משקיעים בחברה טענו, כי הסכם רכישת מניות החברה הוא חוזה למראית עין מכיוון שהוא הסתיר את העובדה שהחברה הקצתה לאחד מבעלי המניות כנגד הלוואת בעלים.
בית המשפט דחה את התביעה וקבע, כי לא מדובר בחוזה למראית עין. חוזה שנכרת למראית עין בלבד הוא חוזה שכלפי חוץ נסמך על הסדר מסוים, בעוד שכוונת הצדדים שונה, והוא בטל. אולם, כאשר ההסדר הרשום בהסכם חוקי ומביע נכונה את כוונת הצדדים וההסדר השני הרשום בהסכם לא משקף את הסכמתם ונועד למטרה שאינה קשור בביצוע העסקה, יינתן תוקף לכוונה האמיתית של הצדדים. כאן, המידע הרשום בהסכם לא משנה את הכוונה האמיתית של הצדדים להסכם לפיה המשקיעים יירכשו מניות במחיר שנקבע בהסכם, אף אם יש בו מרכיבים אשר לא משקפים את מצב הדברים האמיתי. לפיכך, ההסכם אינו למראית עין והוא עומד בעינו.