צד להסכם מכר טען שהצד השני הפר תנאי מהותי בהסכם ולכן זכאי לפיצוי. בית המשפט קבע כי התנאים המרכזיים שיכול ויביאו ליצירת חוזה מחייב הם גמירות דעת ומסוימות. על גמירות הדעת ניתן ללמוד מאמות מידה חיצוניות בהן נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שנאמרו לפני כריתת החוזה, ותוכן החוזה. את הקביעה שאכן נכרת חוזה מחייב תוך השלמת הפרטים החסרים בו ניתן לבצע רק כשמדובר בפרטים שניתן להסיק לגביהם, כי הצדדים לא ראו בהם תנאים מהותיים לעסקה. פרטים שלא הושגה לגביהם הסכמה ושמסתברת יותר המסקנה שאילו הייתה מתעוררת מחלוקת לגביהם המשא ומתן לא היה מבשיל כדי חוזה מחייב, יש לראות כפרטים מהותיים. במקרה זה ההסכם היה חסר פרטים שאחד הצדדים ראה כמהותיים ועולה החשש שככל שלא הייתה מושגת הסכמה לגביהם אותו צד לא היה מתקשר בהסכם ולכן לא קיים חוזה מחייב.
פורסם ב אפיק משפטי 170 21.01.2015
אולי יעניין אותך גם
רשות מקומית שקיבלה כספי ממשלה עבור פעילות של ספק שירות ונטלה אותו לכיסה תשלם לספק
פרטיות, GDPR, סודיות והגנה על מוניטין
משפט ציבורי, איכות סביבה ודיני מכרזים
יישוב סכסוכים
השלום חדרה: התקשרות עם רשות המקומית מבלי שנחתם חוזה בכתב על ידי מורשי החתימה החוקיים (ראש העירייה, גזבר וחשב מלווה), אינה חוקית, אך יש לאזן בין "אשמו" של המתקשר לבין ה"אשמה" של הרשות המקומית.
שיק בטחון שפרטיו הושלמו לאחר עשור מהמועד בו ניתן השיק לא יכובד
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
השלום ראשל"צ: בשטר שחסר בו תנאי מהותי ניתן להשלים את החסר "תוך זמן סביר ובדיוק לפי ההרשאה שניתנה"
בבחינת שאלת קיומו של קיפוח בעל מניות בחברה, תיבחן גם התנהלות הצד הטוען לקיפוח
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
יישוב סכסוכים
מחוזי מרכז: בבחינת קיפוח תיבחן הפגיעה בציפיותיו הלגיטימיות של הנפגע בשים לב ליחסי הצדדים והתנהגות הצד הנפגע.
ניתן לקיים בישראל הליכי חדלות פירעון בינלאומיים ולהכיר בבעל תפקיד זר כבעל תפקיד בישראל
חברות, עסקים ומיזמים משותפים
עסקאות בינלאומיות וישוב סכסוכים בינלאומיים
יישוב סכסוכים
שלום ראשל"צ: חוק חדלות פירעון הישראלי מאפשר לפעול כדי למנוע הסתרת נכסים בידי חייבים או העברתם למדינות זרות במטרה להונות נושים.