רווחים לבעלי המניות.
31. בין הצדדים או מי מהם לא נחתם בשום שלב כל הסכם שותפות, ובעלי המניות אף לא נתנו כל התחייבות זה כלפי זה בנוגע להגבלת פעילות עסקית עצמאית או מתחרה של מי מהם. בכלל זה, אף לא ניתנה על ידי מי מהם כל התחייבות לבלעדיות פעילות בתחום במסגרת החברה. רונית עצמה פעלה בתחום ייצוא משקפיים זמן רב טרם הקמת המיזם, כך שבוודאי שלא הייתה לה כל סיבה להסכים להגביל עצמה בנוגע לפעילות בתחום זה.
32. בשלב מסוים, לאחר שהסתבר לרונית וליאור כי אייל ביצע פעולות עצמאיות של מסחר באינטרנט במסגרת תאגידים שונים שהיה קשור אליהם, החליטו אף הם לקיים שיתוף פעולה עסקי נוסף בתחום עם יאשה, תוך שליאור היה אמון על פעילות זו באופן מלא. ואולם בפועל, פעילות זו לא הניבה רווחים והייתה זניחה וחסרת משמעות מבחינת היקפה ותוצאותיה הכספיות.
33. באשר לפעילות נוספת זו, הרי שרונית איננה בעלת מניות בחברה אמריקאית כלשהי, למעט חב' אספקט. רונית סיפקה הזמנות של סחורות לחברות בשליטת יאשה, וזאת באופן לגיטימי וכדין ומבלי שחלה עליה מגבלה כלשהי בעניין זה.
34. מוכחשים כלל הנזקים הנטענים בכתב התביעה, המשוללים כל בסיס עובדתי ומשפטי. לא נגרם לתובעים או מי מהם כל נזק מפעילותה הנוספת של רונית, שהינה פעילות לגיטימית בתחום עיסוקה, ומכל מקום לא הוכח כל קשר סיבתי בין השניים. מכך, אף אין כל בסיס למתן צו מניעה כנגד רונית להגבלת פעילותה ולפגיעה בחופש העיסוק שלה ואין כל עילה למנוע ממנה לבצע מכירות, לרבות באמצעות החברה שבבעלותה (שאף לא צורפה כצד להליך כלל). ממילא, אף אין כל עילה לצו מתן חשבונות בהיעדר יחסי שותפות בין הצדדים, וביחס לחברות שאינן צורפו כצד להליך.
35. חוות הדעת של המומחה מטעם התובעים, רו"ח חבר, לעניין הנזק הנתבע, חסרת בסיס תקף ומשקל ממשי כלשהו, בהיותה מתבססת על מסמכים שאינם קבילים.
ד. הליך משפטי בארה"ב
36. לאחר הגשת ההליך דנן, הגישה רונית בארה"ב ב-20.12.2018 תביעה כנגד חב' אספקט וכנגד מנהלה דורון, בטענה כי החל משנת 2017 הפסיקה החברה להעביר לה את הרווחים המגיעים לה כבעלת מניות (מוצג 17 לתצהיר רונית). חב' אספקט ודורון הגישו ביום 3.5.2019 תביעה שכנגד, הכוללת בעיקרו של דבר טענות שהינן מקבילות לטענות התובעים ולמחלוקות בהליך דנן בישראל, שעיקרן כאמור טענות לתחרות בלתי הוגנת מצידה של רונית (מוצג 18 לתצהיר רונית) (להלן: "תביעת ניו יורק").
37. במסגרת תביעת ניו יורק, הגישה רונית בקשה למחיקה על הסף, משיקולים לגופו של הסכסוך (מוצג 19 לתצהיר רונית). במקביל, הגישה חב' אספקט ודורון בקשה למחיקה על הסף של תביעת רונית בניו יורק בטענה לפורום לא נאות שם, נוכח ניהולו של הליך מקביל בישראל בגדר ההליך דנן (מוצג 21 לתצהיר רונית). בית המשפט בניו יורק קיבל באופן חלקי את בקשתה של רונית, ומחק חלק מעילות התביעה (מוצג 20 לתצהיר רונית). מנגד, דחה בית המשפט בניו יורק את בקשת המחיקה של חב' אספקט ודורון, בקובעו כי מרבית הזיקות בתביעה כנגדם שייכות למדינת ניו יורק (מוצג 23 לתצהיר רונית).
38. בעקבות ההתפתחויות הנ"ל בתביעת ניו יורק, הגישה רונית אף בגדרו של ההליך דנן בקשה לסילוק על הסף של ההליך בישראל, בטענות לפורום לא נאות, היעדר יריבות והיעדר עילה. בהחלטה מיום 17.1.2021 נדחתה בקשה זו, בעיקר הואיל והמחלוקות בין הצדדים כוללות מחלוקות עובדתיות, הטעונות בירור עובדתי ומשפטי בתיק העיקרי. משכך, נמשך בירורו של הליך זה עד לסיומו.
39. להשלמת התמונה יצוין, כי בשלב הגשת הראיות בהליך דנן, ובגדר ראיות התובעים, הוגש אף תצהיר מטעמו של יאשה. ואולם, בקשת התובעים לשמיעת עדותו של יאשה באמצעות היוועדות חזותית נדחתה בהחלטה מיום 7.3.2021 ובהמשך, הואיל ועד זה לא התייצב לחקירה על תצהירו במי מישיבות ההוכחות, הוחלט על מחיקת תצהירו (פרוטוקול הדיון, ע' 166, שו' 12-17).
ה. דיון והכרעה
40. כאמור, בעת הגשת ההליך נטען להתקיימותן של מספר עילות תביעה - תחרות בלתי הוגנת בין שותפים, עשיית עושר ולא במשפט, התערבות בלתי הוגנת כעוולה מסחרית, גזל סוד מסחרי. לצד זה, כבר בישיבת קדם המשפט השני, התייחס בא כוח התובעים לעילות התביעה והבהיר כי בהליך דנן הוגשה התביעה "... בגין קיומה של שותפות בישראל ולא בגין פעילות עסקית של חברה שנוסדה מס' שנים לאחר שהחלה הפעילות בארץ" (פרוטוקול הדיון, ע' 4, שו' 1-3). אף בסיום ההליך ובגדר סיכומיהם, צמצמו התובעים את מסגרת העילות הנתבעות בתובענה זו ולמעשה התמקדו בעילות התביעה הנטענות מכוח פקודת השותפויות ובהסתמך על קיום שותפות בין הצדדים (ס' 74-77 לסיכומי התובעים).
41. משכך, והואיל והליך זה אכן אינו כולל תביעה מצד חב' אספקט האמריקאית, הרי ששאלת קיומה או אי קיומה של שותפות בין הצדדים מהווה את הסוגיה המרכזית ונדבך הכרחי עליו מושתת ההליך דנן.
42. המסגרת המשפטית לבחינת המחלוקת בשאלת קיומה של השותפות הנטענת, והמוכחשת, קבועה בס' 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975 (להלן: "פקודת השותפויות"), שם מוגדר המונח "שותפות" כ- "חבר בני האדם שהתקשרו בקשרי שותפות" והמונח "קשרי שותפות" כ- "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר".
אמנם ס' 4 לפקודת השותפויות קובע כי שותפות שנתכוננה לשם ניהול עסק, חייבת ברישום לפי הוראות פקודה זו תוך חודש מן היום שנתכוננה, אך ס' 6 מסייג זאת וקובע כי "... אי-רישומה של שותפות לא ישפיע בשיקול אם השותפות קיימת ואם לאו" (ר' גם ת"א (מחוזי-י-ם) 16659-03-16 אלי זמיר נ' עוזי קרקו, פס' 37 לפסק הדין (נבו 10.1.2019)).
43. יישום המסגרת החוקית הנ"ל והתנאים להכרה בקיומה של שותפות במקרים נתונים נקבעו בפסיקה.
בע"א 727/88 שוורץ נ' רנן, פד"י מו(5) 853 (1988) נקבע: "לצורך קיום שותפות חייבים להתמלא לפחות שלושה תנאים: (1) קיומו של עסק; (2) שני אנשים או יותר שמנהלים את העסק במשותף; (3) מניע משותף להפקת רווחים".
בנוסף על שלושה תנאים בסיסיים אלו לבחינת שאלת קיומה של שותפות, הותוו בפסיקה שלל אינדיקציות שונות נוספות אשר יש בהן כדי לסייע בבחינת השאלה האם קשר בין חבורת אנשים אכן התגבש לכדי שותפות בלתי רשומה.
בע"א 167/89 תנעמי פנחס נ' חמסי צדוק, פס' 10 לפסק דינו של השופט לוין (נבו 7.4.1992) נקבע בנוגע לאינדיקציות לקיומה של שותפות כך: "השאלה האם נקשר הסכם בין בעלי דין המגיע לכלל קשר של שותפות היא שאלה מעורבת של עובדה וחוק. השאלה, מתי הממצאים העובדתיים המצטברים מצביעים על קיומה של שותפות היא שאלה משפטית, אך קביעת התשתית העובדתית העולה מעל פני הראיות באשר לקיומה של שותפות שאלה שבעובדה היא".
