כתב אישום הוגש נגד חברה שהיא יבואנית רכב ומנכ"ל החברה אך גם כנגד סמנכ"לית הכספים של החברה הואיל וניהלה את ההיבטים הכספיים של פעילות היבוא של החברה, הייתה מעורבת ברישומים הכוזבים במסמכי החברה ונתנה הוראות בקשר להזמנת חשבונות מכר מזויפים, הזמנת תעודות מקור כוזבות וכן פעילות מול עמילי מכס לשם הגשת הצהרות יבוא כוזבות ועריכת רישומים כוזבים בספרי החברה כדי להימנע מתשלום מכס.
בית המשפט העליון קבע, כי ניתן לתת צו זמני לחילוט של הכספים הפרטיים של סמנכ"ל הכספים. חוק איסור הלבנת הון קובע כי אלא במקרים חריגים רכוש שנעברה בו העבירה, רכוש ששימש לביצוע העבירה, שאיפשר את ביצועה או שיועד לכך ורכוש שהושג, במישרין או בעקיפין, כשכר העבירה או כתוצאה מביצוע העבירה, או שיועד לכך יחולטו על ידי המדינה. מטרת חובת החילוט היא גם הרתעתית וגם כדי להוציא מידי העבריין רכוש שאינו שייך לו ואינו מוחזק בידיו כדין. כבר בתחילת ההליך הפלילי ניתן לחלט בצו זמני רכוש שיש עליו סיכוי סביר שאם תהיה הרשעה, יביא הדבר לחילוט הרכוש. ניתן לחלט רכוש בשווי הרכוש בו נעברה העבירה ללא תלות בשאלה האם מלוא שווי הרכוש האמור הגיע לכיסו של הנאשם או שמא בחלקו הגיע לכיסו של אחר, כלומר גם אם תקבולי העבירות לא הגיעו לידי הנאשם במישרין, אין בכך כדי למנוע באופן גורף חילוט או תפיסה זמנית של רכושו. כך גם ניתן בתיק בו נאשם הן התאגיד והן עובדים בו, גם אם הם שכירים, לחלט רכוש פרטי שלהם. כך, ניתן לחלט ברישום את הכספים הפרטיים של סמנכ"ל הכספים בקופות הגמל ובקרן ההשתלמות.