תא (ת"א) 62654-11-23 העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים נ' בנק לאומי לישראל בע"מ

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 62654-11-23 העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים (ע"ר) נ' בנק לאומי לישראל בעמ

מספר בקשה:7
לפני כבוד השופטת לימור ביבי

מבקשת
העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים (ע"ר)
ע"י ב"כ עו"ד גיל דחוח ועו"ד גרגורי פאוסט קורצ'מני

נגד

משיב
בנק לאומי לישראל בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נועם בר דוד ועו"ד שיר ברק אייל

החלטה

לפני בקשת המבקשת – העמותה האיסלאמית למען יתומים ונזקקים, הידועה גם בכינוי "עמותה 48" (להלן: "העמותה" ), במסגרתה מתבקש בית המשפט ליתן צווים המופנים לבנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "הבנק") בהתאם להם יאסר על הבנק לסגור את חשבון המבקשת בבנק אשר מספרו 1167485 בסניף כפר קאסם (להלן: "החשבון" או "חשבון העמותה") וכן להימנע מהגבלת פעילות העמותה בחשבון בכלל כך: צו מניעה זמני המורה לבנק לאפשר את פעילות חשבון הבנק של העמותה במסגרת מתווה זמני עד להכרעה בתביעה; צו מניעה זמני המורה לבנק לאפשר לעמותה לשלם את הוצאות העמותה הקבועות ותשלומי המשכורות של עובדי העמותה; צו מניעה זמני האוסר על הבנק כל פעולה המונעת מהעמותה הפקדת מזומנים מתרומות שהצטברו ונמצאות פיזית בידי העמותה; צו מניעה זמני המחייב את הבנק לקלוט תרומות קבע המועברות מדי חודש ממס"ב; ולבסוף עתרה העמותה להורות על עיכוב סגירת חשבון העמותה בבנק.
מבוא – ההליך עד כה וטענות הצדדים;
1. העמותה פועלת, לפי הצהרתה, מזה כשלושים שנים, בענייני צדקה וגמילות חסדים ותומכת בעניים, יתומים ונזקקים במדינת ישראל ומחוצה לה. לפי הצהרת העמותה, היא פעלה עד ליום 7/10/23 גם בשטחי הרשות הפלשתינאית (להלן: "הרש"פ") וברצועת עזה ואולם, הפעילות בשטחי הרש"פ ורצועת עזה, הופסקה בהחלטה אשר קיבלה העמותה ביום 8/10/23 ביוזמתה.
2. חשבון הבנק של העמותה נשוא הדיון נפתח בבנק המשיב בשנת 1996.
3. ביום 29/11/23 הגישה העמותה בקשה ראשונה לסעדים זמניים כמפורט בכותרת להחלטה זו. במסגרת בקשה זו נטען כי העמותה פועלת במשך שנים רבות בהתאם למטרותיה, באמצעות כ – 30 עובדים בסניף בישראל ועוד כ- 30 עובדים בסניפים בגדה ומתנדבים רבים. נטען כי העמותה מגייסת תרומות מתורמים ישראליים בלבד, שעוברים הליך זיהוי ואימות קפדניים, על מנת לשלול סיכוני הלבנת הון ומימון טרור. בהקשר זה האחרון נטען כי רשימת התורמים אף נמסרה לפקיד השומה. נטען כי מדובר בעמותה ותיקה מוכרת אשר הוכרה גם במישור הבינלאומי כגוף מייעץ ל ECOSEC - מעמד שניתן לה לאחר בדיקות מעמיקות של גורמים בינלאומיים ומאשר לה לפעול גם מול גופים הומניטריים של האו"ם. העמותה פירטה כי תקציבה לשנת 2022 עמד על כ – 81 מיליון ש"ח, פעילותה מבוקרת באופן קפדני על ידי רואה חשבון חיצוני ומבקר פנים והיא עמדה בכל דרישות החוק לאורך השנים. נטען כי לשם פעילותה, לעמותה שני חשבונות בנק ברשות הפלסטינאית – המפוקחים גם על ידי מוסדות הרש"פ ובראשם הרשות המוניטרית הפלשתינאית PMA (שהיא גוף רגולטורי עיקרי המוציא הנחיות ומפקח על הבנקים בנושא מניעת הלבנת הון ומימון טרור ויחידת המעקב הפיננסי) ו - FFU ברש"פ (שהיא המקבילה לרשות לאיסור הלבנת הון בישראל) ומוסדרים על פי הרגולציה העולמית של איסור הון וטרור. נטען כי לחשבונות אלו – המצויים ברש"פ, מעבירה העמותה מתוך חשבון הבנק מושא הדיון, כספים בהיקף שבשנת 2023 עמד על כ – 40 מיליון ש"ח (לפי אישור מנהל העמותה בדיון מיום 1/4/24, עמדה העברת הכספים בשנת 2023 לרש"פ על 40-50 מיליון ש"ח, שם בעמוד 19 שורות 4-7). לטענת העמותה, גם פעילותה שנעשתה בעבר בעזה, נעשתה בכפיפות לגורמים רשמיים ברש"פ.
בכל הנוגע לחלוקת התרומות לזכאים נטען כי העמותה מנהלת, ככל יכולתה, מערכת מיון, קבלה וסינון קפדניים ביחס לכל נתרם, על מנת לוודא שאינו בן משפחה בקרבה ראשונה של תומך טרור וכן על מנת לוודא את זכאותו לתמיכה. כאשר סכום התרומה מועבר באופן ישיר לחשבון בנק על שם מבקש התרומה, תוך הנחיה כי רק הוא באופן אישי זכאי לקבל את כספי התרומה. נוסף על כך, מבצעת העמותה תרומות באמצעות מוצרים שנרכשים מספקים שונים, שאף הם נבחרים לאחר הליך בדיקה וביקורת קפדניים והתשלומים אליהם מועברים אף הם ישירות לחשבון בנק.
נטען כי כבר בשנת 2016, החליטה העמותה שלא להעביר כספים לגופים ולעמותות אלא רק ליחידים, העומדים בתנאי זכאות וכי מקסימום התרומה למשפחה לא יעלה על כ- 1,200 ש"ח בממוצע לחודשיים. זאת ועוד, נטען כי עד לשנת 2022 פעלה העמותה גם מול טורקיה ובכלל כך העבירה כספים לפעילות שם ואולם, פעילות זו הופסקה על ידי העמותה בעקבות עמדה משפטית של רשות המסים המצויה עדיין בהתדיינות משפטית.
4. אין חולק כי ביום 11/7/23, פנה הבנק אל העמותה וביקש לקבל הסברים בדבר העברת הכספים לרש"פ ובכלל כך בדבר מהות הפעילות ופרטי הגורמים מולם עובדת העמותה.
5. העמותה השיבה לפנייה זו ביום 12/7/23 ובתשובתה הבהירה כי היא פתחה שני חשבונות בנק ברשות הפלסטינית לשם ביצוע פעילותה המתחלקת לשניים –
ראשית - העברות חודשיות לנזקקים- אשר לכך, פירטה העמותה כי היא תומכת בכ - 25 אלף נתרמים שהם יתומים, אלמנות, סטודנטים נזקקים, בנים של פרודות או גרושות וחולים נזקקים, בגדה וברצועה וכי נתרמים אלו מקבלים תרומות קבועות, באמצעות העברות בנקאיות המבוצעות מידי חודשיים מחשבונות הבנק של העמותה בישראל וברש"פ. הובהר כי כלל הנתרמים עברו מיוני קבלה וסינון בהתאם לנהלי העמותה בגין יכולתם הכלכלית ובהתאם לחוק בישראל.
שנית – פרויקטים עונתיים קבועים אשר העמותה מבצעת לשם חלוקת תרומות חומריות כגון אמצעי חימום, פתרונות דיור ביגוד וכיוצא בכך. אלו נרכשים מספקים שונים בגדה המערבית ורצועת עזה ומקבלים את התמורה מחשבונות הבנק של העמותה ברשות הפלסטינאית.
6. לטענת העמותה, לאחר שהועבר המידע האמור, לא שב הבנק ופנה אליה ופעילותה נמשכה. אולם, לאחר שמדינת ישראל חוותה את אירועי הטרור בשביעי באוקטובר, ביום 17/10/23 פנו עובדי הבנק אל העמותה, הודיעו לה כי יאפשרו לה להמשיך את הפעילות בחשבון רק תחת מגבלות מסוימות הכוללות - איסור להפקדת תרומות במזומן באמצעות שירותי הברינקס, חובה לקבל אישור למפרע מהבנק על כל הפקדת מזומן, איסור שימוש בשירותים הדיגיטליים של הבנק, וחובה לקבל אישור מראש מהבנק ביחס לכל פעולה והעברה.
7. נטען כי בהמשך לכך, למחרת היום, ביום 18/10/23, הודיע לפתע הבנק המשיב כי הוא מטיל מגבלות חדשות על חשבון העמותה, אשר פירושן חסימה מלאה של החשבון.
8. בעקבות זאת, פנתה העמותה אל הבנק ביום 19/10/23, ביקשה הסבר להתנהלות הבנק, הצביעה על הנזק כפועל יוצא מכך וביקשה להסיר לחלוטין את החסימה על חשבונה.
9. הבנק מצדו השיב לפנייה ביום 23/10/23 ובתשובתו הובהר כי בחודש יולי 2023, לאחר שאותרו העברות כספיות לרש"פ, פנה הבנק על מנת לקבל מסמך רשמי הכולל התייחסות למהות הפעילות והגורמים המעורבים, לרבות העברות שהיעד הסופי שלהן הוא רצועת עזה. נטען כי לאחר בדיקה מעמיקה, המכתב אשר נשלח על ידי העמותה אינו מספק, באשר לא נמצאו בו כל הסברים ואסמכתאות מספקים לגבי הפעילות האמורה, הנדרשים למילוי חובות הבנק הרגולטוריות. לאור זאת, פורט כי לאחר בדיקה על ידי הגורמים המוסמכים ובחינת מידע ממקורות חיצוניים ולאור פעילות לא ברורה ולא מוסברת בחשבון, פעילות עם עזה, פעילות עם מדינות בסיכון גבוה ופעילות עם גורמים בסיכון גבוה לעניין הלבנת הון ומימון הטרור - הוחלט להגביל את הפעילות בחשבון. עוד צוין - מבלי למצות את ההתייחסות לעניין זה - כי אותרו העברות מהחשבון אל החשבונות ברש"פ וכי בהתאם למכתב העמותה מיום 12/7/23, מועברים כספים מחשבונות אלו ברש"פ אל מוטבים ברצועת עזה באמצעות בנקים ברצועת עזה, פעילות שאינה תואמת את אופן ניהול סיכוני הבנק בעת הזו ואף יש בה לכאורה משום עקיפה של הוראות הדין, המחייבות בדיקה של מוטב ההעברה אל מול רשימות מקומיות ובינלאומיות. ולסיום נכתב כי הפעילות אינה תואמת את אופן ניהול הסיכונים של הבנק ולכן החשבון נחסם לפעילות.