בת"א (מחוזי-ת"א) 58416-04-19 יואב קוטלרסקי נ' דניאל שוואב, פס' 63-64 לפסק דינו של השופט כבוב (נבו 2.12.2020) נקבע בעניין התנאים להכרה בשותפות כך: "כוונת הצדדים להיות שותפים והשתתפות הצדדים ברווחי העסק; הצגתם של הצדדים לציבור כשותפים ומשכם של היחסים בין הצדדים [...] השתתפות הצדדים בנכסים ובחזקה של העסק; הזכות השווה של הצדדים לנהל את העסק; הזכות ההדדית לחייב האחד את השני בעסק; ההשקעה הראשונית המוטלת על כל אחד מהצדדים; והעובדה שהכנסת שותף או עובד לעסק דורשת את הסכמת הצדדים לשותפות".
בת"א (מחוזי-נצ') 655/03 קבוץ כנרת נ' בני חזון להשקעות בע"מ (נבו 31.1.07) נקבע כי "השאלה האם התקיימה שותפות הינה שאלה אובייקטיבית, אשר תוכרע על פי תוכנה של ההתקשרות ולא על פי המונחים שבהם השתמשו הצדדים".
בשאלת נטל ההוכחה בסוגיה זו יוזכר, כי הנטל להוכחת קיומם של יחסי שותפות מוטל על כתפי הטוען לו (ר' למשל ע"א 1763/93 זילכה נ' שוחט (נבו 14.03.1996)).
יחסי הצדדים עד להקמת חברת אספקט
44. במקרה דנן, בחינתה של תמונת הראיות שהוצגה בהליך, לרבות גרסאות הצדדים, מניחה בסיס לקביעות העובדתיות הבאות בנוגע לתקופה שטרם הקמת חב' אספקט, אשר חלקן הגדול אינו במחלוקת:
אייל היה והינו הבעלים והמנהל של מספר חברות העוסקות בייבוא ושיווק מוצרים שונים, וביניהן חב' שלדג העוסקת במוצרי אופטיקה (ס' 1 לתצהיר אייל; פרוטוקול הדיון, ע' 53-56, שו' 29-33). לטענת אייל, הוא אף עסק במסחר באינטרנט בעבר (ס' 5 לתצהיר אייל; פרוטוקול הדיון, ע' 60-61, שו' 17-8).
45. רונית ניהלה בתקופה הרלבנטית חנות למכירת משקפי שמש בקניון "מול הים" בעיר אילת, בשם "טיטניום". החנות הוחזקה בבעלות חב' טיטניום, אשר נמצאת בבעלות חב' אופ טי וי, אשר במניותיה רונית מחזיקה באופן מלא (ס' 19 לתצהיר רונית ; נספחים 1-2 לתצהיר רונית). החברות הוקמו בשנת 1998, ופעילותן מתמקדת ברכישת משקפיים ממפיצים שונים, ובהם חב' לוקסאוטיקה וחב' שלדג, ומכירתם ללקוחות הקצה (ס' 20 ו-22 לתצהיר רונית).
46. רונית ואייל הינם מכרים וותיקים אשר ניהלו קשרי ידידות במשך כ- 20 שנים (ס' 3 לתצהיר אייל; ס' 21 לתצהיר רונית; פרוטוקול הדיון, ע' 207-208, שו' 29-8, ע' 209, שו' 9-30).
47. במועדים הרלבנטיים להליך, רונית וליאור היו בני זוג, כאשר ליאור הועסק כשכיר בחב' טיטניום (ס' 1-2 לתצהיר ליאור; ס' 25 לתצהיר רונית; פרוטוקול הדיון ע' 109, שו' 22-27). מצבו הכלכלי היה בכי רע אותה עת, בין היתר נוכח חקירה של רשות המס (ס' 3-4 לתצהיר ליאור; פרוטוקול הדיון, ע' 112-113, שו' 33-15).
48. בשלב מסוים, לאור ההבנה כי חב' שלדג סובלת מעודפי סחורה ומלאי ישנים, הוצע, על ידי מי מהצדדים, לפעול דרך רשתות המסחר המקוונות בארה"ב לצורך קידום מכירתה של אותה סחורה עודפת (ס' 5 ו-21 לתצהיר ליאור; ס' 4-10 לתצהיר אייל; ס' 26 לתצהיר רונית).
49. אייל ורונית נעזרו לשם כך בניסיונו ומיומנותו של ליאור בניהול ותפעול חנויות מקוונות (ס' 9-10 לתצהיר ליאור; ס' 26 לתצהיר רונית ; פרוטוקול הדיון, ע' 209-210, שו' 31-6).
50. השם שנבחר על ידי הצדדים לניהול פעילות זו היה "The Aspecs", ובו נעשה שימוש בחשבוניות (ס' 14-15 לתצהיר ליאור; ס' 23-24 לתצהיר אייל; נספח א1 לתצהיר ליאור).
51. בנוסף על הרקע העובדתי הנ"ל, אשר כאמור לעיל בעיקרו אינו במחלוקת בין הצדדים, מלמדות ראיות נוספות שהוצגו, כי מנגנון המיזם המשותף פעל כך:
ליאור ורונית הציעו למכירה משקפיים שסופקו באמצעות חב' שלדג באתרי רכישה מקוונים, כדוגמת E-bay, כאשר פעילות זו הוקמה ותוחזקה על ידי ליאור, שהיה אחראי על פעילות השיווק (ס' 13 ו-27-28 לתצהיר אייל; פרוטוקול הדיון, ע' 122-123, שו' 12-2 או ע' 129-130, שו' 3-11).
כאשר התבצעה מכירה במתכונת הנ"ל, קיבלו רונית וליאור את הסחורה שהוזמנה מחב' שלדג ושיגרו אותה דרך דואר ישראל למחסני חב' USA, המנוהלת כאמור על ידי יאשה, מכר של אייל (ס' 11 לתצהיר ליאור; ס' 11-12 ו-27 לתצהיר אייל; פרוטוקול הדיון, ע' 140-141, שו' 24-20).
החשבוניות שהונפקו עבור שירותי האחסון וההפצה נרשמו על שם חב' טיטניום (פרוטוקול הדיון, ע' 66-67, שו' 17-21 או ע' 83-84, שו' 29-36).
ההכנסות שהופקו מפעילות זו נכנסו לחשבון "Pay-Pal", הרשום על שמו של גיא באוור, שמו השיווקי של ליאור (ס' 16 ו-19 לתצהיר ליאור; ס' 20 לתצהיר אייל; ס' 26 לנספח רונית; נספח א2 לתצהיר ליאור; פרוטוקול הדיון, ע' 111-112, שו' 17-15).
עם כניסת כספי עסקה שבוצעה במתכונת הנ"ל לחשבון זה, הפיקו ליאור ורונית חשבונית עבור חב' שלדג, המשקפת תשלום עבור עלות הסחורה שנמכרה (פרוטוקול הדיון, ע' 62-65, שו' 1-32 או ע' 123-124, שו' 3-20).
אייל העיד ואישר, כי באותו שלב כל תפקידו במסגרת המיזם התמצה באספקת משקפיים מתוך המלאי של חב' שלדג עבור רונית וליאור, לצורך מכירתם במתכונת הנ"ל במחירי עלות (פרוטוקול הדיון, ע' 67, שו' 21-33).
אייל אף אישר בעדותו, כי לו עצמו לא היו אותה עת ידע וניסיון במכירת המוצרים בחו"ל (פרוטוקול הדיון, ע' 67, שו' 20-24 או ע' 68, שו' 4-6).
אייל העיד, כי הוא עצמו לא קיבל רווחים כלשהם מפעילות זו באופן אישי, אלא חב' שלדג היא שהוציאה חשבוניות בגין העסקאות שבוצעו והסחורה שסופקה על ידה (פרוטוקול הדיון, ע' 64-65, שו' 32-18).
יתרת ההכנסות ממכירתה של סחורה זו שמקורה בחב' שלדג ע"י רונית וליאור באמצעות חב' טיטניום, מעבר למחירי העלות ששולמו לשלדג, נותרו בידי רונית וליאור בחב' טיטניום. כעולה מראיות נוספות, בשלב מסוים גם חב' טיטניום השייכת כאמור לרונית החלה לקחת חלק בפעילות הנדונה ולספק סחורה שלה ללקוחות שביצעו הזמנות במתכונת הנ"ל דרך רשתות השיווק המקוונות (פרוטוקול הדיון, ע' 67-68, שו' 1-35 או ע' 124, שו' 18-24).
לאורך כל השלב והתקופה הנ"ל, לא נחתם בין הצדדים כל מסמך בכתב להסדרת הפעילות האמורה וטיב היחסים ביניהם ושיתוף הפעולה בין הצדדים התמקד והתמצה בפעילות הנ"ל (ס' 26 לתצהיר רונית; פרוטוקול הדיון, ע' 61, שו' 15-33 או ע' 65-66, שו' 27-6).
