המחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו
ת"א 54634-05-20 דרור שלומי, משה כץ ורונית חיון טובוך נ' בועז משעולי EFYOD Corporation בע"מ ואפרת משעולי ברק
לפני כבוד השופט מגן אלטוביה
התובעים:
1.דרור שלומי
2.משה כץ
3.רונית חיון טבוך
ע"י ב"כ עוה"ד סיגל רוזן רכב ומשה מזרחי
נגד
הנתבעים:
1.בועז משעולי
2.EFYOD Corporation
3.אפרת משעולי ברק
ע"י ב"כ עוה"ד ארז חבר
פסק דין
לפני תביעה בה תובעים התובעים כדלהלן:
א. לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים סך של 382,152 ₪ בגין הנזק שנגרם להם בהשקעתם בסבב הגיוס הפנימי בחברת OMG When בע"מ (להלן: "החברה") תוך הסתמכות על המצגים הנטענים להיותם שקריים וכוזבים של הנתבעים.
ב. להורות על בטלות המסמך/הסכם למראית עין שנכרת בין נתבעת 2 (להלן: "אפיוד") לבין כל אחד מהתובעים (להלן: "הסכם הרכישה") ולהורות לנתבעים להשיב לתובעים סך של 548,614 ₪.
ג. לחייב את הנתבעים לשלם לתובעים פיצוי בסך 100,000 ₪ בגין עגמת נפש ופגיעה במוניטין של התובעים ובפרט בשמו הטוב של מר דרור שלומי.
רקע
בסמוך לשנת 2015 השקיעו התובעים ברכישת מניות מסוג B בחברה אשר הייתה בשליטת נתבע 1 (להלן: "מר משעולי") שהחזיק בה באמצעות אפיוד שבשליטתו.
בסמוך לחודש מאי בשנת 2017 השקיעו התובעים בחברה סכום נוסף של 366,915 ₪ במסגרת סבב גיוס פנימי במסגרתו הקצתה החברה מניות מסוג C לבעלי המניות בחברה (להלן: "ההשקעה השנייה"). בסמוך לחודש דצמבר רכשו התובעים מאפיוד מניות נוספות של החברה מסוג C בשווי של 529,550 ₪ (להלן: "ההשקעה השלישית").
בסמוך לחודש מרץ 2018 החליט דירקטוריון החברה ברוב קולות על הגשת בקשה לפירוק החברה ומינוי מפרק זמני. בינתיים, התברר מחקירתו של עו"ד אורי בראון, אשר מונה למפרק החברה, כי החברה חוסלה ופורקה ותיק הפירוק הסתיים (ע' 167 לפרוטוקול הדיון מיום 28.9.2022).
לטענת התובעים, ההשקעות השנייה והשלישית שביצעו והבקשה לפירוק החברה הם פרי יוזמה ותכנון של מר משעולי ובתו אפרת משעולי תוך תרמית, גזל, הפרת חובות האמונים והזהירות, הפרת חובת ההגינות והחובה לנהוג בתום לב, ומכאן התביעה.
פירוט טענות התובעים:
א. לאחר שנפגשו עם מר משעולי אשר הציג להם את ניסיונו הרב, הצלחותיו העסקיות ואת חברת ההזנק החדשה שלו, החליטו התובעים, בחודש דצמבר 2015, להשקיע בחברה ולרכוש מניות מסוג B של החברה.
ב. במהלך שנת 2016 דיווחה החברה על כך שביצועיה "עולים על התחזיות", מצבה הפיננסי איתן ומר משעולי מאמין ביכולתה של החברה "להשיא את רווחיה לטובת בעלי מניותיה".
ג. בתחילת שנת 2017 הציגו הנתבעים לתובעים תמונה לפיה החברה מצויה בצמיחה מואצת ובנסיקה וכי יתאפשר לבעלי המניות המחזיקים במניות מועדפות מסוג B להשתתף בגיוס פנימי אטרקטיבי.
ד. ביום 13.2.2017 שלחה החברה זימון לאסיפת בעלי מניות בה יידון שינוי הון המניות הרשום של החברה והתקנון במסגרת היערכות לגיוס הון. לא הוצגו למשקיעים את השינויים המבוקשים בתקנון החברה, את משמעותם או נחיצותם כל שנשלח הוא קובץ Word בגרסת עקוב אחר שינויים.
ה. בסמוך לאחר שינוי התקנון קיבלו התובעים הצעה להשתתף בסבב הגיוס הפנימי שנועד לגייס 500,000 דולר בהנפקה של 10,000,000 מניות מסוג C, דהיינו סך של 0.05 דולר למניה, המהווה מחיר אטרקטיבי ביחס לגיוס ההון הקודם שעמד על 0.80 דולר למניה.
ו. בדיעבד, התברר לתובעים כי עובר לסבב הגיוס הפנימי הוסתרו מהם "עובדות מהותיות ומשמעותיות", לרבות הקצאת מניות מסוג C לאפיוד אף שכלל לא החזיקה במניות מסוג B, אפרת משעולי כבעלת מניות לא השתתפה בסבב הפנימי ולא רכשה מניות מסוג C, בניגוד למידע שהוצג לתובעים בפועל הוקצו 20,000,000 מניות מסוג C כאשר 10,000,000 מניות מסוג C הוקצו לאפיוד כנגד קיזוז הלוואת בעלים ומבלי שאפיוד העבירה לחברה "כסף חי" תמורת המניות.
ז. בהסתמך על המצגים שהציגו להם הנתבעים תוך העלמת העובדות שפורטו לעיל, השתתפו התובעים בסבב הגיוס הפנימי מעבר לחלקם היחסי במניות מסוג B והשקיעו את סכום ההשקעה השנייה.
ח. בשנת 2017 הקפידו הנתבעים להעביר מצגים ומסרים תכופים וחיוביים לגבי מצב החברה לפיהם החברה מתקדמת טוב מהצפוי לקראת גיוס משמעותי, במטרה לשדל את התובעים להשקיע שוב כספים בחברה. במקביל הסתירו הנתבעים מהתובעים את "המעשים הפסולים שביצעו לביצור שליטתם בחברה ללא הזרמת כספים בפועל".
ט. לנתבעים נודע כי חרף השקעתם במסגרת סבב הגיוס הפנימי אחזקותיהם בחברה דוללו. בבירור שערכו מול הנתבעים בסמוך לחודש ספטמבר 2017 נמסר להם כי אפיוד רכשה חלק ניכר ממניות מסוג C שהנפיקה החברה. התובעים התקוממו וביקשו לאפשר להם השקעה נוספת במחיר של 0.05 דולר למניה. הנתבעים הודיעו כי הדרך היחידה האפשרית העומדת בפני התובעים היא לרכוש מאפיוד מניות מסוג C, תוך שהם מסתירים מהתובעים שהמניות מסוג C שנרכשו על ידי אפיוד נרכשו כאמור ללא השקעה כספית אלא כנגד קיזוז הלוואות בעלים שנרשמה זמן רב לפני סבב הגיוס הפנימי, ולמעשה לא הוזרם לחברה "כסף חי" על ידי אפיוד בניגוד למטרה שלשמה הוחלט על סבב הגיוס הפנימי.
