בית משפט השלום בירושלים
תאד"מ 11589-06-22 דיריה ואח' נ' אחים סמי 2000 לעבודות בניה בע"מ
תיק חיצוני:
לפני כבוד הרשמת בכירה טלי להב
תובעים
1. גברין דיריה
2. חברת אלכליג' (המפרץ) לאבן ושיש
נגד
נתבעת אחים סמי 2000 לעבודות בניה בע"מ
פסק דין
בפני תביעה תמציתית לחיוב הנתבעת בסך כולל של 68,454 ₪, בשל טענה לקיום חוב כלפי הנתבעת לאחר אספקת אבן לבניית פרויקט בדוח יתרות ספקים מפורט ומכח שיק שחולל.
טענות הצדדים:
1. בתביעה התמציתית נטען, כי בין התובעת לנתבעת נחתם הסכם לאספקת אבן. התובעת נטען סיפקה את כל כמות האבן שנדרשה בסך כולל של 374,586 ₪, אולם בפועל שולם לה רק סך של 328,160 ₪, ולכן נותר חוב של 46,454 ₪. נתונים אלה נטען מבוססים על כרטיס הנהלת חשבונות של התובעת (נספח 2 לתביעה). כמו כן נטען כי חלק מהתמורה שולמה לתובעת באמצעות שיק, ע"ס 22,028 ₪, אולם השיק חולל ע"י הנתבעת בהוראת ביטול.
2. בסיכום הטענות נטען ע"י התובעים, כי הנתבעת אינה מכחישה שקיבלה מוצרי אבן מהתובעת, וכל טענתה היא לזיוף תעריפים ולחישובים שגויים, אולם כלל טענותיה לא נתמכו באסמכתאות, והאסמכתאות שצורפו סותרות את טענותיה, כאשר בידי הנתבעת מסמכי הנהלת החשבונות ותעודות משלוח, ומנגד הנתבעת בחרה שלא להביא עד מטעמה ולכן יש להסתמך על הוראות ההסכם שצורף ועל דו"ח הנהלת החשבונות כפי שנתבע. באשר לטענת זיוף התעריפים כמופיע בסעיף 3 לכתב ההגנה, הפנה ב"כ התובעת לפסיקה המורה על נטל הוכחה מוגבר להוכחת טענת תרמית, שבמקרה זה אף לא הוכחה. הנתבעת נטען אף לא הטעימה הסיבה לחילול השיק, לטענת התובעים טענת ההשבה אינה רלוונטית בהעדר תביעה שכנגד וטענה כנגד ההסכם דינה להידחות כיוון שההסכם נכתב ונוסח ע"י הנתבעת ולפיכך יש לפרשו כנגדה. מכל האמור מבוקש לחייב את הנתבעת בסך 68,482 ₪ כולל הצמדה וריבית מיום 1.6.2020.
3. לטענת הנתבעת יש לדחות התביעה, שמטרתה ניסיון להונות אותה. לטענתה, הסכם לאספקת אבן נחתם בין הצדדים ביום 2.10.2019. מאז ניסתה התובעת לשנות התחשיבים ותעריף האבן למ"ר, כאשר אף בתחשיבה שבוצע ע"י הנתבע, נותרה התובעת חבה כלפיה סך של 7560 ₪.