52. על יסוד הראיות הנ"ל אשר הוצגו בהליך בנוגע למתכונת שיתוף הפעולה העסקי בין הצדדים, אני מוצאת לקבוע כי התובעים לא הרימו את הנטל להוכחת קיומם של יחסי שותפות בינם, או מי מהם, לבין רונית וממילא, כי לא הוכח קיומה של השותפות התובעת.
כאמור לעיל, לא הוכח כי לצדדים היה קיים מניע, משותף, להפקת רווחים. כאמור, אייל העיד שכל תפקידו בשותפות בשלב זה התמצה באספקת משקפיים מתוך המלאי הקיים, כאשר רונית וליאור היו אחראים על יתר האספקטים של ניהול הפעילות. אייל אף העיד, כי לא קיבל ולא היה זכאי לקבל הכנסות נוספות כלשהן מהפעילות הנדונה מעבר לתשלום מחירי עלות לשלדג עבור הסחורה שסיפקה (ע"א 609/78 קן תור נ' גלבוע, פ"ד ל"ד (1) 239, 248 (1979)). היינו, אייל קיבל תשלום עבור משקפיים שסיפק באמצעות המלאי הקיים בחב' שלדג. הא ותו לא. כאמור, יתרת ההכנסות מפעילות מכירה זו נותבו לרונית וליאור.
53. מובהר, כי אף לא מתקיימות במקרה דנן אינדיקציות אחרות להכרה ביחסי הצדדים כיחסי שותפות. כך, למשל, הצדדים לא הציגו עצמם בפניי הציבור הרחב כשותפים, או החזיקו בסממנים כלשהם לקיומם של שותפות, כדוגמת הסכם בכתב, כרטיס ביקור של השותפות, משרדים משותפים הנושאים את שם השותפות, פנקסי חשבוניות שלה וכד'. למעשה, עד הקמת החברה, חלף זמן קצר בלבד, כשנת פעילות אחת, במהלכה, כאמור, לא הוכח לפני כי נקשרו בין הצדדים קשרי שותפות, למרות פעילות משותפת זו אשר שירתה את אינטרס שני הצדדים, כל אחד בהיבטיו הוא.
54. היעדר קיומם של יחסי שותפות בין הצדדים במהלך שלב ראשון זה של הפעילות אף שזור כחוט השני בעדותו של אייל, וזאת הן במסגרת ההליך הנוכחי והן במסגרת ההליך בארה"ב.
כך העיד אייל בעניין זה (ההדגשות בכלל הציטוטים לאורך פסק הדין הוספו – ש.ג):
"עו"ד עזריאל: טוב. עכשיו, תספר לי רגע איך התחיל העסק הזה ב- 2010 [...]
אייל שני: כן, רונית הגיעה [...] עם ליאור [...] והציגה את ליאור כמומחה באינטרנט וביקשה ממני להקים עסק למכירה של משקפיים דרך אינטרנט [...].
עו"ד עזריאל: והתחלתם לעבוד, שזה אומר מה?
אייל שני: שזה אומר שהם קיבלו משקפיים והם מכרו אותם באתרים. שדרך אגב, אני לא עקבתי איזה אתרים, אבל הם מכרו מאוד טוב את המשקפיים שלי באתרים.
עו"ד עזריאל: מה זה משקפיים שלך?
אייל שני: כל מה שהבאתי.
עו"ד עזריאל: מה זה קיבלו?
אייל שני: קיבלו זה אומר שהם שילמו לאחר המכירה,
עו"ד עזריאל: כן.
אייל שני: ונתתי להם את הכל במחירי העלות שלי".
(פרוטוקול הדיון, ע' 62, שו' 1-18).
"אייל שני: פתחו חשבונות, העלו את המוצרים לאתרים ומכרו אותם דרך האתרים.
עו"ד עזריאל: אוקיי. ואז מה קרה? כסף מהמכירה לאן הגיע? לאיזה חשבון?
אייל שני: שלדג אופה.
עו"ד עזריאל: זאת אומרת ישר לשלדג.
אייל שני: לא. paypal והתשלומים".
(פרוטוקול הדיון, ע' 63, שו' 9-13).
"עו"ד עזריאל: אז עכשיו, נניח שעכשיו משקפיים נמכרים באינטרנט ואז יש מישהו שמשלם, נכנס הכסף לחשבון ה-paypal ועובר לשלדג ישירות?
אייל שני: לא.
עו"ד עזריאל: אז מה?
אייל שני: הם העבירו כל פעם לפי מה שנקרא יצאה חשבונית ועבר כסף.
עו"ד עזריאל: לשלדג. על החשבונית.
אייל שני: שלדג אופה, ברור".
(פרוטוקול הדיון, ע' 64, שו' 13-18).
"עו"ד עזריאל: אז רגע, אתה אומר שבתקופה הזאת של 2010 , לפני הקמת... אז היו רווחים לעסק הזה?
אייל שני: ברור שהיו רווחים.
עו"ד עזריאל: איך היו הרווחים? איפה הם היו? איפה אנחנו יכולים לראות אותם?
אייל שני: יצאו עדיין חשבוניות והכסף חולק.
עו"ד עזריאל: איך הוא חולק?
אייל שני: לפי מה שהרוויחו, ההפרש בין המכירה לעלות הקניה,
עו"ד עזריאל: כן.
אייל שני: פחות ההוצאות. שלא היו כמעט הוצאות [...]
עו"ד עזריאל: זה חולק לך באופן אישי?
אייל שני: ממש לא.
עו"ד עזריאל: אז למי חולק?
אייל שני: שלדג אופה הוציאה חשבונית ולקחה את זה.
עו"ד עזריאל: מה זה חשבונית? אם זה רווח אז איזו חשבונית היא מוציאה? [...]
אייל שני: עמלות".
(פרוטוקול הדיון, ע' 64-65, שו' 32-16).
"אייל שני: יש בעייתיות. הבעייתיות היא שסמכ-, קודם כל לא האמנתי בעסק בהתחלה. זה קודם כל. היא ביקשה וכמו שביקשה ממני הרבה דברים, הסכמתי לשתף פעולה. אני לא האמנתי בעסק הזה. כי ידעתי מה אנחנו שניסינו למכור מכרנו. והסכמתי לבקשה שלה כי היא אמרה שהיא תמכור הרבה יותר טוב.
כב' השופטת: באינטרנט.
אייל שני: באינטרנט, כן. אנחנו לא הצלחנו בזה. מה שלא ניסינו לא הצלחנו. וניסינו"
(פרוטוקול הדיון, ע' 65-66, שו' 34-3).
"עו"ד עזריאל: לא, בתחילת הדרך אמרת לי שרק שלדג סיפקה את הסחורה.
אייל שני: מה הקשר?
עו"ד עזריאל: לפני הקמת החברה.
אייל שני: אוקיי.
עו"ד עזריאל: אני מדברת עכשיו על התקופה הזאת,
אייל שני: אנחנו הוצאנו, סיפקנו חשבונית, כן.
עו"ד עזריאל: זאת אומרת שצרכן קנה את המוצר באיביי, מי שסיפק לו חשבונית זה שלדג.
אייל שני: ממש לא.
עו"ד עזריאל: אז אני לא מבינה מי סיפק לו חשבונית.
אייל שני: לא.
עו"ד עזריאל: אז הוא לא קיבל חשבונית?
אייל שני: אין לי מושג כי אני לא מכרתי דרך איביי, הם מכרו.
עו"ד עזריאל: אה, אין לי מושג. אוקיי. עכשיו, מי שילם את המשלוח ללקוח?
אייל שני: לדעתי הלקוח עצמו, אבל אני לא יודע לענות.
עו"ד עזריאל: הלקוח עצמו?
אייל שני: כן, לא יודע לענות.
עו"ד עזריאל: והמשלוח היה נעשה מישראל?
אייל שני: בתחילת הדרך נעשה מישראל.
עו"ד עזריאל: אוקיי. זה אומר שמה? נניח היה מזמין משקפיים של שלדג ואז מה? אתה היית שולח לו?
אייל שני: אני לא הייתי שולח.
עו"ד עזריאל: אז מי היה שולח? ליאור.
אייל שני: רונית וליאור.
עו"ד עזריאל: רונית היתה שולחת?
אייל שני: רונית וליאור, ברור, מי ישלח?"
(פרוטוקול הדיון, ע' 67, שו' 9-36).
"עו"ד עזריאל: אתה קיבלת כסף מהשותפות הזאת?
אייל שני: לא.
עו"ד עזריאל: אף פעם לא קיבלת כסף?
אייל שני: אף פעם לא קיבלתי כסף.
[...]
עו"ד עזריאל: אז השותפות לכאורה חייבת לך כסף?
אייל שני: סליחה, שלדג אופה קיבלה.
עו"ד עזריאל: אבל אתה, אייל שני התובע,
אייל שני: אתה אייל שני לא קיבל.
עו"ד עזריאל: יש לך זכות לקבל כסף? אייל שני?
