פסק דין
לפני תביעה חוזית.
1. התובעת טוענת כי בינה לבין הנתבעת נכרת הסכם ולפיו תייבא עבורה הנתבעת ארצה, כלב מגזע בולדוג צרפתי המתאים להצגה בתערוכות צורה ולרבייה מבוקרת ותמכור אותו לתובעת.
2. לטענת התובעת, הנתבעת נוהגת לפרסם בחשבון הפייסבוק שלה מודעות המציעות גורי כלבים גזעיים, המגיעים מאוקראינה ומיועדים למכירה בישראל. לטענת התובעת בסופו של חודש אוגוסט 2017 נתקלה התובעת במודעה מטעמה של הנתבעת ולפיה מוצע למכירה גור בולדוג צרפתי, כפי שחפצה. לטענתה, היא פנתה אל הנתבעת והשתיים החלו לשוחח באמצעות תוכנת הוואטסאפ ובמקביל המליצו לתובעת, חבריה הקרובים אולג ואולגה פבליוק אשר רכשו מהנתבעת בעבר כלב, לרכוש מהנתבעת גם היא.
3. לטענת התובעת, הוסכם בין הצדדים כי הנתבעת תייבא עבורה מאוקראינה גור בולדוג צרפתי גזעי ותמכור לה אותו בסך של 8500 ₪, לא כולל עלות נפרדת בשל הוצאות תיעוד. התובעת הפקידה בידי הנתבעת המחאת ביטחון ע"ס 1000 ₪. כן הוסכם בין הצדדים כי מדובר בגור איכותי, אשר יהיה מחוסן כפי הנדרש, לרבות שבב, פנקס חיסונים ואישורי יבוא, יגיע ארצה ב 5/11/17 וכי אשת הקשר באוקראינה זו אחותה של הנתבעת – נטשה.
4. התובעת טוענת כי ביום 5/11/17 קבעו הצדדים להיפגש בשדה התעופה ואל התובעת נילוו חבריה אולג ואולגה פבליוק. אל הנתבעת נילווה בעלה. לטענת התובעת, באותו משלוח הגיע גור אחד נוסף על הגור אשר יועד לה והנתבעת סיפרה לתובעת כי הצהירה על עלותו של גור מיובא בסך 100$ על מנת להחיש את שחרור הכלב מבחינה בירוקרטית. עוד טוענת התובעת כי הגור אשר יועד לה היה רזה מאד והריח משתן וצואה ובנוסף אף צלע. הנתבעת אמרה לה כי אחותה נוהגת שלא להאכיל את הגורים טרם המשלוח ארצה בטיסה. עוד הסבירה הנתבעת לתובעת כי הישיבה הממושכת בכלוב , גורמת לצליעה שתעבור בקרוב.
5. התובעת טוענת כי הנתבעת שלפה מתיקה מעטפה חתומה ובה פנקס החיסונים של הגור והמחאת הביטחון ששלחה התובעת לנתבעת. לטענת התובעת, לא ייתכן כי פנקס החיסונים הגיע מאוקראינה שכן הוא היה במעטפה החתומה עם המחאת הביטחון ששלחה לנתבעת. עם מסירת המסמכים לידיה, שילמה התובעת לנתבעת 8500 ₪ במזומן. לטענת התובעת, התחייבה בפניה הנתבעת כי הכלב אשר ייבאה עבורה הוא כלב תערוכות ברמה גבוהה במיוחד וכי היא נוטלת את האחריות על כל שיקרה לו.
6. התובעת טוענת כי ביום 6/11/17 פנתה לעירית בת ים על מנת לרשום את כלבה כדין והלה עבר בדיקה וטרינרית, במסגרתה אושר החשש בדבר חוסר יציבות וצליעה ברגליו האחוריות של הכלב. הווטרינר המליץ לתובעת להמתין מספר ימים. כעבור מס' ימים משלא חלפה הבעיה, הופנתה התובעת עם כלבה לטיפולי הידרו תרפיה, אך המטפל הפנה אותה מידית למומחה בתחום לצורך בחינה מעמיקה של בעיות היציבה.
7. ביום 24/11/17, טוענת התובעת כי המומחה דר' פצ'ו אבחן באמצעות צילום רנטגן כי הכלב סובל מבעיה מולדת בשלש חוליות והובהר לתובעת כי הוא אינו כלב תערוכות וככל הנראה לעולם לא יהיה. לאור האמור פנתה התובעת אל הנתבעת בדרישה לביטול העסקה והשבת התמורה באופן הדדי.
8. לטענת התובעת, הנתבעת סירבה וטענה כי אין לה מקום לכלב נוסף וכי התובעת היא זו האחראית לפגמים אשר התגלו אצל הכלב נושא התובענה. הנתבעת אף דרשה מהתובעת לבצע בדיקות נוספות לכלב במרכז הווטרינרי בבית דגן ועל אף שמדובר בעלויות גבוהות, פנתה התובעת לבדיקה אצל פרופסור מירב שמיר – מומחית לנוירולוגיה אשר ערכה בדיקת הדמיה בהרדמה מלאה לכלב וקבעה כי לכלב בעיה מולדת וכי הוא לא יוכל להתרבות ולהשתתף בתערוכות.
9. התובעת שבה ופנתה אל הנתבעת, אשר הציעה כי התובעת תמכור את הכלב לצד שלישי וכאשר סירבה התובעת וביקשה כי הכלב יוותר בחזקתה ואילו הנתבעת תשיב לה את מחצית התמורה וההוצאות הרפואיות , הנתבעת הציעה מנגד כי הכלב יועבר לחזקת הנתבעת וכי היא תחליט מה יעלה בגורלו.
