שנים רבות לאחר קיום שותפות התגלה כי אחת השותפות לא פעלה לצורך קבלת האישורים הרגולטורים הנדרשים לצורך כניסתה לשותפות וזאת חרף הצהרתה המפורשת בהסכם בין השותפים.
בית המשפט דחה את הטענה שמדובר בהפרה יסודית ואת הסעד של הוצאת המפרה מהשותפות שנתבקש בשל כך. הפרה יסודית הינה כזו שהוסכם עליה בחוזה שתיחשב ליסודית או כזו שניתן להניח לגביה שאדם סביר לא היה מתקשר באותו חוזה אילו ראה מראש את ההפרה ותוצאותיה. כאן, מדובר במקרה שבו, לא זו בלבד שהצדדים נמנעו מלהגדיר את אי קבלת האישורים כהפרה יסודית, אלא שקבלת האישורים כלל לא נדרשה. למעשה בעת חתימת ההסכם הצדדים עצמם הסתפקו בהצהרתה של השותפה בדבר חידוש השתדלותה לקבל את האישורים הדרושים. יתרה מכך, העדר החשיבות שהצדדים יחסו לקבלת האישורים מתחדדת כאשר העדר הדרישה בהסכם מגיעה לאחר תקופה של שש שנים מהקמת השותפות בה לא התקבלו האישורים. משכך לא ניתן לטעון כי הצדדים לא היו מתקשרים מלכתחילה בהסכם אילו ידעו שלא שההצהרה אינה נכונה ושהאישורים לא יושגו.