אייל שני: לא, קיבלתי דרך שלדג אופה.
עו"ד עזריאל: אה, אבל לאייל שני אין זכות לקבל כסף.
אייל שני: הוצאתי משם את כספי, זו חברה שלי.
עו"ד עזריאל: מה זה זו חברה שלך? לא הבנתי.
אייל שני: שלדג אופה היא חברה שלי.
עו"ד עזריאל: אבל שלדג אופה ... שלדג אופה היא השותפה הנטענת?
אייל שני: לא, מה הקשר? השותפות היתה בינינו בתור אנשים פרטיים.
עו"ד עזריאל: כן.
אייל שני: על כל רווח שלדג אופה הוציאה חשבונית, נכנס הכסף לחשבון, אם אני בא לי אני מוציא דיבידנד, לא בא לי, אני לא מוציא.
עו"ד עזריאל: אבל איזה זכויות יש לאייל שני, איזה זכויות יש לו? אתה בא, אין לך זכויות. אמרנו את זה, סגרנו את זה. איזה זכויות יש לך בשותפות הנטענת?
אייל שני: להוציא חשבונית מחברה ששייכת לי ברווח שהשותפות מייצרת.
עו"ד עזריאל: אז לחברה יש זכויות להוציא חשבונית.
אייל שני: ברור. חברה שלי.
עו"ד עזריאל: אז לך אין זכות"
(פרוטוקול הדיון, ע' 73-74, שו' 32-31).
"עו"ד עזריאל: עכשיו, אז מה היה התפקיד שלך בחברה? היה לך תפקיד?
אייל שני: בשותפות.
עו"ד עזריאל: בחברה,
אייל שני: בשותפות.
עו"ד עזריאל: מה היה התפקיד שלך?
אייל שני: לחבר ולראות שהעניינים, קודם כל אני זה שהבאתי את יאשה. אחד. כן? שתיים, לחבר בין השותפים שלי לרונית וליאור. שלוש, להביא מישהו שעשה לי טובה, שיהיה צינור העברות כספים"
(פרוטוקול הדיון, ע' 85, שו' 2-9).
"Q. And it's your claim that you never got any money from that partnership.
A. Correct"
.(מוצג 24, ע' 77, שו' 6-8)
55. הנה כי כן, מתכונת פעילות זו עליה העידו הצדדים, אשר כאמור לעיל כשלעצמה אינה שנויה במחלוקת, מלמדת על שיתוף פעולה ושילוב אינטרסים בין בעלת המלאי, חב' שלדג, לבעלי הניסיון, ליאור ורונית באמצעות חב' טיטניום, ולא על כריתתם של יחסי שותפות או התנהלות משותפת כלשהם. בוודאי שאין בה כדי ללמד על התחייבות הדדית כלשהי של הצדדים להגבלת פעילות נוספת או אחרת של מי מהם נוכח שיתוף פעולה נקודתי זה.
56. באשר לשאלת אומד דעתם של הצדדים בדבר הכוונה לכונן קשרי שותפות, קיימות גרסאות שונות וסותרות. אייל וליאור טענו, באופן לקוני, כי כבר בשלב הראשון התקשרו הצדדים בקשרי שותפות ביחס למיזם הנטען, אך זאת מבלי להרחיב או לבסס אמירה זו באופן כלשהו (ס' 4 לתצהיר אייל; ס' 8 לתצהיר ליאור). מנגד, רונית טענה כי מעולם לא החליטה או הסכימה להקים שותפות, וכי היה מדובר בשיתוף פעולה עסקי מצומצם במתכונת הנ"ל ותו לא (ס' 27 לתצהיר רונית).
57. אשר לראיות חיצוניות מזמן אמת מובהר, כי מלבד עדויות הצדדים בתצהיר, וחשבונית שהונפקה על ידי חב' USA על שם "TheAspect" (שצורפה כנספח א1 לתצהיר אייל), ומוכחשת על ידי רונית (ס' 28 לתצהיר רונית; פרוטוקול הדיון, ע' 83-84, שו' 31-7), לא הוגשו כראיות מסמכים מזמן אמת אשר יכולים ללמד על אומד דעת הצדדים בסוגיית השותפות.
58. במצב דברים ראייתי זה, ובהינתן מתכונת הפעילות הנ"ל, אני מוצאת כי לא הורם על ידי התובעים הנטל להוכחת כוונה או אומד דעת התומכים בטענתם להקמת שותפות בין הצדדים.
59. לצד קביעות אלו יוער, כי אף אם התקיימו יחסי שותפות בשלב הראשון הנ"ל בין רונית, ליאור ואייל, וכאמור איני סבורה כי זה מצב הדברים, הרי שברי הוא כי אמיר וערן כלל לא היו חלק מכך. בהקשר זה, מקובלת עליי גרסתה של רונית, שלא נסתרה על ידי אייל וליאור, כי היכרותה עם ערן ואמיר הייתה שטחית למדי וכי הם לא היו מעורבים באופן אישי בפעילות כלשהי איתה. אייל וליאור, בתצהיריהם או בחקירותיהם, לא הסבירו מה היה תפקידם הפורמלי של אמיר וערן במסגרת השותפות בשלב הראשון הנ"ל (ר' ס' 8-10 לתצהיר ליאור; ס' 10 לתצהיר אייל), והלכה למעשה, לא נמצא אפילו מסמך אחד אשר קושר אותם לפעילות בשלב זה. אני מוצאת לציין בנקודה זו, כי אמיר וערן, למרות היותם בעלי דין בתובענה, בחרו שלא למסור עדות בהליך ואף הימנעות זו, של בעלי דין אשר לא הייתה כל מניעה ממסירת עדותם, מהצגת גרסה מפורטת ומדויקת בנוגע למעורבותם, אומרת דרשני ונזקפת לחובתם.
60. מכאן קביעתי, כי עד להקמתה של החברה המשותפת, ולהבדיל משיתוף הפעולה בפעילות ממוקדת אשר תואר לעיל, לא נרקמו בין הצדדים, או מי מהם, יחסי שותפות כלשהם.
יחסי הצדדים לאחר הקמת חברת אספקט
61. ומכאן, לבחינת שאלת קיומם של יחסי שותפות בין הצדדים לאחר הקמת חב' אספקט.
62. הכלל המרכזי בפקודת השותפויות בנושא זה הינו, כי ככלל, קשרי שותפות והכללים הנוגעים אליהם, לא יחולו בעניין תאגידים שלבשו צורת התאגדות אחרת.
כך למשל נפסק בע"א 1286/90 בנק הפועלים בע"מ נ' ורד הלבשה, מח (5) 799, 806 (29.12.1994) בעניין זה: "אין דואליות נורמאטיבית תאגידית בשיטתנו. כל מסגרת תאגידית מוציאה את רעותה. תאגיד אינו יכול להיות שותפות וחברה בעת ובעונה אחת [...] מבחינה מושגית אפוא, אין שותפות וחברה יכולות לדור בכפיפה אחת. לכאורה, קיומה של חברה שומט את הקרקע תחת טיעון השותפות".
אכן, למרות נקודת המוצא הנ"ל, הוכרו בפסיקה חריגים לכלל מרכזי זה.
בת"פ (מחוזי-ת"א) 13268-09-15 מדינת ישראל נ' ניסים פינס, פס' 78 לפסק דינה של השופטת חיימוביץ' (נבו 10.8.2021), נקבע: "כאשר מלכתחילה מתקשרים הצדדים על מנת לנהל יחד עסק כשותפים, אלא שהצורה הארגונית בה בחרו, הייתה צורה של חברה בע"מ". חברה כזו תקרא, בדרך כלל, "מעין שותפות" (ר' לדוגמא ע"א 4179/17 יותר סוכנות לביטוח (1989) בע"מ נ' ערן רובין, פס' 54 לפסק דינו של השופט מינץ (נבו 6.12.2018)).
הפסיקה התוותה אף בעניין זה מספר מבחני עזר על מנת לאפיין פעילות של חברה כ- "מעין שותפות".
בע"א 8712/13 אמיר אדלר נ' שי לבנת, פס' 76 לפסק דינו של השופט דנציגר (נבו 01.09.2015)) נקבע בנושא זה: "האם פעילות החברה מאופיינת ביחס אישי בין בעלי המניות, הכרוך באמון הדדי; האם יש הבנה בין בעלי המניות אודות ניהול משותף של עסקי החברה; האם בעלי המניות החליטו להטיל הגבלות על העברת המניות בחברה; מהו מספר בעלי המניות; ומהם יחסי אחזקותיהם [...] ניתן כמובן להעלות על הדעת מבחני עזר נוספים – כגון: האם מדובר בחברה משפחתית; עד כמה ענֵפים ומגוונים עסקיה של החברה; מהי מדיניות חלוקת הרווחים ונטילת הערבויות בחברה; וכיצד בחרו הצדדים להציג את עצמם בינם לבין עצמם ומול צדדים שלישיים [...] על כל פנים, ברי כי הבחינה צריכה להיות קפדנית וכי אין לתת לאף מבחן – כשהוא עומד בפני עצמו – משקל מכריע".
