קיבוץ נעזר בשירותי יעוץ של חברה, כאשר סוכם במפורש שהתשלום יתבצע באמצעות העברה בנקאית או צ'ק בנקאי לפקודת נאמן. בעל מניות של חברת היעוץ היה חייב כסף לאיש עסקים, אשר במסגרת הליך נגדו הוציא צו עיקול נגד הנאמן לקבלת התשלומים מהקיבוץ. הקיבוץ קיבל הודעה על העיקול ולכן חתם על הסכם פשרה עם חברת היעוץ לפיו התשלום יבוצע, על אף הקבוע בהסכם, בשיק סחיר ולפירעון מידי ובסכום נמוך יותר.
בית המשפט קבע שהקיבוץ מחויב בתשלום לאיש העסקים בגין תשלום באופן שעקף את העיקול. מטרת צו עיקול היא "שימת יד' על נכסי החייב, אשר מכוחה מתאפשר לנושה להיפרע מנכסים אלה את החוב המגיע לו ותוך הקמת מחסום משפטי המונע מבעל הנכס או מן המחזיק בו לעשות בנכס פעולה כלשהי אשר תסכל את האפשרות להיפרע ממנו את החוב. כאשר מחזיק של נכס שעליו הוטל צו עיקול מקבל הודעה על הצו ומתעלם מהצו, הוא מחויב אישית בחוב של החייב. אם יש למחזיק ספק בדבר משמעות הצו הוא יכול לפנות לבית המשפט ולבקש הוראות. כאן לא הוצא צו עיקול נגד הקיבוץ אבל הקיבוץ ידע שצווי העיקול מכוונים לכספים שהוא חב לחברת הייעוץ ופעל בחוסר תום לב כדי לעקוף את צו העיקול תוך קבלת תמורה על כך בדמות הפחתת סכום החוב ולכן אחראי אישית לחוב.
פורסם ב אפיק משפטי 303 26.02.2020