בארץ קיימות לכל היותר 2-3 חברות המתמחות בטכנולוגיות מסויימות מבית אורקל. (אקסדטה).
השותפות ניתנה לחברה בלבד ולא יוחסה לרומן באופן פרטי.
עוד נאמר בבקשה כי במהלך חודש ינואר 2013 החל רומן להעלות טענות שונות בנוגע לאופן ניהול החברה, על אף שהדוחות הכספיים הצביעו על עליה בפעילותה וברווחיותה.
בישיבת דירקטוריון אשר נערכה ביום 14.1.13 הצהיר רומן על רצונו לפרוש מהחברה, מהנימוק כי יש בחברה קיפאון והיא לא מתנהלת כראוי.
רומן העמיד שני תנאים לפרישה: חלוקת דיבידנד והתרת סעיף אי התחרות – באופן שיאפשר לו להמשיך ולפעול במקביל לפעילות החברה ולהתקשר עם לקוחות החברה איתם היה בקשר בתוקף תפקידו.
הבקשה באשר להתרת התחרות – נדחתה על הסף.
המבקשים הסכימו לנהל מו"מ כספי בנוגע לפרישה.
הצעה זו לנהל מו"מ לא זכתה לתשובתו של רומן.
נטען כי רומן בחר להפר את הסכם המייסדים ואת חובת הנאמנות לחברה.
רומן הודיע על התפטרות מתפקידיו כ- CTO בחברה, אך לא ויתר על זכויותיו כשותף, דירקטור ובעל מניות בחברה.
רומן אף תבע את החברה בבית הדין לעבודה בדרישה לתשלום פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות נוספת. זאת על אף היותו בעל מניות והעובדה כי לא התקיימו כל יחסי עבודה בין החברה לבין בעלי המניות שבה לרבות רומן.
נודע למבקשים כי רומן החל להתחרות בחברה, בעוד שהוא טורח להבהיר כי הוא עדיין רואה את עצמו חלק מהנהלת החברה ודורש להמשיך ולהשתתף בישיבות הדירקטוריון באמצעות דירקטור חליף.
--- סוף עמוד 4 ---
בשלב מאוחר יותר התקשר רומן עם חברת סאלטו באחד מהתפקידים הבכירים ביותר בחברה זו.
התקשרות זו מהווה הפרת סעיף איסור התחרות וגזילת הטכנולוגיה והמידע העסקי המצוי ברשות החברה.
רומן אף החל לפנות במישרין ללקוחות החברה.
המבקשים שבו וציינו כי לסאלטו לא היתה כל הכשרה טכנולוגית בתחום הבטחת מידע ובסיסי נתונים ועיסוקה קודם להתקשרותה עם רומן - היה בתחום המכירות בלבד.
התברר למבקשים כי המשיבים התקשרו בהסכם לאספקת שירותי אכיפת מידע עם שניים מלקוחות החברה – ויזה כ.א.ל ולאומי קארד.
ויזה כ.א.ל אף הודיעה על הפסקת ההתקשרות עם החברה בדרך של השבת שני עובדי החברה אשר הושמו אצלה.
רומן פנה לעובד החברה מר איגור וניסה לשדל אותו לעבוד עבורו בסאלטו תוך הצבתו אצל לקוחה של החברה – בנק לאומי.
המבקשים פרטו את הזכות הלכאורית העמדת להם, לכאורה, למתן הסעד והתייחסו למאזן הנוחות ולשיקולים שביושר.