בחברה המהווה "מעין שותפות", יחולו הדינים המחייבים חברה. בת"א (מחוזי-ת"א) 2290/07 טומי סלע נ' ניסים ארבל, פס' 28 לפסק דינה של השופטת רונן (נבו 12.1.2012) נקבע בעניין זה: "אינני סבורה כי בעלי המניות - ה'שותפים' בחברה שהיא "מעין שותפות" כפופים להוראות פקודת השותפויות במלואן וכלשונן [...] משעה שהצדדים בחרו להתאגד כחברה, הם קיבלו על עצמם מערכת דינים החלה על תאגיד זה, על כל המשמעויות והתוצאות שיש לכך".
63. במקרה דנן, וכאשר בוחנים את השלב השני, העוסק בהתנהלות הצדדים לאחר הקמת החברה, מלמדות הראיות, כי למרות חילוקי דעות במספר עניינים, קיימת בהליך דנן הסכמה של הצדדים אודות העובדות המרכזיות הנוגעות להתנהלותם בתקופה שלאחר הקמת חב' אספקט.
64. מהראיות עולה, כי ביום 13.5.2011, הפעילות התרחבה למסחר בחו"ל דרך אתרים מקוונים נוספים, כדוגמת אמזון (Amazon). לשם כך, הוקמה חב' אספקט בארה"ב, במדינת ניו יורק, שנרשמה על שם דורון (ס' 32-33 לתצהיר רונית; ס' 20 ו-23-24 לתצהיר ליאור; ס' 29-31 לתצהיר אייל פרוטוקול הדיון, ע' 68-69, שו' 23-15 או ע' 73, שו' 10-15).
65. כאמור, חלוקת המניות בין הצדדים, בהתחלה, הייתה כדלקמן: 42.5% לערן; 21.25% לליאור 21.25% לרונית; ו15% לדורון. בשלב מסוים, חלקו של ערן עבר, כאמור, לאמיר (ס' 32 לתצהיר רונית ; ס' 34-35 לתצהיר אייל ; ס' 12 לתצהיר ליאור; פרוטוקול הדיון, ע' 110, שו' 22-27). נושא המשרה היחיד שנרשם בחברה הינו דורון (ס' 46 לתצהיר אייל). יוזכר, כי אייל מעולם לא נרשם כבעליה של חב' אספקט, או החזיק תפקיד פורמלי בחברה, והוא מעולם לא קיבל כסף באופן אישי מהחברה (פרוטוקול הדיון, ע' 86, שו' 14-33).
66. אין חולק, כי בין השנים 2011-2017 פעילות חב' אספקט נוהלה כך:
חב' אספקט קיבלה סחורה מחב' שלדג וחב' טיטניום, לצד ספקים נוספים, אשר אוחסנה במחסניה של חב' USA שבבעלות יאשה. לאחר הגעתם אל יאשה, הוא נעשה האחראי על השיווק והטיפול במכירתם של המוצרים באמצעות רשתות המסחר המקוונות השונות (ס' 43 ו-46 לתצהיר רונית; ס' 35 לתצהיר אייל פרוטוקול הדיון, ע' 82, שו' 6-31).
כאשר המוצרים נמכרו, הכספים שנכנסו מהחברה עבור מכירת המוצרים בחו"ל הועברו לחשבון ה-Pay-Pal על שם גיא באוור (ליאור), ששימש את הצדדים עוד בשלב הראשון, ומשם הועברו ישירות לחשבון חב' אספקט, כאשר יאשה קיבל תשלום על שירותיו מחשבון זה (ס' 26 לתצהיר אייל; פרוטוקול הדיון, ע' 83, שו' 1-27 פרוטוקול הדיון, ע' 126-127, שו' 30-22 או ע' 128 שו' 27-36 או ע' 129-130, שו' 26-11).
מהראיות עולה, כי בתקופה זו, רונית וליאור היו אחראים לרכישה והעברה של הסחורות מהספקים בארץ, חב' טיטניום וחב' שלדג, ליאשה בחב' USA, כנגד חשבוניות שהוצאו מחב' אספקט (ס' 21 לתצהיר ליאור; ס' 41 ו-45 לתצהיר רונית; פרוטוקול הדיון, ע' 85, שו' 16 או ע' 86, שו' 1-13).
לצד זה, אייל היה אחראי על חלוקת הרווחים בהסכמת השותפים כאשר הצטברו סכומי כסף בחשבון החברה (ס' 53 לתצהיר רונית; פרוטוקול הדיון, ע' 71-73, שו' 15-6 או ע' 85, שו' 17-35).
יוער שוב בעניין זה, כי לא הוברר עד תום מה היה תפקידם בפועל של אמיר או ערן בחברה אף בשלב זה שלאחר הקמת החברה, והם הוגדרו על ידי אייל כמייצגים את האינטרסים שלו, למרות שככל הנראה הם מעולם לא עסקו בתחום המשקפיים (פרוטוקול הדיון, ע' 78-79, שו' 1-35).
מכל מקום, וזה העיקר, פעילותם של הצדדים בשלב זה התבססה על פעילות באמצעות חב' אספקט בלבד, כאשר "השותפות" אשר לקיומה טענו התובעים מעולם לא החזיקה בחשבוניות, סחורה, משרד, כרטיסי ביקור וכדומה אף בשלב זה ובדומה לשלב הראשון של הפעילות שקדם להקמת חב' אספקט (ס' 26 לתצהיר ליאור; פרוטוקול הדיון, ע' 103, שו' 10-25, ע' 104, שו' 21-29).
67. בנוסף על מאפייני פעילות אלו, יצוין, כי בשנות פעילותה הנדונות של חב' אספקט, נטען להתרחשותם של שני אירועים משמעותיים.
האירוע הראשון, הינו הקמתה של חב' ספקטרום, והתחרות מצידה. לגרסת רונית, בשנת 2013 הקימו ערן ואמיר חברה שעסקה בפעילות מתחרה בשם ספקטרום אשר אף היא שיווקה מוצרי אופטיקה בארה"ב דרך אתרי אינטרנט שונים (ס' 61 לתצהיר רונית). לגרסתה של רונית, אייל מכר באמצעות חב' שלדג סחורה לחב' ספקטרום, תוך שנתן לה עדיפות באספקת הסחורה על פני אספקט (ס' 66 לתצהיר רונית). לגרסת רונית, בשלב מסוים חב' ספקטרום אף פרסמה פידבקים שליליים בנוגע למוצריה של חב' אספקט ברשתות המסחר המקוונות, וזאת בכוונה להוריד את דירוג החברה ולפגוע במכירותיה (ס' 67 לתצהיר רונית).
גרסה זו מוכחשת מכל וכל על ידי התובעים (ס' 46 לסיכומי התובעים). מכל מקום, למרות פערי גרסה אלו, דומה שאין מחלוקת כי פעילותה המתחרה הנטענת של חב' ספקטרום, בין אם התקיימה במציאות ובין אם לאו, הייתה משמעותית ליחסי הצדדים ופגעה בהם (פרוטוקול הדיון, ע' 158, שו' 1-8; פרוטוקול הדיון, ע' 223-225, שו' 27-25). כך, ליאור בעדותו העיד בעניין זה כי כתוצאה מגילוי בדבר קיומה ופעילותה של חב' ספקטרום נוצרה מריבה גדולה ורווית אמוציות בין רונית ואייל (פרוטוקול הדיון, ע' 156, שו' 13-16). לטענת אייל, התנהלותה של רונית סביב פרשת ספקטרום, לצד חשדות למעשים פליליים כנגד המעורבים בה, הובילו אותו להציע לסגור את חב' אספקט (פרוטוקול הדיון, ע' 100-101, שו' 17-21). גם רונית העידה על השלכות קשות של נושא זה מבחינתה, נוכח תלותה הכלכלית אותה עת בפעילותה של חב' אספקט, לאור מחויבותה לאספקת כמות סחורה קבועה (ס' 72-73 לתצהיר רונית ; פרוטוקול הדיון, ע' 216-217, שו' 25-17).
האירוע השני הינו הקמת חב' FSDS, כאמור בבעלות ג'ולי, רעייתו של יאשה, אשר פעילותה כללה מכירת מוצרים שסופקו מחב' טיטניום במסחר מקוון באינטרנט בארה"ב, פעילות אשר התבצעה במקביל לפעילות חב' אספקט (פרוטוקול הדיון, ע' 114-116, שו' 13-19). כבר בכתב הגנתה אישרה רונית כי חב' טיטניום, אשר בשליטתה המלאה ובניהולה הבלעדי (ס' 41 לכתב ההגנה) סיפקה הזמנות לחברות אמריקאית שבשליטת יאשה (ס' 43 לכתב ההגנה), כדוגמת חב' FSDS (פרוטוקול הדיון, ע' 120, שו' 5-34). את הסחורה שקיבל יאשה הוא אחסן, שיווק והפיץ ברשתות המסחר המקוונות באינטרנט בתמורה לתשלום, כאשר ליאור ורונית חלקו עימו ברווחים ממכירת הסחורה (ס' 75 לתצהיר רונית; ס' 45-47 לתצהיר ליאור; ס' 55-56 לתצהיר אייל; פרוטוקול הדיון, ע' 130-134, שו' 30-29).