לא זאת אף זאת, הקצאת מניות מסוג C לאפיוד מהווה עסקה עם בעל עניין ולא קיבלה את האישורים הנדרשים על פי דין.
י. הנתבעים ניצלו את אמונם של התובעים בהם ובחברה ובכוונתם להשקיע בחברה כספים נוספים, וראו בכך הזדמנות ליטול לעצמם את הכספים שהתכוונו התובעים להשקיע בחברה. זאת, שעה שהחברה הייתה זקוקה מאוד לכספים לצורך ניהולה השוטף. בכך ניצלו הנתבעים הזדמנות עסקית של החברה בחוסר תום לב, בניגוד לטובת החברה תוך ניגוד עניינים.
יתר על כן, בהתנהלותם זאת, יש כדי להעיד כי במועד בו העבירו הנתבעים מניות מאפיוד לתובעים בתמורה כספית "איבדו את אמונם בחברה וגמרו אומר "לחלץ חלק מהשקעתם על חשבון התובעים".
יא. בסמוך לרכישת המניות מאפיוד דאג מר משעולי להחתים את התובעים על הסכם הרכישה המהווה הסכם למראית עין, אשר לכאורה מסדיר את המצג השקרי של רכישת המניות של אפיוד עבורם בסבב הפנימי. מסמך פיקטיבי זה נועד לייצר מציאות דמיונית ולהכשיר בדיעבד את "השרץ". בהסכם הרכישה שהכינו הנתבעים הוכנס המצג הכוזב והשקרי לפיו אפיוד רכשה עבור התובעים מניות בסבב הפנימי והחזיקה אותן בנאמנות עבור התובעים. אלא שהסכם הרכישה "מהמסד עד הטפחות הינו שקרי" מאחר ואפיוד לא רכשה מניות בסבב הגיוס הפנימי, אפיוד לא העבירה כספים לחברה בסבב הגיוס הפנימי ואפיוד לא החזיקה מניות בנאמנות. ועוד. הסכם הרכישה הוצג על יד מר משעולי כעניין בעל אופי טכני.
יב. בתחילת שנת 2018 הציעו הנתבעים למנות את מר משה כץ לדירקטור בחברה, שעה שכבר ידעו שגורלה של החברה "נחרץ" ובדרך זו ביקשו להכשיר את מעשיהם הפסולים לכשיתגלו.
יג. ביום 15.3.2018 התקשר מר משעולי למר משה כץ והודיע לו כי נדרשת ישיבת דירקטוריון טלפונית בהולה על מנת לדון במצבה הכספי החמור של החברה המחייב הגשת בקשה לפירוק החברה ומינוי מפרק זמני.
יד. בישיבת הדירקטוריון דיווח מר משעולי כי כחלק מההיערכות לבדיקת הנאותות מצד משקיעה קנדית (גרויטאס) התגלו פערים בין דיווחי המנכ"ל לבין המצב העסקי האמיתי של החברה עד כי החברה אינה מסוגלת עוד לממן את תשלום משכורות העובדים בגין חודש מרץ 2018.
טו. בהעדר נתונים ובחינת חלופות נוספות התנגד מר משה כץ להצעה לפרק את החברה, אולם בלחץ של מר משעולי התקבלה החלטה בחברה להגיש בקשה לפירוק החברה ומינוי מפרק זמני. לאחר ישיבות נוספות וחילופי דברים בין בעלי המניות, ביום 26.3.2018 הוגשה בקשה לפירוק החברה.
טז. בדיעבד התברר לתובעים כי בניגוד למצגים לפיהם הנתבעים השקיעו בחברה סכומים גבוהים, בפועל מר משעולי לא השקיע בחברה כספים; העמיס על החברה הוצאות שכר בלא אישור מתאים שהצטבר לחוב נטען של 2.5 מיליון ₪; הנתבעים דאגו כי ההזרמות של אפיוד יהיו בדרך של מתן הלוואות בעלים ודאגו להמיר חלק ממנה למניות בתנאי הסבב הפנימי שהוצג כמיועד לבעלי מניות מועדפות B בלבד (בהן לא החזיקה אפיוד מעולם) באופן שאפיוד נותרה בעלת השליטה בחברה, והכל ללא ידיעת התובעים ושאר משקיעי החברה ותוך הטעיה מתוחכמת כמפורט לעיל.
יז. מעשים ו/או מחדלים אלה הם פרי יוזמה ותכנון של מר משעולי בעל השליטה בחברה תוך ניגוד עניינים והפרת הוראות סעיפים 252 ו – 254 לחוק החברות, תשנ"ט – 1999; תרמית וגזל כמשמעותם בסעיפים 52 ו – 56 לפקודת הנזיקין; רשלנות כמשמעותה בסעיפים 35 ו – 36 לפקודת הנזיקין; הפרת חובה חקוקה כמשמעותה בסעיף 63 לפקודת הנזיקין והוראות חוק החברות, הטעיה כמשמעותה בסעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973, עשיית עושר ולא במשפט על חשבון הנתבעים כמשמעותה בחוק עשיית עושר ולא במשפט, תשל"ט - 1979; כריתת חוזה למראית עין כמשמעותו בסעיף 13 לחוק החוזים; הפרת חובת תום הלב הקבועה בסעיפים 12 ו – 39 לחוק החוזים; הובלת המהלכים לפירוק החברה ללא הצדקה עניינית וללא בחינת חלופות אחרות.
עילות אלה מייחסים התובעים גם לאפיוד וגם לגב' אפרת משעולי ברק, ביחס אליה נטען כי בהיותה בעלת מניות בחברה הפרה גם את הוראות סעיפים 192 ו – 193 לחוק החברות.
יח. לטענת התובעים במעשיהם הפסולים כמפורט לעיל, גרמו הנתבעים לתובעים חסרון כיס בסך 930,766 ₪.
יט. כן טוענים התובעים כי במעשיהם ו/או מחדליהם כמפורט לעיל גרמו הנתבעים לתובעים עוגמת נפש ופגיעה במוניטין ובשם הטוב של התובעים ובמיוחד בשמו הטוב של מר דרור שלומי העוסק בגיוס הון לחברות הזנק, ועל כן, יש לחייב את הנתבעים בפיצוי כספי בסך 100,000 ₪.
טענות הנתבעים:
א. הסיכונים הכרוכים בהשקעה בחברת הזנק היו ידועים לנתבעים והניסיון להתחמק מתוצאות מימוש הסיכון שנטלו על עצמם הנתבעים, אינו אלא בבחינת חכמה שבדיעבד העטופה בשלל עילות ועובדות שקריות שהמציאו התובעים.
