בית הדין האזורי לעבודה ירושלים
סע"ש 28875-03-20
09 אוקטובר 2023
לפני:
כב' השופטת שרה שדיאור
נציג ציבור (ע), מר יוחנן בכלר
נציגת ציבור (מ), גב' לאה בר אילן
התובעת גאולה גלעד
ע"י ב"כ: עו"ד קובי בני
–
הנתבעת ארצות הברית של אמריקה
ע"י ב"כ: עו"ד שירה להט
פסק דין
בפני בית הדין תביעת התובעת לסעדים בגין פיטורים שנעשו שלא כדין ומשיקולים זרים, ובגין הפרת חובת השימוע שנעשה למראית עין ובחוסר תום לב.
לטענת התובעת קיבלה זימון לשימוע יחד עם הוצאה לחופשה כפויה, בה בעת זומנה עובדת אחרת להחליפה בעבודתה.
זאת לכאורה בגין אזהרה בה נתלית הנתבעת שארעה 5 שנים לפני סיום עבודתה.
בראשונה טענה הנתבעת כי חלה חסינות בהתאם לחוק החסינות במדינות זרות תשס"ט – 2008, (להלן: חוק החסינות), למשפט הבינלאומי המנהגי ולאמנות הבינלאומיות ולפסיקה.
הנתבעת טענה כי התביעה מצערת וחסרת בסיס וכי בניגוד לטענתה היו תלונות אודות עבודתה, יחסי האנוש ומקצועיותה ופיטוריה היו כדין ומשיקולים מקצועיים וענייניים.
בנוסף טענה כי האירועים שאירעו עובר לפיטורים הצדיקו את הפיטורים במהותם. לפיכך, טענה הנתבעת כי יש לדחות את התביעה.
הכרעת הדין
חסינות מדינה
1. חסינות המדינה במקרה דנן הינה חסינות דיונית דיספוזיטיבית (משפט בינלאומי (רוֹבּי סֵיבּל ויעל רונן עורכים, מהדורה שלישית, (להלן: סיבל ורונן) 236, 2016). חסינות המדינה הוכרה כבעלת מעמד נורמטיבי של מנהג בקהילייה הבינלאומית. ככזו מחייבת את כל מדינות העולם. תחילה, החסינות הייתה מוחלטת אך ברבות השנים היקפה הוגבל (סיבל ורונן, 239).
2. חוק חסינות מדינות זרות, התשס"ט-2008 (להלן: חוק החסינות), מהווה למעשה קליטה של הדין המנהגי הנוגע לחסינות מדינה, בחקיקה הראשית בישראל. החוק קלט בין היתר את החריגים המנהגים לחסינות מדינה ובהם החריג הנזיקי, חריג הקניין, חריג הקניין הרוחני וחריג דיני העבודה.
3. על מדינה הטוענת לחסינות לטעון זאת בהזדמנות הראשונה האפשרית. על הצד הטוען לאי תחולת חסינות מוטל הנטל להוכיח זאת (סיבל ורונן, 241). חריג דיני העבודה לא יופעל מקום בו הפעולה של המדינה הזרה בגינה נפתח ההליך המשפטי קרובה להפעלת סמכות שלטונית-ריבונית (ע"ע (ארצי) 1127-10-14 ארצות הברית של אמריקה – בחבח (להלן: פסק דין בחבח) (נבו 08.01.2016)).
4. במקרה שבפנינו, התובעת עבדה במשך כ-7 שנים בשגרירות ארצות הברית של אמריקה (להלן: הנתבעת), בבירת ישראל - ירושלים.
5. התביעה נוגעת רובה ככולה ליחסי עבודה של התובעת עם הנתבעת, פיטוריה, הזמנה לשימוע ושכרה, עובדתית ומשפטית המחלוקת נמצאת בליבת החריג של דיני העבודה המנהגי פשוטו כמשמעו, והמעוגן בחקיקה ובפסיקה הישראלית. לא מדובר ביחסי עבודה הנוגעים להפעלת סמכות ריבונית של הנתבעת, דהיינו לא קיימות זיקות ריבוניות זאת באבחנה מפסק דין בחבח, משכך אין לנתבעת חסינות.
6. חסינות הנתבעת, נסוגה מפני חריג דיני העבודה המנהגי והסטטוטורי החל במקרה דנן והמקנה לבית דין זה את הסמכות לדון בתביעה לגופה. הבחינה המשפטית תידון לפי הדין הישראלי.
7. טענת הסף של הנתבעת שעומדת לה חסינות מדינה נדחית.
חובת השימוע
8. התובעת טענה כי הופרה חובת השימוע אשר נעשה שלא כדין. התובעת ביססה טענתה זו על כך שהוצאה לחופשה כפויה סמוך לאחר קבלת מכתב ההזמנה לשימוע, מה שמלמד לדידה על כך שהשימוע נעשה למראית עין וכי ההחלטה לפטרה כבר התקבלה עם שליחתו.
