הצעה נמוכה אינה מהווה לכשעצמה עילה לדחייתה במכרז אלא רק אינדיקציה לחוסר רצינות שעשויה להיסתר על ידי המציע

למכרז ניגשו 13 מציעים, כאשר במהלכו זומנו לשימוע המציע שהצעתו הייתה הנמוכה ביותר וכן המציע שהציע את ההצעה הבאה אחריה. המלצתה הסופית של החברה למשק וכלכלה ("משכ"ל") אשר ניהלה את המכרז הייתה כי שני המציעים הגישו הצעות הפסדיות וכי תומחרו בחסר באופן המעלה חשש לפגיעה בזכויות עובדים או לאי מילוי במלואן. ואולם, העירייה התרשמה כי המציע הזול ביותר מסוגל לעמוד בתנאי המכרז ולקיימם וזאת בניגוד להמלצת משכ"ל ולאור הבהרות אשר נתקבלו מפי המציע, אשר טען בין היתר כי אמנם הרווח מההתקשרות עם העירייה אינו גדול אך הובאו בחשבון נתונים נוספים כגון: פוטנציאל להתקשרויות עתידיות, קליטת עובדים מקומיים קיימים אשר עברו הכשרות ועוד. בית המשפט דחה את העתירה וקבע, בין היתר, כי הצעה גירעונית יכול ותהווה אינדיקציה בלבד לחוסר רצינותה של ההצעה, אך לא  נימוק כשלעצמו לפסילת ההצעה. שכן, לעיתים, קיימים למציע שיקולים לגיטימיים לתמחר נמוך את הצעתו, ואין בכך, בהכרח, כדי להעיד על חוסר יכולתו לעמוד בהצעה. עוד קבע בית המשפט כי העירייה איזנה כראוי בין מכלול השיקולים הרלוונטים שעמדו לנגד עיניה, ונתנה משקל משמעותי ביותר לבחינת יכולתו של המציע להקפיד על זכויות העובדים.