ב. התביעה כאן אינה אלא ניסיון של התובעים, רואה חשבון ותיק, מנהלת חברה ומגייס משקיעים לחברות הזנק, להחזיר לעצמם השקעות שהשקיעו בחברה בהיותם בעלי מניות בין השנים 2015 – 2018, לאחר בדיקת כל הנתונים הרלבנטיים ובחינת כל השיקולים הכרוכים בהשקעות האמורות. זאת, בדרך של העלאת טענות שקריות לפיהן מנהלי החברה ובעלי השליטה העבירו להם נתונים שקריים בקשר לאותן השקעות באופן אשר גרם להם להפסד כספי ההשקעות.
ג. בטרם ההשקעה השלישית בסך 150,000 דולר, חתם כל אחד מהתובעים על הסכם הרכישה אשר בין היתר נקבע בו כי רכישת המניות מאפיוד נעשתה על פי שיקול הדעת הבלעדי של כל אחד מהתובעים והוא מסיר מראש כל טענה כלפי אפיוד או מי מהאנשים הקשורים אליה בקשר להשקעה זו, רכישת המניות עבור התובעים והחזקת המניות על ידי אפיוד היא בנאמנות עד העברתן אל כל אחד מהתובעים. בנוסף נקבע בהסכם הרכישה כי ההשקעה היא סופית ואינה מותנית בכל אירוע או תנאי אחר.
ד. בזמן אמת התובעים היו מודעים לכך שכל בעלי המניות היו רשאים להשתתף בסבב הגיוס הפנימי והם אף אישרו זאת באסיפת בעלי המניות. זאת ועוד. הטענה בעניין העדר הזכות של אפיוד להשתתף בסבב הגיוס הפנימי ולרכוש מניות מסוג C הייתה ידועה לתובעים בטרם ביצוע ההשקעה השלישית ולמרות זאת ביצעו את ההשקעה השלישית ואף חתמו על הסכם הרכישה, הפוטר את הנתבעים מכל אחריות לרכישה האמורה.
ה. לפני חתימתם על הסכמי הרכישה קיבלו התובעים את הדוחות הכספיים של החברה שם צוינו כל הנתונים אשר לטענתם הוסתרו מהם, כאשר אחד מהתובעים, רואה חשבון בפירמה גדולה קיבל את הדוחות זמן רב קודם לכן ואף סייע בעריכתם. בדוחות הכספיים צוין דבר השתתפותה של אפיוד בסבב הגיוס הפנימי והגדלת הון המניות המונפק מסוג C ל – 20 מיליון מניות. התובעים הצביעו בעד אישור הדוחות הכספיים באסיפת בעלי המניות שהתכנסה ביום 3.10.2017.
ו. טענות התובעים בתביעה כאן הועלו על ידי התובעים בהליך הפירוק בפר"ק 55252-03-18 בפני כבוד השופט חגי ברנר אשר מינה בעל תפקיד לחקור את טענות התובעים ונסיבות קריסתה של החברה. בעל התפקיד חקר את מר משעולי ואת גב' אפרת משעולי ברק הן באשר לקריסת החברה והן באשר לטענות התובעים ולא ראה לנכון לפתוח בהליכים נגד הנתבעים.
ועוד. בהגשת התביעה כאן מבקשים התובעים ליטול מבעל התפקיד את הסמכויות שהוקנו לו על ידי בית המשפט של פירוק ללא אישור בית המשפט של פירוק.
ז. ניסיונם של התובעים לייחס חבות אישית לנושא משרה בחברה חוטאת לעקרון האישיות הנפרדת של החברה.
ח. המפסידים העיקריים מפירוק החברה הם הנתבעים עצמם ובמיוחד מר משעולי ואפיוד הזרימו לחברה מיליוני דולרים באופן שוטף על מנת לאפשר את פעילותה. עם פירוק החברה ירדה השקעתם של מר משעולי ואפיוד לטמיון. בהתחשב בהשקעתם של מר משעולי ואפיוד בחברה טענות התובעים באשר למזימה או תכנון שהגו הנתבעים בפירוק החברה, אינה מתיישבת עם ההיגיון הכלכלי, במיוחד נוכח העובדה שלחברה לא היו נכסים משמעותיים למימוש בפירוק.
ט. בניגוד לטענות התובעים, לא נפל פגם בהתנהלות הנתבעים והם פעלו במקצועיות, בסבירות ובמסירות אין קץ בשלב שקדם לכניסת התובעים לחברה כמשקיעים והן לאחר מכן עד לכניסתה להליכי חדלות פירעון.
דיון
1. בהתחשב בסעד הנתבע ועילות התביעה נראה כי בבחינת טענות הצדדים העובדתיות והמשפטיות יש לברר את הסוגיות שלהלן:
א. האם ביחסים שבין הנתבעים לתובעים כבעלי מניות בחברה, פעלו הנתבעים או מי מהם שלא כדין בסבב הגיוס הפנימי השני באופן שגרם לתובעים נזק בר פיצוי שווה ערך לסכום ההשקעה השנייה (382,152 ₪).
ב. האם נפל פגם בהסכם הרכישה לפיו רכשו התובעים מניות מסוג C מאפיוד במסגרת השקעתם השלישית באופן המצדיק את ביטול הסכם הרכישה והשבת הסכום ששילמו התובעים מכוחו (548,614 ₪) .
2. באשר לטענת התובעים לפיה לא נמסר להם על הנפקת 20 מיליון מניות מסוג C בטרם ההשקעה השנייה והטענה לפיה אפיוד לא הייתה רשאית להשתתף בסבב הגיוס הפנימי, העיד מר משה כץ (ש' 3 ע' 99 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2022):
"ש... בסעיף 24 אתה מציין שמעבר ל – 10 מיליון מניות מסוג C הונפקו עוד 10 מיליון מניות מסוג C,
ת. נכון.
ש. והגיעו לEFYOD בהסתרה מאחורי הגב שלך ושל החברים שלך, נכון?
ת. נכון.
ש. אני מפנה אותך לנספח 4 לתצהיר של בועז משעולי מה – 22.2.17,
...
ש... אני מפנה אותך לפרוטוקול עצמו לסעיף 2. D.
ת. אוקי
ש. כמה מניות הונפקו ב – C?
...
ש. הנה, העמוד הרביעי, 20 מיליון מניות.
ת. הכל בסדר, אבל אני רוצה להפנות אותך לעמוד נוסף, לפני הרביעי, אמרת לי אם אני קורא את 'עקוב אחרי שינויים'.
...
ש. את זה ראית? את העמוד הרביעי?
ת. בהחלט.
ש. של 20 מיליון מניות?