9. התובעת הוסיפה שהטענות שהושמעו כלפיה בשימוע התבססו על אירוע משנת 2014 כאשר השימוע התקיים בשנת 2019, דהיינו אירוע כ-5 שנים קודם לכן. עוד הוסיפה התובעת שעובדת אחרת הוזמנה למלא את תפקידה והתחילה אף בהכשרה מתאימה טרם התקבלה ההחלטה הרשמית לפטרה. התובעת טענה שלא נעתרו לבקשתה לשנות מועד השימוע לצורך קבלת ליווי בא כוחה.
10. הנתבעת הכחישה טענות אלו .לגרסתה השימוע נערך כדין. הנתבעת טענה כי התובעת הוצאה לחופשה של עובדים המוזמנים לשימוע לפי נוהל פנימי שגרתי בשגרירות וכי החופשה הייתה בתשלום. לגרסתה ,בשימוע לוותה התובעת בעורכת דין, ובו העלתה התובעת רשימת טיעונים ארוכה ומפורטת ,שלאחר שקילתם הוחלט לסיים העסקתה וזאת משיקולים עניינים הנוגעים לתפקודה בשגרירות.
11. התובעת עבדה במחלקת המשלוחים בנתבעת. בתצהירה של גב' רוזיבל הרננדנז, מנהלת כוח האדם של הנתבעת בישראל, מסרה שהועלו טענות על תפקודה וביצועי התובעת שכללו חוסר מענה להודעות מייל, עיכובים במשלוחים ובתשלומים לספקים חיצוניים (ס' 10 לתצהיר).
12. גב' הרננדז מסרה שלאור תלונות מקצועיות רבות שהגיעו כנגד התובעת, פנתה אליה והתובעת סירבה לקבל ביקורת מקצועית ולשתף פעולה כדי להשתפר (ס' 13). כשנדרשה להסביר או לנמק את התנהלותה התובעת שתקה .
13. לגרסתם עיקר הקושי היה ביחסיה של התובעת עם הממונה החדש עליה, מר גרומן שהסתמך על טענות מר דוקס. התובעת ומר דוקס, עובד בנתבעת לא הסתדרו ביניהם במהלך העבודה. השניים העלו טענות הדדיות מקצועיות ואישיות. בנובמבר 2019 התובעת ננזפה לאור יחסה לקולגות שלה (ס' 19 לתצהירה של הרננדנז). אירוע משמעותי נוסף היה ויכוח בין התובעת למר דוקס בדצמבר 2019. לאחר חקירה של הנתבעת הוחלט שהאחראית לוויכוח היא התובעת. הנתבעת טענה שלאחר שהבינה שהתובעת לא מצליחה להסתדר בצוות ולאור התנהגותה, הוחלט להתחיל הליך של שקילת המשך העסקתה.
14. התובעת טענה שהייתה עובדת מסורה וחרוצה. לאור חילופי גברי בנתבעת והחלפת הממונה הישיר, אזי מר גרומן גמר אומר לפטרה וזאת בהסתמך על טענותיו של מר דוקס.
15. התובעת מסרה שלמעט אירוע אחד חריג בשנת 2014, לא הייתה כל בעיה משמעתית בעבודה. האירוע בשנת 2014 היה למול עובדת אחרת. העובדת עמה התרחשה התקרית פוטרה. הנתבעת לא הכחישה טענה זו.
16. התובעת הציגה בפנינו הערכה על עבודתה בנתבעת (נספח ב' לתצהירה). מעיון בהערכות אלו נראה שהתובעת זכתה למשובים טובים על עבודתה. כך למשל באחד המשובים זכתה לדירוגים גבוהים ביותר על מילוי תפקידה בנתבעת ואף משוב מילולי שמוסיף בשבחה: (שם)
17. כל ההערכות התובעת טרם שנת 2019 היו טובות מאד, הן מילולית והן בהערכה מספרית. התובעת קיבלה התייחסות מצויינת על יחסי האנוש שלה וכן על החפיפה וההנחיה של העובדים החדשים (שם). כמו כן קיבלה פרסים על פעולותיה .
18. התובעת אף פעלה בתחומי הרווחה בנתבעת, כך תיארה את שעשתה לטובת האמהות המניקות בקונסוליה: "ת: לא ((customer service center קוסטומר סרביס סנטר לכל הקונסוליה, לכל עובדי הקונסוליה, לכל העובדים האמריקאיים הם היו מגיעים אלי. עכשיו בתפקיד הזה אני הייתי ממוקמת בתוך הקונסוליה, מבנה באגרון ולא במבנה שהייתי בו בדרך כלל. כשהייתי שם אני ראיתי שהחדר הנקה הוא החדר שהנשים מגיעות כדי לשאוב חלב. הוא פשוט חדר מסכן. דאגתי שיעבור למיקום אחר יותר גדול, יותר מרווח כיסא מיוחד, שטיחים, תמונות, מכשיר הנקה, שהן לא יצטרכו להביא איתם את כל המכשיר כל יום, אלא רק את האביזרים הנלווים, כדי להקל עליהן אז זה אחד הדברים שגם כן אני עשיתי, יש עוד, אבל שוב, זה רק." (עמ' 10 שו' 2-8 ). הנתבעת לא הכחישה את עשייתה זו של התובעת גם במסגרות חברתיות עבור הנתבעת שחורגות מתחום אחריותה ומלמדות על תרומתה לארגון ומחויבותה לו.