10. ביום 1/11/23 שבה העמותה ופנתה באמצעות בא כוחה לבנק ובמסגרת פנייתה זו עתרה למימוש זכות הטיעון שלה באמצעות פגישה דחופה בין נציגי העמותה לבין נציגי הבנק, על מנת לאפשר לה להציג בעל פה ובאופן בלתי אמצעי את טענותיה בנוגע להחלטה להגביל את פעילות החשבון, אשר משמעותה האמיתית היא סגירת החשבון. במסגרת מכתב זה פירטה העמותה את פעילותה וכן, את השינויים שחלו בה מאז ה – 7 באוקטובר ובכלל כך - הפסקה מוחלטת של כל פעילותה של העמותה ברש"פ וברצועת עזה.
11. על פניה זו השיב הבנק ביום 6/11/23, כי תתקיים פגישה טלפונית וזו אמנם נערכה ביום 9/11/23 במשך כשעה. לטענת העמותה בזמן שיחה זו לא הוצג בפני נציג העמותה כל מידע שקיים בפני הבנק ולכן, נאלץ זה האחרון להתייחס לטענות הבנק לפי מיטב הבנתו. במסגרת השיחה, התחייב נציג העמותה לשלוח אל הבנק חוות דעת מטעם עו"ד המתמחה בתחום הרגולציה הקיימת ברש"פ וכן חוות דעת משלימה שתתייחס לנושא יישום האכיפה על ידי הרש"פ (אציין כי חוות הדעת הראשונה הועברה ביום 9/11/23 והמשלימה הועברה ביום 14/11/23). עוד עמד נציג העמותה על דחיפות הנושא ולו על מנת לקיים את התחייבויות העבר של העמותה ובכלל כך בגין תשלומי שכירות, ארנונה, אינטרנט, תשלומים לעובדים וכיוצא בכך. עוד הועברו לבנק, בהמשך לשיחה זו ולבקשתו, רשימה של מוסדות ותשלומים, בקשה לאישור להעברות כספים החיוניים להמשך הישרדותה של העמותה וכן, בקשה לאישור תשלום לשירותים מקצועיים ולתשלומי חובה לעובדים ולספקים שונים.
12. ביום 20/11/23 התקבלה תשובת הבנק הדוחה את טענות העמותה, תוך עמידה על ההחלטה לחסום את חשבון הבנק של העמותה.
13. בעקבות תשובתו זו של הבנק, הוגשה על ידי העמותה ביום 29/11/23 בקשה ראשונה למתן צו מניעה זמני. במסגרת בקשה זו, לבד מתיאור פעילות העמותה והנסיבות כפי שפורטו לעיל, טענה העמותה כי לא נפל כל פגם בפעילותה כפי שפורטה עוד קודם ל – 7/10/23 וכי פעילותה זו נעשתה בהתאם לדין ותוך שהיא מפוקחת על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים במדינת ישראל וכן ברש"פ. עוד פורט – כפי שפורט לעיל – כי מאז ה – 7/10/23 הפסיקה העמותה את פעילותה בעזה ובגדה.
נטען כי התנהלותו של הבנק בחסימת חשבון העמותה, עומדת בניגוד לחובתו בדין למתן שירות. זאת במיוחד בשים לב לכך שהבנק לא איפשר לעמותה מימוש אפקטיבי של זכות הטיעון שלה, תוך מתן אפשרות להתמודד עם החשדות שעלו בליבו. עוד נטען כי התנהלותו זו של הבנק – במיוחד בשים לב לכך שמדובר בסגירת חשבון הפועל מזה שנים רבות - אינה מהווה סירוב סביר ויתרה מכך, כי בנסיבות כפי שפורטו לא הרים הבנק את הנטל המוטל עליו להוכחת סבירות סירובו. זאת ועוד, נטען כי התנהלות הבנק אינה עולה בקנה אחד עם הסטנדרטים המקובלים של ניהול סיכון. בכלל כך, נטען כי בענייננו אין כל פעילות שאין לה הסבר המניח את הדעת; אין תורמים שמנסים להסתיר את זהותם; אין תרומות שמקורן בטריטוריה בסיכון גבוה; אין משיכות מזומנים גדולות; אין מסמכים בעלי מהימנות נמוכה; ואופי הפעילות תואם במדויק את הפעילות המוצהרת של העמותה. נוסף על כך, נטען כי שלילה אוטומטית של פעילות העמותה רק משום שבעבר תרמה גם לנזקקים בעזה, חוטאת לניהול סיכונים ואינה עומדת במבחן הסבירות. זאת במיוחד שעה שמדובר בפעילות שמתקיימת באותו אופן לאורך שנים, כאשר הבנק מפקח עליה ואינו מגבילה. זאת ועוד, נטען כי הבנק נעתר לבקשת העמותה להעביר מספר בודד של תשלומים ועצם היענותו זה מלמד כי ניהול הסיכונים שלו אינו מחייב אותו לשלילה הרמטית של הפעילות בחשבון.
בנסיבות אלו נטען כי סיכוי התביעה הם גבוהים וכי אף הוצגו בתמיכה לה ראיות ומסמכים.
עוד נטען כי מאזן הנוחות והמידתיות נוטים אף הם באופן מובהק לכיוון העמותה. זאת הואיל והנזק אשר יגרם לה, ככל שלא יתקבל הסעד הזמני, הוא מכריע - חסימת הפעילות בחשבון תוביל להתמוטטותה הכלכלית המיידית ויהיו לכך השלכות במספר רב של מישורים ובכלל כך: חוסר יכולת לשלם לעובדים ולספקים ואיבוד מנגנון העמותה עליו עמלו מייסדיה ומנהליה משך עשורים רבים. נטען כי מנגד, ככל שיתאפשר מנגנון זמני המפיג את החשש להלבנת הון והבנק יפעל לפי צו בית המשפט, הרי שהבנק לא ייחשף לסנקציות כלכליות ולסיכונים משפטיים.
נטען עוד כי הסעד הוא מידתי, שכן הוא מאפשר את פעילותה של העמותה בשינויים שממילא נערכו על ידה באופן עצמאי כבר ביום 10/10/23 ותוך שמופג כל חשש להלבנת הון מבחינת הבנק.
נטען עוד כי העמותה משתפת פעולה, אינה לוקה בחוסר תום לב ולא חל כל שיהוי בפנייתה.
כיוון שכך, עתרה העמותה לסעדים כמפורט ברישא להחלטה זו.
14. בתשובתו לבקשה לסעד זמני, טען הבנק כי יש לדחות את טענות העמותה ובהתאמה לדחות את בקשתה למתן סעד זמני. אשר לכך וכנקודת מוצא, הבהיר הבנק כי הסעד המבוקש על ידי העמותה אינו צו מניעה – כפי שהוגדר על ידה – אלא, הוא למעשה צו עשה זמני המורה לבנק לפעול לביטול חסימת הפעילות שבוצעה בחשבון ולאפשר לעמותה להמשיך ולפעול בחשבון. זאת ועוד, נטען כי הלכה למעשה קיימת הלימה בין הסעד הזמני לסעד הסופי בהליך. נטען כי בנסיבות אלו, מדובר בצו אשר בהתאם להלכה הפסוקה יינתן במשורה ובנסיבות מיוחדות, אשר אינן מתקיימות במקרה דנן ומשכך, דין הבקשה להידחות.
מבלי לגרוע מהאמור ולגופם של דברים, נטען כי המידע אשר עמד לנגד עיניו של הבנק עובר למסירת ההודעה בדבר חסימת החשבון, הצביע על קיומם של דגלים אדומים רבים, והקים חשד של ממש כי המבקשת מנצלת את החשבון ואת השירותים הפיננסיים הניתנים לה במסגרתו למטרת הלבנת הון ומימון טרור. הבנק הוסיף ופירט כי המידע שעמד לנגד עיניו כלל - העברות כספים בהיקפים ניכרים לחשבונות ברש"פ, כאשר אין לבנק כל מידע בדבר העברת הכספים ללקוחות הקצה ואין לו כל יכולת לנטר פעילות זו – במיוחד כאשר הפעילות מתבצעת ברצועת עזה ובתקופה זו; הודעת העמותה כי העבירה כספים לאסירים ביטחוניים (מטרה אשר הייתה חלק ממטרות העמותה ושונתה רק לאחר ה- 7/10/23); צו עיקול אשר הוטל על ידי ראש ההוצאה לפועל בישראל, לאור טענות ולפיהן כספים של העמותה שייכים או מיועדים לחמאס; ופרסומים המציגים את העמותה (שידועה כאמור גם בכינוי "סיוע 48") כמי שמעבירה כספים שעלולים להגיע לארגוני טרור וכי היא מקיימת קשרים עם אגודות צדקה שחלקן היו מזוהות עם תנועת החמאס ונכללות ברשימת ההתאחדויות הבלתי חוקיות של המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור. נטען כי מכתב ההסבר אשר נשלח לבנק על ידי העמותה בתשובה לפנייתו מיום 11/7/23, לא הפיס את החשדות, הואיל והעמותה לא הסבירה את מהות ההעברות לרש"פ, לא פירטה את מהות הפעולות ולא את הגורמים מולם היא עובדת ואף לא העבירה אסמכתאות ביחס לנושאים אלו, כפי שנדרשה על ידי הבנק. הבנק הוסיף וטען כי העמותה לא הפיסה את החשדות גם בשיחה הטלפונית אשר התקיימה בין נציגי הבנק לבין מנכ"ל העמותה ובא כוחה וכי בהמשך לכך אמנם נשלחה חוות דעת ואולם, גם אליה לא צורפו אסמכתאות מתאימות.
זאת ועוד, לטענת הבנק, לאחר מתקפת הטרור ב – 7/10/23 הועברו לבנק הודעות הרשות לאיסור הלבנת הון ומימון הטרור ("רשל"ה") וגורמים נוספים (היחידות למודיעין פיננסי של מספר מדינות וביניהם ישראל) - אשר הבנק נדרש לפעול לפיהן ואשר בהתאם לכולן, נדרש הבנק להגביר את הניטור ביחס לכל פעולה או ניסיון פעולה לביצוע פעולה המתרחשת בעזה ולהבטיח כי השירותים הפיננסיים אינם מנוצלים למטרות מימון הטרור.