4. בסיכום טענותיה ציינה, כי במועד הגשת התביעה לא נולדה עילה כלפי הנתבעת כיוון שהתביעה הוגשה ביום 6.6.22, אולם מועדי האספקה כפי שמוצגים בדו"ח האספקה הם 28.11.20, 9.6.24 ו- 16.6.24. לאחר בחינת דו"ח האספקה ותאריכי האספקה, תוך השוואה לנטען בתביעה ולמוצהר בתצהיר עדות ראשית, נראה כי קיימת סתירה המשמיטה את אמינות התביעה. כך, למרות שנספח 2 לתביעה מעיד על תאריך פירעון אחרון ביום 20.8.20 ונספח 3 מעיד על סירוב שיק מיום 21.8.20, לפי דו"ח האספקה מועד אספקה הינו מיום 28.11.20. התובעים נטען לא סיפקו מוצרי אבן בסך כולל של 374,586 ₪, והוכח כי התובעים פעלו להוסיף לדו"ח האספקה "משלוחים פיקטיביים", הכל כדי להתאים את סכום דוח האספקה לסכום הכולל ולעובדות התביעה. התובעים גם נטען שינו את התמורה החוזית שבהסכם בכתב יד וזאת ללא הסכמת הנתבעת. חוק החוזים קובע שקיבול שיש בו תוספת הוא כמו הצעה חדשה, וכל עוד אין חתימת הנתבעת ליד השינוי אין הקיבול תקף ומחייב. מכיוון שהתובעים אחראים על האספקה , על התובעים היה לתעד ולשמור תעודות משלוח לרבות חתימות הנתבעת. סתירה נוספת מצויה בציון סכומים כוללים מע"מ, כאשר התובע בעדותו העיד כי הסכומים לא כוללים מע"מ. נטען, כי הוראות החוזה גוברות על תוכנן של חשבוניות או כרטסת שהונפקו בטעות בשל הפרה ושינוי הסכם ולכן, דין התביעה להידחות בהעדר הרמת נטל הראייה הדרוש להטיית מאזן ההסתברויות בתביעה אזרחית, נוכח אי עמידה בתקנות, ביצוע שינויים ותוספות בהסכם, ודו"ח האספקה ללא תיעוד ואישור, וכן אי הוכחת אספקת משלוחים, כמויות וסוג כפי העולה מדו"ח האספקה.
דיון והכרעה-
5. ברי, כי ככלל על התובע להוכיח תביעתו. בענייננו, התובעת נסמכה על כתב תביעה תמציתי, המפרט חוב שנותר בדוח יתרות ספקים מפורט, המכונה כרטסת הנהלת חשבונות, כאשר בתמיכה לתביעה צורף תצהיר מנהל התובעת (תצהיר בג"צי), הסכם אספקת אבני בניה מיום 2.10.2019, דו"ח יתרות ספקים והעתק שיק שנתקבלה בשלו הוראת ביטול.
6. סכום התביעה הכולל נסמך, איפוא, על דוח יתרות הספקים המכונה כרטסת, כאשר ב"כ התובעת טען כי חיובי הכרטסת שצורפה כראיה, מקימים חבות כספית ככתבה וכלשונה. בגין חיובי הכרטסת נטען להותרת חוב בסך של 46,454 ₪.
כן נתבע תשלום חלק מן התמורה בשיק שחולל בהוראת ביטול, כאשר תמורת שיק זה עמדה על סך של 22,028 ₪.
הוכחת חיובי דוח יתרות הספקים- הכרטסת
7. נקבע בפסיקה, לא אחת, כי כרטסת הנהלת חשבונות יכולה לשמש כרשומה מוסדית , כלומר ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה וזאת בכפוף להוכחת התנאים המנויים בסעיף 36 לפקודת הראיות. ואולם, במקרה דנן התובעים לא נזקקו לתנאים אלה אגב הוכחת תביעתם. בת"א (שלום הרצליה) 12287-12-20 עמידר החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' עיריית תל-אביב-יפו (נבו 18.6.2024), הובאה פסיקה רלוונטית הקובעת כי "... בהתאם לפסיקה, ייתכנו נסיבות בהן כרטסת הנהלת חשבונות יהא בה כדי להצביע על קיומו של חוב, אולם תנאי מקדים לכך, הוא עמידת הכרטסת בתנאים המפורטים בסעיף 36 לפקודת הראיות (ת"א (מחוזי ת"א) 55526-12-12 קלדרון נ' זילכה [פורסם בנבו] (23.5.2017); עש"א (מחוזי ת"א) 56379-06-15 טמוזרטי נ' חברת רבינר אורי בע"מ, פס' 19 [פורסם בנבו] (10.1.2016); ת"א (מחוזי חי') 246/06 סונול ישראל בע"מ נ' גרומן שירותי דלק בע"מ [פורסם בנבו] (18.8.2011)). ת"א (שלום חי') 51019-10-20 סיאט כרמל - סחר יבוא ויצוא בע"מ נ' סיאט - ביודיאגנוסטיקה בע"מ [פורסם בנבו (18.05.2024)). ".