19. שינוי כה דרסטי ופתאומי בהתנהגות והתנהלות התובעת לכאורה , כפי שמציירת הנתבעת ובעיקר מר גרומן, התרחש בעת ובעונה אחת עם חילופי האנשים הממונים על התובעת בשנת 2019, בראשם מר גרומן, שככל הנראה לא הסתדר ביחסיו עם התובעת. הוצגה לכאורה תפנית חדה באופן התנהלות התובעת בניגוד להערכות המצוינות שניתנו לה ברבות השנים. אולם טענות אלו לא גובו בראיות. גרסת התובעת אודות היותה עובדת טובה ותורמת אף חברתית לא נסתרה ואוששה במסמכי משוב.
20. מר גרומן, הממונה החדש על התובעת נידרש ממש מעט לאחר כניסתו לתפקיד למסמך תיאור התפקיד של התובעת. לאחר שיח עם התובעת ובהמשך להליך בו החל קודמו התובעת הסכימה עם מר גרומן על תיאור תפקידה החדש (ס' 11 לתצהירו של מר גרומן). בהמשך, התובעת משכה את הסכמתה ביחס להגדרת התפקיד החדשה אליה הגיעה יחד עם מר גרומן (B לתצהיר הנתבעת).
21. מר גרומן מסר בחקירתו שלא בדק כלל את תפקודה של התובעת בעבר טרם כניסתו לתפקיד וטרם שינוי ההגדרה (עמ' 20 שו' 16).
22. התובעת נשאלה על משיכת הסכמתה לתיאור התפקיד החדש בחקירתה ונתנה הסבר מניח את הדעת:
"עו"ד קובי בני: אוקיי. אוקיי. תתארי לנו את הסיבה שבשלה משכת את את החתימה שלך.
......
גאולה גלעד: במשך במשך תקופה ארוכה בעצם מאז שפיטרו את המנהל המקומי שלי מאז בעצם לא היה לי מנהל מקומי רק מנהל אמריקאי שזה המחלקה היחידה בכל הקונסוליה והשגרירות שלא היה לה מנהל מקומי, אה נאלצתי בעצם לבצע תפקידים ששייכים למנהל שלי אז ביקשתי להתאים את התיאור תפקיד ככה שיהיה תואם למה שאני בפועל עושה. ובהתאם לזה לקבל העלאה בדרגה. וכיוון והם אמרו לי תחתמי על זה, על השינוי תפקיד ואנחנו נעשה לך את ההעלאה בדרגה. היות והם לא עשו את ההעלאה בדרגה.
עו"ד שירה להט: נראה לי שאנחנו קצת גולשים.
ת: ואז ביקשתי למשוך.
עו"ד קובי בני: על השמועות של ההעלאה בדרגה היא גם משמעות כספית?
ת: בהחלט. משמעות כספית מאוד גדולה." (עמ' 16 שו' 19-30; הדגש ש.ש.)
23. לא התרשמנו שמדובר ב"אי ציות מרדני" שמבטא אי קבלת מרות, כפי שניסתה הנתבעת להציג. מדובר באי הסכמה שבבסיסה משמעות כלכלית הנוגעת למסגרת האחריות של התובעת ושינוי היקף עבודתה בהיעדר מנהל מקומי . זכותה של התובעת לא להסכים לתיאור התפקיד החדש או לחזור בה מהסכמה כזו עת הנתבעת לא ביצעה חלקה בשינוי ,מבלי שתיחשב לעובדת בלתי צייתנית.
24. מנהלי התובעת הציעו בשנת 2019 שתי תכניות שיפור ביצועים, שמכונה PIP וזאת, לטענת הנתבעת לאור תלונות נגד התובעת (C לתצהיר הנתבעת). בשיחות אלו נטען שמטרתן לא לפטר את התובעת, אלא לשפר את ביצועיה (E לתצהיר הנתבעת).
25. מעיון במסמכי תכניות שיפור הביצועים כאמור, הטענות שהועלו כנגדה שם נגעו לטענות על התנהלותה בשנת 2019 חודשים יולי וספטמבר. התוכניות הובלו על ידי מר לורנס, הממונה החדש שהכיר את התובעת 4 חודשים בלבד, למרות שהתובעת עבדה שנים בנתבעת:
" ש:O.k. so you actually worke along with Geula only for about four (4) month. Is it correct?
מתורגמן: אז עבדת עם גאולה רק ארבעה (4) חודשים. זה נכון?
ת:Yes" (עמ' 18-19 שו' 31-1 )
26. מר פיליפ וילסון גם הוא לא ידע להסביר בפרוטרוט את הבעיות בהתנהגות התובעת, למעט היחסים העכורים בינה לבין הממונה החדש מר לורנס:
" ש: Did you yourself got any problem with Geula?
…
ת: There are in the 5 month I was there I absorbed rude and insubordinate behavior.
…
עו"ד שירה להט: I`m I`m sorry Philip can you repeat? I didn’t hear.
ת: I I absorbed eyed witness rude and insubordination towards her supervisors Lorens.
...
ש: But you in the embassy you documented everything. How come you didn’t see any of the documentation about any (not clear)?
...
ת: I understand there have been prior conversations with Geula related to conduct issues prior to my arrival but that predated my arrival.
...
ש: You very unclear. Please say names, dates.
...
.......
ת: My understanding is that I`m I`m supposed to address at anything in my (not clear) rather than things that occur prior to my arrival.
....
ש: This is incorrect. You need to answer any questions that I asked you. Even even if it`s prior to your arrival.
...
ש: Prior to my prior to my arrival there were documented concerns about her conduct.
...
ש: This is a new information that was in your affidavit or any ones else's.
מתורגמן: זה מידע חדש, לא היה כלול בתצהיר .... ..
ת: Did Lorens Gorman told you something like she is not willing to, she he told he told her that she he he cannot manage her? לא יכול לנהל אותה.
...
Geula said that Lorens was not qualified to supervise her performance or to judge her performance." (עמ' 2-30 שו' 24-30)
27. בעדותו לא הציג " מסמכים" להם טען על התנהלותה או על מדדי PIP, מנגד התובעת הציגה משובים חיוביים מאד.
28. האירוע עם מר דוקס, הוא חלק אינטגרלי מהנסיבות שבגינן זומנה התובעת לשימוע (הזמנה לשימוע, נספח D לתצהיר התובעת). הגם שיש שלמעסיק הזכות לשקול אירוע מעין זה בפיטורי עובד, מתן משקל עודף לאירוע בגון זה, בו התובעת הביעה כעס כלפי עובד אחר שאתו לא הסתדרה , ביחס לכלל תפקודה לאורך השנים אינו מידתי.
29. מר גרומן אף אישר שההזמנה לשימוע נבעה מעניין "משמעתי" עם מסמך ,ולא ביצועי התובעת: "ת: The , I didn’t say that when the embassy sent the invitation to the hearing I believe the focus was on conduct, yes." (עמ' 29 שו' 1-2 ). כאמור המסמכים ,ככל שהיו, נגעו לאירוע מ-2014 עם עובדת אחרת שפוטרה.
30. מר דוקס לא הגיע להעיד מטעם ההגנה.
31. מעבר לכך שמר דוקס לא הועד בפנינו על ידי הנתבעת למרות היותו עד משמעותי בתביעה זו, הנתבעת אף לא הביאה כל עובד אחר שיוכל להעיד שהתנהגותה של התובעת אכן הייתה בעייתית. אף מר נורמן לא השיב כאשר נשאל על שאר 7 העובדים במחלקה שלטענתו ראו את התנהגותה של התובעת (עמ' 44).
32. לפיכך טענת הנתבעת להתנהגות לא נאותה לא הוכחה, ואף נסתרה במסמכי התובעת ועדותה, שהייתה מהימנה בעינינו, ועקבית.
33. בתאריך 20.12.2019 התובעת קיבלה זימון לשימוע שיתקיים בתאריך 26.12.2019. בקשתה לדחות את השימוע לתאריך 31.12.2019 לא התקבלה, לאור חג של עובדי השגרירות נטען שזה התאריך האחרון האפשרי לפני החג (ס' 24 לתצהירה של גב' הרננדנז).
34. מתמיהה למי אצה הדרך. התובעת ביקשה לדחות את השימוע מסיבה לגיטימית הנוגעת לשורשו של ההליך – אפשרות התייצבות בא כוחה לשימוע. עמידתה הדווקנית של הנתבעת על תאריך השימוע, ללא כל התחשבות בבקשת הדחייה מגלמת חוסר תום הלב בהליך השימוע . התובעת קיבלה הודעה של 5 ימים טרם שימוע , בהם סוף שבוע. השגרירות לא עובדת ביום א' גם . כך עולה ממכתב השימוע לפיו ביום ב' 23 לחודש לא תתייצב לעבודה .מדובר איפא ב- 2 ימי היערכות, לאור זאת היה מוצדק ומחוייב להתחשב בבקשתה ולדחות את השימוע, אך מכלול הנסיבות מלמד שלנתבעת היה בהול מסיבה שאינה ברורה לבצע ההליך. 5 ימים ובהם סוף שבוע המותירים יומיים, אינם די זמן לעובד להיערך להודעת השימוע ולישיבת השימוע.