בנסיבות אלו, טען הבנק כי לא זו בלבד שהוא רשאי אלא שהוא נדרש על פי הדין ומכוח חובותיו, במניעת הלבנת הון ומימון הטרור, שלא לאפשר את פעילות העמותה ובהתאמה לכך, נטען כי הבנק חסם כדין את הפעילות בחשבון. נטען כי בנסיבות בהן התחוורה פעילותה כאמור של העמותה, הרי שהבנק אף איבד אמון בעמותה על כל המתחייב מכך.
הבנק הוסיף וטען כי בנסיבות אלו, הוכיח הבנק כי סירובו למתן השירות הוא סביר וזאת, בהתאם ובהלימה לתנאים אשר נקבעו בהלכה הפסוקה ומשכך נטען כי המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח כי סיכויי תביעתה מטים הכף לכיוון קבלת סעד זמני.
נוסף על כך טען הבנק כי גם מאזן הנוחות אינו נוטה לכיוון העמותה. זאת הואיל ולכל היותר הנזק לעמותה הוא נזק כספי, אשר הוא בר שיפוי, בעוד שככל שהבנק יפעל בניגוד להוראות בנק ישראל והרשות לאיסור הלבנת הון וטרור ועל פי הדין, הוא עלול להיחשף לסנקציות ולנזקים ממוניים ותדמיתיים. נטען כי אף מבחינת שיקולי יושר ושיהוי אין להיעתר לבקשה, הואיל והעמותה הסתירה את צו העיקול שהוטל על כספים, את הפרסומים בהקשר אליה, לא גילתה את כלל העובדות שפורטו על ידי הבנק ונוסף על כך הגישה את הבקשה לצו רק בסוף חודש נובמבר 2023, הגם שכבר בחודש אוקטובר הובהרה לעמותה עמדת הבנק ובאותו חודש נחסמה הפעילות.
לאור כל זאת, נטען על ידי הבנק כי דין הבקשה לסעד זמני להידחות.
15. ביום 4/12/23, התקיים דיון בבקשה לסעד זמני בפני כב' השופט בכר. במסגרת דיון זה הגיעו הצדדים לכדי הסכמה כדלקמן:
"ב"כ הצדדים: הגענו להסכמה ולפיה לפנים משורת הדין ומבלי שיהיה בכך לפגוע בטענות הצדדים, מוסכם כי חשבון הבנק של העמותה בבנק לאומי יוגבל לפעולות הבאות למשך 45 ימים.
במסגרת ההגבלה האמורה יתאפשרו בתקופה של 45 ימים התשלומים הבאים בלבד:
שכירות, ארנונה, מבקר פנים חיצוני, רו"ח חיצוני, יועץ משפטי חיצוני, חשמל, ארנונה, תקשורת ומים.
בתקופה של 45 ימים העמותה תפנה לפתיחת חשבון בנק במוסד אחר וככל שתצליח יועברו מלוא הסכומים שבחשבון מבנק לאומי לבנק האחר והעמותה תסגור את החשבון בבנק לאומי, בהסכמת הבנק.
לאחר 45 ימים מהיום יוכל הבנק להשיב את החסימה במלואה.
הבקשה לסעד זמני תימשך. "
להסכמה ניתן תוקף של החלטה באותו מועד.
16. ביום 16/1/24, הגישה העמותה בקשה דחופה נוספת למתן צו מניעה. במסגרת בקשה זו עתרה העמותה לסעדים הזהים לסעדים אשר התבקשו בבקשתה הראשונה (כפי שפורטו ברישא להחלטה זו). בבקשה זו שבה העמותה על טענותיה לגופם של דברים והצביעה על שינוי נסיבות, המוצא ביטויו בשניים עיקריים ואשר יש בו לטענתה כדי לאפשר לה לשוב ולפנות לבית המשפט, הגם ההסכמה בין הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה. ראשון, נטען כי העמותה פנתה לבנקים אחרים על מנת לנסות לפתוח בהם חשבון ואולם סורבה, או שהחשבון אשר נפתח על ידה נסגר, משהתחוור דבר החלטתו של הבנק דנן לסגור את חשבונה של העמותה מסיבות של הלבנת הון ומימון טרור. והשני, נטען כי העמותה מינתה מנהלת מיוחדת – עו"ד קארן שוורץ, ששימשה רשמת העמותות עד לשנת 2022 והיא שותפה במשרד עורכי דין המתמחה בעמותות ובמלכ"רים, אשר תפקידה לבדוק כל הכנסה או הוצאה כספית של העמותה על מנת לבחון האם היא מעוררת חשד להלבנת הון ומימון הטרור.
נטען כי נוכח שינוי הנסיבות, כמו גם הטענות אשר שימשו בסיס מלכתחילה להגשת הבקשה לסעד זמני, דין הבקשה להתקבל. עוד שבה העמותה והדגישה כי בהעדר אפשרות לפתוח חשבון אחר, המשמעות של סגירת החשבון על ידי הבנק היא חיסולה של העמותה לאחר 30 שנות פעילות.
במסגרת בקשה זו, השיבה העמותה לטענות הבנק, כפי שנטענו במסגרת תשובתו לבקשה הראשונה לצו מניעה ובכלל כך שבה והבהירה כי הפסיקה את פעילותה ברצועת עזה ובגדה. באשר לעיקול אשר הוטל על כספיה, נטען כי זה בוטל ביוזמת מטילי העיקול, משהתחוור להם כי דבריהם אינם מבוססים. בכל הנוגע לפירסומים, נטען כי מדובר בפירסומים אשר הופצו על ידי גורמים פוליטיים, בניסיון לפגוע בתנועת רע"מ שהעמותה מזוהה איתה. יתרה מכך, נטען כי במסגרת בדיקת היועמ"ש באשר להתמודדות רע"מ בבחירות, נדרשה התייחסות שירות הביטחון הכללי גם לעמותה וזה הבהיר מפורשות כי במהלך הפיקוח על ארגוני הטרור בהם השירות עוסק במסגרת ייעודו, לא אותר מידע הנוגע לתמיכת עמותת סיוע 48 בארגונים אלו.
לאור כל זאת, שבה העמותה ועתרה למתן סעדים זמניים כפי שהתבקשו על ידה.
17. מיד לאחר שהוגשה על ידי העמותה בקשתה הנוספת, ניתן על ידי כב' השופט בכר, סעד ארעי להותרת המצב על כנו עד להחלטה אחרת וכן , הועברה הבקשה לתשובת הבנק.
18. הבנק השיב לבקשה ובמסגרת תשובתו עתר תחילה לסילוק הבקשה על הסף מפאת ארבעה נימוקים:
ראשית, בהינתן שהבקשה הנוספת לסעד זמני, הוגשה בניגוד להסכמת הצדדים מיום 4/12/23, אשר קיבלה תוקף של החלטה ובהתאם לה, המשיבה תנסה לפתוח חשבון בבנק אחר וככל שתצליח לעשות כן, תועבר פעילותה לחשבון האחר ואולם, בכל מקרה- בין אם תצליח לפתוח חשבון חדש ובין אם לאו – בתוך 45 ימים ישיב הבנק את החסימה על חשבון העמותה במלואה. לטענת הבנק, במקרה דנן – לא זו בלבד שהעמותה אינה יכולה להתנער מהסכמותיה אלו באמצעות הגשת בקשה חדשה, לאור סופיות הדיון והאינטרס המוגן לכיבוד הסכמים – אלא שהיא אף מנועה מעשות כן ביתר שאת, בשים לב לכך שהבנק הסתמך על ההסכמות בין הצדדים ואיפשר, לפנים משורת הדין, שבתקופת הביניים תבצע העמותה תשלומים שונים.
שנית, נטען כי דין הבקשה סילוק על הסף גם הואיל ואין בבקשה שינוי נסיבות חריג ובלתי צפוי המצדיק הגשת הבקשה לסעד זמני מחדש. כך, נטען כי בכל הנוגע לפתיחת חשבון בבנק אחר – הצדדים היו ערים לכך שיכול שניסיונה זה של העמותה יצלח ויכול שלא, ובכל מקרה נקבע כי בתוך 45 ימים יחסם חשבונה של העמותה. לאור זאת, נטען כי ברי שלא ניתן לראות בכך שהעמותה לא הצליחה לפתוח חשבון בנק אחר, משום נסיבה חריגה המצדיקה הגשת בקשה נוספת. נטען כי בדומה, גם מינוי המנהלת המיוחדת אין בו כדי להוות שינוי נסיבות ובוודאי שלא חריג ובלתי צפוי. זאת בשים לב לכך שהעמותה יכולה הייתה למנות כל גורם גם טרם הגשת הבקשה הראשונה ונוסף על כך, בהינתן שגם בבקשתה הראשונה טענה העמותה כי היא מלווה על ידי משרד עורכי דין שאף העניק לה חוות דעת. נטען כי החלפת עורך הדין המפקח אינה מהווה שינוי נסיבות המצדיק התנערות מהסכמה מחייבת. זאת ועוד, נטען כי ממילא המינוי כאמור אינו משפיע ואינו יכול להשפיע על החלטת הבנק בדבר חסימת החשבון, שכן אין במינוי כדי לגרוע מחובותיו הרגולטוריות של הבנק לנטר אחר הפעילות בחשבון, הכוללת העברות כספים אדירות לגורמים ברש"פ בעזה ואין במינוי זה, כדי לאיין את העובדה כי לא ניתן להתחקות אחר מקורם הישיר והעקיף של הכספים המתקבלים בחשבון בחלק ניכר במזומן וזהות הגורמים אליהם מועברים הכספים מהחשבון. עוד נטען כי הבקשה נשוא הדיון, שאינה אלא בקשה לעיון מחדש, מהווה ניסיון למקצה שיפורים ואין לאפשר זאת.
שלישית, נטען כי הבקשה לוקה בשיהוי, זאת הואיל והוגשה ממש בסמוך לחלוף 45 הימים אשר במסגרתם הוסכם כי החשבון ימשיך ויפעל. נטען כי בנסיבות אלו, עיתוי הגשת הבקשה מהווה שימוש לרעה בזכות הגישה לערכאות.
