אי רישום הזכויות במשך עשרות שנים
41. היורשים טענו כי העיכוב ברישום הזכויות מצד עזיז, ועדותו כי הניח את המסמכים בכספת ולא הסתכל בהם מאז ועד שהבין כי זכויותיו בסכנה, מעיד כי "מלכתחילה התייחסותו לכך תמוהה וזה דווקא נותן הסבר כי לא שילם התמורה וכי לא בוצעה עסקה" (סעיף 4.יב-יג לסיכומיהם). לא מצאתי ממש בטענות אלו. הטענות מצביעות לכל היותר על הזנחה מצד עזיז ברישום הזכויות אך אין בהן כדי להוכיח שלא בוצעה עסקה או כי זו פקעה. התרשמתי שעזיז האמין בתמים שדי בייפוי הכח כדי לקבע את זכויותיו ודווקא פתיחת ייפוי הכח לראשונה לאחר שמשפחת המנוח הודיעה לו שייפוי הכח לא תקף מחזקת מסקנה זו. כמו כן, מדובר בזכויות שביושר לבעלות במקרקעין, ולא בנקל יקבע שבעל זכות כזו זנח אותה או ויתר עליה, כאשר על הנתבעים מוטל נטל להוכיח נסיבות מיוחדות המורות שהתובעים ויתרו על זכותם (ראו ע"א 2907/04 סופיוב נ' עז' המנוח בכור סופיוב ז"ל (13.06.2007), בסעיף 6).
היורשים הוסיפו וטענו שראיה לכך שלא נתקיימה עסקת כהנים נעוצה בכך שהמנוח כהנים כלל לא סיפר עליה לבנו – התובע 2, אשר שמע על רכישת הקרקע מדודו (אח אביו) רק לאחר שהאב נפטר, על אף שהיה בקשר עם הדוד וביקר אותו מספר פעמים. כן הוסיפו תהייה בדבר השתהות בטיפול של 20 שנים גם לאחר שנודע על הרכישה, כשהתובע 3 מטיל אחריות באי הטיפול על הדוד, וזאת כשהדוד חולה אלצהיימר ולא ניתן לאמת את גרסתו. גם במקרה של כהנים, אין בטענות אלו כדי לסתור את גרסת התובעים שכהנים רכש את השטח מהמנוח. טענות היורשים לכל היותר מוכיחות הזנחה ברישום הזכויות, אך אין בכך די כדי להצביע על הזנחה או ויתור על הזכות שביושר (ראו לעיל). כמו כן, לא מצאתי ששתיקת המנוח כהנים לגבי רכישת הקרקע משמעה כי הקרקע לא נרכשה, שהרי היורשים הודו שאביהם המנוח לא עדכן אותם בעסקאות שביצע (שאינן מוכחשות) והם שמעו על כך מצד ג' (ראו סעיף 11.ה. לסיכומי היורשים בעניין ידיעתו של קמאל על עסקאות המכר מפי עו"ד שפר בשנת 1997; סעיף 24 לתצהיר קמאל "אבי ז"ל מעולם לא הזכיר משהו אודות מכירת מקרקעין"; ראו גם עדות אדי מיום 12.2.2015 עמ' 126 ש' 17 "לא היו מערבים את הבנים"), ובוודאי שאין בכך די כדי לסתור את ייפוי הכח שהוצג.
המסקנה מלשון ייפויי הכח
42. אם כן, נוסח ייפוי הכח מלמד על כוונת המנוח לבצע עסקה במקרקעין ולהעביר את זכויותיו. ייפוי הכח עומד בדרישת הכתב כפי שנתפרשה בפסיקה וכולל את הפרטים המהותיים לביצוע העסקה – זיהוי המקרקעין, זיהוי הצדדים, זיהוי הפעולות וקבלת תמורה. נוסח זה נתמך בעדותו של עזיז, שהעיד שרכש את המקרקעין, שילם את מלוא התמורה עבורם וקיבל מהמנוח את ייפוי הכח (ראו עדות עזיז מיום 16.7.2014 בעמ' 85: "כששמעתי שהייתה עסקה שכזו גם אני קניתי מדוד חכימיאן 500 מטר"; עמ' 127 "אני קניתי ממנו, קניתי ממנו הוא נתן לי את המסמך הראשון, את הייפוי כוח").
יובהר כי בניגוד לנטען על ידי היורשים כי עדות עזיז הינה עדות יחידה שאין לה תימוכין, הרי שעדותו נתמכת לכל הפחות במסמכים בכתב – ייפויי הכח נשוא התביעה ומסמכי הטאבו בעסקאות האחרות, כמו כן נתמכת העדות ביתר הנסיבות כפי שיפורטו להלן (ראו עניין סונול, בסעיף 25). זאת, כאמור לעיל, בניגוד לטענות הנתבעים, שהן הכחשות כלליות בהעדר ידיעה, שלא נתמכו כלל.