35. העילות במכתב השימוע פורטו כך:
36. התובעת נערכה לשימוע , הבהירה את הצורך הקיומי במקום העבודה , בהיותה גרושה התומכת בילדה , נוכח גילה ומצבה המשפחתי , ואף קראה טיעוניה במפורט בשימוע.(סע' 47 לתצהיר התובעת , שלא נסתר והוכח.)
37. במסגרת השימוע הקריאה התובעת טיעוניה (נספח ג' לתצהירה) , שאת חלקם נביא ומהם עולה שנתנה התייחסות עניינית לכל פרט ופרט הנטען כלפיה, והמופיע במכתב השימוע, נקדים ונציין, כי המענה לכל אחד מהטיעונים היה מפורט, ולכל הפחות היה על הנתבעת לבדוק את טיעוניה, לערוך בירור עם העובדים אותם ציינה, וכד'.
38. כך לעניין שביעות רצון הממונים ציינה, כי לאורך זמן היו מונים שונים מרוצים ואף קיבלה פרסי הצטיינות תוך שהיא נוקבת בשמותם ובפרסים:
39. כך התייחסה לאירוע 2014 בפרוטרוט, נביא את הרלוונטי בלבד:
40. בכך , למעשה הבהירה את חוסר הרלוונטיות של אירוע ומסמך מ-2014. אף טענתה זו ,אותה העלתה בשימוע לא נסתרה.
41. כך התייחסה לאירוע מיום 4 לנובמבר והמייל של מר גורמן מתאריך זה( נספח ד' לתצהירה) , נביא את עיקר הדברים:
…..
.....
התובעת מפנה לאופן התנהלות אלי כעובד ומציינת מי יכול לאשר גרסתה. המעסיק לא בדק זאת.
עוד מציינת כי מקבלת מסרים סותרים, אודות מהות התלונה לכאורה נגדה אף לכך אין התייחסות הנתבעת. הלכה למעשה הוכיחה התובעת בפנינו כי אכן היו מסרים סותרים מטעם במעסיק אודות עילת הפיטורים וממילא הנתבעת לא הוכיחה קיום איזה מהם.
42. התובעת התייחסה לאירוע מיום 16 לדצמבר :
גם טענותיה אלו, ופנייתה המסודרת למר גורמן, לקבלת עזרתו והנחייתו כיצד לנהוג לא נסתרה. התנהלותה , כעולה מגרסת השימוע הייתה ללא דופי. לא הובא אף עובד ששמע אותה מרימה קול. לפיכך, לא היה בכך להוות כל עילה לפיטוריה.
43. התובעת מפרטת בנספח ג' את מאמציה לפעול על פי הנחיות מר גורמן, ללמוד ממנו ולעשות כבקשתו , אף כל האמור בדבריה אלו בשימוע לא נסתר.
44. היא אף מציינת כי עשתה כל הנדרש במסגרת PIP אף שלא חתמה
גם זה לא נסתר .
45. התובעת מציינת כי היא אוהבת את העבודה, בגינה עברה לגור בירושלים, מציינת את גילה ומעמדה, שממילא אמור היה להיות בידיעת הנתבעת ומתחייבת לעשות כל מה שתידרש. כך במפורש:
46. הוכח כי חרף ההתראה הקצרה והבלתי מספיקה נהגה התובעת כראוי ולא זלזלה והביאה את טיעוניה אחד לאחד , באופן מסודר. על המעסיק חלה החובה לשקול דבריה, לברר עם הקולגות במקום העבודה אם הייתה הרמת קול, אם ממנהגו של אלי לשנות פני המציאות , מה מעמדה ועוד, טענות שהעלתה בשימוע והנתבעת לא ציינה וודאי לא הוכיחה שבדקה איזו מטענות התובעת.
47. זאת ועוד ,בתקופה זו שבין ההודעה על הזמנה לשימוע עד קיום השימוע עצמו, הנתבעת הודיעה לתובעת על כך שעליה להימנע מלהגיע למשרדי השגרירות, למעשה, הוצאה התובעת מידית לחופשה כפויה. כך נכתב לתובעת במכתב ההזמנה לשימוע מתאריך 20.12.2019 (נספח ד לתצהיר התובעת):
48. הנתבעת טענה שההרחקה לאחר קבלת זימון שימוע היא נוהל פנימי הנוגע לאבטחה. מר וילסון, פקיד פיקוח כללי בנתבעת ציין זאת בחקירתו:
"ש:Is it is it true that from the time that she got a memo she was not allow to get into the embassy?
...
ת: Once you receive a hearing memo than you are typically will be placed on an administrative (not clear). That’s correct when the hearing to take place.
...
ש:She did on her own (not clear) personal items. She needed to contact somebody to give it to her.
...
ת: Correct. She can coordinate that with Human Resources.
...
עו"ד שירה להט: רגע.
