אדם שמכר קרקע חקלאית תמורת כ200,000 ש"ח דרש לבטל את הסכם המכר משום שלא היה מודע להליך תכנוני לשינוי ייעוד הקרקע מחקלאות למגורים שגרם, תוך זמן קצר, לעלייה של פי 5 מערך הקרקע ביחס לתמורה ששולמה.
בית המשפט קיבל את התביעה והורה על ביטול הסכם המכר בשל טעות הדדית. צד שהתקשר בחוזה עקב טעות וניתן להניח שלולא הטעות לא היה מתקשר בחוזה והצד השני לא ידע ולא היה עליו לדעת על כך, רשאי בית המשפט, לפי בקשת הצד שטעה, לבטל את החוזה, אם ראה שמן הצדק לעשות זאת. כאן, התוכנית לשינוי ייעוד המקרקעין פורסמה ואושרה רק לאחר חתימת ההסכם, כאשר במועד החתימה היה ייעוד המקרקעין לחקלאות. עם זאת, במועד עריכת ההסכם התוכנית קודמה בהליך מהיר והייתה היתכנות גבוהה לשינוי הייעוד. בפועל, שיעור מס השבח שנטל המוכר על עצמו עלה על סכום התמורה והפך את ההסכם המכר לחסר היגיון כלכלי. מדובר בטעות מהותית משותפת באשר לטיב זכויותיו של המוכר במקרקעין מאחר ששני הצדדים לא היו מודעים למצב התכנוני של הקרקע ולא העלו על דעתם אפשרות כי ערך הקרקע ישתנה באופן דרמטי בזמן כה קצר. בנסיבות העניין, רכישת קרקע בסכום המהווה שבריר משוויה האמיתי אינה צודקת, ולכן יש מקום לביטול ההסכם.