החלטה
1. מהות הבקשה
הבקשה שלפניי הינה בקשה למתן צווים זמניים אשר יורו למשיבים להימנע או לחדול מכל פנייה או התקשרות עם לקוחות המבקשת 1, חברת אי.טי.אפ.אס גרופ בע"מ (להלן: "החברה" או "המבקשת"); להימנע מפנייה לעובדי החברה או לנותני שירותים מטעם החברה; להימנע מהשתתפות בישיבות הדירקטוריון של החברה; להימנע ממינוי נציג בדירקטוריון מכוח היות המשיב 1 בעל מניות במבקשת וליתן צו
--- סוף עמוד 2 ---
האוסר על המשיב 1 רומן גולוד (להלן: "רומן") לפעול או להתחייב בשם החברה ולייצג אותה בכל פורום שהוא.
בבקשה נאמר כי החברה עוסקת בתחום המחשוב וההייטק ומשלבת באופן ייחודי בין מומחיות בתחום בסיסי נתונים - לבין מומחיות בתחום הבטחת מידע. כל זאת, תוך שימוש במתודולוגיה שפותחה על ידה במתן פתרונות כוללים בתחום הבטחת מידע ובסיסי נתונים.
נטען כי בין לקוחות החברה נמנים מאות לקוחות וחברות מהמובילים במשק הישראלי.
המבקשים 2-4 הם בעלי מניות בחברה המחזיקים יחד 75% ממניותיה בשיעורים שווים.
המבקש 2 דרור עזר (להלן: "דרור") משמש כמנכ"ל החברה.
רומן הוא בעל מניות בחברה ומחזיק ב- 25% ממניותיה. רומן מכהן כדירקטור בחברה והוא מונה גם לתפקידCTO (מנהל טכנולוגי) של החברה.
המשיבה 2 סאלטו יזמות ומסחר בע"מ (להלן: "סאלטו") היא חברה שמניותיה מוחזקות במלואן על ידי מר ניצן שאול .
נטען כי עד למועד בו החל רומן לעבוד בסאלטו כמנהל טכנולוגי, עסקה סאלטו אך ורק בשיווק ומכירת תוכנות מסוגים שונים. מאז העסקתו של רומן החלה סאלטו להתחרות בחברה ולתת שירותים בתחום עיסוקה הייחודי.
המבקשים 2 ו- 3 הקימו את החברה וגייסו את המבקש 4 שהוא מומחה בעל שם בינלאומי בתחום הבטחת מידע וגם את רומן המתמחה בתחום בסיסי נתונים.
ביום 2.2.09 חתמו המבקשים 2-4 ורומן על הסכם מייסדים.
כל אחד מהצדדים נטל על עצמו התחייבות גורפת לנהוג בסודיות ולהימנע לחלוטין מתחרות מול החברה ושאר המייסדים.
ההתחייבות שלא להתחרות תקפה על פי ההסכם כל עוד הצדדים בעלי מניות בחברה ובמהלך שנתיים מהמועד בו מכרו או העבירו את מניותיהם בחברה.
החברה התקשרה עם חברת אורקל העולמית בהסכם למכירת טכנולוגיות מובילות שפיתחה החברה, בתחומים של בסיסי נתונים והבטחת מידע.
--- סוף עמוד 3 ---
חברת אורקל נוהגת להעניק זכות מכירה אך ורק לחברות המחזיקות באישור מטעמה בבחינת מעמד של שותף עסקי.
אותן חברות זוכות להכשרה מתאימה וניתנת להם הרשאה למכור את מוצרי אורקל בדומה לזיכיון.
בארץ קיימות לכל היותר 2-3 חברות המתמחות בטכנולוגיות מסויימות מבית אורקל. (אקסדטה).
השותפות ניתנה לחברה בלבד ולא יוחסה לרומן באופן פרטי.
עוד נאמר בבקשה כי במהלך חודש ינואר 2013 החל רומן להעלות טענות שונות בנוגע לאופן ניהול החברה, על אף שהדוחות הכספיים הצביעו על עליה בפעילותה וברווחיותה.
בישיבת דירקטוריון אשר נערכה ביום 14.1.13 הצהיר רומן על רצונו לפרוש מהחברה, מהנימוק כי יש בחברה קיפאון והיא לא מתנהלת כראוי.
רומן העמיד שני תנאים לפרישה: חלוקת דיבידנד והתרת סעיף אי התחרות – באופן שיאפשר לו להמשיך ולפעול במקביל לפעילות החברה ולהתקשר עם לקוחות החברה איתם היה בקשר בתוקף תפקידו.
הבקשה באשר להתרת התחרות – נדחתה על הסף.