במקרה זה, הדוח שצורף ובו מופיע החוב הנתבע אינו עומד כאמור בתנאים שנמנו בהוראות הסעיף ובפסיקה המנחה.
8. לא זו אף זו, התובעת תמכה תביעתה בתצהירו של התובע 1, אשר לא הצהיר על היותו עורך הכרטסת. בעדותו ציין כי הסכום הנתבע על יסוד הכרטסת חושב על ידי המזכירה (ר' שורה 16 בעמ' 3 לפרוטוקול הדיון). התובע לא הבהיר בתביעתו, בתצהירו או בעדותו כיצד חושב סכום החוב, אלא שב והצהיר כי החיוב מתבסס "על מסמכי כרטיס הנהח"ש" (ר' 4 לתצהירו). בכך סברו התובעים כי קמה חזקה לקיומו של החוב בשיעור הנתבע, זאת הגם שבחקירת התובע הוצגו על ידו תחשיבים שונים לעלות האבן, לרבות 58-60 ₪ (ר' שו' 27-29 בעמ' 3 לחקירתו ושו' 16-19 בעמ' 4 באותו דיון ) ובסופו של הליך, החישוב המתמטי הנדרש להוכחת רכיבי התביעה לא צורף, לא הוכח ולא הובהר.
התובע העיד-
"ש. אני מראה לך בתצהיר עדות הראשית של הנתבע האחים סמי, בהסכם ביניכם בערבית יש חתימה שלך ושל האחים סמי שהחישוב לפי אבן 58 ₪ למ"ר?
ת. יש לי את הקבלות והחשבוניות שמראות שהתחשבנו לפי 60 ₪ למטר. אם יש בעיה ב-2 שקל מהחשבון הראשון למה לא אמר לי והלך עם החשבוניות למס הכנסה. הוא עשה חשבון במע"מ עד 60 ₪. יש לו ריכוז של מס הכנסה.
ש. איפה הקבלות שאמרת?
ת. אצלו במשרד.
ש. החישוב שעשית לפי ההסכם שלא חתום שצירפת לתביעה, והמסמכים שהבאת הם לפי 58 ₪ או 60 ₪?
ת. לפי 60 ₪.
ש. אני הולך להסכם בערבית, ואני אלך לתרגום שלך בעמ' 6 לתצהיר עדות ראשית של הנתבע, כתוב קופינג כתוב 30 ₪ למטר, לפי כמה חישבת את העובי, לפי 30 ₪ או 40 ₪?
ת. למטר באורך יש 40 ויש 30 לפי רוחב.
ש. לפי מה חישבת?
ת. רוחב 40 ו-30 ₪.
ש. לפי החשבוניות לפי מה עשית 30 או 40 ₪?
ת. רוחב 5 ס"מ מחיר אחד, רוחב 7 ס"מ מחיר אחר. מה שעבדנו בהתחלה 30 ₪.
ש. תראה לביהמ"ש בחשבונות לפי 30 ₪, איך עשית את ה-30 ₪?
ת. אני מראה פינות 15 ₪ בתעודות משלוח ב-30 ₪.
ש. מפנה לעמ' 15 בתצהיר עדות הנתבע, תסביר לנו את החישוב במסמך הזה, כאן רואים שעשית קופינג לפי 40 ₪?
ת. זה לא המסמך שלי. החישוב שלי זה התעודות משלוח.
ש. אתה מכיר מה זה תשלום סופי אחרון שעושים?
ת. כן. לא היה חשבון סופי בינינו. (עמ' 3-4 לפרוטוקול הדיון).
יוצא איפוא, שאף עדותו היחידה של התובע אף היא לא שפכה אור על הסכום הנתבע בהקשר זה.