ורביעית נטען כי העמותה הסתירה שבמהלך פרק הזמן שחלף ממועד ההסכמה בין הצדדים, ניסתה העמותה לבצע פעולות עליהן לא הוסכם ובכלל כך: לשלם תשלום לעובד בגין שכר, לשלם לחברת אינורסופט בגין שירותי תוכנה, לשלם עבור סריקת שיקים וסליקת כרטיס אשראי, לשלם תשלום לחברת ברינקס וכן ניסתה העמותה לשלם תשלומים עבור דמי שכירות. בהקשר זה האחרון נטען כי העמותה ניסתה לעשות כן בהתבסס על הסכם שאינו חתום ויתרה מכך, ניסתה לשלם עבור שנה מראש, הגם שהחוזה קובע תשלום רבעוני. נטען כי פעולות אלו, שניסתה העמותה לעשות בניגוד להסכמות, לא זו בלבד שיש בהן כדי לגרום לחיזוק אובדן האמון בעמותה על ידי הבנק, אלא שבהסתרתן מפני בית המשפט יש משום חוסר תום לב וחוסר ניקיון כפיים של העמותה המבקשת.
מבלי לגרוע מהאמור, התייחס הבנק גם לגופן של טענות כפי שהועלו על ידי העמותה. בכלל כך, נטען כי העובדה שהעיקול הוסר, אינה מאיינת את הטענות אשר שימשו בסיס להטלתו מלכתחילה, אשר המבקשים לא חזרו בהם מהן, אלא רק הבהירו כי אין להם יכולת להוכיח כי העמותה מחזיקה בימים אלו נכסים השייכים לחמאס. זאת ועוד, בכל הנוגע לעמדת השב"כ, נטען כי אין בכך שלא אותר על ידי השב"כ מידע הנוגע לעמותה, כדי להוות הכשרה של פעילות העמותה, אלא רק כדי לקבוע כי לא נמצאו אינדיקציות אודות פעילותה שיש בהן כדי לפסול את מפלגת רע"מ מהתמודדות לבחירות לכנסת. בנסיבות אלו, נטען כי אין בעמדת היועמ"ש כדי לגרוע מהנתונים כפי שפורטו על ידי הבנק. עוד נטען כי לא די בהפסקת הפעילות ברצועת עזה והגדה כיום, שעה שבזמן אמת, לא הסבירה העמותה לבנק והבהירה את מהות ההעברות לרש"פ, לא פירטה את מהות הפעולות ואת הגורמים מולם היא עובדת ואף לא העבירה אסמכתאות ביחס לנושאים אלו. בהמשך הבנק שב על טענותיו כפי שנטענו בתשובה המקורית ומשכך, על מנת שלא להאריך היריעה, אינני מוצאת לשוב על טענות אלו שכבר פורטו.
לאור כל אלו, טען הבנק כי יש לדחות את בקשת העמותה.
19. על תשובת הבנק, הגיבה העמותה ושבה וטענה כי הבנק הסתיר חומרים הנמצאים אצלו הנוגעים לפגישות של הנהלת הסניף עם העמותה בשנת 2023, ובכלל כך בפרט בפגישה בספטמבר 23, במסגרתם שיבחו עובדי הבנק את דרך התנהלותה והשקיפות בפעילות העמותה – עובדה שיש בה כדי לשלול טענות הבנק ולפיהן אינו יכול לנטר פעילות העמותה. בתמיכה לאמור צירפה העמותה לבקשתה את פרוטוקול ישיבת נציגי העמותה עם נציגי הבנק מיום 23/9/23. עוד נטען – באשר לטענת הבנק בדבר יכולתו לנטר את פעילות העמותה בגדה ובעזה - כי ממילא הפעילות בגדה ובעזה הופסקה. נוסף על כך נטען כי פעילות המנהלת המיוחדת תסייע בדבר ולבסוף כי העמותה הציעה אסמכתאות לבדיקה שכלל לא נבדקו וכן, לא התבקשה תגובת העמותה לטענות הבנק ויתרה מכך, לא ניתן הסבר מדוע בזמן אמת לא הוצגו כל הטענות בפני העמותה. העמותה שבה וטענה כי הבנק מתעלם מכך שהעמותה ביוזמתה הפסיקה את הפעילות עם הרש"פ ובעזה, כי שינתה מיוזמתה את מטרותיה על דרך הורדת הסיוע לאסירים ממטרותיה (אשר לכך, מוסיפה העמותה וטוענת כי ממילא לא העבירה גם בעבר תרומות לאסירים), כי היא מקבלת תרומות רק מתורמים ישראליים וכי הפסיקה כל פעילות במזומן וכל הנתונים בדבר תרומות קטנות במזומן נמצאים אצל העמותה והוצעו לבדיקה על ידי הבנק. בכל הנוגע לפניות העמותה לביצוע פעולות בחשבון, נטען כי אלו נעשו בתום לב ושעה שהעמותה סברה כי מדובר בתשלומים הבאים בגדר ההסכמה. בכלל כך נטען כי התשלום לעובד אינו משכורת אלא גמר חשבון לאור התפטרותו, התשלום עבור השכירות נעשה בגין שנה מראש לאור חוסר יכולת העמותה לצפות את יכולותיה בשל ההליך המשפטי ולבסוף התשלומים האחרים מהווים תשלומים בגין שירותים.
עוד הוסיפה העמותה והתייחסה לרגולציה שחלה על הבנק. בהקשר לכך, נטען כי אמנם ברור שעל הבנק לבחון את פעילות העמותה ולדאוג כי חשבונה לא ישמש צינור להעברת כספים לעזה או לחמאס ואולם משהופסקה פעילותה של העמותה בעזה, הרי שאין עוד כל חשש לכך. נוסף על כך, הפנתה העמותה למסמך ארגון ה FATF במסגרתו מובהר כי אלכ"רים – כדוגמת העמותה - אינן רשויות מדווחות ואינן צריכות לבצע הליכי הכר את הלקוח או להגיש דיווחים על פעולות חשודות, אלא רק לנקוט צעדים סבירים כדי לאמת את הזהות, הכוונות ותום הלב בפעילותם. נטען כי הדבר נעשה בעבר ומכל מקום כי מינוי המנהלת המיוחדת יבטיח שמכאן ואילך יוגברו הבקרות המתאימות, אשר מבטיחות כי כספה של העמותה לא ישמש למימון הטרור. בתמיכה לכך, צירפה העמותה לתגובתה דו"חות אשר נערכו על ידי המנהלת המיוחדת, המלמדים על הבדיקות המקיפות המבוצעות על ידה.
לסיום טענה העמותה כי אין להקל ראש בבדיקה אשר נערכה על ידי השב"כ, בשים לב לכך שהטענות שהועלו בפני ועדת הבחירות נגעו לביטחון המדינה ובתוך כך נתן השב"כ הלכה למעשה הכשר לפעילות העמותה.
בשולי תגובתה הפנתה העמותה להחלטת בית המשפט העליון בעניין גישה, אשר לטענתה, מחזקת את טענותיה כאן, בהינתן שבהתאם לקביעות בית המשפט העליון, על הבנק לערוך שימוע בלב פתוח ובנפש חפצה, לפעול במידתיות ולאפשר להגיע לפתרון אשר יהיה מקובל על הבנק, מתוך ראייה לעתיד והכל בשים לב לקביעות בית המשפט ולפיהם מאזן הנוחות נוטה, בשלב הסעד הזמני, לטובת העמותה.
20. דיון בבקשה הנוספת, נקבע בפני כבוד השופט בכר ליום 14/2/24 ואולם, יום קודם למועד זה, הוגשה על ידי הבנק הודעה, במסגרתה פתח הבנק והבהיר כי עיון בתגובת העמותה מגלה כי בתגובתה אין התמודדות עם טענות הסף שהועלו על ידי הבנק. מעבר לכך, הביא הבנק בפני בית המשפט מידע אשר הגיע לידיעתו מפרסומים ולפיו ביום 11/2/24 הגישה מדינת ישראל כתב אישום לבית המשפט המחוזי בנצרת, נגד אדם בשם רמי חביב אללה. נטען כי במסגרת הפרסומים הרבים מיום 12/2/24 בהקשר לכך, עולה כי המדינה מייחסת לאדם זה בכתב האישום העברת סכומי כסף לעמותת "ח'יר אומה" בטורקיה השייכת לחמאס ולאור זאת, הואשם נאשם זה במגע עם סוכן חוץ ובעבירת איסור פעולה ברכוש טרור. נטען כי בפרסומים פורט כי גם העמותה דנן, העבירה סכומי עתק לעמותת "ח'יר אומה" בטורקיה הקשורה לחמאס. יתרה מכך, נטען כי העמותה עצמה הודתה כי העבירה כספים לעמותת "ח'יר אומה" ובתמיכה לכך, צירף הבנק מסמכים בנקאיים התומכים בהעברת כספים כאמור. לטענת הבנק יש במידע זה כדי לחזק את טענות הבנק בתשובתו ולאיין את טענותיה של העמותה לגופם של דברים.
21. בדיון אשר התקיים בפני כב' השופט בכר ביום 14/2/24, חזרו הצדדים על טענותיהם כפי שפורטו לעיל ועל טענותיהם אלו הוסיפו או חידדו כפי שיפורט להלן.
ראשית, העמותה הוסיפה והדגישה כי אמנם ביצעה העברות לעמותת ח'יר אומה ואולם, לטענתה לא הייתה לה כל ידיעה כי עמותה זו קשורה בחמאס. יתרה מכך, נטען כי גם כיום הדבר לא הוכח, משהבנק מסתמך בטענותיו על פרסומים ולא על ראיות. מכל מקום לטענת העמותה היא הצהירה על העברת הכספים לטורקיה, כבר בבקשתה הראשונה. עוד פורט כבר בבקשה הראשונה, כי העברת הכספים הייתה תוך דיווח לרשויות המס והופסקה על ידי העמותה מיוזמתה בשל מחלוקת בנושא המס. עוד בעניין זה, נטען כי על הבנק לבחון את הטענות בהתאם למצב הדברים שהיה ידוע לעמותה בעת העברת הכספים ולא כיום. זאת ועוד, העמותה הוסיפה והדגישה כי המנהלת המיוחדת עורכת בדיקות ומטילה הגבלות רבות על העמותה. בכלל כך היא עושה הצלבות בין העברות הכספים ונמצא על ידה כי לא נמצאו הצלבות עם פעילי טרור. נטען כי המנהלת המיוחדת עושה, הלכה למעשה, את מה שהבנק מחויב לעשות לפי החובה המוטלת עליו על פי הדין. עוד הדגישה העמותה כי לבד מכך שהבנק מסתמך על פרסומים, אף לא התאפשר לה בזמן אמת להגיב להאשמות באשר ההאשמות המיוחסות לה על ידי הבנק לא גולו לה, אלא התחוורו לה לראשונה במסגרת תגובת הבנק. נטען כי משהבנק חשף את שיקוליו, התמודדה העמותה עם טענותיו והשיבה להן באופן מפורט. זאת ועוד, העמותה הדגישה כי בעת שהבנק קיבל את ההחלטה בדבר סגירת החשבון ב- 17/10/23, לא עמד לפניו כל מידע חדש אל מול המידע אשר היה בפניו ביום 12/7/23 - לאחר שהתקבלה תשובת העמותה לפנייתו. משכך, לטענת העמותה, לא היה כל מקום לשינוי גישת הבנק כלפי העמותה. עוד נטען כי העמותה שקדה באופן משמעותי עת פנתה לחמישה בנקים, בניסיון לפתוח חשבון חלופי. יתרה מכך, נטען כי לו היה ממש בטענות ולפיהן היא קשורה בדרך כלשהי לחמאס, הרי שהיא הייתה מוזמנת לחקירה – דבר שלא נעשה.