כ.ה. שרה שדיאור: היא לא יכלה להוציא את המיילים שלה. שאל אותו.
ש: she couldn’t reach her emails or any any information that (not clear). She couldn’t
...
ת: That would be costumery once a hearing memo has been sent.
..." (עמ' 45 שו' 17-33)
עדותו זו אודות "נוהל" לא נתמכה בכל מסמך או נוהל כתוב בשגרירות . חזקה כי לו היה קיים הייתה הנתבעת מציגה אותו, וככל שקיים, ולא הוצג חזקה שהיה פועל נגד הנתבעת.
49. מיד עם קבלת המכתב השימוע תיבת המייל של התובעת נחסמה. בכך נמנעה ממנה כל גישה להתכתבות שהייתה יכולה לסייע לטיעוניה בשימוע.
50. מר ווילאמס מסר בחקירתו שמדובר בנוהל שגרתי עת זומן עובד לשימוע :
"כ.ה. שרה שדיאור: היא לא יכלה להוציא את המיילים שלה. שאל אותו.
ש: she couldn’t reach her emails or any any information that (not clear). She couldn’t
...
ת: That would be costumery once a hearing memo has been sent.
..." (עמ' 45 שו' 29-33; דגש ש.ש. )
אף הוא לא ביסס את האמירה בעלמא כי מדובר ב"נוהל". נוהל או נוהג צריך להוכיח .
51. בנסיבות מקרה זה, הסירוב לדחות את השימוע, יחד עם הוצאה של התובעת לחופשה כפויה טרם פיטוריה ושלילת כל גישה למקום עבודתה ולמייל באופן גורף, מהווה למעשה הבעת חוסר אמון מידי בתובעת, ובכל עובד לצורך העניין , כאילו יש חשש שמא יפעל כדי פגיעה במעסיק.
52. במקרה דנן חמור הדבר שבעתיים שכן ההוצאה של התובעת לחופשה כפויה ומניעת גישה למיילים או כניסה לעבודה, תוך שיבוץ עובדת אחרת תחתיה, מידית עם מסירת מכתב השימוע, אינה עולה בקנה אחד עם אופייה והתנהלותה של התובעת כעובדת מסורה שעבדה כ-7 שנים . לא הייתה כנגדה כל טענה משמעתית(ולכל הפחות מ2014 עד 2019 ) וכזו לא הוכחה כלל. לא היה חשש אמיתי כלשהו שתפגע בעבודה .
53. הקושי היחיד שנוצר לנתבעת ,כעולה מראיותיה ,נבע מהרגשת מנהלה החדש שלדעתו לא עלו יפה יחסיו עם התובעת. לדוגמא סע' 10 לתצהיר גב' הרננדז, בדבר הישגי מחלקה נמוכים, לא גובה במסמך. כל ההתכתבויות שצורפו לתצהירה הן מנובמבר דצמבר, והתובעת הסבירה כי פעלה לפי הpip אף שלא חתמה עליו, וכי המשיכה בעבודתה כי לא קיבלה העלאה בביצוע מטלות נוספות.
54. גם המסמך ובו פירוט אירועים (ע' 24-26 לנט בתצהיר גב' הרננדז ) נעשה בתקופה של אוקטובר, עת הגעת הממונים החדשים. הוא מציין שפנה ביולי והתובעת ציינה שעקב העדר יונתן, יש דברים שיבוצעו מאוחר יותר, הוא חולק על הערכה כספית שלה אך לא מוכיח כי הערכה אחרת נכונה יותר. הזמן הקצר לא אפשר פרספקטיבה ראויה.
55. יותר מכך ,לא היה חשש מבוסס ולא הוכח לפנינו חשש מבוסס שמא התובעת תגרום לנזק כלשהו לנתבעת מבחינה ביטחונית או אחרת, משכך, הוצאתה לחופשה מאולצת (גם אם בתשלום) , סגירת מערכת המחשב והמיילים שלה בפניה , וחוסר יכולת להגיע לחפציה האישיים מצביעה על נקיטת פעולה בוטה ולא מידתית המכוונת כהכנה לקראת פיטוריה. בהתחשב במכלול הנסיבות של עבודתה , חופשה כפויה מידית כזו ללא סיבה מובהקת לכך, מעלה אי נוחות לכל הפחות אודות תום ליבה של הנתבעת. כן מעלה ספק של ממש אודות היות השימוע בנפש חפצה.
56. התובעת קיבלה מכתב סיום עבודה קצר הנושא תאריך 31/12 וזו לשונו:
57. יש לקבל טענת התובעת כי טענה שהועלתה נגד התובעת בשימוע משנת 2014 אינה רלוונטית להליך הפיטורים שנערך כ-5 שנים לאחר מכן (נספח ד לתצהיר התובעת, הזמנה לשימוע). אכן, כבר במכתב ההזמנה לשימוע הועלתה טענה נגד התובעת על אירוע משמעתי שהתרחש בשנת 2014 על אף שהשימוע נערך בשנת 2019. יתרה מזאת, התובעת קיבלה על כך בעבר הערה (MEMO) שלדברי התובעת, נכנסה לתיקה האישי. בכך הסתיים האירוע ב-2014 ולא היה מקום להעלותו עוד.
