דיני זכויות יוצרים הם פרי של איזונים בין אינטרסים שונים. "זוהי מלאכת איזונים מורכבת ועדינה בין צרכים חברתיים ותפיסות עולם, לעתים מתחרים. על כן השתרעותה של זכות היוצרים היא אך ורק עד לגבול אשר נתחם עבורה בדין" (ע"א 5097/11 טלראן תקשורת (1986) בע"מ נ' צ'רלטון בע"מ [פורסם בנבו] 2.9.13, פסקה 13)..
כך גם במקרה זה. זכותה של התובעת לניצול אותה יצירה שיצרה איננה בלתי מוגבלת. אכן, התובעת היא בעלת זכות היוצרים ביצירה נשוא התביעה, אותה הפקה של המשחק, והיא גם זו שזכאית ליהנות מפירות השקעתה ביצירה, אך כנגד זכותה זו עומדת זכותו של הציבור לקלוט, לצפות ולאפשר צפייה בשידור הציבורי.
לא מצאתי בטיעוניה של התובעת כל טענה שתסביר מדוע גוברות זכויותיה על זכויות הציבור.
כל ניסיון להסביר מדוע אותן זכויות יוצרים שיש לה במשחק, אלו שבשליטתה המלאה ובתמורה עליה הסכימה נמכרו לשם "שידור לציבור", גם מטילות הגבלות על קליטת אותו "שידור לציבור". דומני שלא בכדי לא נמצאה הצדקה שכזו. אם לא מצא המחוקק להגביל את זכות הציבור לקלוט ולצפות בשידור הציבורי, כולל כאשר הצפייה נעשית בפומבי, אינני מוצא הצדקה להשתת כזו הגבלה על ידי התובעת ועל בסיס זכות יוצרים שיש לה ביצירה אותה התירה לשדר לציבור.
ד. מעבר לקושי הטמון בניסיון להגביל צפייה בשידור הציבורי, בהיעדר הוראה שכזו בדין, לא ניתן להתעלם מהמצב אליו עלול להיקלע כל אדם שיבקש לאפשר צפייה פומבית בשידור ציבורי.
כאמור, טענת התובעת מתבססת על חוזה שכרתה עם הגוף המשדר. חוזה בו הסכמה על הפרדת זכות "הביצוע הפומבי" מזכות "השידור לציבור". על בסיס חוזה זה, סבורה התובעת שביכולתה לחייב את הציבור הצופה בשידור הציבורי בתשלום על פגיעה בזכות היוצרים שלה ביצירה המשודרת.
טענה זו של התובעת ממוקדת בשידור אירוע ספורט, אך משמעותה חורגת ממנו. שידורי הערוץ הציבורי כוללים תכנים מגוונים. חלקם, מן הסתם, יצירות מקוריות של המשדר. וחלקם גם יצירות שהזכויות לשידורן נרכשו על ידי המשדר. בדיוק כשם שנרכשו מהתובעת. כך שעשועונים, כך משדרי אקטואליה, כך סרטי תעודה, כך תכניות תחקירים, כך סרטים, כך תכניות דרמה וכיו"ב.
לפי שיטת התובעת, יכול כל בעל זכויות ביצירות המשודרות להוסיף להסכם עם הגוף המשדר סעיף דומה, ומיד לבקש לבוא חשבון עם כל מי שצפה בשידור הציבורי בפומבי, ולטעון לפגיעה בזכות היוצרים שלו. במצב שכזה ייאלץ כל בעל עסק שומר חוק, להקדים לצפייה בשידור הציבורי חיפוש כל תכנית משודרת, שמא בעל הזכויות בגינה שמר לעצמו את הזכות לשידורה בציבור. במצב שכזה אין כל היגיון. חוסר הגיון זה בא לכדי ביטוי בספרות: