צד להסכם מכר טען שהצד השני הפר תנאי מהותי בהסכם ולכן זכאי לפיצוי. בית המשפט קבע כי התנאים המרכזיים שיכול ויביאו ליצירת חוזה מחייב הם גמירות דעת ומסוימות. על גמירות הדעת ניתן ללמוד מאמות מידה חיצוניות בהן נסיבות העניין, התנהגות הצדדים, דברים שנאמרו לפני כריתת החוזה, ותוכן החוזה. את הקביעה שאכן נכרת חוזה מחייב תוך השלמת הפרטים החסרים בו ניתן לבצע רק כשמדובר בפרטים שניתן להסיק לגביהם, כי הצדדים לא ראו בהם תנאים מהותיים לעסקה. פרטים שלא הושגה לגביהם הסכמה ושמסתברת יותר המסקנה שאילו הייתה מתעוררת מחלוקת לגביהם המשא ומתן לא היה מבשיל כדי חוזה מחייב, יש לראות כפרטים מהותיים. במקרה זה ההסכם היה חסר פרטים שאחד הצדדים ראה כמהותיים ועולה החשש שככל שלא הייתה מושגת הסכמה לגביהם אותו צד לא היה מתקשר בהסכם ולכן לא קיים חוזה מחייב.
פורסם ב אפיק משפטי 170 21.01.2015
אולי יעניין אותך גם
זכות קדימה בהסכם שיתוף במקרקעין תישאר בתוקף גם לאחר תום חמש שנים מחתימת ההסכם
מקרקעין
יישוב סכסוכים
העליון: זכות קדימה במקרקעין הינה זכות קניינית; תוקפה של זכות קניינית שהוקנתה בחוזה שותפות לא יפוג בתום חמש שנים מחתימתו ואף כתוצאה מהקניית זכות זו, מוגבלת זכותו של שותף להעביר את זכויות בנכס.
בהיעדר הסכמה מושכלת ותועלת הדדית, הסכמת עובד על קיצור תקופת ההתיישנות לא תיאכף
דיני עבודה ודיני הגירה ומעמד בישראל
יישוב סכסוכים
ארצי: חוזה שכריתתו, תכנו או מטרתו הם בלתי חוקיים, בלתי מוסריים או סותרים את תקנת הציבור – בטל
ניתן להגביל המחאת זכות כשיש חשיבות לזהות החייב או כשההמחאה עשויה לפגוע מהותית בצד השני
משפט מסחרי, בנקאות ופיננסים
יישוב סכסוכים
שלום אשדוד: גם אם הצד השני היה מודע לכוונה להמחות את הזכות, ואף ניהל משא ומתן להמחאת הזכויות, אולם המשא ומתן לא השתכלל לכדי הסכמה, הרי שאין בכך כדי להוות הרשאה להמחאת הזכות מקום שנדרשת הסכמה מפורשת.
שוכר הממשיך לגור במושכר חרף 'ליקויים' ולא פועל כדי להקטין את נזקו, עלול לאבד זכאותו לפיצוי
מקרקעין
יישוב סכסוכים
השלום ת"א: שוכר הסבור כי קיים בדירה ליקוי "הגורם הפרעה של ממש לשימוש הרגיל" רשאי לתקן את הליקוי ולדרוש החזרת הוצאות סבירות