הבנק מצדו, חזר על טענותיו המקדמיות. זאת ועוד, הבנק הפנה לכתב האישום אשר לימד על כך שעמותת ח'יר אומה, היא – בהתאם לקביעות השב"כ – שייכת לחמאס. נטען כי משאין עוררין כי העמותה העבירה לעמותת ח'יר אומה כספים, אין זאת אלא שהעמותה מממנת את ארגון החמאס שנמצא בטורקיה, כפי שנטען על ידי הבנק מלכתחילה. נטען כי בנסיבות אלו, הבנק אינו יכול ליתן זמן נוסף לפעילות חשבונה של העמותה. הבנק הוסיף והפנה לכך שהעמותה אמנם החליטה כי אין בכוונתה להוסיף ולהעביר כספים לעזה ולגדה ואולם, באותה נשימה, הוסיפה והבהירה כי היא תעביר כספים לחו"ל. נטען כי בנסיבות אלו יש עדיין קיים חשש שהכספים יועברו לעזה. הבנק הדגיש כי העמותה ביקשה 45 ימים וקיבלה, ועתר לכך, שהסעד הזמני יבוטל.
בסיום הדיון נקבע על ידי כב' השופט בכר כי פסק דין [צ"ל החלטה ל.ב.] ישלח לצדדים בדואר.
22. ביום 19/2/24, פנתה העמותה וביקשה כי בית המשפט ישהה את החלטתו במשך שבועיים, על מנת לאפשר לה להוסיף ולפנות לבנקים נוספים ולמצות את האפשרות לפתוח חשבון חדש. עוד טענה העמותה כי היא מבקשת קיום דיון בהתאם לתקנה 99 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות"), קרי כי חלף דיון בסעד הזמני, יתקיים בהקדם דיון בתובענה העיקרית.
23. הבקשה הועברה לתשובת הבנק אשר התנגד למבוקש. זאת ראשית הואיל ולטענתו ניתן לעמותה פרק זמן רב ואין כל הצדקה למתן שהות נוספת בה החשבון עודנו פעיל במתכונת הסעד הזמני. נוסף על כך, טען הבנק כי אין כל מקום לדיון לפי תקנה 99, שעה שבפועל כבר התקיים דיון בסעד הזמני ואף ניתן סעד זמני בהסכמה שקיבלה תוקף של החלטה.
24. ביום 26/2/24 ניתנה על ידי כב' השופט בכר החלטה, במסגרתה ניתנה לעמותה אורכה כמבוקש על ידה. עוד נקבע כי הואיל וכתב הגנה צפוי להיות מוגש בימים הקרובים ועל הפרק עומדת בקשת העמותה להפעלת תקנה 99 לתקנות, הרי שהמשך הטיפול בתיק ינותב למותב המטפל בתיק העיקרי.
25. בהמשך להחלטת כב' השופט בכר, נותב התיק לטיפול מותב זה. מיד עם העברת הטיפול בתיק למותב זה, ניתנה החלטה ביום 4/3/24, במסגרתה קבעתי דיון בתיק במועד מוקדם ככל הניתן – זאת הן לאור בקשת העמותה לקיום דיון לפי תקנה 99 והן על מנת לבחון האם הצליחה העמותה לפתוח חשבון בבנק אחר אם לאו.
26. לאחר מתן ההחלטה כאמור הגישה העמותה ביום 11/3/24 הודעה במסגרתה עדכנה כי פנתה לבנקים רבים ואולם, אלו – למעט שניים – סירבו לפתוח לה חשבון, כשהתחוור להם כי בנק לאומי מבקש לסגור את חשבונה. עוד פורט כי בנק הדואר טרם נתן תשובה ואילו בנק הפועלים שפתח לעמותה חשבון - הודיע לה בסמוך לאחר פתיחת החשבון כי הוא סוגר את החשבון. עוד ביקשה העמותה, במסגרת הודעה זו כי יתאפשר לה לבצע תשלומים נוספים ובכלל כך בפרט תשלומי שכר לעובדים אשר עלולים לתבוע את העמותה בגין הלנת שכרם וכן תשלומים לתרומות לקראת חודש הרמאדן.
27. הבנק מצידו הגיש בקשה למתן החלטה בבקשה הנוספת לסעד הזמני וכן התייחס לבקשת העמותה לביצוע תשלומים נוספים. במסגרת בקשתו חזר הבנק על טענותיו כפי שפורטו לעיל. עוד טען הבנק כי העובדה שבנקים אחרים סירבו לפתוח לעמותה חשבון מחזקת את סבירות החלטת הבנק בענייננו ואת ההצדק בדחיית הבקשה. זאת ועוד, הבנק צירף לתשובתו זו ראיות אשר לטענתו הגיעו לידיו, המלמדות על קשרים שניהלה העמותה עם גורמים מעמותת ח'יר אומה וכן, גורמים אחרים המזוהים עם החמאס ופעילי חמאס מרכזיים. כך, הבנק צירף צילומים בהם ניתן לראות אדם בשם נאיל עיסא, בעל תפקיד בכיר בעמותה, מצולם עם נציג עמותת ח'יר אומה, דהיינו נציג החמאס בשם אברהים לאנאג'י. עוד צורפו צילומים נוספים המציגים את חבר ועד העמותה - מר כתנאני - משתתף בפעילויות שונות של עמותת ח'יר אומה - בחלקן פעילויות בטורקיה - ומצולם תחת הלוגו של עמותת ח'יר אומה. עוד הפנה הבנק לצילום נוסף בו ניתן לראות את נאיל עיסא, נציג העמותה, מצולם עם אדם בשם אמין אבו ראשד, המוכרז משנת 2013 כפעיל חמאס ומשמש כחבר מפקדת החמאס באירופה. נטען כי קיום קשרים אלו עם גורמים המוכרזים כפעילי חמאס מהווה עבירה על החוק. עוד נטען כי העמותה העבירה כספים לעמותה בשם Hayat Yolu Derneg, הנשלטת על ידי ארגון בשם IHH המוכרז בישראל ובמדינות נוספות כארגון טרור. הבנק הוסיף והפנה לפרסומים ברשתות מהם עולה כי העמותה מגייסת כספים תוך ציון פרטי חשבון הבנק נשוא התביעה, לצורך העברתם של הכספים לגורמים בעזה. זאת ועוד, הבנק הפנה לכך שביום 11/4/24 הוטל צו עיקול חדש על כספי העמותה אשר על פי הנטען מיועדים לחמאס. נטען כי דגלים אדומים אלו, נוספים אל אלו עליהם הצביע הבנק בעבר וכל אלו מחזקים את טענת הבנק ולפיה דין הבקשה להידחות.
28. בשים לב לכך שבקשת הבנק הוגשה בסמוך למועד אשר נקבע על ידי (1/4/24), נקבע כי בדיון אשר נקבע, תידון הבקשה. עוד הוספתי וקבעתי כי לדיון זה יתייצבו – למען הסדר הטוב – גם המצהירים מטעם הצדדים.
29. בפתח הדיון אשר התקיים ביום 1/4/24, טען בא כוח העמותה כי יש לאפשר לצדדים לחקור את המצהירים מטעם כל אחד מהם. לאחר ששמעתי טיעון בנושא, ניתנה החלטתי ובהתאם לה – הגם שהצדדים לא עתרו לחקירת המצהירים בדיון אשר התקיים בפני כב' השופט בכר, אלא סיכמו טענותיהם ובסופו של הדיון נקבע מפורשות כי תינתן החלטה על בסיס טענותיהם אלו, והגם שעל פניו בחקירת המצהירים יש משום ניסיון למקצה שיפורים בפני מותב זה – הרי שבאיזון הנכון, תותר חקירה קצרה של המצהירים בנושאים שהם בליבת הדיון. בהמשך לכך, נחקרו המצהירים מטעם הצדדים והצדדים סיכמו טענותיהם על פה.
הואיל ובסיכומיהם שבו הצדדים על טענותיהם כפי שפורטו לעיל באריכות, הנני מוצאת לפרט רק את הטענות החדשות כפי שנטענו על ידם, בהתבסס – בין היתר – על חקירת המצהירים. כך, ב"כ העמותה טען כי החקירה הנגדית שנערכה לנציג הבנק, לימדה על כך שאמנם לא התאפשר לעמותה שימוע אפקטיבי קודם לחסימת החשבון, הואיל ולא נמסר לידיעת העמותה המידע עליו התבססה החלטת הבנק. עוד נטען כי הפגישה של נציגי העמותה עם הבנק בחודש ספטמבר הוסתרה על ידי הבנק והיא רלוונטית, הואיל ובפגישה זו, חלקו נציגי הבנק מחמאות לעמותה ולא טענו כלפיה כי לא קיבלו תשובות מספקות. נוסף על כך, חזרה העמותה וטענה כי בידיה כל האסמכתאות הנדרשות וכי היא נכונה להציגן בפני הבנק ואולם, זה מצדו מסרב לאפשר לה לעשות כן. ב"כ העמותה הוסיף וטען כי בהחלטה מיום 4/12/23, אין כדי לחסום את העמותה מלשוב ולפנות בבקשה נוספת וכי הדבר הובהר על ידי בית המשפט, הגם שלא שוקף לפרוטוקול הדיון. עוד נטען כי אמנם העד מטעם העמותה התייחס לשיח אחמד יאסין כאל "שהיד" ואולם, נטען כי מדובר בדבריו משנת 2016, קודם ששימש בתפקידו בעמותה. עוד נטען כי הבנק טוען טענות ואולם, בפועל אינו מציג ראיות ממשיות וכי יש להבחין בין ראיות – שלא הוצגו – לבין טיעון שאינו מבוסס. אשר לכך, פורט כי הבנק הציג תמונות ואולם, לא הוכיח מי האנשים בתמונות ומה הקשר ביניהם לבין העמותה. עוד שב ב"כ העמותה וטען כי יש להתמקד במידתיות, קרי בכך שאין לנקוט באמצעי הקיצוני אלא לנקוט בגישה אשר הוצגה על ידי הבנק עצמו ביום 17/10/23 במסגרתה מקיימת העמותה פעילות שמאפשרת לה לשרוד ואולם, שעליה הבנק יכול לפקח. בכלל כך, שבה העמותה והצביעה על מינוי המנהלת המיוחדת ופעילותה. ב"כ העמותה טען עוד כי יש ליתן משקל לכך שקיימים אלמנטים פוליטיים דרמטיים בפרסומים נגד העמותה ומשכך, נטען כי אין לייחס להם חשיבות. עוד הפנה ב"כ העמותה לציבור לו מסייעת העמותה, שכולל אוכלוסיה מוחלשת שאיש אינו דואג לה.
