מייסדי להקת אתניקס ,ובראשם זאב נחמה, הקימו חברה באמצעותה בוצעה הפעילות של הלהקה וחתמו על הסכם בעלי מניות שיסדיר את פעילות הלהקה, ואת הזכויות והחובות שלהם, כמו גם ההתנהלות לגבי ההכנסות מפעילות עתידית של הלהקה. לאחר שאחד מחברי הלהקה הפסיק להיות חלק ממנה, שלושת האחרים- זאב נחמה, גל הדני ויורם פויזנר - חברו לזמר אייל גולן והחלו להופיע איתו. החברה דרשה מהארבעה חשבונות אודות הכנסותיהם מהופעות בשל הזכות מכוח הסכם בעלי המניות לאחוזים בכל עסקה עם לקוח של החברה.
בית המשפט דחה את התביעה. בקשה למתן חשבונות דורשת קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין הצדדים (כשליחות, הרשאה, שותפות או נאמנות) וקיומה של זכות לגבי הכספים אודותיהם מתבקש לקבל חשבונות. כאן, בין החברה לבין זאב נחמה קיים הסכם בעלי מניות. שני חברי הלהקה הנוספים הם צד להסכם מכוח התנהגות הואיל ומזה שנים הם פועלים על פיו. עם זאת, הסכם בעלי המניות מחייב את הצדדים לו בלבד ואין ספק שאייל גולן מעולם לא היה צד להסכם בעלי המניות. כך, קיימת מערכת יחסית מכוח הסכם בעלי המניות עם חברי הלהקה, אולם לא קיימת זכות כלפי אייל גולן אשר אינו צד להסכם בעלי המניות. עוד, הואיל והסכם בעלי המניות מקנה זכות בעסקאות עם לקוחות של החברה ואייל גולן ביצע שיתוף פעולה עסקי עם הלהקה ולא היה צרכן שלה, התביעה נדחתה גם כלפי שלושת חברי הלהקה.