אין חולק, כי רונית לא יידעה את שותפיה אודות פעילות זו (פרוטוקול הדיון, ע' 225-227, שו' 26-1). לאייל נודע, לטענתו, באקראי אודות פעילותה המתחרה של חב' FSDS (ס' 52 לתצהיר אייל). משהסתבר לו הדבר, ולאחר בדיקה, גילה לטענתו אף אודות שיתוף הפעולה שנרקם בין ליאור, רונית ויאשה (ס' 56 לתצהיר אייל), והדבר עורר את כעסו (ס' 68 לתצהיר אייל). אמנם, למשך תקופה קצרה הצליחו אייל ויאשה להגיע להסכמות כלשהן שאפשרו פעילות מקבילה, אך בהמשך סיכום זה עלה על שירטון מסיבות שונות (ס' 85 לתצהיר רונית; פרוטוקול הדיון, ע' 57-59, שו' 1-35 או ע' 106, שו' 4-23). מכאן, אף היחסים בין הצדדים עלו על שרטון, ועד מהרה הפעילות באמצעות חב' אספקט הופסקה (פרוטוקול הדיון, ע' 103-104, שו' 25-3 או ע' 104-105, שו' 30-15).
68. כמבואר להלן, על יסוד תמונה ראייתית זו אשר עיקריה נסקרו לעיל, אני מוצאת, כי אף בשלב זה אין מדובר בשותפות שנוסדה בין הצדדים.
69. בטענתם לקיומם של יחסי שותפות עם רונית אף לאחר הקמת חב' אספקט, טענו התובעים כי החברה הייתה "חברת מדף" בלבד ושימשה אך כפלטפורמה לניהול הפעילות העסקית בצורה מסודרת בארה"ב (ס' 29 לתצהיר אייל; ס' 20 לתצהיר ליאור; פרוטוקול הדיון, ע' 124-125, שו' 32-11). כך, ליאור ואייל גרסו בהקשר כי חב' אספקט מושתתת אך ורק על מכירת מוצריהם של השותפים וקשריהם העסקיים, וממילא אין כל תכלית לקיומה אלמלא פעילותם (ס' 41 לתצהיר אייל; ס' 25 לתצהיר ליאור). אף תפקידו של נושא המשרה היחיד בחברה, דורון, היה על פי הנטען בירוקרטי בלבד, בנוגע לענייני מס ותו לא (ס' 5 לסיכומי התובעים; פרוטוקול הדיון, ע' 80-82, שו' 14-5).
70. ואולם אני מוצאת, כי טענות אלו של התובעים אינן מתיישבות עם תמונת הראיות הכוללת ואינן מסייעות בידיהם להוכחת קיומה של שותפות בין הצדדים בתקופה זו.
71. אייל עצמו העיד בנושא כך:
"אייל שני: אבל השותפות לא פעילה כבר. היא גמרה אותה לפני שלוש שנים.
עו"ד עזריאל: אתה אמרת הרגע שכן.
אייל שני: היא מתקיימת כי תבעו אותנו,
עו"ד עזריאל: אמרת שהחברה קיימת,
אייל שני: כי תבעו אותנו, כי כנראה עוד יש paypal שמשויך לזה. אבל פיזית אף אחד לא שולח סחורה, אף אחד לא מתעסק בזה, בטח לא אני. אני כבר שלוש שנים לא נוגע בדבר הזה. חוץ מהמשפט אין לנו שום התעסקות בדבר הזה"
(פרוטוקול הדיון, ע' 105-106, 33-3).
72. לכאורה, ולפי תפיסת התובעים, אם אכן השותפות אשר היוותה את הנדבך המרכזי ביחסי הצדדים נסתיימה, הרי שבהתאם לגרסתו של אייל חב' אספקט, אותה פלטפורמת מדף בלבד, אף היא סיימה את תפקידה. ואולם, דומה כי חב' אספקט, בניגוד לשותפות, דווקא נותרה פעילה (ס' 106 לתצהיר רונית), שעה שהיא עדיין מפרסמת מוצרים למכירה באתר E-bay (מוצג 37 לתצהיר רונית) ואף מוכרת משקפיים כרגיל (מוצג 38 לתצהיר רונית).
73. כאשר נשאל אייל בעניין זה, העיד כך:
"עו"ד עזריאל: אוקיי. חברת THE ASPECS LLC פעילה היום?
אייל שני: היא נתבעת על ידי רונית בניו יורק וזו הפעילות שלה.
עו"ד עזריאל: הבנתי. היא לא מוכרת משקפיים באינטרנט היום?
אייל שני: החברה עצמה בטוח לא כי אין מי שיעשה את זה.
עו"ד עזריאל: אז מי כן?
אייל שני: שאלה טובה. אין לי מושג.
עו"ד עזריאל: מה זה אומר אין לי מושג?
אייל שני: זה אומר שאם את טוענת שיש מכירות אז מישהו השתלט לנו על האתר. או שעדיין רונית מוכרת את זה.
עו"ד עזריאל: אוקיי.
אייל שני: כי היא היחידה עם הגישה לאתרים.
עו"ד עזריאל: אז אתה אומר לי שהמכירה הזו שהיתה ב-2020 והצגנו קבלה זה לא אתה מכרת, אתה לא קשור לזה.
אייל שני: זה מכרה כנראה THE ASPECS שלי אין גישה אפילו לאתר הזה".
(פרוטוקול הדיון, ע' 103-104, שו' 25-2).
74. מעדות זו עולה, כי חב' אספקט הינה בעלת חיים משל עצמה, שאיננה תלויה כלל ועיקר בקיומה של שותפות כלשהי, אותה כביכול נועדה לשרת. אני מוצאת בעניין זה, כי פעילות החברה שהתרחשה לאחר תום השותפות, הינה משמעותית בעניין זה ואינה מתיישבת עם טענות התובעים בנוגע לשותפות (ר' והשוו: ת"א (מחוזי י-ם) 29871-08-11 עידו איסק נ' רפאל אהרן (נבו 17.11.2011).
75. טיעון חוזר נוסף אשר בפי התובעים כעדות לקיומה של שותפות לאחר הקמתה של חב' אספקט נוגע לטענתם לקיומה של תניית איסור תחרות במסגרת השותפות (ס' 12 לסיכומי התובעים), עליה רונית חולקת בתוקף (ס' 102 לסיכומי רונית). לביסוס טענתם אודות תניית אי התחרות, התובעים מפנים לתגובתה הכועסת של רונית עת שמעה על ניהול חב' ספקטרום (ס' 20 לסיכומי התובעים), ועל עדותה כי ראתה בפעילות המתחרה כפוגענית ופסולה (פרוטוקול הדיון, ע' 143, שו' 26-24).
76. במאמרו "לקראת מדיניות משפטית חדשה כלפי תניות אי תחרות" (עיוני משפט כג(1) 63 (2000), המלומד דוייד גילה עומד בהרחבה על מהותן של תניות אי תחרות: "תניות אי־תחרות הן תופעה שכיחה ביותר במפה העסקית. אלה הן תניות המגבילות צד אחד לחוזה מלהתחרות בצד האחר לחוזה. התניה עשויה להיות מוגבלת לתקופה מסוימת, לאיזור גיאוגרפי מסוים או לסוגי עיסוק מסוימים. השימוש בתניות מסוג זה שכיח בחוזי עבודה האוסרים על עובד להתחרות במעבידו במשך תקופה מסוימת מתום יחסי העבודה. ניתן למצוא תניות מסוג זה גם בחוזים לפירוק שותפות, בחוזים בין ספק לבין מפיץ או בחוזים בין מעסיק לקבלן עצמאי".
עם זאת, וכפי שנפסק בע"א 618/85 מעיינות הגליל המערבי בע"מ נ' תבורי – ביח"ר למשקאות קלים בע"מ, פ"ד מ(4) 343, 348-349 (1986), ביסודן של תניות הגבלות עיסוק עומדים שני עקרונות חוקתיים סותרים: "עקרון חופש ההתקשרות בחוזים מזה ועקרון חופש העיסוק מזה. העיקרון הראשון שואף לתת הכרה נרחבת לחוזים שנכרתו כדת וכדין ולאכיפתן של ההתחייבויות הכלולות בהם [...] עקרון חופש העיסוק, לעומת זאת, שואף לשמור על חופש הבחירה של כל אדם כראות עיניו במה יעסוק, כל עוד אין עיסוק זה נוגד את החוק".
בת"א (מחוזי ת"א) 22152-12-16 איקס וואן ניהול נתונים בע"מ נ' אריה בן נון, פס' 31 לפסק דינה של השופטת רונן (נבו 6.2.2019) נקבע כי: "תניות אי-תחרות הן תניות שהפסיקה מתייחסת אליהן בזהירות, נוכח המגבלה שהן יוצרות על חופש העיסוק" (ר' גם ע"א 672/96 אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ נ' רכטמן, פ"ד נג(5) 24 (1999).