טענה זו של התובעת לא נסתרה. מעבר לכך שמדובר בטענה ישנה התובעת נתנה את הדין על כך. לא צויין במכתב הפיטורים דבר אודות שקילת טענה זו של התובעת.
58. המנהל החדש החליט להעלות טענה זו בשנית בשלב מאוחר אך נוכח הזמן שחלף ובצד ההערכות הטובות להן זכתה התובעת כאמור , וכפי שהביאה במפורט בישיבת השימוע תוך פירוט שמי של ממוניה, לא היה מקום להתייחס לכך שוב. היקש מדוקטרינת הסיכון הכפול שבמשפט הפלילי אף הוא מחזק את הקושי בהעלאת טענה שטופלה בשנת 2014, שכן אין עונשין פעמיים על אותה התקלה (דנ"פ 532/93 מנינג נ' היועץ המשפטי לממשלה, מז(4) 025 (1993)).
59. עוד, בשאלת סמיכות הזמנים קובעת הפסיקה כי חלוף הזמן מצביע שהממונים הקודמים , באבחנה מהחדש עברו על כך לסדר היום לאחר ההערה. אין עונשים פעמיים על אותה תקלה.
60. מעבר לכך, טענותיו של הממונה, מר גרומן, על התנהלותה הלקויה של התובעת במחלקת השילוח לא בוססה דיה .מכתבו המפורט אודות גרסתו מ4/11, קיבל התייחסותה בשימוע במפורט. באם התקבלו פניות ספציפיות אודות התנהלותה של התובעת, למשל מאלי, לא ברור מדוע לא הוגשו והוצגו בפנינו. התלונות הנוגעות לגרסת הנתבעת להתנהלות כלליות ולא בוססו כיאות ע"י עדים, ורק הופיע בנספח לתצהיר גב' הרננדז .
61. התובעת אמרה בשימוע שיכולים לפנות לעובדים שכן הם יושבים "במרחב פתוח", ולו הרימה קול היו שומעים אך מצד הנתבעת לא הובאו עובדים כאלו. טענה זו של הנתבעת כי התובעת הרימה קול לא הוכחה אף לא בראשית ראיה ונדחית.
62. במכתב הפיטורין שקיבלה התובעת ב31.12.2019 לא נמסרה סיבת הפיטורים, מתוך רשימת מכתב השימוע, אין כל התייחסות לטענות שהעלתה התובעת בשימוע כנגד המפורט בהזמנה לו , ואין כל דרך להתחקות אחר השאלה , מה השיקולים שנשקלו, אם וככל שנשקלו, הגם שנכתב שנשקלו . אין התייחסות לוותק ולגיל, ולהערכות שקבלה.
63. במכתב הפיטורים מצויינת ההחלטה לפטר את התובעת בלבד.
64. אף אין במכתב התייחסות לבקשת התובעת לעבור לתפקיד אחר בנתבעת, ואילו שיקולים שקלה בפיטוריה. כך למשל, התובעת הינה בת כ-50, אם גרושה התומכת בבת. הנתבעת לא התייחסה לנתוניה האישיים, לשנות עבודתה הרבות , ולא הוכח אם נשקלו טרם הפיטורים אף לא נשקלה העברתה לתפקיד אחר , ואין התייחסות לכך. לפיכך, לא הוכח ע"י הנתבעת אם וכיצד נשקלו טיעוני התובעת בשימוע, ומה הכריע את הכף לפטרה.
65. מר פיליפ הודה במפורש שמצבה האישי של התובעת לא נשקל עת התקבלה ההחלטה לפטרה: "ש:Did you considered did you considered her personal status she is a single woman over 50.
...
ת: The embassy provides equal opportunities to all. That’s again one of our strict policies.
...ש:Maybe when you hired them not when you fire them.
ת: Actually (not clear) during the entire time. It’s a very strict policy. Equal opportunity." ( עמ' 46 שו'25-32 )
66. השוויון לו טוען מר פיליפ , בקבלה ובפיטורין כמדיניות השגרירות, ובכל הכבוד לטענה זו , לא גובתה במסמך מדיניות או מסמך או נוהל . ממילא דיני העבודה, מחייבים בעת עריכת שימוע , לקחת בחשבון גם את טענות העובד ואת הנסיבות של העובד, וותקו, והמשובים שקיבל לאורך זמן ולפני כניסת ממונה חדש שנמצא בקושי 4 חודשים, ועם מנהלת כח אדם שכלל לא מכירה את העובדת. ולכן התעלמות מכך לחלוטין, אין בה משום שוויון, אלא התעלמות מנושאים רלוונטים שיש להפעיל לגביהם שיקול דעת. לפיכך גם התעלמות זו מהווה פגם בשימוע ובהפעלת שק"ד המעסיק.