ת. בהחלט. רק מה שאתה מסתיר מכבוד השופט, שלא רק שהיו 20 מיליון מניות, גם שינו את המניות A, גם שינו את המניות D ...
...
ש. 20 מיליון שאמרת שלא היה. זה מה שאני יודע שכתוב במסמכים באנגלית.
ת. רשום את זה, רשום עוד דברים ...
...
ש. יש מכתב ששולחת אפרת לדרור ומודיעה לו שכל בעל מניות זכאי להשתתף בהשקעה.
ת. אוקי.
...
ש. והיא הודיעה לכם שזה מופנה לכל בעלי המניות? אתה רוצה שאני אראה לך את זה?
ת. רשום שמופנה לכל בעלי המניות..." . (ההדגשה אינה במקור)
3. עוד העיד מר משה כץ (ש' 20 ע' 148 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2022):
"ש. תגיד לי, בגדר הסבב הפנימי הוגבלה הזכות שלכם לרכוש מניות?
ת. לא.
...
ש. האם הובהר ש- EFYOD תרכוש את כל מה שלא ירכשו בעלי המניות האחרים?
ת. בועז אמר בעיקרון שאם לא הוא מכיוון שצריך חצי מיליון דולר הוא ישלים את ההפרש.
ש. האם הוא השלים את ההפרש?
ת. לפי הנתונים שדווחו לי אז כן. אני לא יודע אם הוא עשה את זה, איך הוא עשה את זה, אבל כן.
ש. האם זה נכון שבזמן הסבב, לפני הסבב החברה הייתה צריכה כסף והוא הזרים כסף לצורך החברה?
ת. תמיד...".
4. ועוד העיד מר משה כץ בחקירתו (ש' 26 ע' 146 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2022).
"ש... מתי בדיוק גיליתם את מעשה מרמה?
...
ש. מעשה מרמה שגיליתם שדיללו אתכם?
ת. אני מזכיר עוד פעם, גילינו את זה במהלך השיחות כמו שרשום בתצהיר אם אני זוכר נכון בסעיף 26,... בתחילת חודש ספטמבר 2017.
ש. ולמרות זאת החלטתם להשקיע בקניית מניות נוספות באוקטובר 17.
ת. נכון".
5. מר משה כץ, נחקר בדיון מיום 7.2.2022 ובמענה לשאלה אישר כי במהלך 2016 וקודם להשקעה בסבב הגיוס הפנימי קיבל דיווחים אחת לרבעון (ש' 14 – 25 ע' 87 לפרוטוקול הדיון). כמו כן, אישר מר משה כץ כי קודם להשקעה בשנת 2017 ישב עם מנכ"ל החברה (שם, ש' 26 ע' 87 וש' 1 – 4 ע' 88). בהמשך מאשר מר משה כץ כי בהתחשב בדוח שצורף לעדכון לפני האסיפה הכללית שנקבעה ליום 1.2.2017, הוא מבין שהחברה בגירעון מתמשך שרק הולך וגדל והיא זקוקה להזרמת כסף (שם, ע' 92).
6. לתמיכה בטענותיהם צירפו הנתבעים תצהיר מטעם מר משעולי, אשר התייחס לטענת הנתבעים בדבר הצגת מצגי שווא עובר לביצוע ההשקעה השנייה, ומהאמור בסעיפים 134 – 137 לתצהיר, עולה כי במסגרת אסיפת בעלי המניות מיום 1.2.2017 בה השתתפו תובעים 1 ו – 2, נמסר כי אפיוד תמיר חלק מהלוואת הבעלים למניות במסגרת סבב הגיוס הפנימי.
כך גם עולה מפרוטוקול האסיפה מיום 1.2.2017 (נספח 16 לתצהירו של מר משעולי):
"He reported that EFYOD Corporation will convert $500,000 that was already transferred to the Company to shares of the same class and same price".
7. עדותו של מר משה כץ אודות ידיעותיו עובר לסבב הגיוס הפנימי תומכת באמור בסעיפים 134 – 137 לתצהירו של מר משעולי, כמו גם באמור בפרוטוקול הדיון מיום 1.2.2017. אולם אפילו אניח לטובת התובעים כי עובר לסבב הגיוס הפנימי לא ידעו על זכותה של EFYOD להשתתף בסבב הגיוס הפנימי ולא ידעו שהוקצו לה 10,000,000 מניות מסוג C בתמורה להמרת הלוואות בעלים, אין בכך כדי להועיל להם, כפי שיובהר להלן.
8. בתמיכה לתביעתם צירפו התובעים תצהיר מטעם מר משה כץ. לתצהיר האמור צורפה תרשומת שערך מר משה כץ מפגישה שנערכה ביום 10.9.2017 בין התובעים לבין מר משעולי (נספח 20), ובה נכתב כדלקמן:
"הפגישה נקבעה לאחר שהתברר למשה באחת מפגישות שיווק המניות למשקיעים שערכה החברה התברר כי בעלי המניות שהיו קיימים עד אז דוללו ללא ידיעתם.
בפתח הפגישה התבקשו הבהרות כיצד דולל כ"א מהמשתתפים מ- 4% אחזקה בחברה (שנוצרו עקב הגיוס של מניות הטבה) ל – 2.4% בלבד, וזאת ללא ידיעתם.
הדרישה הייתה להחזיר את המצב לקדמותו ללא תוספת כספית כלשהי.
בועז הבהיר כי מצב זה לא אפשרי כי הוא הזרים בפועל סכומים נוספים.
משה ציין כי במסגרת הגיוס הקודם נרשם במפורש כי סך הגיוס יהיה 500 אלף דולר, ולכן החלטנו להשקיע באופן בו כ"א מאתנו יחזיק 4%.
בועז אמר כי בסופו של דבר השקיעה אפיוד סכומים נוספים להם נזקקה החברה כך שסך הגיוס היה 1 מיליון דולר.
עקב כך דרור ביקש כי גם אנחנו נשקיע סכומים נוספים בחברה כדי להחזיר את אחזקותינו למצב הקודם.
בועז אמר כי זה לא אפשרי יותר והציע כי חלק מהמניות שהונפקו לו תמורת ההזרמה הנוספת שלו הוא מוכן להעביר לרשותנו תמורת תשלום.
סוכם כי רונית דרור ומשה יחשבו ויחזרו אליו עם הסכומים אותם הם רוצים לקחת על עצמם כחלק מההשקעה שלו בחברה".
9. התרשומת שערך מר משה כץ, נערכה לפני עריכת הסכם המכירה ולפני ביצוע ההשקעה השלישית על ידי כל אחד מהתובעים, ובהתחשב בתוכנה של התרשומת קשה לקבל את טענות התובעים באשר למצגי שווא ואי ידיעתם אודות נסיבות העברת 10,000,000 מניות מסוג C לאפיוד, קודם להשקעתם השלישית וחתימתם על הסכמי הרכישה.