ב"כ הבנק מצדו, טען כי פרוטוקול הדיון מיום 4/12/23, משקף את ההסכמות בין הצדדים והראייה - העמותה לא ביקשה לתקנו. עוד שב ב"כ הבנק על טענותיו ולפיהן לא חל כל שינוי נסיבות מהותי המצדיק לשוב ולהידרש לבקשה. הבנק הוסיף והפנה לכך, שהעמותה לא פעלה בהתאם למוסכם הואיל ולמרות שנפתח לה חשבון בבנק הפועלים (חשבון שנסגר בחלוף 7 ימים), לא פעלה באופן מיידי, בהתאם למוסכם, להעברת פעילותה לחשבון זה. עוד נטען כי העמותה הוסיפה וניסתה לפעול שלא בהתאם למוסכם, עת עתרה לביצוע העברות שלא הוסכמו. נוסף על כך נטען כי בניגוד לטענות העמותה, הבנק הצביע על הדגלים האדומים כבר במכתבו הראשון לעמותה ובכלל כך, על העברת כספים בסכומי עתק מחשבון העמותה לחשבון ברש"פ שהגיעו לכ – 50 מיליון ש"ח בשנת 2023. אשר לכך, טען הבנק כי אין לו אפשרות לדעת להיכן עוברים הכספים. עוד שב הבנק והפנה להנחיות החדשות אשר התקבלו לאחר ה – 7 באוקטובר.
זאת ועוד, הבנק הפנה לכך, שמצהיר העמותה זיהה את מורשה החתימה ויו"ר העמותה מר עלי קטנני, עם סממנים של עמותת ח'יר אומה וכן, הפנה לצילומים שונים של נציגי העמותה הנמצאים בפעילות של ח'יר אומה. נטען כי הגם שהמצהיר מטעם העמותה לא זיהה את אמין אבו ראשד בחקירתו הנגדית, הרי שבחקירתו החוזרת ידע על מי מדובר וטען שאין קשר בינו לבין העמותה. הבנק שב והפנה לכך שהעמותה אף גייסה - בניגוד לדין האוסר על מגע עם נציגי מדינות אויב - כספים למחנות פליטים בסוריה ותימן. נטען עוד כי הבנק איבד את האמון בעמותה שעה שהבדיקות אשר נעשו על ידו חיזקו את חשדותיו כלפיה. ולסיום הבנק טען כי מאזן הנוחות נוטה לכיוונו שעה שהעמותה לא הוכיחה נזק של ממש.
ב"כ העמותה השיב לטענות הבנק וטען כי אחרי שעולים דגלים אדומים יש לבדוק אותם, אבל פה לא נעשה כל תהליך של בדיקה. עוד שב ב"כ העמותה והפנה למסמך FATF המלמד על כך שאין מקום לאכיפת יתר של עמותות צדקה. ב"כ העמותה הודה כי אמנם לעמותה אין כרגע אישור לניהול תקין ואולם, טען כי בעיות העמותה החלו לפני כשנתיים, לאור תלונות מטעמים פוליטיים. ולסיום נטען כי מאזן הנוחות נוטה באופן מובהק לעמותה בשל האפשרות לנזקים רבים ובכלל כך, לאור האפשרות לתביעת העמותה על ידי עובדיה.
דיון והכרעה;
30. תקנה 94 לתקנות, קובעת כי מטרת הסעד הזמני היא: "להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין."
תקנה 95 לתקנות, מפרטת את התנאים למתן הסעד הזמני: הראשון – נוגע לסיכויי התביעה ובהתאם לו על בית המשפט להשתכנע בדבר קיומו של בסיס ראייתי התומך לכאורה בקיומם של עילת תביעה, של התנאים למתן הסעד הזמני ושל נחיצות הסעד הזמני להגשמת המטרה. התנאי השני, נוגע ל"מאזן הנוחות" – קרי הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק למשיב אם יינתן הסעד הזמני וכן הנזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי. נוסף על כך במסגרת בחינת קיומו של תנאי זה, יש לשקול האם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני. לבסוף, בהתאם להוראת התקנות, יש לבחון את תום לבם של בעלי הדין וכן, האם המבקש לא השתהה בנסיבות העניין בהגשת התביעה או בהגשת הבקשה לסעד זמני.
אציין כי במסגרת הפסיקה נקבע כי בין שני התנאים המרכזיים למתן סעד זמני כפי שנקבעו לעיל - סיכויי התביעה ומאזן הנוחות - מתקיים יחס של "מקבילית כוחות", במסגרתו ככל שאחד מהם מתקיים באופן מובהק ניתן להקל בקיומו של השני (ראו - רע"א 6685/17 הר של הצלחה וברכה בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (10.09.2017); רע"א 2592/17 עמית בניה וייזום בע"מ נ' יצחק דהן, עו"ד (26.4.2017); רע"א 2815/16 בנק הפועלים בע"מ נ' חנאי (7.7.2016)). יחד עם זאת, בהתאם להלכה הפסוקה, יש להעניק מעמד בכורה לשיקול בדבר מאזן הנוחות (ראו אך בימים האחרונים – רע"א 1052-24 בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' זק"א - איתור חילוץ והצלה (02/04/24) (להלן: "עניין זק"א"), בפסקה 13 והאסמכתאות המפורטות שם).
עוד יודגש כבר עתה כי, מקום בו עסקינן בסעד זמני המשנה את המצב הקיים – כפי המצב בענייננו, בו מבוקש כי הבנק יאפשר המשך פעילות בחשבון הבנק של העמותה - קרי כאשר עסקינן בצו עשה זמני, הרי שבהתאם לפסיקה, על בית המשפט לנקוט משנה זהירות קודם שיצווה על צו כאמור וזה יינתן רק במקרים חריגים: "אך כאשר נוכח בית המשפט כי התערבותו הינה חיונית בכדי למנוע תוצאה קשה ביותר וכאשר הנזק שעלול להיגרם אינו ניתן לתיקון באמצעות פיצוי כספי הולם ...". (רע"א 5843/05 איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה נ' שרון דן השקעות בע"מ, (3.12.2005)). קביעות אלו חלות ביתר שאת מקום בו הסעד הזמני חופף לסעד העיקרי המבוקש בתביעה "ולו מפני שאין זה ראוי להכריע בשאלה העומדת במוקד התביעה במסגרת הליך מקדמי, על יסוד תשתית ראייתית לכאורית ובטרם הוכחה זכותו של התובע לאשורה (ראו עניין זק"א – הן לעניין סיווג הסעד כסעד עשה זמני, הן בכל הנוגע לחפיפה בין הסעד הזמני לסעד הסופי והן לגופם של דברים, בפסקאות 13 ו – 14).
31. אפתח בסיכויי התביעה.
בכל הנוגע לבחינת קיומה של עילת תביעה וקביעת סיכוייה יש להדגיש, כבר בפתח הדברים, כי הואיל ומדובר בבקשה למתן סעד זמני, אך מובן הוא שתהליך קביעת ושקילת סיכויי התביעה והראיות המונחות לפני בית המשפט, נעשה על בסיס לכאורי בלבד. בנסיבות אלו, בית המשפט ככלל, אינו קובע ממצאים מוחלטים ואף אינו נדרש לקביעת מסמרות בשאלת טיבן ומהימנותן של עדויות. יתרה מכך, שומה על בית המשפט להימנע מניסוח קביעות מוחלטות המתיימרות להכריע את גורל המשפט וככל שהוא מביע דעתו או קובע ממצאים, שומה עליו לעשות כן במסגרת הדיונית של הסעד הזמני. יחד עם זאת, על מבקש הסעד הזמני להציג בפני בית המשפט תשתית ראייתית ולו ההתחלתית, העומדת לו בבסיס התביעה. ודוקו- התובע המבקש סעד זמני כלשהו, אינו נדרש לשכנע כי תביעתו העיקרית מוצדקת ואין מקום לספק שהוא יצליח בה, אלא שעליו לשכנע רק, כי "יש לו סיכוי להצליח בה" (ראו – מיני רבים - בע"א 342/83 גלוזמן נ' גלוזמן, פ"ד לח(4), 105, 109-108; רע"א 2516/05 מעריב הוצאת מודיעין בע"מ נ' חברת אול יו ניד בע"מ (7/5/06); רע"א 8553/07 כתאני נ' שכטר(27.2.08); רע"א 10873/07 חבשי נ' חבשי (17.2.08); רע"א 5288/07 נפטי נ' באר טוביה, מושב עובדים להתיישבות שיתופית חקלאית בע"מ (25/6/07); רע"א 10910/02 פז חברת נפט בע"מ נ' פרץ, פ"ד נח (1) 385, 390 (2003)).
32. מן הכלל אל הפרט –
עילת התביעה במקרה לפני, מבוססת על חובתו של הבנק לספק שירות, בהתאם להוראת סעיף 2(א) לחוק הבנקאות (שירות ללקוח), תשמ"א – 1981 (להלן: "חוק הבנקאות") ושלא לסרב לעשות כן, אלא מטעמים סבירים. בהתאמה, סיכויי התביעה יטו לכיוון העמותה, ככל שתצביע על כך שהסירוב אינו סביר. אציין כי הוראת סעיף 2 לחוק הבנקאות, המחילה הסדר מיוחד בגדרו החובה סטטוטורית על הבנק לספק שירותים, נובעת בין היתר מכך, שהזכות לספק שירותים אלו יוחדה לתאגידים בנקאים ומשכך, אין באפשרות הציבור לקבלם אלא מתאגיד בנקאי כדין.