67. הוכח ע"י התובעת כי נפלו פגמים, הן במכתב ההזמנה בטיעונים הסטוריים לא רלוונטים מ2014, הן בלוח הזמנים עד לשימוע - 2 ימי עבודה (שישי, שבת ראשון- סופ"ש בשגרירות), אף אם התייצבה עם עו"ד( שכן לא היה זמן להיערך), הן במניעת הגישה לעבודה, למייל ובכלל, ומינוי עובדת אחרת לאלתר, וגם נוסח מכתב הפיטורים הסתמי, כל אלו, כל אחד בנפרד ובמצטבר מלמדים שהשימוע שנערך לתובעת היה למראית עין, נפלו בו פגמים היורדים לשורשו , ההחלטה על פיטוריה נפלה בעת שליחת ההזמנה לשימוע וחלק מתוכן ההזמנה, ולא ניתנה לתובעת הזדמנות אמיתית ומהותית לעלות טענות באופן שבאמת ישקלו בכובד ראש ביחס להמשך העסקתה באותו תפקיד , העברתה לתפקיד אחר וכן מצבה האישי, הוותק הרב והמשובים הטובים עד 2019. הוכח שהתובעת העלתה טענותיה במפורט, ואף אחת מהן לא זכתה להתייחסות במכתב הפיטורים או במסמך אחר, למרות היות טיעוניה כבדי משקל. אף לא נשקלה העברתה בתוך השגרירות תחת ממונה אחר .
68. יודגש - חוסר פירוט במכתב הפיטורין ואי הכחשת הטענה שלתובעת נמצאה מחליפה מיד ועוד טרם פיטוריה מלמדים למצער שהתובעת לא זכתה לשימוע בנפש חפצה אף אם ניתן לה לטעון.
69. הוכח שהתובעת הייתה עובדת שהממונים היו מרוצים ממנה בדרך כלל טרם החלפת הממונים הספציפיים עליה בשנת 2019 הוכח אף שתרמה גם חברתית במקום העבודה.
70. תביעת התובעת לפיצוי בשל שימוע שלא כדין מתקבלת.
71. התובעת אף טענה כי פוטרה משיקולים זרים. נראה שהתובעת אכן לא פוטרה משיקולים עניינים הנוגעים לתפקודה המקצועי אלא לכל היותר הנוגעים, הלכה למעשה לדעתו של הממונה החדש עליה, שנתלה בין היתר בטיעונים לא רלוונטיים עוד מ-2014. הוכח שהתובעת זכתה לחוות דעת טובות ושכל תהליך מעשה הפיטורים זו החל עת התחלף הממונה עליה ומר דוקס. כל העדים הכירו את התובעת מספר חודשים לכל היותר(4-5 ח') למעט גב' הרננדז שלא הכירה אותה כלל!! משכך נראה שפיטוריה היו בחוסר תום לב ולא נבעו משיקולים עניינים כלל.
72. תביעת התובעת לפיטורים שלא כדין משיקולים זרים מתקבלת.
73. התובעת תבעה פיצוי בגין נזק ממוני, בסך 12 משכורות בסך 168,000 ₪.
74. מאחר שלא הוכח שהפיטורים נעשו מעילות לגיטימיות יש מקום לפסוק נזק לא ממוני (ע"ע (ארצי ) 666-09 אורן - מבטחים מוסד לביטוח סוציאלי של העובדים בע"מ (נבו 01.04.2012)). פיצוי בגין הנזק הלא ממוני יינתן בהתאם להיקף הפגיעה והפגמים שנפלו בהליך הפיטורין בכללותו.
75. את פירוט הפגמים והנסיבות הרחבנו לעיל ולאחר ששקלנו את מלוא הנסיבות מצאנו כי על הנתבעת לשלם לתובעת פיצוי לא ממוני בסך 70,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ושימוע שלא כדין שנפלו בו פגמים היורדים לשורשו.
סוף דבר
76. טענת הסף של הנתבעת שעומדת לה חסינות מדינה נדחית.
77. תביעת התובעת לפיצויי בשל אי ביצוע שימוע כדין מתקבלת.
78. תביעת התובעת לפיטורים שלא כדין מתקבלת.
79. הנתבעת תשלם לתובעת פיצויי בסך 70,000 ₪ בגין פיטורים שלא כדין ואי ביצוע שימוע כדין.
80. בנוסף, הנתבעת תשלם שכ"ט ב"כ התובעת בסך 10,000 ₪.
סכומים אלו ישולמו תוך 30 יום. אם לא ישולמו במועד, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.
ניתן היום, כ"ד תשרי תשפ"ד, (09 אוקטובר 2023), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.
החתימה המקורית של נציג הציבור מצויה בתיק בית הדין.