העדר תמורה לצד שינוי הסכם בהתנהגות מאפשר חזרה להסכם המקורי אך רק ממועד הודעה על כך

חברת ניהול המתחזקת את השטחים המשותפים במרכז עסקים באזור תעשייה בירושלים לא דרשה דמי ניהול במשך כ26 שנים, חרף קיומו של הסכם בכתב.

בית המשפט קבע כי בשל התנהלותה, המעידה על ויתור, חברת הניהול אינה זכאית לקבל דמי ניהול ותחזוקה בגין תקופת העבר, אלא רק ביחס לתקופת העתיד. זניחת זכות חוזית למשך זמן מה ממושך, עשויה ללמד על כך שהצדדים שינו בדרך התנהגותם את ההסכם ביניהם. ככל שמשך הזמן שבו ההתנהגות שונה מתנאי ההסכם המקוריים ארוך ועקבי, כך ניתן להסיק על שינוי חוזה בהתנהגות. במקרה שבו לא ניתנה תמורה על ידי הצד השני בגין השינוי, אין מניעה לאפשר לחזור לתנאי החוזה המקוריים. כאן, חרף אי תשלום דמי הניהול ההסכם לא בוטל וחברת הניהול לא עמדה על זכויותיה לקבלת דמי ניהול מאז 1991 ועד אשר תבעה זכויותיה לראשונה בשנת 2017. מכיוון, שלא ניתנה כל תמורה בגין ה"שינוי" חברת הניהול רשאית בכל עת לחזור ולעמוד על זכויותיה בהתאם לחוזה הניהול המקורי, אך היא אינה יכולה לעמוד על זכויותיה באופן רטרואקטיבי, אלא רק מהיום שבו דרשה את דמי הניהול ואילך.