חוק הבנקאות, אינו מגדיר מתי יחשב סירוב כסביר ופרשנות מינוח זה, ניתן לבסס על מספר מקורות (אשר נסקרו בעניין זק"א, בפסקה 16) – ובכלל כך – הוראות חוק המתירות או מחייבות בנק שלא להעניק שירות בנקאי; הוראות אשר ניתנות על ידי המפקח על הבנקים מכוח הסמכות הנתונה לו בסעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות, 1941. בכלל כך בפרט, הוראת ניהול בנקאי תקין 411 (ניהול סיכוני איסור הלבנת הון ואיסור מימון טרור) (להלן: "נב"ת 411" אשר צורפה בנוסחה העדכני כנספח י"א לתגובת הבנק) כפי שיפורט להלן; ולבסוף – ההלכה הפסוקה, אשר פירשה את המינוח "סירוב סביר" וכן את המקרים אשר יבואו בגדרו. כך, ברע"א 6582/15 עמותת איעמאר לפיתוח וצמיחה כלכלית נ' בנק הדואר, חברת דואר ישראל בע"מ (1.11.15) (להלן: "עניין איעמאר") נדרש בית המשפט העליון, לראשונה, לשאלה מתי ייחשב סירוב בנק לנהל חשבון בנק לסירוב סביר וקבע כי נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. עוד נקבע כי אמנם אין די בחשש ערטילאי להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, ואולם נטל ההוכחה הנדרש מהבנק נמוך ממאזן ההסתברויות ותואם לנטל הנדרש מרשות מנהלית בעת קבלת החלטה המצויה במסגרת שיקול דעתה. ובלשונו של בית המשפט העליון מפי כבוד השופט סולברג:
"בית משפט זה טרם עסק במישרין בשאלה מתי יחשב סירוב כסירוב סביר, ואולם השאלה נדונה בספרות ונתעוררה במספר פרשות שנדונו בבתי המשפט המחוזיים (ביחס לאיסור הנקוב בחוק הבנקאות). ממקורות אלו עולה כי ההלכה שנתגבשה מסתייעת בעקרונות המשפט המנהלי, ומעניקה לבנק מתחם סבירות כדי להפעיל את שיקול דעתו בעניין. באשר לקשת המקרים האופיינים לקבלת החלטה סבירה בדבר סגירת חשבון, הוזכרו מקרים של התנהגות בלתי הוגנת או רשלנית מצד הלקוח בניהול חשבונו, באופן הגורם נזק לבנק או לציבור – בין אם מדובר בפעילות בלתי חוקית הקשורה להלבנת הון, מימון טרור, פעילות ספקולטיבית וכיוצא באלה. מקרים נוספים קשורים להתנהגותו הספציפית של בעל החשבון ויחסו לפקידי הבנק, כגון התנהגות לא הוגנת, שימוש באלימות פיזית או מילולית מצדו כלפי פקידי הבנק, או אפילו איום בנקיטת אלימות פיזית או מילולית (ראו ר' בן אוליאל, דיני בנקאות (חלק כללי) 433 (1996); ה"פ (מרכז) 11043-12-08 קפלן שיווק בשר בע"מ נ' בנק אגוד לישראל בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 3 (23.4.2009); ת"א (חיפה) 19332-12-11 שלש נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 23 (18.2.2014); ת"א (תל אביב-יפו) 11134-11-12, לד אביבים בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ, [פורסם בנבו] פסקאות 4-5 (8.5.2013); ה"פ (נצ') 29308-03-15 בוסתן החרמון למסחר בע"מ נ' בנק הפועלים סניף 744, [פורסם בנבו] פסקה 10 (13.4.2014), ועוד). בכל המקרים האמורים, נטל ההוכחה לסבירות הסירוב מוטל על הבנק. אין די בחשש ערטילאי ואין די בטענה כללית וסתמית, כי קיים חשש להתנהלות בלתי תקינה בחשבון, אלא על הבנק להצביע על מעשים ופעולות קונקרטיות שיש בהם כדי להצביע על קיומו של חשש ממשי. יחד עם זאת, שותף אני לעמדה לפיה הבנק איננו צריך לנהל חקירה ולא לנקוט פעולות אכיפה מחמירות יתר על המידה, וכי אין להטיל עליו להוכיח את הדברים ברמה ההוכחה הנחוצה במשפט האזרחי, קרי מאזן ההסתברויות, אלא ברמה פחותה ממנה (התואמת במידת מה את ההלכה בדבר שימוש הרשות המנהלית בראיות מנהליות לשם קבלת החלטה במסגרת מתחם שיקול דעתה)." (ההדגשות שלי ל.ב.)
(ראו גם עניין זק"א בסעיף 17 והאסמכתאות הנוספות המובאות שם).
33. כפי שהוזכר לעיל, לצד חובת הבנקים למתן שירות, הוטלו על התאגידים הבנקאיים גם חובות מכוח החקיקה בדבר איסור הלבנת הון, המעניקה כלים משמעותיים וממצבת את התאגידים הבנקאיים בחזית המאבק בהלבנת הון ומימון טרור מחד גיסא, וקובעת סנקציות שיוטלו עליהם במקרה של אי עמידה בחובותיהם אלו מאידך גיסא (ע"א 3794/18 חיים טולדנו נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (02.10.2019) (להלן: "עניין טולדנו"). בעניין טולדנו, הפנה בית המשפט העליון להוראות נב"ת 411 (בנוסחו כפי שהיה באותו מועד) ופירט את החובות המוטלות על הבנק מכוח הוראות אלו וכן, את הפעולות המפורטות בנוהל זה, כפעולות בסיכון המצביעות על קיומם של "דגלים אדומים" בהקשר לפעילות הלקוח. בכלל כך, נקבע כי דגלים אדומים, יונפו מקום בו פעולות הלקוח הן חריגות, קרי: " פעולות הנעדרות הגיון כלכלי או עסקי, פעולות מורכבות, פעולות בהיקפים ניכרים ובפרט הפקדות במזומן בסכומים שאינם בהתאם לפעילות הצפויה בחשבון. עוד ניתן ללמוד על אודות קריטריונים לפעילות חשודה מסעיף 15 לנוהל 411, אשר מסווג את רמת הסיכון של לקוחות לפי: סוג העסקים שלהם (למשל עסק עתיר מזומנים); מקום פעילותו של הלקוח (למשל מדינות בסיכון גבוה או היעדר זיקה לישראל); סוגי השירותים (למשל העברות אלקטרוניות של סכומי כסף גדולים); וסוגי הלקוחות (למשל אישי ציבור או מבנה בעלות מורכב)." (שם. בסעיף 26). אציין כי בהתאם לנב"ת 411 בנוסחו העדכני – על הבנק מוטלת החובה לנטר את פעילות לקוחותיו (סעיפים 31-34), ליתן דעתו לפעולות בסיכון גבוה הקשורות בלקוח ויתרה מכך, בסעיף 50 (ב) לנב"ת נקבע מפורשות כי סירוב הבנק למתן שירות ללקוח, יחשב כסירוב סביר מקום בו קיים: "יסוד סביר לחשש כי פעולה קשורה להלבנת הון או למימון טרור."
34. לכך יש להוסיף, כי בהודעת הרשות להלבנת הון אשר צורפה על ידי הבנק כנספח י' לתגובה מטעמו ואשר פורסמה לאחר אירועי השבעה באוקטובר ותחילת המלחמה, צוין כי ניצול ארגונים ללא כוונת רווח היא אחת הטיפולוגיות הנפוצות למימון טרור ואחת השיטות העיקריות המשמשות את חמאס לגיוס והעברת כספים במשך שנים, על ידי הקמת ארגוני "פרונט" שמגייסים כספים למטרות "הומניטריות" כשבפועל הכספים מועברים לחמאס. צוין כי מאז פרוץ המלחמה קיימת עלייה משמעותית בהיקף הקמפיינים שעורכים החמאס והג'יהאד האיסלמי לשם גיוס כספים במסווה של סיוע הומניטרי. לאור זאת, קראה הרשות למוסדות הפיננסיים ברחבי העולם, להבטיח כי השירותים הפיננסיים שלהם אינם מנוצלים למטרות מימון טרור, לשמור על ערנות מוגברת ולהקדיש את כל המשאבים לשם שבוש קמפיינים של מימון טרור. אציין כי במסמך זה צוינו, דגלים אדומים וביניהם: "ישויות הקשורות לאלכ"ר שהינם בעלי קשרים ידועים בעבר או בהווה לארגוני טרור או לפעילות מימון טרור" "אלכרים המבצעים העברות בנקאיות לאלכ"רים אחרים הידועים כמעורבים בפעילות מימון טרור".
35. במקרה דנן, הנני סבורה כי לשלב זה של הדיון, הציג הבנק ראיות ברמה שיש בה לכאורה כדי להרים את הנטל המוטל עליו ולמצער ברמה שיש בה כדי לשלול את הטיית רכיב סיכויי התביעה לכיוון העמותה המבקשת. אשר לכך, אין חולק כי פעילות העמותה כללה העברת כספים בסכומי עתק (כ- 50 מיליון ש"ח בשנת 2023 בלבד) לרש"פ ולעזה. אשר לסכומי כסף אלו, הסכומים לא הועברו ליחידים, אלא לחשבונות אשר פתחה העמותה ברש"פ ומשם – לטענת העמותה - לנזקקים. זאת ועוד, הבנק הציג ראיות המלמדות על כך שהעמותה העבירה כספית לעמותת ח'יר אומה – גם העברות כספים אלו אינן שנויות במחלוקת. הבנק הוסיף והציג פרסומים של העמותה עצמה - אשר לא נשללו - במסגרתם היא מבקשת לגייס כספים הן למחנות פליטים בסוריה ותימן והן לשם העברתם לנזקקים בעזה. כן הצביע הבנק על צילומים בהם נראים נציגי העמותה בקשר עם נציגי עמותת ח'יר אומה וכן, עם גורמים המזוהים עם החמאס. עוד טען הבנק ואף זאת אינו שנוי במחלוקת, כי בין מטרותיה של העמותה נכללה גם עזרה לאסירים – מטרה אשר הוסרה על ידי העמותה רק לאחר אירועי ה – 7/10/23. לאור כל זאת טען הבנק כי פעילות העמותה אינה ניתנת לניטור על ידו ויתרה מכך כי יש בה כדי להעלות חשד סביר ולפיו פעולתה קשורה למימון טרור.
העמותה מצדה לא חלקה על העברת הכספים לעזה, לרש"פ, לטורקיה ולעמותת ח'יר אומה ואולם, טענה כי הפסיקה פעילות זו מיוזמתה. אשר לכך אפתח ואציין כי, אין חולק שהעברת הכספים לטורקיה ולעמותת ח'יר אומה הופסקה, לא מהטעם שהעמותה שינתה מטרותיה, אלא רק משיקולי מס. לאור זאת, ברי כי לא ניתן להעמיד הפסקת פעילות זו לזכותה של העמותה. בדומה, גם העברת הכספים לעזה ולרש"פ הופסקה רק לאחר אירועי הטרור הקשים אשר חוותה מדינת ישראל בשבעה לאוקטובר ולא קודם לכן. לכך יש להוסיף כי ממילא אינני סבורה שיש בעצם הפסקת הפעילות כאמור כדי "לרפא" בעייתיות אשר כרוכה בפעילות זו- ככל שהייתה – ובכלל כך לגישתי אין בהפסקת הפעילות כדי לאיין את טענות הבנק ולפיהן, אין לו כל יכולת לנטר פעילות זו ואין לו כל אפשרות לדעת למי הגיעו הכספים בסופו של דבר.