למעשה, וכפי שהודגש בה"פ (מחוזי-ת"א) 66750-06-16 שי בן-ארי נ' רם שכטר, פס' 76 לפסק דינה של השופטת רונן (נבו 20.7.2017), אפילו: "ההלכה הפסוקה דחתה תניית אי-תחרות במספר מקרים מכוחה של תקנת הציבור".
77. לאור מבחני הפסיקה האמורה, ובשים לב לדלות הראייתית בעניין זה בהליך דנן, להבדיל מטענות בעלמא לקיומם של יחסי שותפות ותניית אי תחרות, אני סבורה כי התובעים לא הרימו הנטל להוכחת טענותיהם בסוגיות אלו, לרבות אי הוכחת קיומה של תניית אי תחרות מחייבת בין הצדדים (סע"ש (אזורי ב"ש) 49697-12-20 סי - אליאנס בע"מ - שגיא יהלום (נבו 16.2.2021).
78. יוער בעניין זה, כי אף ליאור עצמו לא אישר בעדותו מטעם התובעים, כי הצדדים הסכימו באופן מפורש לתניית אי תחרות ביניהם, אלא טען כי הייתה בעניין זה "הבנה" או "סיכום" לא ברור בין הצדדים לכך:
"ליאור אברהם: ואמרנו פותחים עסק, עושים את זה הכי טוב כי יש לנו את המחירים הכי טובים. והיה דיבור שאנחנו עושים את זה לבד. אף אחד לא יוכל להפריע לנו. בעצם אנחנו מפריעים,
עו"ד עזריאל: היתה איזושהי אמירה אסור לאף אחד למכור,
ליאור אברהם: היתה הבנה בין כולנו שאנחנו עושים את זה, וגם לראיה שהתבצענו על זה שראינו שיש כביכול מתחרה ולקחנו את זה אני ורונית כל כך קשה, שבאנו לאייל בטענות, אמרנו לו תראה מה אתה עושה, אמרנו שלא עושים את זה ותראה, הנה אתה נותן חומר וסחורה לאנשים אחרים.
עו"ד עזריאל: בוא נחזור רגע לפגישה.
ליאור אברהם: כן.
עו"ד עזריאל: תכף נחזור גם לספקטרום.
ליאור אברהם: כן.
עו"ד עזריאל: הפגישה הזאת ליד הים. היתה אמירה מפורשת שכל אחד מכם מתחייב לא לעשות פעילות מתחרה?
ליאור אברהם: היה סיכום כזה שאנחנו עושים פעילות שאין לנו מתחרים. זאת אומרת אנחנו מן הסתם,
עו"ד עזריאל: אבל זו הבנה שזו אמירה מפורשת?
ליאור אברהם: לא, כשיש לך מוצר שהוא בבלעדיות, לא מבחינת מוצר, מבחינת מחיר, אין לך תחרות. אנחנו היינו, מבחינת מחיר לא היה לנו תחרות בעולם. זה היה כל הרעיון.
עו"ד עזריאל: אתה לא עונה לשאלה שלי בעיקרון"
(פרוטוקול הדיון, ע' 156-157, שו' 23-12).
79. עוד יוער, כי גם כאשר אייל נשאל אודות אי ההגינות הנעוצה לטעמו בפעילותה המתחרה של רונית, הוא התייחס בתשובתו לשימוש שעשתה רונית לטענתו במשאבי חב' אספקט לטובתה האישית, אך לא טען לקיומה, או הפרתה, של תניית אי תחרות בין הצדדים:
"כב' השופטת: אני מחדדת... אתה מדבר על איזושהי פעילות עסקית מתחרה, שבהחלט הצליחה... לפי מה שאתם אומרים בהכנסות של הפעילות המשותפת של THE ASPECST של השותפות בישראל שאתם מדברים עליה. אבל בעצם אתה לא מדבר על כך שהיה במסגרת השותפות הזאת הנטענת הישראלית. או במסגרת המערכת יחסים בין THE ASPECS לבין יאשקה. או באיזשהו הסכם מייסדים של THE ASPECS אתה לא מתאר באף אחת מהסיטואציות הללו איזשהו סיכום על בלעדיות. או סיכום על היעדר תחרות. שואלת אותך עוה"ד ואומרת החיים קשים, יש הרבה תחרות, הנה הצטרפה עוד אחת. היא לא התחייבה לך לבלעדיות מולך, היא לא, היא יודעת שהיא עוסקת בתחום הזה עוד מלפני. גם אתה עצמך יש לך איזה שהם ממשקים אחרים שקשורים לפעילות במשקפיים. אז איפה,
אייל שני: לבקשתה עצרתי את הכל.
כב' השופטת: יש כאן איזושהי... חוסר הגינות, איפה אתה נועץ את אי התקינות?
אייל שני: בבקשה. אני נסעתי ליאשה בתחילת הדרך, הקמתי שם סטודיו לצילום של המוצרים. אנחנו שמנו את הכסף גם להקמת הסטודיו הזה.
כב' השופטת: כן.
אייל שני: כן? עלה הרבה כסף. המון כסף. היא הולכת, לא משלמת אגורה, נהנית מהסטודיו. אני מחזיק תוכנות, כאילו השותפות שלנו מחזיקה תוכנות באלפי דולרים כל חודש. התוכנות האלה עושות אופטומיזציה של מוצרים. היא נהנית מהדבר הזה. וכל דבר".
(פרוטוקול הדיון, ע' 75, שו' 7-24).
80. רונית עצמה העידה אף היא בנושא זה בחקירתה הנגדית:
"עו"ד יניב: וטוענת שמעולם גם לא התחלת להגביל את עצמך או חברה בשליטתך, מתחרות בחברה או אחד בשני. רק למען הסדר הטוב על איזו חברה מדובר? שאת אומרת שלא הגבלת את עצמך להתחרות בחברה?
רונית שיק: מה זאת אומרת? שטיטניום לא הגבילה את עצמה.
עו"ד יניב: להתחרות באיזו חברה?
רונית שיק: בשום חברה. בכל חברה לא היתה הגבלה.
עו"ד יניב: אוקיי.
רונית שיק: וגם לא יכולה להיות. לא יכול להתקיים דבר כזה. משום שטיטניום התחילה למכור מוצרים לחברה רק בסוף 2011. והמיזם שהוקם ב-2010, לא יכולתי להתחייב על דברים בדיעבד.
עו"ד יניב: אוקיי. עכשיו, את גם רושמת, זה ציטוט.
רונית שיק: מממ. איפה?
עו"ד יניב: שלא הגבלת את עצמך, בסעיף 11, לא הגבלת את עצמך בלהתחרות בחברה או אחד בשני. למי התכוונת באחד בשני? מי האנשים האלה אחד בשני?
רונית שיק: לא הוסכם ביני לבין הצדדים. תקרא מה כתוב.
עו"ד יניב: אוקיי. מי זה אחד בשני?
רונית שיק: לא הוסכם ביני ובין הצדדים, אני מבינה עברית, אם אתה לא מבין אני אסביר לך. לא הוסכם, לא, לא, לא הוסכם, כן, הבנתי, לא הוסכם ביני ובין הצדדים, אוקיי?"
(פרוטוקול הדיון, ע' 210, שו' 10-29).
81. כאמור, התובעים נסמכים בסיכומיהם אף על כך שרונית העידה כי נפגעה עמוקות מפעילותה של חב' ספקטרום המתחרה, שיוחסה לאייל, אמיר וערן. התרשמותי שלי מחלק זה בעדותה של רונית, שונה. אני מוצאת כי היא אכן ראתה בהתנהלות זו משום התנהגות בלתי חברית, ויתכן אף פוגענית ודורסנית, אך מעדותה עולה, כי גם היא לא סברה כי מדובר בהתנהלות מפירה או בלתי חוקית:
"כב' השופטת: רק רגע, בבקשה. מה היה היחס שלך בזמן אמת לגבי אותה פעילות מתחרה של התובעים שהיית מודעת אליה? זה היה תקין בעינייך? זה לא היה פרובלמטי?
רונית שיק: זה היה פוגעני, אבל לא היתה פרובלמטית. כי אייל תמיד הצהיר שאם אי פעם הוא יעשה משהו, יהיה רק איתנו. בסדר. אבל הפרובלמטיות היתה בהתנהלות, בזה שהם מכרו, הם מדברים עלי, שהם מכרו להם את הדברים שאנחנו הלכנו, אני על חשבוני נסעתי, לא אייל לקח אותי, אני נסעתי לתערוכות על חשבוני. מכרתי סחורה שניתנה במקום ל- ASPECS, לספקטרום. וכמובן הפידבקים השליליים וכל המצב שנוצר ואחר כך גם האיומים שהם יסגרו את ה- ASPECS
כב' השופטת: בעצם הפעילות המתחרה היתה תקינה בעינייך?