10. זאת ועוד. ביום 3 אוקטובר 2017 או בסמוך לאחר מכן חתם כל אחד מהתובעים על הסכם הרכישה שכותרתו "רכישת מניות עבורך בחברת OMGwhen Ltd " (נספח 1 לתצהירו של מר משעולי), ובו בין היתר הוצהר על ידי כל אחד מהתובעים:
"1. רכישת המניות (ההשקעה) הינה אישית עבורך ולא עבור צד ג' כלשהו. השקעה זו היא סופית ואינה מותנה בכל אירוע או תנאי אחר, או ניתנת לשינוי כלשהו.
2. ההשקעה בסיבוב זה נעשתה על דעתך, ושיקול דעתך הבלעדי, ואתה מסיר מראש כל טענה או תלונה כלפי EFYOD או מי מהאנשים הקשורים אליה בהקשר להשקעה זו, בהקשר לרכישת מניות עבורך, ובהקשר לאחזקת המניות בנאמנות עד להעברתן אליך.
3. אתה מתחייב לפצות את EFYOD בכל נזק או הוצאה שיגרמו לה בהקשר לרכישת המניות עבורך".
11. מהתרשומת של מר משה כץ, עולה כי התובעים ביקשו לשקול את הצעתו של מר משעולי ובתוך כך ועד לחתימה על מסמך רכישת המניות יכול היה כל אחד מהתובעים לבדוק את טענותיו של מר משעולי בדבר היקף הכספים שהעבירה אפיוד לחברה וכדאיות ההשקעה בחברה במחיר "האטרקטיבי" של 0.05 דולר למניה מסוג C. מר משה כץ מאשר זאת גם בחקירתו (ע' 146 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2022).
דהיינו אפילו אם נלך לפי גרסתם של התובעים, לאחר שבזמן אמת ועוד בטרם ההשקעה השלישית התברר לתובעים שלכאורה אפיוד ו/או מר משעולי פעלו שלא כדין כאשר הקצו לאפיוד 10,000,000 מניות מסוג C של החברה למרות שלכאורה לא הייתה זכאית לכך, בחנו התובעים את מכלול הנתונים הידועים להם הנוגעים לסבב הגיוס הפנימי שבוצע לרבות העובדה שהוקצו לאפיוד 10,000,000 מניות נוספות מסוג C של החברה בתמורה להשקעותיה השוטפות, ובמקום לדרוש מהנתבעים לתקן את ההפרה הנטענת בדרך של השבת השקעתם השנייה או לנקוט בהליך משפטי לתיקון ההפרה הנטענת בחרו התובעים לרכוש מאפיוד מניות נוספות של החברה מסוג C בתמורה לסך של 0.05 דולר למניה.
12. ממסמכי הרכישה עליהם חתם כל אחד מהתובעים, עולה כי לא זו בלבד שכל אחד מהם הסכים להצעתו של מר משעולי, למרות הטענות כלפי מר משעולי ואפיוד הנזכרות בתרשומת של מר משה כץ אלא כל אחד מהם הגדיל את השקעתו באופן העולה על החלק היחסי שלו במניות מסוג B, באופן התומך במסקנה כי בעת רכישת המניות מאפיוד ידעו והסכימו התובעים שכל אחד מבעלי המניות היה רשאי להשתתף בהקצאת המניות מסוג C של החברה גם מעבר לשיעור אחזקותיו במניות מסוג B.
13. לא זאת אף זאת, במסגרת העסקה האמורה ולאחר שידעו על דילולם לכאורה שלא כדין, הסכים כל אחד מהתובעים לחתום על הסכם הרכישה לפיו ויתר על כל טענה נגד הנתבעים ואף התחייב לפצות את אפיוד בגין כל נזק שייגרם לה.
בחקירתו התייחס מר משה כץ לחתימתו על הסכם הרכישה, וכך העיד (ש' 22 ע' 150 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2022):
"תגיד לי רגע, בנספח 1 לתצהיר של בועז, הסכם רכישת המניות, אתה יכול לאשר לי בבקשה שזו החתימה שלך?
ת. (מעיין) בהחלט, כן.
ש. כשחתמת על המסמך קראת אותו?
ת. כן.
ש. כולל זה שברור לך שכל ההשקעה על דעתך, שיקולך הבלעדי ואתה מסיר כל טענה כלפי EFYOD או מי מטעמה?
ת. כן".
14. מכל אלה עולה כי למרות הטענות הנזכרות בתרשומת של מר משה כץ, בזמן אמת ויתרו התובעים על כל טענה שהייתה להם ביחס לפגמים שלכאורה נפלו בסבב הגיוס הפנימי והשקעתם השנייה. נוכח מסקנתי זו, אפילו יש ממש בטענות שהעלו התובעים בהרחבה רבה בסעיפים 11 – 46.1 לסיכומיהם בדבר ההטעיה, הכשלים, הפגמים והתנאים של סבב הגיוס הפנימי אין בכך כדי לסייע לתובעים בשלב זה, ועל כן, איני רואה צורך להידרש בפירוט לטענות אלה.
15. בהמשך חקירתו מסביר מר משה כץ, כי למעשה ההטעיה באותו שלב הייתה, העובדה שהוסתרה מהם לפיה אפיוד ו/או מר משעולי לא רכשו את המניות מסוג C תמורת "כסף חי" שהזרימו לחברה אלא בתמורה לקיזוז הלוואת בעלים (שם, ש' 15 ע' 148). אולם, מהתרשומת של מר משה כץ, עולה כי מר משעולי אמר לתובעים כי "בסופו של דבר השקיעה אפיוד סכומים נוספים להם נזקקה החברה כך שסך הגיוס היה 1 מיליון דולר". התרשומת של מר משה כץ תומכת באמור בפרוטוקול האסיפה הכללית מיום 1.2.2017, ועל כן, אין לי אלא לדחות הן את טענת התובעים לפיה הפרוטוקול מיום 1.2.2017 אינו משקף את הדברים שנאמרו באסיפה הכללית (סעיף 21 לתצהירו של מר דרור שלומי הזהה לסעיף 21 לתצהירו של מר משה כץ) והן את טענת התובעים לפיה בעת החתימה על הסכמי הרכישה לא ידעו שאפיוד המירה הלוואת בעלים למניות מסוג C של החברה.
16. זאת ועוד. ביום 3.10.2017 ועוד בטרם השלימו התובעים את השקעתם השלישית ובטרם חתמו על הסכם הרכישה, התקיימה אסיפה כללית בה נכחו מר משה כץ וגב' רונית חיון טבוך (נספח 7 לתצהירו של מר משעולי). באסיפה האמורה אושרו הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2016 ובין היתר הודיע מר משעולי, כי הואיל והחברה לא הצליחה לגייס כסף בשנת 2016 "ועל מנת להחזיק אותה בחיים", אפיוד העבירה לחברה 2.5 מיליון ₪ בשנת 2016, בנוסף לכספים שהעבירו קבוצת החברות של מר משעולי בשנת 2015 ובנוסף לכך ששכרו של מר משעולי לא שולם והוא נרשם כחוב. עוד דווח כי החוב של החברה לאפיוד עומד על 4.5 מיליון ₪ כולל 700 אלף ₪ שהעבירה אפיוד בתחילת שנת 2017.