זאת ועוד, הנני סבורה - בזהירות המתבקשת מהשלב בו נמצא הדיון והחקירות המצומצמות אשר התאפשרו עד כה – כי חשדות הבנק בדבר קיומם של דגלים אדומים, הנובעים מקשרים לכאורה בין נציגי העמותה לבין ארגוני או פעילי טרור, אף התעבו נוכח עדות המצהיר מטעם העמותה. בכלל כך, לא ניתן להתעלם מקטע מוקלט בו נשמע מצהיר זה בקולו מתייחס לשייח יאסין כאל "שהיד" ולניסיונותיו להתחמק בתשובתו מהפרשנות המקובלת למינוח זה ובהתאם לה מדובר במי שמת תוך קיום מצווה דתית (פרשנות אשר אישר רק לאחר שנשאל על ידי מפורשות – ראו בעמוד 16 שורות 6-12). אשר לדברים אלו הרי שגם ככל שאלו דברים אשר נאמרו על ידי העד בשנת 2016, קודם לתחילת פעילותו בעמותה, לא ניתן להתעלם מכך שאלו הן דעותיו של מי העומד בראשות העמותה. לכך, יש להוסיף כי העד אישר שעלי קטנני – שהוא בכיר בעמותה ובעל זכות חתימה בה - נצפה בתמונות כאשר מאחוריו שלט של עמותת ח'יר אומה (עמוד 16 שורות 31-34). זאת ועוד, העד אמנם טען בחקירתו הנגדית כי אינו מזהה את אמין אבו ראשד (שהבנק צירף אישור המלמד על הכרזתו כפעיל טרור) בתמונה עם נציגי העמותה וטען כי אינו מכיר אותו (ראו בעמוד 16 שורה 29, עמוד 17 שורות 6-13) ואולם, עדותו זו עומדת בסתירה לכך, שבחקירתו החוזרת התבקש להסביר על הקשר בין העמותה לבין אותו אמין אבו ראשד והסביר כי לעמותה אין כל קשר איתו – קרי ידע במי מדובר (ראו בעמוד 20 שורות 18-20).
אציין כי לא נעלמה מעיני טענת העמותה ולפיה יש לבחון את המידע אשר היה לה בזמן אמת ומשכך – כל זמן שלא ידעה כי עמותת ח'יר אומה קשורה לחמאס (עובדה שמוכחשת על ידי העמותה גם היום), הרי שלא נפל כל פסול בהתנהלותה. אשר לטענה זו, יכול שיש בה ממש ואולם, בשלב זה של הדיון - בו על פניו הוכח הקשר בין עמותת ח'יר אומה לבין ארגון החמאס - באמצעות כתב אישום אשר הוגש על ידי המדינה ואשר מלמד על טענות כאמור, אינני סבורה כי יש בטענותיה אלו של העמותה כדי לאיין את החשד הסביר אשר התעורר בליבו של הבנק.
עוד אינני מוצאת לקבל, בשלב זה של הדיון, את טענת העמותה ולפיה יש להיעתר לבקשתה, הואיל והבנק לא איפשר לה להתמודד בזמן אמת עם החשדות שהתעוררו כלפיה ומשכך, לא איפשר לה זכות טיעון אפקטיבית. אשר לכך, אציין ראשית כי לאור המפורט לעיל, ספק בעיני באם גם כיום – לאחר שהעמותה נחשפה לכלל טענות הבנק – עלה בידה לשלול את החשד. לכך יש להוסיף כי יש לבחון גם את טענת הבנק ולפיה הנתונים נוגעים בחלקם לחובות הציות ומשכך לא חלה חובה לגלות.
בדומה, אינני סבורה כי מינוי מנהלת מיוחדת יש כדי להוות מזור לטענות הבנק. זאת הואיל ואין במינוי זה כדי לאיין את החובות המוטלות על הבנק בהתאם לחוק ויתרה מכך, אין בו כדי "לרפא" פגמים אשר נפלו- ככל שנפלו – בהתנהלות העמותה קודם למינוי.
לסיום חלק זה ובהתייחס לכלל טענות אלו, הנני מוצאת להדגיש כי, בשים לב לנטל המוטל בשלב זה ובהינתן שאינני מכריעה בסיכויי התביעה, אלא אך קובעת כי בשלב זה אינני סבורה כי רכיב זה נוטה לכיוון העמותה, הרי שאינני מוצאת לקבוע מסמרות וטענותיה אלו של העמותה יעמדו לה בשלב הדיון בסעד העיקרי בתביעה.
זאת ועוד, בכל הנוגע לסיכויי התביעה, לא ניתן להתעלם אף מטענת הבנק ולפיה, גם ככל שהבנק נתן אמון בעמותה בעבר ואף איפשר את פעילותה (ודוקו – לאור פנייתו מיום 11/7/23, לא בלי חשש או ספק) – האירועים הדרמטיים והקשיים אשר חוותה מדינת ישראל, יש בהם כדי להצדיק בחינה מחדש גם של פעילות אשר אושרה בעבר והתמקדות בפעילות אשר יכול שהיא חשודה בתמיכה בטרור, אשר ברי כי אין לבנק בישראל ליתן לה יד. תימוכין לאמור ניתן למצוא בהנחיות המיוחדות אשר ניתנו לבנק לאחר ה- 7/10/23, אליהן הפנה הבנק בטענותיו ואשר פורטו בסעיף 34 לעיל להחלטתי זו ובהתאם להן הבנק נדרש להגביר את הניטור ביחס לפעולות במסווה של עמותות הומניטריות, אשר משמשות בפועל למימון טרור. יתרה מכך, בשים לב לכך שככלל בידי לקוח הבנק נגישות עדיפה על זו של הבנק, למידע הקשור בפעילותו, הרי שבנסיבות בהן מאפשר הבנק פעילות ובדיעבד מתחוורים נתונים המלמדים על בעייתיות בפעילות הלקוח, לא ניתן לשלול את יכולתו של הבנק לטעון בדין לאובדן אמון בלקוח, כמבסס סירובו הסביר למתן שירות.
לאור כל האמור, הנני קובעת כי רכיב סיכויי התביעה אינו נוטה בשלב זה של הדיון לכיוון העמותה.
36. מכאן אפנה לבחון את התנאי הנוגע למאזן הנוחות.
אשר לכך, אציין כי לטענת העמותה, יישום החלטת הבנק בדבר סגירת חשבונה יוביל להפסקת פעילותה. אלא, שהבנק הסכים שלא לסגור את החשבון בפועל עד לסיום ההליך ואולם, עמד על כך שלא תתקיים כל פעילות בחשבון. משכך, הנזק לעמותה – או לנזקקים אליהם מבקשת היא להעביר כספיה - הוא על פניו נזק כספי, בתקופת הביניים, הניתן לשיפוי. מנגד, בעניין זק"א, עמד בית המשפט העליון על הנזקים הפוטנציאליים לבנק, אשר חלים גם במקרה דנן:
"בניגוד לקביעת בית המשפט המחוזי, איני סבורה כי מדובר ב"נזק תיאורטי" שלא הוכח על-ידי הבנק. גם אם נזקים אלה אינם נראים לעין בטרם התממש הסיכון, אין בכך כדי לבטל את הפוטנציאל להתממשותם. הסיכונים הנשקפים לבנק כתוצאה מאי-כיבוד משטרי סנקציות בינלאומיות – ביניהם סיכוני מוניטין וסיכון לפגיעה בהתקשרויות הבנק עם גופים פיננסיים זרים הנדרשות להמשך פעילותו – פורטו על-ידי נציג הבנק, המחזיק במומחיות מיוחדת בתחום, במסגרת תצהירו – שלא נסתר, מקום שהנציג לא נחקר על תצהירו. סיכונים אלה הוכרו כאמור בהוראות המפקח על הבנקים, הוא הגורם המקצועי המופקד על פעילות הבנקים ובעל המומחיות בנושאים אלה, וכן הם הובהרו במסגרת עמדת המדינה, שתמכה בעמדת הבנק. בהתחשב בעוצמת הנזק הפוטנציאלי לבנק ולאינטרס הציבורי, נכון היה לנקוט משנה זהירות ולהימנע מהכרעה מוקדמת המבטלת את החשש להתממשות נזקים אלה, באופן המעמיד את הבנק ואת האינטרס הציבורי בסיכון. כך בפרט, מקום שמדובר בצו עשה חריג החופף לסעד העיקרי, ומבלי שהוכח נזק בלתי הפיך שייגרם למשיבים כתוצאה מאי מתן הסעד הזמני."
לאור כל זאת, הנני קובעת כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון הבנק.
37. משלגישתי, לא מתקיימים בבקשה שני התנאים המרכזיים בהתאם לדין, קרי כי סיכויי התביעה ומאזן הנוחות נוטים לכיוון העמותה המבקשת (והדברים חלים ביתר שאת בשים לב לכך שעסקינן בסעד עשה זמני אשר קיימת חפיפה בינו לבין הסעד העיקרי), ממילא אינני נדרשת לטענותיו המקדמיות של הבנק ולפיהן, לאור הסכמת הצדדים אשר קיבלה תוקף של החלטה ביום 4/12/23, ממילא מנועה העמותה מלשוב ולפנות בבקשה לסעד זמני. יחד עם זאת, לאור שלמות היריעה אציין כי לו נדרשתי לטענות אלו, נוטה אני לקבל את עמדת הבנק ובהתאם לה העמותה כבולה להתחייבותה לסגירת החשבון, כי אין בכך שהעמותה לא הצליחה לפתוח חשבון בבנק אחר - אפשרות אשר ממילא עמדה לנגד עיני הצדדים בעת ניסוח ההסכמה – כדי להוות נסיבה המצדיקה פנייה מחדש וכך הם גם פני הדברים במינוי מנהלת מיוחדת, מינוי אשר יכלה העמותה לערוך עוד קודם להגשת בקשתה הראשונה.
סוף דבר;
38. לאור האמור והמפורט, הבקשה לסעד זמני נדחית.
39. העמותה תישא בהוצאות הבנק בגין בקשה זו בסך של 15,000 ש"ח אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום.
40. המזכירות תדוור החלטתי לצדדים.
ניתנה היום, א' ניסן תשפ"ד, 09 אפריל 2024, בהעדר הצדדים.