רונית שיק: בוודאי שהיתה תקינה".
(פרוטוקול הדיון, ע' 211, שו' 15-24).
82. חיזוק לעניין זה ניתן למצוא בדבריה של רונית לאייל בזמן אמת, בשיחה שצורפה כנספח 31 לתצהיר רונית, אשר אף היא מתמקדת בהיבט יחסי החברות:
"אייל: אני יודע מה? איך הגענו לזה? איך הגענו-,
רונית: אייל, תקשיב, אני-, חברות זה שבשבילי זה ערך עליון,
אייל: את לא מבינה כאילו-,
רונית: אני אומר לך, עם ליאור הייתי רבה בגלל הסיפור הזה. הייתי אומרת לו 'תגיד לי, אתה מטורף? אייל לא יעשה לי דבר כזה בחיים'".
(תמלול, ע' 3, שו' 3-8).
83. חיזוק מכיוון נוסף לאותנטיות גישה זו אני מוצאת בכך שרונית, למרות פגיעתה האישית, לא פעלה בזמן אמת על מנת למנוע את הפעילות המתחרה.
84. לבסוף, אף מעיון באותן אינדיקציות שנסקרו לעיל מתוך הפסיקה, בעניין הדרישות להכרה בחברה כ"מעין שותפות", הרי שאלו אינן מתקיימות במקרה דנן. הדבר ניכר ביותר ביחס לאינדיקציה האחרונה, העוסקת באופן הצגת הצדדים בינם לבין עצמם ומול צדדים שלישיים, שעה שלא צורפה כראיה פעם אחת של התייחסות אל המיזם המשותף כשותפות. נהפוך הוא. בכלל הנספחים שצורפו לכתב התביעה (לדוגמא נספח ח'), תצהירי ליאור ואייל (לדוגמא נספחים ח1) ותצהירי רונית (לדוגמא מוצג 3) עולה פעם אחר פעם שההתייחסות אל אספקט הייתה כאל חברה פעילה על כל המשתמע מכך, ולא כאל תשתית ליחסי שותפות.
85. מכאן קביעתי, כי אף לגבי התקופה שלאחר הקמתה של חברת אספקט, לא הוכחו לפני יחסי שותפות בין הצדדים.
86. יוזכר, כי כבר בבקשתה לסילוק התביעה על הסף, רונית טענה כי ה-"שותפות" הלא רשומה הנטענת על ידי התובעים (היא התובעת 5), כלל אינה קיימת ונוצרה באופן מלאכותי לצורך הגשת התביעה שבכותרת וללא עילה" (ס' 8). בהחלטה בבקשת המחיקה מצאתי לנכון לדחות טענה זו בהיבט הצדקת סילוק התובענה על הסף בראשית ההליך, הואיל ומדובר היה בטענות עובדתיות אשר דרשו בירור והכרעה ומשלא מצאתי מקום ואפשרות ממשית להכריע בהן באותו שלב מקדמי, בטרם נשמעו הראיות וניתנה הכרעת בית המשפט ביחס לשורת מחלוקות עובדתיות בן הצדדים (ס' 24 להחלטה). ואולם, עתה, לאחר שהבירור העובדתי וההכרעה במחלוקות אלו נעשו, מסקנתי וקביעתי הינן לקבלת טענותיה של רונית בעניין זה תוך קביעה כי בין הצדדים אכן לא התגבשו ולא התקיימו לאורך הדרך יחסי שותפות או מעין שותפות.
87. באשר לשאר עילות התביעה אשר נזכרו לעיל, הרי שאלו נכללו בסיכומי התובעים בשפה רפה בלבד (ס' 78 לסיכומי התובעים), ומכל מקום טיעון בנוגע אליהם לא בוסס בראיות ההליך ובניתוח הדין והפסיקה, כך שטענות נוספות אלו, למעשה, אף נזנחו (ע"א 172/89 סלע חברה לביטוח בע"מ נ' סולל בונה, פ"ד מז(1) 311 (1993)). מכל מקום, ממילא, משלא הוכחה תניה האוסרת על תחרות בין הצדדים, הרי שנשמטת הקרקע מתחת עילות נוספות אלו אף מטעם זה (ר' והשוו: ס"ע (אזורי-חי') 23945-03-10 חברת תוויות איכות בע"מ - לירון אהרון בן יאיר (נבו 30.3.2014)).
88. בשולי הדיון אני מוצאת לציין, מבלי להרחיב, את הטעמים הפסולים אשר ביסוד שיתוף הפעולה מושא ההליך והפעילות בארה"ב, בהיבט התנהלותם של התובעים בכלל ואייל בפרט. אייל אישר בפה מלא, כי פעילות זו ומתכונתה, נועדו לאפשר לו את מכירתו של מלאי הסחורה שנותר בשלדג בארה"ב, תוך עקיפת הגבלות הייצרן לעניין טריטוריות המכירה הפתוחות לפניו:
"כב' השופטת: סליחה. מה בעצם ההסבר לכך שבפורמט הישראלי של השותפות שאתם טוענים לה, היה לך אחוזים כאלה או אחרים ולעומת זאת כשהוקמה החברה האמריקאית THE ASPECS...
אייל שני: כשאת עושה distribution לחברות בחו"ל, יש לך אפשרות למכור בטריטוריה.
הטריטוריה שלנו היא גזה סטריפ, ווסט בנק וישראל. רק שם את יכולה למכור. את לא יכולה להציג את עצמך כמוכרת סחורה בטריטוריה אחרת.
כב' השופטת: ...
אייל שני: שמה?
כב' השופטת: הכללים הללו לגבי מותר ואסור והטריטוריה מהיכן?
אייל שני: זה חוזה של ה-distributer
כב' השופטת: חוזה עם החברה של יאשה?
אייל שני: לא, לא, עם חברת היצרן.
כב' השופטת: עם היצרן של המשקפיים?
אייל שני: ברור. אני אתן לך טריטוריה למכור בה.
כב' השופטת: אוקיי. ואיך זה עונה על השאלה שלי?
אייל שני: אז אם את רושמת את עצמך והיצרן יחפש יום אחד מאיפה נמכרת סחורה באינטרנט ושמך יעלה, הוא יבין שאת חלק מהעניין.
כב' השופטת: אז בעצם לך באופן אישי ולחברה שבבעלותך, מה היה השם? זאת שקיבלה כספים,
אייל שני: שלדג אופה?
כב' השופטת: שלדג. זאת היתה הסיבה שאתם לא הייתם בפרונט בTHE ASPECS? ולמרות זאת, למרות שלא הייתם בפרונט, ... שותפות הישראלית הנטענת, אתה כן רוצה לקבל כסף לגבי טריטוריות שהן לא הטריטוריות שמותר לך לפעול?
אייל שני: צודקת.
כב' השופטת: אז איך אדוני מסביר את זה?
אייל שני: איך אני מסביר את זה? שעשינו עסק שמבחינת החוזה distribution שלנו הוא לא נכון, לכן העברנו את זה דרך אילת את הרוב.
כב' השופטת: זה לא שהוא לא נכון, הוא מהווה הפרה,
אייל שני: הוא מהווה הפרה של החוזה, כן".
(פרוטוקול הדיון, ע' 74-75, שו' 33-24).
למותר לציין, כי התנהלות זו מצד התובעים ואייל בפרט, אין בה כדי לתרום להתרשמות בית המשפט בסוגיות של מהימנות או תום לב מצד התובעים.
89. מנגד, מצאתי את עדותם של רונית, ושל עדי ההגנה הנוספים, לרבות המומחה מטעם הנתבעת, בעניינים הרלבנטיים להליך דנן, כסבירים ומהימנים ומתיישבים עם השתלשלות העניינים אשר נסקרה לעיל ואשר כאמור, בעיקרה, אינה שנויה במחלוקת.
ו. תוצאת ההליך
90. נוכח הקביעות והטעמים לעיל, תוצאת ההליך דנן הינה דחיית התביעה במישור האחריות.
91. נוכח קביעה זו נשמטת ממילא הקרקע מתחת לכלל סעדי התביעה ואף לא נדרשים דיון והכרעה מפורטים במחלוקות בין הצדדים במישור הנזק. אציין בעניין זה מבלי להרחיב, כי אני סבורה, כי אף במישור הנזק, לא הורם הנטל ע"י התובעים להוכחת סכום תביעתם ואף לא הצדקה למתן הצו הנרחב שהתבקש בעניין חיוב הנתבעת במסירת חשבונות.
92. לצד זה מודגש, כי אין בפסק דין זה כל קביעה החורגת מגבולות הגזרה של בעלי הדין בהליך דנן, עילות התביעה והסעדים שנתבעו בהליך זה.
93. משנדחתה התביעה, יישאו התובעים, יחד ולחוד, בהוצאות הנתבעת ושכ"ט ב"כ, וזאת בסך כולל של 50,000 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 יום ממועד פסק הדין ולאחר מכן יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד זה ועד מועד התשלום בפועל.
המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים.