מקרקעין של הכנסייה האנגליקנית בישראל נמכרו באמצעות אדם שהחזיק ייפוי כוח נוטריוני מזויף שנחתם לכאורה באנגליה אבל לא נשא עליו אימות נוטריוני או חותמת אפוסטיל.
בית המשפט קבע, כי על אף שהרוכש הסתמך על מרשמי המקרקעין, מאחר וייפוי הכוח לביצוע עסקת המכר זויף, עסקאות המכר בטלות. אדם המחזיק בייפוי כוח של אדם אחר הוסמך על ידו לבצע עסקאות ונחשב לשלוח שלו. תקנת השוק במקרקעין קובעת, כי מי שרוכש מקרקעין בתום לב ובהסתמך על הרישום בפנקסי המקרקעין, מעת שרשם את העסקה ברשם המקרקעין זכותו גוברת על הבעלים האמיתי של המקרקעין והבעלים יוכל רק לתבוע את נזקיו. עם זאת, הגנת תקנת השוק לא חלה כאשר נעשה שימוש בייפוי כוח כללי מזויף, שכן במקרה כזה ההסתמכות היא על ייפוי הכוח ולא על הרישום במרשם המקרקעין. בנוסף, כדי שהרוכש יזכה להגנת תום הלב על פי החוק, על הרוכש לנהוג בתום לב לאורך כל העסקה, אשר חייבת להסתיים ברישום זכויותיו של הרוכש במרשם המקרקעין. כאן, הצגת ייפוי כוח כללי לא מאומת מבריטניה הייתה צריכה להדליק "נורה אדומה" ועל כן הרוכש לא יכול להיחשב כמי שפעל בתום לב מכיוון שעצם עיניו לנורות האזהרה. בנוסף, העסקה לא הסתיימה ברישום ברשם המקרקעין. בנסיבות אלה, הן תקנת השוק והן הגנת תום הלב אינן חלות, כך שהעסקאות בטלות.
פורסם ב אפיק משפטי 327 27.01.2021