10. התובעת טוענת כי קיים ספק בדבר אותנטיות תעודת היוחסין אשר הומצאה לה וקיים ספק אף באותנטיות של פנקס החיסונים אשר המציאה לה הנתבעת.
11. התובעת טוענת כי בין הצדדים נכרת חוזה וכי היא עצמה עמדה בכל התנאים אשר סוכמו בין הצדדים במלואם. לעומתה, כך לטענת התובעת, הפרה הנתבעת את ההסכם – מסרה לה מסמכים לא אותנטיים מסרה לה כלב פסול להרבעה גידול ותערוכות ומעל לכל התחייבה למסור לה כלב בריא אך לא עשתה כן. לטענת התובעת, לא ניתן לאכוף את קיום ההסכם ומשכך היא דורשת ביטולו של ההסכם ופיצויה בכל ההוצאות אשר נגרמו לה. לטענתה, אין לאפשר השבה של הכלב אל הנתבעת שכן קיים חשש לגורלו ככל שיעבור לידיה.
12. התובעת טוענת כי נגרמה לה הוצאות בסך 12,250 ₪ בגין הבדיקות הרפואיות וכן נגרם לה נזק לא ממוני בסך 20,000 ₪ , סה"כ העמידה התובעת את תביעתה ע"ס של 32,250 ₪. מכאן תביעתה אשר לפני.
13. הנתבעת טוענת כי בינה לבין התובעת מעולם לא נכרת כל הסכם. לטענתה, היא עובדת בעיריית חיפה במשרה מלאה ואינה מנהלת עסקי יבוא כלבים כפי שנטען בידי התובעת. הנתבעת טוענת כי אחותה המתגוררת באוקראינה עוסקת בתחום הכלבנות, מאתרת קונים ובתי גידול, מנהלת מו"מ ומארגנת ומשלחת בעלי חיים לחו"ל. לטענת הנתבעת, היא עוזרת לאחותה ללא תמורה לאתר רוכשים בישראל באמצעות פרסום מודעות ומתן מענה ללקוחות.
14. לטענת הנתבעת, התובעת, בדיוק כמו כל רוכשי הכלבים אשר נמכרו בתיווכה של אחות הנתבעת, קיבלה מראש את מלוא המידע בנוגע לבית הגידול של הכלב נושא התובענה וכן תעודות הוריו.
15. הנתבעת טוענת כי התובעת היא זו אשר קיבלה את הכלב בשדה התעופה , אמנם בעזרת הנתבעת, אך אין בכך על מנת להטיל את האחריות על הנתבעת בגין פגמים גנטיים המוכחשים בידי הנתבעת. לטענתה, נרכש הכלב מבית הגידול של אולג משקוב באוקראינה , בתיווכה של אחות הנתבעת ולנתבעת אין כלל נגיעה לעסקה ואין כל עילת תביעה כנגדה. לטענתה, הוגשה התביעה כנגדה, על מנת לחסוך את הצורך בהגשת תביעה באוקראינה.
16. לטענת הנתבעת, הייתה לתובעת האפשרות לפנות ישירות אל בית הגידול ולבדוק היטב את הנתונים בטרם רכישת הכלב באוקראינה. כן, טוענת הנתבעת כי לא אובחנו אצל הכלב בעת קבלתו , בעיות בהליכה והוא ככל הנראה נפגע מרשלנות התובעת. לטענת הנתבעת, התובעת מגדלת כלב נוסף במשקל 15 קילו והיא הוזהרה לא אחת שעליה לשמור על הגור הקטן מפני הכלב הגדול ולא לאפשר לו לרדת במדרגות או לקפוץ על רהיטים שכן לגזע זה יש בעיות בעמוד השדרה. הנתבעת טוענת כי התובעת אפשרה לכלב הגדול לקפוץ על הכלב נושא התובענה ובכך גרמה לו לנזק הנטען בכתב התביעה.
17. הנתבעת טוענת כי התובעת היא זו אשר ביצעה את פעולת היבוא לישראל, היא זו אשר ביצעה את כל הבדיקות ובכללן חישוב ותשלום המס ואילו הנתבעת רק סייעה בעדה. לטענת הנתבעת, הליך שחרור המטען בשדה התעופה אורך מספר שעות ולא ייתכן כי כל המסמכים היו מוצמדים לכלובו של הכלב כנטען בידי התובעת. לטענתה, הכלב בעת הגעתו נראה בריא והלך באופן תקין והתובעת אף שלחה לנתבעת הודעה המאשרת זאת, באותו היום לאחר ביקור אצל הווטרינר. עוד טוענת הנתבעת כי האבחנה לפיה מדובר במום מולד מבוססת על נתונים שקריים אותם מסרה התובעת לווטרינר ואם אכן יש בעיה מולדת הרי שהאחראי לה הוא בית הגידול באוקראינה.
18. הנתבעת טוענת כי התובעת מעולם לא ביקשה לבטל את העסקה אלא דרשה לקבל את כספה בחזרה ולא הסכימה בתמורה להשיב את הכלב, אף שהוצע לה לעשות כן. לטענתה, אין מקום לדרוש ממנה את מלוא ההוצאות שהוציאה התובעת כאשר היא עצמה קיבלה לכל היותר 1500 ₪ על שירותיה שלה. לטענת הנתבעת, מבקשת התובעת להתעשר על חשבונה שלא כדין והנזק הלא ממוני הנטען היה נחסך מהתובעת, ככל שהייתה לוקחת בחשבון כי גידולו של הכלב עשוי לגרום לה הוצאות. משכך, עתרה הנתבעת לדחיית התביעה כנגדה.