עוד דווח באותו היום (שם, ע' 2):
"אפשר לראות בסעיף אירועים שלאחר המאזן את הגדלת ההון ושינוי מבנה ההון, את המרת 500 דולר מהחוב של EFYOD ל 10 מ' מועדפות C, ואת הגיוס הפנימי שבו החברה גייסה כ 500 אלף דולר בתמורה להקצאת 10 מ' מניות מועדפות C."
דהיינו, לפני החתימה על הסכמי הרכישה וההשקעה השלישית, ידעו התובעים על מצבה של החברה, על תמיכת בעלי השליטה בהוצאות השוטפות של החברה ועל המרת הלוואות בעלים שעמדו לזכות אפיוד למניות מסוג C של החברה. לעניין זה, יוער שוב כי טענת התובעים לפיה מר משה כץ בחן רק את סעיף ההכנסות בדוחות הכספיים (סעיף 62 לסיכומי התובעים) אינה יכולה להתקבל בוודאי לא לאחר שלכאורה גילו התובעים שדוללו שלא כדין, כמתואר בתרשומת של מר משה כץ לגבי הפגישה מיום 10.9.2017.
17. לטענת התובעים, בשיחה מיום 10.9.2017 בה הוצע להם לרכוש מאפיוד מניות מסוג C הטעה אותם מר משעולי כאשר הודיע שסבב הגיוס הפנימי הסתיים ולא ניתן להקצות לתובעים מניות נוספות, משום שבאותו המועד טרם נרשמו המניות של אפיוד ברשם החברות (סעיף 49 לסיכומים).
כאמור, התובעים חתמו על הסכמי המכירה לאחר ה – 3.10.2017 ושילמו את תמורת המניות רק בסמוך לחודש דצמבר 2017 (ראה סעיף 58 לסיכומי התובעים), לפיכך איני מוצא ממש בטענה זו של התובעים, מהטעמים שפורטו לעיל. לכך יש להוסיף, כי הרישום אצל רשם החברות אינו מעיד על מועד רכישת המניות על ידי אפיוד.
18. באשר להשקעה השלישית של התובעים, טוענים התובעים כי יש לבטל את הסכם הרכישה מחמת היותו הסכם למראית עין.
סעיף 13 לחוק החוזים חלק כללי קובע:
"חוזה שנכרת למראית עין בלבד – בטל; אין בהוראה זו כדי לפגוע בזכות שרכש אדם שלישי בהסתמכו בתום לב על קיום החוזים".
בע"א 53/86 עמיחי סולל נ' מתתיהו צוקרמן (פורסם בנבו) (להלן: "עניין עמיחי"), דן בית המשפט העליון במהותו של חוזה למראית עין, וכך נקבע (שם, פסקה 5):
"מהו חוזה למראית עין?
כפי שנאמר בע"א 630/78 (יוסף ביטון ואח' נ. דוד מזרחי, פד"י ל"ג(576 ,(2):
"בחוזה למראית עין מסכימים ביניהם הצדדים, כלפי חוץ, על הסדר משפטי מסויים, בעוד שכוונתם האמיתית שונה. נמצא, כי מתקיימות בענין זה שתי מערכות משפטיות. המערכת האחת, החיצונית והגלויה, הקובעת הסדר מסויים המוסכם על הצדדים, והמערכת השניה, הפנימית והנסתרת, המבטלת בהסכמה הסדר זה או משנה אותו". (שם, עמ' 581).
...
יש להבחין בין חוזים שמראית העין בהם היא מוחלטת לבין חוזים שמראית העין בהם היא יחסית (ראה ע"א 630/78, בעמ' 582-581)... נקבע גם כי כאשר קיימים שני הסכמים נפרדים, שהאחד מהם חוקי ומביע נכונה את הסכמת הצדדים, והשני אינו משקף כלל את הסכמת הצדדים ונועד למטרה שאינה קשורה כלל בביצוע העיסקה, יתן בית המשפט תוקף מלא לעיסקה האמיתית שבין בעל הדין ויאשר את דבר בטלותו של ההסכם שנעשה למראית עין (ע"א 442/81, גרומט נ. סרוסי ואח', פד"י ל"ו).
בע"א 630/78 הנ"ל, בו נדרש בית משפט זה לראשונה לסוגיית החוזה למראית עין, הוער כי יש להבחין בין חוזה למראית עין לבין חוזה מלאכותי.
"בחוזה למראית עין, אין הצדדים מעוניינים בקיומו של החוזה כפי שהוא משתקף כלפי חוץ. לעומת זאת, בחוזה מלאכותי, מעוניינים הצדדים בקיומה של העיסקה המוצהרת, אם כי הם הגיעו אליה בדרך מלאכותית". (שם, בעמ' 581).
19. מטענות התובעים, עולה כי הם רואים בהסכם הרכישה הסכם למראית עין ממספר טעמים:
א. אפיוד לא רכשה מניות מסוג C.
ב. אפיוד לא שילמה לחברה "כסף חי" בגין המניות שקיבלה אלא קיזזה מהלוואות בעלים שהעניקה לחברה.
ג. אפיוד לא החזיקה במניות בנאמנות עבור התובעים.
20. נראה כי ביחסים בין התובעים לבין הנתבעים אין באף אחת מהטענות שלעיל כדי לגרוע מהכוונה האמיתית של הצדדים להסכם הרכישה לפיה התובעים ירכשו מאפיוד מניות מסוג C במחיר של 0.05 דולר למניה. דהיינו, אף אם יש בהסכם הרכישה מרכיבים אשר לטענת התובעים אינם משקפים את מצב הדברים האמיתי, וכפי שפורט לעיל טענה זו אינה מתיישבת עם מצב הדברים עובר לחתימת כל אחד מהתובעים על הסכם הרכישה, אין בכך כדי לשנות מההסכמה הבסיסית של הצדדים כפי שהיא משתקפת מהתרשומת של מר משה כץ לפיה מר משעולי הציע לתובעים לרכוש מניות מסוג C מאפיוד תמורת 0.05 דולר ומההסכם הרכישה מכוחו קיבל כל אחד מהתובעים מניות מסוג C בתמורה ל – 0.05 דולר למניה ובסה"כ תמורת השקעה של 50,000 דולר קיבל מיליון מניות מסוג C (ראה נספח 21 לתצהירו של מר משה כץ).
