בנק נטל מסמכים שנמסרו לו על ידי לקוחותיו, לצרכיהם הפרטיים ושכוללים פרטים אישיים שלהם ועשה בהם שימוש בדרך של מסירתם ללקוחות אחרים שלו על מנת שישמשו כמסמכים לדוגמה בהליך שיוך דירות לכלל חברי הקיבוץ כחלק מהליך נטילת המשכנתא.
בית המשפט קיבל את תביעת הלקוחות וקבע כי הבנק הפר את חובתו להגנה על פרטיות לקוחותיו ועליו לפצותם. פגיעה בפרטיות היא, בין היתר, "הפרה של חובת סודיות שנקבעה בדין לגבי ענייניו הפרטיים של אדם" ו/או "הפרה של חובת סודיות לגבי ענייניו הפרטיים של אדם, שנקבעה בהסכם מפורש או משתמע". בין הבנק ללקוחותיו חובת סודיות מוסדית היסטורית שנובעת ממערכת היחסים החוזית המיוחדת שביניהם. פגיעה בפרטיות שנעשתה ב"תום לב" עשויה לזכות בהגנה אם "נעשתה תוך כדי ביצוע עיסוקו של הפוגע כדין ובמהלך עבודתו הרגיל, ובלבד שלא נעשתה דרך פרסום ברבים". כאן, הבנק הפר באופן שיטתי את פרטיות של לקוחותיו וחשף פרטים אישיים שהופצו לכלל חברי הקיבוץ, בו הם חברים, למרות שנדרש להימנע מכך. לכן, בנק הסבור כי מסירת פרטים של לקוח אחד לידיעת לקוח אחר ו/או העברת מסמכים של לקוח אחד לידי לקוח אחר, היא חלק מ"ביצוע עיסוקו כדין ובמהלך עבודתו הרגיל" – שומר כספו ופרטיותו ירחק ממנו. נוכח הפגיעה בפרטיות הבנק יפצה את לקוחותיו בגין כל מסמך שהופץ וכולל פרטים אישיים ופרטיים.