9. לפיכך, לאחר ששבתי עיינתי בטענות הצדדים, לא שוכנעתי כי עלה בידי התובעים להוכיח החוב הנותר בכרטסת לשיטתם;
כאמור, לא צורף תצהיר של עורכת הכרטסת אשר לא זומנה להעיד על תוכנה, זאת הגם ששמה של מפיקת הפלט/רשומה מצוינת בגוף הדו"ח;
בעדותו של התובע עלו תעריפים, כמויות, אספקת חומרים במועדים שונים שלא תמכו בסופו של יום בדרישת החיוב בסך של 46,426 ₪ ככתבו וכלשונו.
ומכאן שהתביעה בהקשר זה לא הוכחה כמתחייב.
אשר לשיק שחולל-
10. בהקשר זה ברי כי נטל ההוכחה הפוך, שכן שטר יוצר חזקה לטובת האוחז בו, ואזי החותם על השטר הוא בגדר המוציא מחברו אשר עליו הראיה [ראה חזקה על תמורה ועל תום לב כאמור בסעיף 29 לפקודת השטרות [נוסח חדש] וכן ע"א 562/88 בן אריה נ' סופר פ"ד מה (1) 647; ע"א 358/80 קדש נפתלי נ' שאר ישוב פ"ד ל"ז (3) 830 ).
11. ולכן, בהתאם להלכה פסוקה טענת כישלון תמורה בטענה שטרית מחייב את הטוען לה בפירוט מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו (ר' גם ע"א 217/87 מרכז פרץ לרשתות (1971) בע"מ נ' בנק צפון אמריקה בע"מ פ"ד מג(4) 613), כאשר כישלון תמורה חלקי בלתי קצוב אינה מהווה טענת הגנה כנגד שטר (ר' ע"א 82/81 דו עץ בע"מ וייסנברג [פורסם בנבו]; ע"א 366/89 פיין אלומיניום נ' די מטל חברה זרה; [פורסם בנבו).
12. מכל האמור, עילות ההגנה של הנתבע אינן מעלות טענת הגנה כנגד השטר.
הנתבע העיד, כי השיק בוטל מיוזמתו-
"ישבה איתו אסתר מנהלת החשבונות והסבירה לו שאתה צריך להחזיר 22,000 ₪. השיק הראשון לא ביטלנו, אמרנו שיבדוק את עצמו, ואז את השיק השני אמרנו שנבטל בגלל שהוא גרם לנו נזק ואמר לבן דוד שלו שלא יספק אבן." (ר' עמ' 6-7 לפרוטוקול),
ובהמשך-
"ש. השיק שחזר, למה הוא חזר?
ת. ביטלנו כי הוא יודע שהוא צריך להחזיר את השיקים.
ש. למה ביטלת את השיק?
ת. לא מגיע לו.
ש. למה בכתב ההגנה וגם בתצהיר שלך לא כתוב שלא מגיע לו?
ת. אפשר לתקן את זה?" (ר' עמ' 8 לפרוטוקול).
13. טענות הקיזוז אינן משקפות איפה הן לאור כתב ההגנה והן לאור עדותו היחידה של נציג הנתבעת כישלון תמורה מלא או כישלון תמורה חלקי קצוב המהווה טענת הגנה. בענייננו, צרופות כתב ההגנה והתצהיר אינן מבססות תשתית ראייתית נדרשת להקמת הגנה כנגד הטענה השטרית.
14. מכל האמור, הרכיב הכספי המתייחס לכרטסת לא הוכח כמתחייב והוא נדחה.
15. הרכיב המתייחס לשיק שחולל, שבגינו לא הוכחה הגנה מתקבל והתוצאה היא שהתביעה מתקבלת באופן חלקי.
16. הנתבעת תשלם לתובעים תמורת השיק בסך של 22,028 ₪, לסכום זה יווסף סך של 1,000 ₪ בגין החזר יחסי של האגרה וסך של 4,500 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.
ניתן היום, כ"ו שבט תשפ"ה, 24 פברואר 2025, בהעדר הצדדים.
טלי להב