המבקשים הסכימו לנהל מו"מ כספי בנוגע לפרישה.
הצעה זו לנהל מו"מ לא זכתה לתשובתו של רומן.
נטען כי רומן בחר להפר את הסכם המייסדים ואת חובת הנאמנות לחברה.
רומן הודיע על התפטרות מתפקידיו כ- CTO בחברה, אך לא ויתר על זכויותיו כשותף, דירקטור ובעל מניות בחברה.
רומן אף תבע את החברה בבית הדין לעבודה בדרישה לתשלום פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות נוספת. זאת על אף היותו בעל מניות והעובדה כי לא התקיימו כל יחסי עבודה בין החברה לבין בעלי המניות שבה לרבות רומן.
נודע למבקשים כי רומן החל להתחרות בחברה, בעוד שהוא טורח להבהיר כי הוא עדיין רואה את עצמו חלק מהנהלת החברה ודורש להמשיך ולהשתתף בישיבות הדירקטוריון באמצעות דירקטור חליף.
--- סוף עמוד 4 ---
בשלב מאוחר יותר התקשר רומן עם חברת סאלטו באחד מהתפקידים הבכירים ביותר בחברה זו.
התקשרות זו מהווה הפרת סעיף איסור התחרות וגזילת הטכנולוגיה והמידע העסקי המצוי ברשות החברה.
רומן אף החל לפנות במישרין ללקוחות החברה.
המבקשים שבו וציינו כי לסאלטו לא היתה כל הכשרה טכנולוגית בתחום הבטחת מידע ובסיסי נתונים ועיסוקה קודם להתקשרותה עם רומן - היה בתחום המכירות בלבד.
התברר למבקשים כי המשיבים התקשרו בהסכם לאספקת שירותי אכיפת מידע עם שניים מלקוחות החברה – ויזה כ.א.ל ולאומי קארד.
ויזה כ.א.ל אף הודיעה על הפסקת ההתקשרות עם החברה בדרך של השבת שני עובדי החברה אשר הושמו אצלה.
רומן פנה לעובד החברה מר איגור וניסה לשדל אותו לעבוד עבורו בסאלטו תוך הצבתו אצל לקוחה של החברה – בנק לאומי.
המבקשים פרטו את הזכות הלכאורית העמדת להם, לכאורה, למתן הסעד והתייחסו למאזן הנוחות ולשיקולים שביושר.
2. תשובת המשיב 1
נטען כי המבקשים מתנקמים במשיב 1 אשר ביקש לעבור למקום עבודה אחר והגיש נגד המבקשים תביעה בבית הדין לעבודה.
עוד נטען כי הבקשה לסעדים זמניים הוגשה כדי להפחיד את המשיב ולגרום לו לוותר על תביעותיו בבית הדין לעבודה, לפני שהוגש על ידי המבקשים כתב הגנה לבית הדין לעבודה.
נטען כי הסמכות היחידה מצויה בידי בית הדין לעבודה.
כמו כן, נטען כי המבקשים לא הצביעו על פעולה אחת אותה עשה המשיב כדירקטור אשר פוגעת בחברה או באינטרסים שלה .
--- סוף עמוד 5 ---
המבקשים אינם רוצים כי המשיב יעבוד בכלל בתחומו שכן הם יודעים מה ערכו של המשיב כמומחה והם מבקשים למנוע מעצמם תחרות.
נטען כי המבקשים, והחברה במיוחד, אינם מחזיקים בכל סוד מסחרי. עניינם ומרכז פעילותם מצוי בתחום בו חברות רבות במשק מספקות את אותם שירותים, אולם הם החליטו לנסות למנוע מהמשיב להתפרנס בכבוד.
המשיב טען כי הסכם המייסדים קובע מנגנון גישור בדרך של בוררות ולכן היה על המבקשים להגיש את בקשתם לבורר ולא לבית המשפט.
נטען לשיהוי שכן המבקשים מודעים לפעולות המשיב עוד מחודש אפריל 2013.
לכל הפחות יודעים זאת המבקשים מחודש יוני 2013 מועד בו פנו למשיב להפסיק להתחרות בחברה.
מדובר על ידיעה ברורה של למעלה משישה חודשים לפני הגשת הבקשה על עבודתו של המשיב בסאלטו. הבקשה הוגשה, כאמור, רק לאחר שהמשיב הגיש תביעה בבית הדין לעבודה.
השיהוי בו נקטו המבקשים משמיט את הבסיס לבקשה. יש בו כדי להצביע על העדר הצורך הדחוף במתן הסעד, ולמעשה בוויתור המבקשים על הפסקת עבודת המשיב וויתור על אכיפת תניית אי התחרות.