21. נוכח האמור עד כאן, איני סבור שיש לבטל את הסכם הרכישה מכוח הוראות סעיף 13 לחוק החוזים, וממילא אין התובעים זכאים להשבת השקעתם השלישית.
22. טענת התובעים לפיה בתקופה שקדמה להשקעה השנייה והשלישית ועד לפירוק החברה הציגו הנתבעים מצגי שווא אשר הניעו את המבקשים לבצע את ההשקעה השנייה והשלישית ולהשקיע כספים שירדו לטמיון עם פירוק החברה, אינה מקובלת עליי בנסיבות שתוארו לעיל. יותר סביר להניח שהסיבה העיקרית להגדלת ההשקעה שהשקיעו התובעים במסגרת סבב הגיוס הפנימי ורכישת המניות מסוג C מאפיוד נבעה מהמחיר האטרקטיבי של 0.05 דולר למניה לעומת ההשקעה הראשונה שביצעו במחיר של 0.80 דולר למניה. ויוסבר, מדובר בשלושה משקיעים יודעי דבר אשר בחרו להשקיע בחברת הזנק תוך נטילת סיכון שההשקעה תרד לטמיון אם וככל שהחברה לא תצליח. בהתחשב בכך, טענת התובעים לפיה אילו היו יודעים שאפיוד לא שילמה "כסף חי" בעד המניות שהונפקו לה אלא קיזזה הלוואות בעלים לא היו משקיעים את ההשקעה השלישית אינה סבירה בהתחשב במכלול נסיבות העניין. כך, כבר ועוד קודם להשקעה השלישית ידעו התובעים שהחברה נזקקה להזרמת כספים שוטפת מבעלת השליטה והיא לא הייתה מסוגלת להתקיים ללא הזרמת הכספים מבעלת השליטה. ממילא העובדה שאפיוד רכשה מניות מסוג C כנגד קיזוז הלוואת בעלים ולא בתמורה ישירה בעד המניות, לא שינתה באופן מהותי את מצבה הפיננסי של החברה כל עוד אפיוד הזרימה כספים לחברה באופן שוטף ולפי הצורך. לעניין זה, נכון להביא שוב את עדותו של מר משה כץ בעניין (שם, ש' 7 ע' 149):
"ש. האם זה נכון שבזמן הסבב, לפני הסבב החברה הייתה צריכה כסף והוא הזרים כסף לצורך החברה?
ת. תמיד...".
23. העובדה שהתובעים הסכימו לחתום על הסכם הרכישה בנוסחו שלעיל, לאחר בחינה ובדיקה ומבלי שחויבו לכך, מלמדת כי התובעים בדקו את היקף הכספים שהשקיעה אפיוד בחברה ו/או קיבלו את טענותיו של מר משעולי בדבר היקף הכספים שהשקיעה אפיוד בחברה. מכל מקום, בשלב בו התגלע סכסוך בין התובעים לבין מר משעולי כמפורט בתרשומת של מר משה כץ, לא ניתן לקבל שהתובעים אנשי עסקים ורו"ח, הסכימו לחתום על מסמך רכישת המניות ולוותר על כל טענותיהם על סמך מצגים שהציג להם מר משעולי מבלי לבדוק את טענותיו בעניין ההשקעה שלו ושל אפיוד בחברה. ועוד. אין למצוא בתרשומת של מר משה כץ מזמן אמת טענה מצד מר משעולי לפיה אפיוד רכשה מניות של החברה מסוג C תמורת "כסף חי", אלא טענה אחרת של מר משעולי ולפיה אפיוד השקיעה כספים "להם נזקקה" החברה לצורך פעילותה, כפי שאף עולה מהפרוטוקולים של האסיפה הכללית מיום 1.2.2017 ומיום 3.10.2017.
24. לכך יש להוסיף, כי הטענה לפיה אפיוד לא החזיקה בנאמנות במניות היא טענה במישור המשפטי שאין ליתן לה משקל רב לפי שאין חולק שבמסגרת ההשקעה השלישית הועברו מניות מאפיוד לתובעים. מכל מקום, הייתה לכל אחד מהתובעים אפשרות לבקש את שינוי המסמך או לא לחתום עליו בנוסח האמור ומשלא עשו כן בזמן אמת ובסמוך למשלוח הודעת המייל אליה צורפה טיוטת המסמך (נספח 23 לתצהירו של מר משעולי), סביר להניח שעניין זה לא היווה שיקול בהשקעתם השלישית, אלא נטען כעת ובדיעבד כדי לעבות את הטענות נגד מר משעולי. לציין, כי לטענת הנתבעים לא ניתן היה לבצע עסקת מכר נוכח קיומו של משא ומתן מקביל למכירת מניות החברה לפי מחיר של 0.30 דולר למניה (סעיף 54 לסיכומי הנתבעים). הגם שמרכיב "הנאמנות" הוא מוקשה באשר לכאורה מדובר בנאמנות שבדיעבד בטרם היו בה מוטבים "נהנים". מחומר הראיות עולה כאמור כי אף אם מרכיב זה הוא "למראית עין" התובעים ביקשו וקיבלו לרשותם בהסכמתם מניות מסוג C בתמורה מוסכמת כאמור בין אם רכישה זו קדמה לה נאמנות ובין אם לאו. מראית העין של ההסכם למצער חולשת על התקופה שמיום ההקצאה ועד ליום המכירה ודומה שאינה יכולה לבטל את הכוונת רכישת המניות של התובעים בנסיבות המתוארות.
25. מכל מקום, ובהתאם לאמור בעניין עמיחי ניתן להעביר "עיפרון כחול" על הוראות הסכם הרכישה ולבטל את סעיף הנאמנות ככל שיש בכך צורך, מבלי לגרוע מתוקפה של עסקת רכישת המניות מאפיוד על ידי כל אחד מהתובעים.
26. ועוד. מתצהירו של מר משה כץ עולה כי המסמך נחתם על ידו רק בסוף חודש אוקטובר 2017 או אף בחודש נובמבר 2017 (סעיף 38 לתצהיר) והתשלום תמורת המניות בוצע על ידו רק בשלב מאוחר יותר ביום 27.12.2017 (סעיף 42 לתצהיר), דהיינו, היה לתובעים זמן רב לבדוק את כל הטעון בדיקה בטרם החתימה על הסכם הרכישה והעברת התמורה, ובנסיבות שפורטו לעיל ובהתחשב בכישוריהם וניסיונם של התובעים יש להניח כי כך עשו. לעניין זה ראיתי לנכון להוסיף, כי ככלל, מי שחותם על חוזה מוחזק כמי שקרא את החוזה, הבין אותו והסכים לאמור בו, ועל כן, איני רואה ממש בטענת התובעים החוזרת ונשנית לפיה, במסגרת ההתקשרות עם הנתבעים ו/או החברה קיבלו "מסמכים משפטיים בני עשרות עמודים באנגלית שהם הרבה מעבר ליכולת ההבנה שלהם כמשקיעים שאינם מנוסים בעולם הייטק". לכך יש להוסיף, כי לצורך ההשקעה השנייה והשלישית כמתואר לעיל, אין ולא היה צריך להידרש למסמכים רבים ולמידע נוסף מעבר למידע שהיה ידוע לתובעים וסביר להניח שעיקר עניינם של התובעים היה במחיר האטרקטיבי של המניה מסוג C שרכשו במסגרת סבב הגיוס הפנימי.
