נפגע מהפרת חוזה אינו זכאי לפיצוי בגין הפסד אשר היה יכול למנעו או להקטינו

יצרן משקפיים התקשר בהסכם בלעדיות עם מפיץ ישראלי ולאחר מכן ביטל את ההסכם שלא כדין. זמן קצר לאחר מכן הציע למפיץ לשמור על הבלעדיות תמורת רכישת כמות סחורה מסוימת אך המפיץ סירב.
בית המשפט העליון קבע שההצעה לעסקה חליפית לא נחשבת לניסיון להקטנת הנזק. ביטול הסכם שלא כדין מהווה הפרת הסכם, אך על צד שנפגע מוטלת חובה לנקוט בכל צעד סביר להקטין את הנזק שנגרם לו כתוצאה מפעולות הצד המפר והוא אינו זכאי לפיצוי על מה שיכול היה למנוע או להקטין אך נמנע מלעשות כן. כאשר מציע המפר הצעה כנה ורצינית שתביא להפחתת הנזק, סירוב בלתי ענייני מצד הנפגע מהווה הפרת נטל הקטנת הנזק. כאן, הצד המפר הציע הצעה חלופית לאחר הפרת ההסכם אך היא לא הייתה הצעה כנה ורצינית ולא הייתה באותם תנאים של ההסכם ולכן לא הייתה באמת הקטנה של הנזק.