הבקשה מוגשת שישה חודשים לאחר שהמשיב כבר עובד בפועל באותה חברה מתחרה.
בתגובה נאמר כי המשיב הוא מומחה בתחום בסיסי הנתונים כבר משנת 2000 והוא בעל שם ומוניטין בתחומו.
כאשר פנו המבקשים למשיב בבקשה להצטרף להקמת החברה, היה המשיב עובד של חברת ורסיטי שהיא חברה שנותנת שירותים זהים לאלו שנותנת החברה.
עוד נאמר כי המשיב שהה בחופשת מחלה ואז החליטו המבקשים 2-4 לא לשלם עבור ימי המחלה ותשלומים נוספים, באופן חד צדדי בהחלטת רוב של שלושה מתוך ארבעה בעלי מניות.
לאור משבר אמון חמור בין הצדדים, התריע המשיב כי אם לא יתוקנו ההפרות הוא יתפטר מתפקידו בחברה וכך גם עשה.
--- סוף עמוד 6 ---
לקוחות החברה עברו לקבל שירותי ייעוץ מהמשיב עקב שמו המקצועי הבלתי מעורער ולא עקב נכס כלשהו של החברה.
עוד נאמר כי המשיב עבד בעבר עם חברת אורקל גם במסגרת החברה הקודמת וכי גם לסאלטו יש רישיון תמיכה במוצרים של אורקל.
המשיב לא פנה לאף אחד מעובדי החברה .
יחסי עבודה בין הצדדים הסתיימו כבר במרץ 2013 ומאז לא הוגשה בקשה, כפי שפורט לעיל.
נטען כי המבקשים לא הוכיחו סוד מסחרי או את פנייתו של המשיב ללקוחות וגם לא הפרת אמונים או סודיות.
מתן צו שישה חודשים לאחר שהמשיב עובד כבר במקום אחר יגרום לנזק בלתי הפיך לפרנסתו של המשיב.
לא ייגרם כל נזק לחברה מחברה נוספת בשוק המספקת שירותים זהים לשלה.
המבקשים אינם יכולים למנוע מהמשיב את הבסיס לפרנסתו.
המשיב גם לא קיבל כל גמול מיוחד אשר יאפשר לו לא לעבוד עם סיום עבודתו בחברה.
נטען כי ההלכה המרכזית בעניין תוקפה של אי תחרות והגבלת העיסוק, קובעת כי לתניית הגבלת עיסוק אין לתת כשלעצמה משקל רב. יש לייחס לה נפקות רק אם היא סבירה ומגינה בפועל על האינטרסים של שני הצדדים, לרבות המעסיק הקודם ובעיקר על סודותיו המסחריים.
המשק המודרני מתבסס על תחרות חופשית.
במקרה הנוכחי מדובר בתחום בו חברות רבות מספקות את אותן שירותים והן אף מורשות מכירה של חברת אורקל.
אין כל ראייה לייחוד בתחום פעילות זה של החברה ואין גם טענה כי ניתן לחברה רישיון ייחודי.
המבקשים לא טענו לקיומו של סוד מסחרי ובכל מקרה לא קיים סוד כזה במקרה הנוכחי.
לחברות רבות יש זכות מכירה למוצרי אורקל מכאן עולה כי תחום פעילותה של החברה אינו ייחודי.
המבקשים אף לא נתנו למשיב הכשרה מיוחדת, שכן המשיב היה ממילא זמן רב לפני כן מומחה בתחום ולכן פנו אליו להצטרף לחברה.
--- סוף עמוד 7 ---
המשיב לא קיבל כאמור כל תמורה מיוחדת עבור ההתחייבות שלא להתחרות במעביד בעתיד, אשר תאפשר לו לשבת שנתיים בביתו ללא עבודה.
בכל מקרה, עומד לחברה סעד של פיצוי כספי אם יוכח כי המשיבים גרמו לה נזק כזה או אחר, ואין כל עילה למתן צווים שיש בהם כדי לפגוע בחופש העיסוק.
3. תגובת המשיבה 2
סאלטו טענה כי אין מקום להגשת הבקשה שכן כבר מתנהלים הליכים בין הצדדים בבית הדין לעבודה.
מדובר בבקשה הנובעת מרצונם של המבקשים להתנקם במשיב.
הבקשה אף נגועה במניעות ושיהוי.
המבקשים לא נקטו בהליך כלשהו עד שהוגשה נגדם תביעה בבית הדין לעבודה.
מדובר בסעד מן היושר ואין להעניק אותו למי שבא לבית משפט בידיים לא נקיות.
יש לראות במבקשים כמי שוויתרו על תניית אי התחרות.