27. אשר להחלטה על הגשת בקשה לפירוק החברה שאין בצדה סעד אופרטיבי, אוסיף בקיצור. נכון למועד הגשת בקשת הפירוק של החברה החזיק כל אחד מהתובעים במניות החברה בשיעורים שלהלן: דרור שלומי – 4.65%, רונית חיון-טבוך 5.96%, משה כץ 5.96%. בהתחשב בשיעור האחזקה של התובעים ביחד או לחוד, מדובר בבעלי מניות מיעוט בחברה אשר לא ניתן לייחס להם ציפייה לגיטימית לניהול ענייני החברה במקום בעלי השליטה.
ועוד. בעת קבלת ההחלטה על הגשת בקשת הפירוק שימש מר משה כץ כדירקטור ובמסגרת הדיונים שהתנהלו בדירקטוריון החברה באשר להגשת הבקשה לפירוק החברה, העלה את טענותיו נגד פירוק החברה. טענותיו של מר משה כץ לא התקבלו וברוב קולות התקבלה החלטה להגיש את בקשת הפירוק.
בחקירתו אישר מר משה כץ כי קיבל לידיו זימון לאסיפה כללית אליו צורפו הדוחות הכספיים של החברה (ע' 121 – 123 לפרוטוקול הדיון מיום 7.2.2022). עוד אישר משה כץ כי מר משעולי חתם על ערבות אישית בסך מיליון ₪ שלושה חודשים לפני פירוק החברה ובמסגרת הסדר המתייחס לערבות האמורה שילם חצי מיליון ₪ (שם, ע' 134). עוד אישר מר משה כץ שבזמן אמת ידע שמר משעולי מזרים כסף לחברה לצורך המשך פעילותה (שם, ע' 135).
בנסיבות אלה, נראה כי אין למצוא פגם בהחלטת החברה להגיש בקשה לפירוק החברה. מסקנה זו, מתיישבת עם העובדה שבית משפט של פירוק אשר בחן ודן בבקשת הפירוק מצא לנכון למנות בעל תפקיד לפירוק החברה.
28. ועוד. בחקירתו אישר עו"ד אורי בראון, מפרק החברה, כי קריסת החברה נבעה מפער בין ההכנסות לבין ההוצאות כתוצאה משימוש שעשו לקוחות החברה באפשרות שהקנה להם מנכ"ל החברה 'לצאת' (להשתחרר מהתחייבותם) אחרי 3 או 4 חודשים (ש' 1 ע' 169 לפרוטוקול הדיון מיום 28.9.2022).
כמו כן, אישר מפרק החברה כי לפי בדיקות שביצע, השקיע מר משעולי בחברה יותר מ – 7 מיליון ₪, בתו גב' אפרת משעולי ברק קיבלה מהחברה שכר חודשי סביר של 9,000 ₪, ולא נמצאה עילת תביעה נגד מר משעולי (שם, ע' 169). עוד הבהיר מפרק החברה שחוב של החברה לישראכרט שולם על ידי מר משעולי אשר העמיד ערבות אישית להבטחת פירעון החוב האמור (שם, ע' 170).
29. נוכח האמור עד כאן, נראה כי אין עילה או הצדקה לפסוק לתובעים פיצוי בגין נזק שנגרם להם בהשקעה השנייה ואין עילה לביטול הסכם הרכישה ומשכך אין התובעים זכאים לסעד ההשבה שתבעו.
30. כמו כן, ובהתחשב באמור לעיל, לא מצאתי שיש הצדקה לחייב את הנתבעים בפיצוי התובעים בגין עוגמת נפש או פגיעה במוניטין, עניין שלמעט אזכור סתמי בסיפא של סעיף 70 לסיכומי התביעה לא נזכר בכלל ויש לראותו כנזנח.
31. נוכח מסקנותיי שלעיל ומשלא הוגשה תביעה שכנגד, איני רואה צורך להידרש לטענות הנתבעים באשר להפרת התחייבויות התובעים בהסכם הרכישה (סעיפים 192, 196 ו – 198 לתצהירו של מר משעולי וסעיף 50 לסיכומי הנתבעים).
32. נראה כי התובעים אשר בתחילת הדרך סמכו על מר משעולי והיו מוכנים לקחת סיכון לא קטן ולהשקיע בחברת הזנק בשליטתו 0.80 דולר למניה, ביקשו לנצל הזדמנות עסקית שהוצעה להם בלי קשר למצגים הנטענים ולמרות טענות שהעלו בזמן אמת נגד התנהלותו של מר משעולי ולמרות שנטלו לעצמם זמן לבחינת הצעתו של מר משעולי, החליטו לרכוש עוד מניות של החברה במחיר 0.50 דולר למניה וכעת ולאחר שהסיכון שנטלו על עצמם במודע התממש, מבקשים הם להיפרע מהנתבעים תוך ליקוט טענות ועילות 'מן הגרן ומן היקב'. עם כל הצער על ההפסד הכלכלי שנגרם לתובעים עקב קריסת החברה, נראה כי בנסיבות שפורטו לעיל, אין הצדקה להטיל אחריות על מר משעולי ו/או אפיוד אשר נראה כי חלקם בהפסד הכולל של בעלי המניות היה גדול יותר משל התובעים. הוא הדין ביחס לגב' אפרת משעולי ברק לגביה כלל לא מצאתי טענה ממשית מצד התובעים, ואין באמור בסעיף 3 לסיכומי התשובה של התובעים באשר לתפקידיה כדי לרפא פגם זה, מקום שלא נמצאו טענות ממשיות להפרות קונקרטיות כלשהן במעשיה.
סוף דבר
התביעה נדחית על כל חלקיה.
בפסיקת ההוצאות לא נעלמו מעיני סכומי החשבוניות שצורפו לסיכומי הנתבעים (284,689 ₪ + 89,682 ₪ לפני מע"מ בלי חישוב אגורות), אולם מלבד המגמה לפסוק את ההוצאות המשפטיות הריאליות שהוציא בעל הדין הזוכה יש להתחשב בשיקולים נוספים בעת פסיקת ההוצאות לרבות זכות הגישה לערכאות, סכום התביעה מספר הדיונים ואופן ניהולה. בהתחשב בכל אלה, התובעים ביחד ולחוד ישלמו לנתבעים את הוצאות התביעה ושכ"ט עו"ד סך כולל של 124,000 ₪.