בכל מקרה סאלטו לא היתה בזמן כלשהו צד להסכמים בין הצדדים, והיא רשאית לעסוק בשוק החופשי. אין מקום לבקש סעד אופרטיבי נגדה או לשלול זכות להתקשר עם לקוחות שונים הקיימים בשוק אף אם היו לקוחות של החברה עצמה.
נטען כי לאחר שרומן התפטר מעבודתו בשל הרעת תנאיו, פנה הוא ביוזמתו לסאלטו.
רומן הוא מומחה בתחומו עוד לפני שהחל וסיים את עבודתו בחברה.
4. תשובות המבקשים
נטען כי אין סמכות לבית הדין לעבודה, שכן עילת התביעה המרכזית היא הפרת חובת אמון מכוח היותו של רומן דירקטור בחברה.
אין גם מקום לסילוק על הסף מחמת הסכם בוררות, לאור הסמכות הייחודית לבית המשפט לדון בטענות שעילתן הפרת חובת אמון בידי דירקטור.
יתרה מזאת, מי שמבקש לעכב הליכים מחמת קיומו של הסכם בוררות, חייב להראות כי פעל באופן פוזיטיבי לקיום הבוררות.
באשר לטענת השיהוי – אין להכריע בה בטרם הדיון אלא יש לשקול אותה בין שאר השיקולים במאזן השיקולים.
בניגוד לרושם אותו מבקש רומן ליצור, הרי שהפעולות בניגוד להסכם המייסדים לא היו ידועות למבקשים מאז אפריל או יוני 2013 ומדובר היה בשמועות מעורפלות.
--- סוף עמוד 8 ---
המבקשים סברו כי לאחר משלוח מכתב על ידם ביוני 2013 חדל רומן מפעילותיו כנגד החברה. רק בסוף אוגוסט 2013 נודע למבקשים כי רומן התקשר עם סאלטו.
כמו כן נאמר כי המשיבים התקשרו עם חברת מקורות שהיא לקוחה נוספת של
המבקשים רק לאחר שקיבלו הבקשה למתן צווים זמניים.
באשר לסעיף אי התחרות – לא מדובר בהסכם אשר לקוח מתוך הסכם העסקה אלא מהסכם המייסדים. הוחלט כי כל אחד מבעלי המניות מתחייב להימנע מתחרות בחברה. התחייבות זו היא יסודית ובסיסית ואין מקום לטענה על פיה אין לאכוף על רומן את ההסכם.
החובה לאיסור תחרות נובעת לא רק מהסכם המייסדים אלא מהוראות חוק החברות שכן חלה על רומן חובה לא להיות במצב של ניגוד עניינים או תחרות.
השקפת בתי המשפט היא כי דירקטור או בעל מניות בחברה אינו יכול להסתתר תחת דיני העבודה, כדי לחמוק מקיום התחייבות להימנע מתחרות בחברה.
בית המשפט לא התבקש ליתן צו אשר מורה לרומן לא להתקשר עם סאלטו, אלא צו אשר ימנע מהמשיבים לפנות ללקוחות החברה, לספקיה, לעובדיה ולנותני שירותים מטעמה.
בתביעה אשר במסגרתה התבקשו הצווים הזמניים התבקשו למעשה צווים הכוללים גם את הצווים שהתבקשו במסגרת הבקשה לסעד זמני.
5. החלטה
אין מחלוקת כי המשיב מחזיק ב- 25% ממניות החברה.
כאשר בעל מניות מועסק גם כעובד של החברה הרי שבנפרד ובמקביל לחובות החלות עליו כבעל מניות – מתקיימים יחסי עובד ומעביד בינו לבין החברה.
יחסים אלה הם אכן בסמכותו של בית הדין לעבודה. דרישותיו של המשיב בהקשר זה נכללות בתביעה שהגיש לבית הדין לעבודה – ובית דין זה הוא שייקבע את קיומם או אי קיומם של יחסי עובד-מעביד והזכויות המוקנות עקב כך למשיב.
--- סוף עמוד 9 ---
התביעה שלפניי במסגרתה הוגשה הבקשה למתן צווים זמניים מתייחסת למעמדו של המשיב כדירקטור בחברה.
לאור זאת, אין כל מקום לטענת המשיבים בדבר העדר סמכות לבית משפט זה.
אין גם מקום לטענה בדבר עיכוב הליכים בגין קיומו של סעיף בוררות.
בהקשר זה מקובלת עלי טענת המבקשים כי על מי שטוען לעיכוב הליכים בגין טענת בוררות – מוטל הנטל להוכיח כי נקט בצעדים פוזיטיביים על מנת לממש את סעיף הבוררות.
המבקש לא טען זאת ואף לא עשה זאת בפועל, ולכן אין מקום לטענה זו בהליך הנוכחי.